| להניח למניפולציות ,להכחשות ולשתלטנות ? מאת האיש הדגול : דיפאק צ'ופרה לפחד יכולת להשתלט על מרחבי התודעה כולה, הדיכאון מחשיך אותה, והכעס עלול להביא אותה לכדי התפרצויות בלתי נשלטות. התרבויות העתיקות נוטות לדבר על התודעה כעל דבר חסר מנוחה ולא מהימן. בהודו נהוג לדמות את התודעה לפיל עצבני, כאשר הרגעת התודעה שקולה לקשירת הפיל ליתד. הבודהיזם מתאר את התודעה שלנו כקוף הקולט את העולם באמצעות חמשת החושים בלבד. קופים ידועים בהיותם פועלים על פי הדחפים, בהפכפכותם, ובהתנהגותם הבלתי צפויה. הפסיכולוגיה הבודהיסטית אינה מנסה לאלף את "הקוף"; דרך פעולתה היא ללמוד את דרכיה של התודעה, לקבל אותה כפי שהיא, ואז להגיע למודעות גבוהה יותר החורגת מעבר להפכפכות התודעה. עליכם למצוא את חוויית השלווה והרגיעה הממשית בכוחות עצמכם. כדי להגיע לשם, הסוד הוא – שחררו את התודעה. כשהתודעה חופשית היא נרגעת. היא מרפה מחוסר המנוחה שלה והופכת לערוץ של שלווה. התודעה "פראית" משום שאנחנו מנסים לשלוט בה ולכלוא אותה. ברמה עמוקה יותר, קיים סדר מושלם ובו המחשבות והדחפים זורמים בהרמוניה יחד עם כל מה שנכון ורצוי לכל אדם. סמסקארה היא ערוץ בתודעה שגורם למחשבות לזרום באותו הכיוון. זהו דפוס תודעה בעל חיים משל עצמו. הסמסקארות מורכבות מזיכרונות העבר ומכריחות אתכם להגיב באותו אופן מוגבל שוב ושוב. הזהות שלכם נשענת על הסמסקארות שלכם באופן לא מודע. אין שם חופש בחירה לתגובה. משום שאינם מסוגלים להשתחרר מזיכרונותיהם המורעלים, אנשים מתאימים את עצמם אליהם ומוסיפים שכבה של רשמים על גבי שכבה של רשמים. השכבות התחתונות, שנוצרו עוד בילדות, ממשיכות לשלוח מסרים. הסמסקארה תמשיך לשלוט בנפשם כל עוד לא עיבדו את העבר די הצורך. כיצד אנחנו מנסים לאלף את התודעה:מניפולציהשתלטנותהכחשה. מניפולציה:זוהי הדרך להשיג את רצונכם תוך התעלמות מרצונותיהם של אחרים.כאשר אתם מבחינים שאינכם מקשיבים לאחרים, מתעלמים מרצונותיהם, מעמידים פנים כי מילוי שאיפותיכם לא בא על חשבונו של איש, עצרו את עצמכם מבעוד מועד.אם תבינו שרצונותיכם אינם קודמים לכל, המניפולציה באה אל קיצה. מצאו את הרצונות המשותפים ותנו לאחרים להרגיש שגם רצונותיהם נחשבים. שתלטנות:היא דרך לגרום לאירועים ולאנשים לפעול בכוח לפי רצונכם. זוהי מסכה המסתירה מתחתיה חוסר ביטחון גדול, פחד מלהניח לאחרים להיות מה שהם.שימו לב לפעמים בהן אתם מתלוננים, מאשימים, מתעקשים שאתם צודקים, מוצאים תירוצים להוכיח שאינכם אשמים, מרגישים שאינכם זוכים בהערכה שאתם ראויים לה.השתלטנות באה לקיצה כאשר אתם מודים בפני עצמכם שאין לכם מונופול על מה נכון ומה צודק. הכחשה:היא התעלמות מבעיה במקום להתמודד איתה. קשורה לתחושת פגיעות, וחוסר ביכולת לפתור בעיות. נובעת מחוסר ביטחון והיא כרוכה בפחד ובצורך ילדותי להיות נאהב.שימו לב כשאינכם ממוקדים, נוטים לשכוח דברים, מגלים הססנות ודוחים ביצוע מטלות, מסרבים להתעמת עם אנשים שפגעו בכם, מטפחים תקוות שווא, שוגים באשליות או מבולבלים. סימן חיצוני הוא שאחרים אינם סומכים עליכם ולא פונים אליכם בבקשת עצה או עזרה בבעיה.אפשר להתגבר על הכחשה באמצעות התמודדות ישירה עם אמת כואבת. בטאו את רגשותיכם וראו איזה רגש גורם לכם לחוש חוסר ביטחון לגבי עצמכם.הכחשה מגיעה לקיצה כאשר אתם מרגישים ממוקדים, ערניים, ומוכנים להתעמת ישירות עם כל פחדיכם. הסמסקארות אינן דוממות, ואנחנו שומעים את המסרים החוזרים ונשנים שלהם כמילים בתוך ראשנו. (כן, גם כאלה שאומרים לנו שאנחנו מדברים על אלוהים). למעשה, איננו יכולים לחשוב בלי לשמוע מילים בתוך ראשנו. בתוכנו קולות רבים, וכל אחד מהקולות מאמין שהוא ורק הוא ראוי לקבל את מלוא תשומת הלב שלי ומתעלם מכל האחרים, שתובעים בדיוק כמוהו את הבכורה. אין בתוכי איזה אני מרכזי שניצב מעל מהומת הקולות ומשתיק את המריבות הפנימיות בין הדעות, הדרישות והצרכים השונים. בכל רגע נתון, הקול שאליו אני שם לב יותר מאחרים הוא הקול שלי, והוא נדחק ממרכז הבמה כאשר מוקד תשומת הלב שלי משנה מקום. כיצד ניתן לאלף את מקהלת הקולות הללו? איך אני יכול לשוב ולמצוא תחושה של עצמי שתואמת את עובדת קיומה של מציאות אחת? מה עלי לעשות כדי להיות בחופש? התשובה היא – עליכם לשחרר את עצמכם מהחלטות. ברגע שתפסיקו לערוך בחירות הקולות בראשכם ישתתקו. סמסקארה היא קול מהעבר שאתם שומעים בהווה. כל בחירה שערכתם בחייכם שינתה אתכם, ולו במעט. במקום להילחם בתהליך הזה, אנחנו מאמינים שעלינו להמשיך לקבל החלטות ולערוך בחירות, וכך אנו ממשיכים להעמיס על עצמנו סמסקארות חדשות ומחזקים את הישנות. כשאנחנו עושים בחירה, אנחנו מרגישים כאילו וויתרנו על חלק מהמציאות. עלינו ללמוד לחפש את הגורם במקום להתרכז בתוצאות. מי זה בתוכנו שעושה את הבחירות? הקול שמחליט מה עדיף לנו אינו אלא שריד מהעבר, הצטברות של בחירות ישנות שתוצאותיהן חורגות מתחום הזמן שלהן. ברגע זה ממש אתם חיים תחת נטל החלטות האני הישן שלכם, אבל הוא עצמו כבר איננו בחיים. בחייכם היום, אתם נדרשים להגן על אלפי החלטות שמרכיבות את האני המת הזה. אולם מקבל-ההחלטות יכול לחיות חיים חופשיים הרבה יותר. אילו היו הבחירות נערכות על סמך ההווה וממוצות במלואן ברגע הבחירה, אזי לא היה נותר עוד דבר מן הבחירה להיאחז בו והעבר לא היה יכול להצטבר לכלל מעמסה לוחצת. בחירה צריכה להיות כמו זרימה. תגובות גמישות חיוניות לקיום שלנו לאין-שיעור יותר מאשר אגירה. רק אם נרפה מהחוויות שלנו, נוכל לפנות מקום לחוויות חדשות. |
תגובות (2)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כנ"ל
כל טוב
שולמית