כותרות TheMarker >
    ';

    אז אני אלך לקצה העולם

    המסע הרגלי לסנטיאגו דה קומפוסטלה ולקצה העולם

    0

    אז אני אלך לקצה העולם - ההכנות

    8 תגובות   יום חמישי, 19/4/12, 14:45


    או כמה מילים על כושר גופני, קוקי סאן ז'אק, פאולו קואלו, קניות במינכן ולימוד ספרדית  


    אחרי שההחלטה התקבלה, התחיל שלב מספר שתיים:  ההכנות.  כמו כל דבר בחיים, אפשר לחלק את ההכנות לכמה חלקים: תיאוריה, הכנה פיסית, רכש והצטיידות, שפה.

    במישור התיאורתי נרכשו כמה ספרים ונעשתה נבירה ארוכה ומתמשכת (עד היום) בכל אתר אינטרנט רלבנטי באנגלית וגרמנית.  בעברית כתבו על הדרך הזו מעט מאד.  קראתי כל מה שרק אפשר כדי להכיר את האירוע המוזר הזה כמה שיותר.  אפילו התמודדתי עם ספר של פאולו קואלו שעשה את המסע. למי שמוכרח, לספר קוראים "יומנו של מכשף". כמה מאות עמודים רוחניים של מאמץ מקסימלי לא להרדם.  נו טוב, מי אמר שהתאוריה היא החלק הפשוט.  מכל הקריאה והתיאוריה הבנתי בכל זאת כמה דברים חשובים ומחדשים ועוד כמה דברים מובנים מאליהם.  הנה כמה תובנות מעניינות שכנראה אצטרך לדרך:
    ראשית,  צריך ללכת הרבה  מאד ומומלץ להיות מוכן פיסית.
    שנית,  הדרך הזו מסומנת לאורכה (זה עוד נראה, אני מחכה לקטעים הראשונים שאלך בכיוון הלא נכון, יהיה מעניין...).  הסימון הוא בצורת קונכיה בצבע צהוב.  תחליף מענין לשביל ישראל עם הכתום, כחול לבן שלו.  אגב, הקונכיה היא הקוקי סאן ז'אק הידוע לחובבי פירות הים.  זה הולך ככה:  המסע הרי הולך לסנטיאגו, סנט-יאגו = יעקב הקדוש = סאן ז'אק.  מכאן שכל הדרך רצופה בעיטורים של קונכית סאן ז'אק.  חסר רק רוטב חמאה ובקבוק שבלי או ריוחה לבן...
    נקודה שלישית:  בתחילת הדרך מקבלים פנקס חותמות אותו מחתימים בכל תחנה בדרך.  מין אוסף בולים לצליינים.  תחביב חדש ונחמד.  מחזיר אותי לאוסף הבולים בילדות. אגב, עד היום אני מחפש קונה לאוסף.
    והנקודה הרביעית - לינה - בצימרים או ב"רפוגיוס" מין אכסניות לאורך הדרך במינזרים ומקומות שונים ומשונים שהלינה בהם היא כמעט בחינם.  נראה שהתנאים שם די קשים לטיפוסים מפונקים וחובבי מלונות מסודרים כמוני אבל נראה שנסתדר גם עם עוד 20 איש בתור לשירותים ולמקלחת.

    ועוד כהנה וכהנה

    במישור הפיסי התחלתי ללכת.  וללכת וללכת וללכת (אני יודע שלא מתחילים משפט בוו החיבור.  לא צריך לשמור תמיד על כל הכללים אחרת נשתגע)  העיקר שהמשכתי ללכת.  שלוש או ארבע בשבוע. לפעמים חמש.  הרבה מאד לבד, לפעמים בזוג ובכל יום א' בקבוצה של מיכל בפארק וולפסון.  הליכות לטווחים קצרים של 5-6 ק"מ, בינוניים (8-10)  וארוכים של עד 20 - 24 ק"מ.  כל זה בנסיון לתת קונטרה למשקל העודף.  ויש משקל עודף. (שוב וו החיבור נדחפה במקום הלא נכון.  צריך לטפל בזה).

    כמובן שכשהולכים הרבה, הגוף מתחיל להראות סימנים של עצבנות.  בעיקר כפות הרגליים ביקשו רחמים. היו לי שיחות ארוכות עם כפות הרגליים וניסיתי לשכנע אותן לשתף פעולה. רגל ימין הגיבה באופן סביר ולמעט יבלות פה ושם לא גילתה התנגדות קשה.  ברגל שמאל גיד אכילס פתח במחאה קולנית, והקרסול התנפח וכאב בצורה מפחידה.  למזלי קיבלתי טיפ מחבר (תודה גיל) והופניתי בבהילות לתמיר איש/אלוף המדרסים מגני יהודה. מסתבר שתמיר הוא איש המדרסים האישי של נובק דיוקוביץ'.  אם דיוקוביץ' עושה אצלו - אז כמובן גם אני....  מדרסים חדשים בנעליים והגיד נרגע.  המצב עדיין לא מושלם, אבל בדיאלוג העיקש והקשה ביני לבין הגיד חל שיפור לטובתי.

    רכש והצטיידות.  גם כאן קיבלתי עצה - לך לחנות "שוסטר" שליד המאריאנפלאץ במינכן, אמר  לי חבר, שהוסיף, הם הכי מנוסים בדברים כאלה. תקנה שם הכל.  לי לא צריך להגיד פעמיים לנסוע למינכן.  כל תירוץ להגיע לשם מתקבל בברכה ואם יש כזה אז מגיעים.  כבר הייתי בגרמניה - אז קדימה למינכן.  אכן ב"שוסטר", ארבע קומות של פלוס מינוס כל צרכי הספורט בעולם, יש קומה שלמה לציוד ייעודי לטרקים ומסעות.  אמרתי להם שאני הולך לעשות את המסע לסנטיאגו בסוף אפריל ומייד הרגשתי כמו בן של שייך סעודי ביום קניות ממוצע באירופה.  הורידו לי מהמדפים נעליים, גרביים, תרמיל, מעיל גשם, מכנסיים, חגורה, תחתונים מנדפות (אגב, כיף לכתוב תחתונים מנדפות - נשמע כמו ציוד מעבדה) ומה לא..  הנזק היה סביר לגמרי וללא ספק היה גורם אכזבה לשייך הסעודי שהבן שלו לא ביזבז מספיק.    מהסכום הסופי גם קיבלתי החזר מע"מ כך שהיה כדאי.  השלמות (תמיד צריך עוד משהו) עשיתי בארץ.

    בסעיף שפה התחלתי ללמוד ספרדית.  שיהיה בסיס כלשהו להבנה ראשונית.  להזמין חדר במלון וסנדביץ במסעדה.  לא שאני עכשיו חולם בספרדית, אבל יכול לקשקש כמה מלים ובעיקר להבין (מה לעשות שלא יצא לי לראות את ערוץ ויוה...). כמה שיעורים אצל פטריסיה  (שם קלאסי למורה לספרדית, לא?) ואני יודע לשאול איפה פה השירותים ועוד כמה דברים חשובים.


    זהו,  אני מקווה שאני מוכן.  מה שלא הספקתי עד היום כבר לא אספיק.  ביום א', ה-22 באפר' אני יוצא  לדרך.

    נשתמע מהתחנה הראשונה בדרך

    להתראות 


    FAQ

    כמה ציוד אתה לוקח?  תרמיל ששוקל בסביבות 10 ק"ג + בקבוק מים ליטר וחצי

    זה הכל?  כן

    איפה מתחילים ?  בסנט ז'אן פייד דה פורט או בקיצור
    SJPdP

    איפה זה?  עיירה קטנה בפירינאים הצרפתיים, על גבול ספרד

    איך אתה מגיע לשם?  טיסה לפריס, רכבת לבורדו, רכבת לבאיון (ליד ביאריץ), רכבת לנק' היציאה

    עם מי אתה תלך? זה מאורגן ?  אלך עם מי שאפגוש בדרך ולא, זה לא מאורגן

    מתי אתה חוזר? כשאסיים.  לשאלה הבאה - לא, טרם קניתי כרטיס חזור.



    זהו חברה - מספיק להפעם

     

     

     

     

    ''

     

     

    קוקי סאן ז'אק

     


     

    ''

     

    שילוט הכוונה - הקונכיה/ הקוקי

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/13 13:59:
      מצויידת ברקע...ממשיכה איתך במסע..עם הקוקי של יעקב הקדוש והרבה כח רצון...ועל וו החיבור כתבתי פעם משהו אז אולי אשלח לך כשנקבל חותמת צליין...:)
        17/10/12 22:37:

      כמה שאני אוהבת קוקי סאן ז'אק מאד אפילו ויותר :) וללכת בהחלט שאפשר עם וו החיבור לא אני אמרתי בטח שאני לא שרה לך עכשיו.. ובכל זאת... חווה שרה ככה 

      http://www.youtube.com/watch?v=kcHnHqsIqhs

        9/8/12 15:29:

      טוב הגעתי באיחור

      (ולא על בסיס אופנתי,פשוט לא ידעתי ,לא אמרו לי זה לא אתה זו אני...)

       אבל מתחילה לקרוא את הקוקי הזה ,יהיה מעניין

        21/4/12 18:03:
      בהצלחה יקירי, מקווה שתגיע למקום הנכון בעזרת השילוט הנכון.
        19/4/12 22:20:

      צטט: tal_riv 2012-04-19 22:06:48

      מפת גוגל של המסלול כאן. מניח שיש לך

       

       

      את הקישור הזה לא הכרתי. תודה

        19/4/12 22:06:

      מפת גוגל של המסלול כאן. מניח שיש לך

        19/4/12 22:00:
      בציפיה לרשמים הראשונים....
        19/4/12 21:54:
      לא צריכה להיות בעיה של ניווט בדרך. טיילתי בפירנאים, אם כי לא במסלול הזה, והשבילים מסומנים היטב. מניח שאתה לוקח איתך טאבלט כלשהו, גם לכתיבה. ברובם יש GPS מדויק, וניתן לקשר אותם לתכנת ניווט. היתרון הוא בידיעה בכל מצב היכן אתה נמצא ומה המרחק מנקודת ההצטידות הקרובה.

      ארכיון

      פרופיל

      יורם.אופ
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין