זה רק אני, או שמא גם לכם לעיתים (קרובות מדי) נידמים הקולות הבוקעים מתכניות הטלוויזייה לגיל הטף למיניהן ערוץ בייבי (אוהה...בייבי) לקולותיה של אורגייה אחת גדולה, המונית ופעלתנית?

כנראה שזה (שוב) רק אני, אבל בכל זאת אני עומד (תרתי משמע) על דעתי.

בסוגייה הזו, חייב אני להודות כי הבדלי דיעות (תרצו זויות) מהותיים ביותר שוררים בין עבדכם להלן, בעל הראש הקודח ובין זוגתי שתחיה.

זו שלי מחד, גורסת שדי לנו אם נעצום לרגע עיניים ונקשיב לו לפס הקול, מה שנשמע לא יבייש אפילו את הטובים והנועזים שבסרטי הפורנו למיניהם ולא ישאיר כל מקום לדמיון, פרוע ככל שיהיה, בליל של אנחות וגניחות קורעות (במקרה הטוב) לב, שאין לטעות בהן חד ומשומן, אופס...וחלק!

גירסתה של זוגתי מאידך גיסא, מבלי להכביר מילים טוענת כי אני פשוט לא נורמלי!

מתוך הקלטת לתינוקות "לילה טוב" שהאמהות בינינו (גם כמה אבות) וודאי מכירים.

אזהרה! הקריאה אסורה בתכלית האיסור על תינוקות שטרם מלאו להם ארבעה חדשים, או לחלופין (לא נגמלו) עדיין תקועים עם פיטמה (שלב 2).

לא נגעתי (כמעט).

במיטה אחת, לא כל כך גדולה

שני שובבים, טרה לה לה לה לה,

אמר האחד: "בואו נשתרלל"

ומי שגומר גומר -

ו...תיק תיק תק ו...תיק תיק תוק

והופ, שובב אחד גמר....

או...

לילה לילה נום

אנס מהלך לו עם פנס,

הוא מביט בכל חלון,

מי עוד לא שכבה לישון,

לילה לילה נום,

אנס כבר רוכס את המכנס...

אף מילה על נד נד, נד נד,

רד עלה עלה ורד,

מי למטה מי למעלה, רק אני אני ואתה...

ועוד כהנה וכהנה שירי זימה לגיל הרך,

לו רק היה עוד שיר עם צמד המילים אבא'לה ואמא'לה, מטעמים לרוב הייתי עושה ממנו, אבל זה כבר להזדמנות אחרת...

וכעת, צר לי, אבל אני חייב במהירות לנטוש את המקלדת, בזוית העין אני מבחין במחבת סטייקים כבדה, מונפת באוויר ועושה במהירות דרכה אל ראשי...