
בואו תהיו שר תחבורה לרגע... אי שמירת מרחק נחשבת כאחת הסיבות לתאונות דרכים. תניחו לרגע שאתם דמות בעלת השפעה בנוף התחבורה הישראלי ואתם יכולים לבצע פעולה או פעולות שיגרמו לנהגים לשמור מרחק. מהם הצעדים שתנקטו? אבקש רק לא להתלהם או לענות תשובות בסגנון "אם כל אחד יקח אחריות על עצמו..." לא בגלל שזה לא נכון אלא כי אתם הדמות המשפיעה ואתם צריכים לגרום לאותו נהג לקחת אחריות. נראה את היצירתיות שלכם...
אבי |
תגובות (26)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה על הפירגון רונית.
אחלה רעיון.
אני בטוח שאם משרד התחבורה יעודד רכישת רכבים שיש בהם יותר מערכות תומכות בטיחות ורכבים שהמבנה שלהם יותר בטוח (ראה ערך הפוסט שלי - מיסוי דיפרנציאלי), זה יקרה יותר מהר. אם מכונית בטוחה תעלה פחות ממכונית לא בטוחה, היא תהייה יותר על הכביש, ובסה"כ יהיו יותר מכוניות בטוחות שימנעו תאונות ושיוכלו להתמודד יותר טוב עם ההגנה על הנוסעים אם מתרחשת תאונה.
אבי
קצת עקצתי את ההורים (גם אני הורה לנהגת חדשה) על מנת להאיר את העניין מזווית אחרת. רובנו משקיעים בצורה הזו מאחר ואנחנו כבני אדם נוטים להדחיק את "האסונות" הללו ועל כן נעדיף להשקיע באיכות החיים מאשר במניעת סכנה שאינה מיידית ואינה נחזת באופק.
יש כבר מיזמים של חברות ביטוח מסוימות הקשורות למוצר הזה, אך על בסיס הידע שלי, לא נעשה משהו מערכתי לעידוד השימוש במוצרים מעין אלה (לדוגמא, כשחבר כנסת רצה לקדם שימוש באפודים זוהרים-הוצאה תקנה מחייבת). המוצרים הללו יכולים לסייע מאד לנהגים צעירים ולא מנוסים וכן לנהגי מוניות, משאיות וכל אלה שנמצאים שעות רבות על ההגה ועוד. אני חושב שניתן לעודד שימוש על ציבורים ממוקדים (הנחות, הטבת מס וכד') בשלב הראשון וכך לעודד שימוש במוצרים כאלה.
אני מאמין שבעוד מספר שנים מוצרים מעין אלה יותקנו על ידי היצרן, "בילד-אין", ואנו כבר נוכל לרכוש רכבים בטוחים יותר ברמה האקטיבית העוסקת ב"מניעה".בינתיים, חשוב מאד לעסוק בכך ולעודד מודעות.
יישר כוח,
רונן
שיטת ה 21 22 23 היא לא ההיא מהפיצוץ של הרימון?
.
היפה בשיטת המעויינים היא שהיא ניתנת לאכיפה בקלות וזה מוסיף עוד מימד מעל החינוך. גם הלא מחונכים יאלצו לעמוד בזה.
אבי
רעיון באמת יפה אך מצריך משמעת עצמית של הנהג - מה שמחזיר אותנו לעניין החינוך.
זה די דומה אגב לשיטת ה - 21, 22. עד היום אני משתמש בה.
מה דעתכם על הרעיון הבא:
כשנסעתי מהולנד דרומה לכיוון בלגיה ראיתי פיתרון פשוט ויפה.
על הכביש מצויירים מעויינים קטנים במרכז הנתיב במרחקים קבועים של כ 30 מטרים.
בשולי הדרך יש שלטים שאומרים שבמהירות 60 קמש יש לשמור רווח של שני מעויינים ובתשעים קמ"ש צריך רווח של 3 מעויינים וכן הלאה.
קל. פשוט, זול ובר אכיפה.
מה דעתכם?
אבי
לשמחתי לא חוויתי אובדן כתוצאה מתאונה. אבל אני כואב יום יום את אותם הרוגים ופצועים בתאונות. אני עוקב אחר כל דיווח של תאונה וחורק שיניים על כך שאני לא בעמדה שיכולה לעזור ולמנוע.
אבי
מה דעתך על חיוב בחוק להתקין מכשיר כזה? או אולי לדרבן על ידי הקלה במיסוי הרכב שזה מותקן בו או אולי הקלה בביטוח.....
אני לא בטוח שההורים הם הכתובת. מה גם שהם גם כן עוברים את אותם עבירות.
אבי
ללא ספק, חינוך והסברה הם הפתרון לטווח ארוך
קיבלתי את הסיפור הזה למייל לפני כמה שנים. הוא מחזק את מה שכתבתי קודם.
הסברה אפקטיבית יותר מאכיפה טכנית ומענישה שרירותית.
והנה מייל שקיבלתי:
דו"ח על נהיגה במהירות מופרזת
ישראל העיף מבט מהיר אל הספידומטר לפני שהאט. המחוג הראה 105 במקום שבו מותר לנסוע עד 60 קמ"ש. זו הפעם הרביעית שהוא נתפס על מהירות בשנתיים האחרונות. איך זה יכול לקרות לו, חשב?
הוא שמע את כריזת השוטר בניידת שהופיעה לפתע במראה. השוטר הורה לו לעצור בצד. ישראל האט את רכבו ועצר בשולי הדרך והניידת מאחוריו.
ישראל הביט במראת הצד וראה את השוטר יוצא מן הניידת ופוסע לעברו. עוד מבט לעבר פניו של השוטר וכולו נתמלא פליאה. הרי זה יעקב, אחד המתפללים מבית הכנסת. הוא פוגש אותו כל שבת והם מברכים זה את זה בברכת שבת שלום. הוא לא ידע שיעקב מתנדב במשטרת התנועה. במדים יעקב נראה אחרת. עתה חש הקלה.
חיש מהר יצא ישראל מרכבו וקידם בברכה את יעקב, "שלום יעקב, אני מופתע לראות אותך כך במדים".
"שלום ישראל" השיב יעקב בארשת פנים רצינית.
"אני מניח שתפשת אותי על חם כי אני ממהר הביתה. אשתי והילדים מחכים לי".
"כן, אני מתאר לעצמי" ענה ישראל כמעט בלחש.
"אתה יודע, בימים האחרונים עבדתי עד מאוחר ועתה אני ממהר הביתה וכנראה לא הקפדתי הפעם על המהירות המותרת" אמר ישראל בצורה מבודחת.
השוטר לא ענה ועלעל בפנקס הדו"חות.
"אתה יודע, אשתי טלפנה ואמרה לי משהו על עוף בתנור ותפו"א חמים לארוחת ערב, אתה יודע למה אני מתכוון?"
"כן אני יודע למה אתה מתכוון, אני גם יודע שיש לך עברות קודמות רבות" סח יעקב.
אוי ואבוי, חשב ישראל לעצמו, זה הולך להיות לא טוב. הוא בטח ירשום לי דו"ח. צריך לשנות גישה.
"על מה עצרת אותי, יעקב?"
" 105 קמ"ש. האם תואיל בבקשה לשבת ברכבך?"
"רגע, חכה רגע יעקב, אני הסתכלתי בדיוק במד המהירות ובקושי נסעתי 80" שיקר ישראל, העיקר שלא לקבל דו"ח.
"בבקשה ישראל, לך שב ברכב" ביקש יעקב בנימוס.
ישראל חש נבוך, נכנס לרכבו וטרק את הדלת בתסכול. הוא הביט במראה לעברו של יעקב וראה אותו רושם בפנקסו.
למה הוא לא ביקש ממני רשיונות , תמה ישראל, איך זה יכול להיות? החרא הזה רושם לי דו"ח? מעניין איך תהיה הפגישה בינינו בבית הכנסת? איזה פרצוף יהיה לו לעמוד מולי?
דפיקה קלה על שמשת החלון קטעה את הרהוריו של ישראל. הוא הסב את פניו וראה את יעקב מסמן לו לפתוח את החלון כשהוא מחזיק בידו דף מקופל. ישראל פתח את החלון כדי חריץ קטן. יעקב השחיל דרכו את הניר המקופל ופסע חזרה אל הניידת מבלי לומר מילה.
ישראל חשב לעצמו, מעניין כמה יעלה לו הקנס, הפעם, ופתח את הדף.
רק רגע, מה זה? בדיחה? זה לא דו"ח, וישראל קרא:
'ישראל היקר, לפני שנתיים היתה לי בת. היא היתה בת 6 כאשר נדרסה למוות. אתה ודאי מנחש שהיה זה נהג אשר נסע במהירות מופרזת. הוא קיבל קנס קטן ו- 3 חודשים בכלא. כעת הוא חופשי לחבק את אשתו ואת שלוש בנותיו. לי היתה בת אחת ואני צריך לחכות עד שאגיע לשמיים כדי שאוכל לחבק אותה שוב. מאות פעמים ניסיתי לסלוח לנהג ההוא. מאות פעמים אני מנסה לסלוח לנהגים כאלה, ואפילו עכשיו, איתך. אז תסלח לי, ישראל, ותיסע לאט כי יש לי עוד בן אחד בלבד ואני פוחד עליו מאד מאד'.
ישראל הרים את מבטו מן הכתב והספיק לראות את יעקב נוסע במורד הרחוב. הוא הביט בו עד שנעלם.
הוא נותר לשבת נטוע במקומו עוד דקות ארוכות מהרהר בדברים שקרא ואז התניע את רכבו והחל לנסוע אט אט אל ביתו כשבליבו תפילה, רק לראות, לחבק ולחוש שוב את אשתו וילדיו.
הוא ראה אותם בדמיונו מחייכים וצוהלים לקראתו והדמעות זלגו מעיניו.
הם לא הבינו מדוע היה נסער ונרגש כל כך כשהגיע הביתה...
החיים יקרים מפז – בואו כולנו ננהג בזהירות בבקשה.
בואו נמנע צער וסבל מיותרים.
בואו ניסע בשיא הזהירות כדי שכולם יזכו לפגוש את כולם!
ועוד בקשה קטנטנה – נא להעביר את המסר החשוב הזה הלאה. תודה!
על שאלת שר התחבורה כבר עניתי כמדומני. אני מניח שגם חברות הביטוח צריכות להיות מעונינות והן תעודדנה את ההתקנה (הפחתת פרמיה או סובסידיה לרכישת המתקן).
שלום לכולם,
ראשית קיים פיתרון טכנולוגי "תוצרת הארץ" - http://www.mobileye.com/default.asp?PageID=352 . המוצר וההתקנה אמנם יקרים יחסית, אך המוצר מספק הגנה כפולה -
1. התראה על אי-שמירת מרחק.
2.התראה במקרה של "סטייה מהנתיב" (ללא איתות) - התראה זו מגנה על נהגים צעירים, נהג שנרדם, נהג שהוסחה דעתו לרגע וכד'. אגב, סטייה לא צפויה מנתיב מהווה סיכון גדול יותר לתאונות קשות עם נפגעים מאשר אי-שמירת מרחק.
קיים מוצר מדרום קוריאה עם תכונות דומות וזול יותר אך על פי הידוע לי, אינו משווק יותר בישראל.
נהגים צעירים, אגב, משקיעים בדר"כ הרבה כסף על מצרי שמע ולא על מוצרים כגון זה ועובדה זו ניתן לשנות על ידי חינוך של ההורים שבדר"כ מממנים את סדר העדיפיות הלקוי הנ"ל.
לידיעתכם,
רונן לוי, יו"ר איגוד המוסכים ופורום התיקון הבטוח
הפתרונות הטכנולוגיים קיימים (מכ"ם, לייזר, מזל"ט וכו') אולם אני לא חושב שהתשובה טמונה בהפחדה והענשה.
כמתנדב במדים ביחידת התנועה במשטרת מודיעין, אני יכול לספר לך שכשאני מסביר לנהג שביצע עבירת תנועה את הסכנה עבורו ועבור עוברי דרך אחרים בעבירה שביצע ו"מצליף" בו 10-20 דקות, האימפקט שנוצר (בהנחה שהוא אדם מהישוב ולא עבריין תנועה סידרתי) הוא גדול לאין שיעור מזה שיווצר אם אתן לו קנס או זימון למשפט.
אגב, עבירת אי שמירת מרחק היא רק סימפטום אחד לתרבות הנהיגה הקלוקלת בארץ. יש עוד עבירות רבות אחרות הנכנסות לאותה קטגוריה. אומנם זאת עבירה שקשה יותר לאכוף את החוק בנוגע אליה אבל לדעתי היא יחסית קלה להסברה (זוכר, 21, 22, 23 או מרחק עצירה באורך אוטובוס וכו').
עונש הוא פיתרון בדיבעבד. חינוך והסברה הם פיתרון והשקעה לעתיד.
יש אולי דרך לכפות על הנהג? אולי דרך לפקח על המרחק? כמו שמודדים מהירות אולי יש דרך למדוד מרחק?.
פירסום יעבוד. אבל מכיוון ובמשחק הזה אנחנו שר התחבורה, אנחנו רוצים דרך לפקח על שמירת המרחק של הנהגים כדי לראות אם הפרסום עובד ומעט "להפחיד" את הנהג בכך שהאח הגדול רואה איך הוא נוהג...
אבי
לא צריך (וגם אי אפשר) להמציא כאן את הגלגל.
טירטור בשכל בכלים המוכרים: כרזות, פרסומות בטלויזיה, ג'ינגלים, אתר אינטרנט נושא פרסים (מישהו אמר חידמיצר?), מודעות בעיתונים וכו'. לא חשוב המדיום אלא החזרה העקבית והבלתי מתפשרת על המסר היא זאת שגורמת לו לשקוע בתודעה. א"ב בפרסום ושיווק.
אוקיי,
אז איך גורמים לזה לקרות?
אבי
בהנחה שפתרון טכנולוגי, גם אם הוא ישים, הוא יקר ולא ריאלי, התשובה טמונה בחינוך, חינוך ושוב פעם, חינוך.
כפי שלמדנו שפרחי בר לא קוטפים, חפץ חשוד לא מזיזים, פס הפרדה לבן לא חוצים, אם שותים - לא נוהגים, חשמל חוסכים וברז מטפטף - סוגרים, כך אפשר לחנך את הציבור שמרחק - שומרים. לא צריך טכנלוגיה חדישה, תקנים מיוחדים ואפילו לא תקציב מי יודע מה. קמפיין עקבי, רב-שנתי, נודניקי, מעצבן ואפקטיבי. בסוף - המסר יעבור.
בגדול, הסברה וחינוף עדיפים על ענישה.
מחברת פוסטים שכמותך
אבי
אני ישר הייתי עוברת למקלדת, לוחצת רווח כפול, וזהו. אני את שלי עשיתי.
:-)
זה כיוון נחמד אבל מאוד לא פשוט.
אין כמו מכם הפועל לאחור במהירויות נמוכות ולרוב מול מכשולים סטטיים ומכם שיאלץ לעבוד בין שתי מכוניות במהירות גבוהה. המורכבות הרבה יותר גבוהה ולכן גם המחיר.
צריך לקחת בחשבון גם צמצום מהירות בהתחלת עקיפה ובטח עוד הרבה גורמים.
יכול להיות שהכיוון ישים.
איך היית מממש אותו כשר תחבורה? תוך התחשבות באספקטים של מחיר, ביטוח, חקיקה וכו'
אבי
בהנחה שאי שמירת מרחק אכן מהווה גורם עיקרי לתאונות קשות, הייתי מציע לחייב התקנה של רדארים מקדימה (יש כאלה כבר כיום, הפועלים בעת נסיעה לאחור). הרדארים הללו יחוברו למערכת המחשב של הרכב ויגבילו את מהירות הנסיעה כך שבכל עת יישמר מרחק בטוח מכלי הרכב שמקדימה. כמובן שמגבלת המהירות ושמירת המרחק לא יופעלו במהירויות נמוכות מאד, כדי לאפשר החניית כלי הרכב.
כמו בכל עניין אחר, מכות בכיס מסבירות הכי טוב מה צריך לעשות. הימנעות מהתקנה תחויב בקנס, ההתקנה תסובסד.
אני לא באמת יודע אבל יש לי תחושה שהטכנולוגיה קיימת ומחפשת משקיע.
מסכים. אבל איך מודדים?
אבי
אני לא כ"כ מתמצא, אבל אם יש טכנולוגיה שיכולה למדוד עבירות של שמירת מרחק (בדומה למדידת מהירות) אז יש להעדיף את אכיפת הנושא הזה על פני המהירות.