על צבע חום טבעי

הצבע החום מתקבל מערבוב של כמויות קטנות של צבעי היסוד כחול צהוב ואדום. אם אני שומרת על הטענה כי החמצן הוא כחול, המימן הוא צהוב והחנקן הוא אדום, הרי שהחום בטבע אמור לכלול יסודות אלו. האם זה קורה?

כדי שמולקולה עם חמצן, מימן וחנקן תהיה חומה, יש צורך בטמפרטורות גבוהות ובזמן. עדות לכך אנו מכירים מילידי אפריקה שצבע עורם חום עד חום כהה. מעבר לכך, יש עוד שני תנאים, שצריכים להתקיים בכדי שיווצר הצבע החום, ועליהם אתן דוגמאות כאן. שני התנאים הם ריכוז חמצן, מימן וחנקן בסביבה יבשה יחסית (עם מעט H₂O) ולא שומנית מדי (עם כמה שפחות פחמן (C)).

שוקולד: כאשר מפרידים בין חמאת הקקאו (השומן שבו) לבין אבקת הקקאו, נוצרת אבקה חומה כהה. פולי השוקולד אינם חומים, כי אם ורודים-סגולים, והם מורכבים בעיקר מתאוברומין, שנוסחתו: C₇H₈N₄O₂. כאשר מוציאים את ריכוז ה- CH, מקבלים נוסחא המכילה מימן, חנקן וחמצן בצבע חום כהה (שוקולד לבן הוא חמאת קקאו ללא אבקת קקאו).

עלים יבשים: כמות השומן בעלים היא במילא נמוכה, אך כשמייבשים אותם הם הופכים חומים.

שתן: מורכב ברובו משתנן שנוסחתו הכימית היא CON₂H₄. כאשר השתן מימי יותר, זאת-אומרת בעל ריכוז גבוה יותר של מימן, נראה השתן צהוב יותר, ואילו כאשר השתן מימי פחות, זאת-אומרת מרוכזים בו יותר החנקן, החמצן והמימן, נראה השתן יותר חום.

צואה: צואה עתירה במים היא צהובה יותר מצואה עם ריכוזי מים נמוכים. הצואה, כמו גם השתן, מכילה ריכוזי חנקן גבוהים, יחד עם מימן וחמצן (שאינם מים).

קשתית העין: גלגל העין, החלק הלבן של העין, הוא שרשרת של פחמן במבנים שונים. שרשרות פחמן אלו מסתיימות במקום שבו מתחילה הקשתית. מולקולות בעלות פחמן ו/או פחמן ומימן יחד (CH) הן יציבות יותר ממולקולה, הבנויה כ- HNO, למשל. לכן, האפשרות, לסגירת האישון ולפתיחתו אינה יכולה להתרחש עם חיבור למולקולות יציבות. בכדי לפתוח חור או לסוגרו יש צורך בחוסר יציבות מולקולארית. בסביבה בה המולקולות יציבות פחות, כמו מולקולות הקשתית, תיתכן פתיחה וסגירה של חור האישון. לא פלא, אם כך, שלאור התנאים לצבע חום, דווקא הקשתית היא חומה ולא שום חלק אחר של העין.

סליחה מכל מי שחיכה בשבוע שעבר לטור שלי.