מתחת לחלון, משרדי, על המדרכה הרחבה שבפאתי בניין המשרדים המפואר - המולה רבה.המולה דומה מתרחשת גם בראשי. גם בבטני.
המבורגר? או אישה?
נשים יפות רבות חולפות על המדרכה הרחבה. מחויטות. מחוטבות. מוקפדות. נאות ומושכות. ואני שירחים רבים וארוכים חלפו מאז שידעתי לעצמי אחת כזאת, עומד שם בקצה המדרכה, מתחת לחלון משרדי, מעשן סיגריה, מרחיב ריאותיי ומביט בהן. בוחן. מנסה להיזכר. מה ריחן? מה טעמן? מה תחושת מגען?
גם מסעדת בשר משובחת יש כאן על אותה מדרכה. מן המשובחות שקיימות בכרך הגדול. ניחוחותיה של אותה מאורת יצרים מתפזרים בשעת הצהרים זאת לכל עבר, מעוררים בי תאוות ותשוקות אשר נשכחו גם הם, כמו אותן נשים.
המבורגר או אישה?
הסיגריה כלתה וקיבתי המיובשת מזכירה לי ששבועות ארוכים היא לא חוותה מזון מוצק. הזין הגאה שלי שיושב בפאתי הג'ינס השווה שלי- זה שלא עלה עלי כבר שנה וחצי, מזכיר לי את מניין החודשים שהוא לא ידע אישה. אני זורק את הסיגריה לעציץ שמאחורי בוריס השומר ושואל את עצמי שוב על מה עדיף לוותר על מנת לקבל את האחר? על המבורגר ושאר מירעין בישין או על נשים?
הכיצד קרה שכל ההנאות הנשגבות ביותר הינן תאוות הבשרים הטמאות ביותר? וכמה טוב שהן כאלו. נשים, בשר, אהבה, פחממות, סקס, חטאים ואיסורים –מה כבר ההבדל? הנאות כה משלימות, כה חופפות, כה זהות, אך בו זמנית כה מנוגדות וכה מזיקות אחת לשניה. אהבה סקס, אוכל, יצרים, תאוות וחטאים- מה כבר ההבדל?
אפשר אומנם להתקיים רק מהגרסה המצומצמת שלהם. היום יומית. הארצית. המאופקת. להסתפק בתזונה מאוזנת ותנוחה מיסיונרית. בבינוניות מפוהקת עם יצרים מנוונים ותאוות מנומנמות. אני מניח שיש רבים שחיים ככה ומתים ככה.
ואני? אני שכל חיי מתפלש בזוהמה של החיים, טורף מכל הבא ליד, חוטא, מתאווה, נותן דרור ליצרים אפלים, פורקן לחשקים טמאים, היתר לתשוקות שפלות, אני שמתפלש כל חיי - משלם על כך את המחיר ונאלץ לבחור – המבורגר או אישה ?
|