כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    העולם הגלובלי והמקושר מתנהל תחת חוקיות טבעית וברורה, הקושרת אותנו יחד בתלות הדדית מוחלטת. אבל המערכת הכלכלית-חברתית אינה מתאימה ואף מנוגדת ליחסים המתבקשים בינינו באותה סירה אחת בה כולנו נמצאים.

    מקצוע הכלכלה נותר אנכרוניסטי וקפא על שמריו, בעוד העולם וגם האדם השתנו והתפתחו. השיטה כולה עומדת בפני אתגרים נוכחיים ועתידיים שאין לה מולם תשובות מוצלחות.

    אפשר וצריך לחיות אחרת, וזה בהישג ידנו.
    איך? בזה בדיוק עוסק בלוג זה.

    0

    כלכלת הלב: על הקשר בין עושר, אושר וערבות הדדית

    0 תגובות   יום חמישי, 19/4/12, 19:23

    כלכלת הלב: מה בין עושר, אושר וערבות הדדית?

    בעוד שספק  מוטל בהישגים של המחאה החברתית שסחפה את ישראל בקיץ 2011,  מתקיימת לצד התיסכול הן מהמלצות וועדת טרכטנברג והן משחיקתן במסדרונות הפוליטיים ובכנסת, תחושה חמימה ונוסטלגית. תחושת ה-"ביחד" איחדה לרגע,  אזרחים מכל קצוות החברה הישראלית המפולגת. אני, אתה, את – כולנו התמסרנו לחווייה ולתיקווה המשותפת  לשינוי חברתי וכלכלי.  הפער הזה, בין ההישגים הדלים שבחומר לבין תחושת הסיפוק והאושר הוא תגובה נורמטיבית המתאימה לממצאי המחקר המדעי מזה שנים רבות, לפיהם מדידת שביעות רצון, תחושת רווחה ואושר של הפרט באמצעות כלים מסורתיים כגון עלייה ברווחה כלכלית, מוטלת בספק.

    אבולוציית מדידת האושר

    א. "הכסף מדבר": עד שנות ה-70 של המאה הקודמת שימשו  התוצר המקומי הגולמי (תמ''ג), המתאר את היקף הפעילות הכלכלית במשק, והנגזרת שלו התמ''ג לנפש, ככלים מקובלים למדידת רמת הרווחה במדינה. המשוואה הייתה פשוטה: ככל שתמ''ג כספי לנפש גבוה יותר, כך שביעות רצון ותחושת הרווחה של הפרט גבוהה יותר. באמצע שנות ה70, הוטל ספק ביכולתם של מדדים אלו לייצג בצורה אמינה את השינוי בתחושת האושר ושביעות הרצון של אדם. לראיה, בזמן שתמ''ג ריאלי לנפש עלה בעשרות עד מאות אחוזים,  תחושת הרווחה המדווחת נותרה ללא שינוי.

    ב. אושר כתחושה סובייקטיבית: בשלהי שנות ה-70, בעקבות מחקרים אמפיריים שמצאו כי אנשים עשירים רואים עצמם כעשירים רק כשהם משווים את עצמם ביחס לסביבה, התפתחה גישה איכותית וסובייקטיבית  למדידת אושר ורווחה (subjective well being – SWB), לפיה שביעות רצון אינה נובעת מעושר, אלא מיחסיותו של העושר בהשוואה לאחרים, מכאן שעושר, מעל רמה מסוימת, לא מהווה גורם משמעותי בעיצוב תחושת הרווחה והאושר שלנו.

    המסקנה המעניינת מהממצאים אודות  הסובייקטיביות של תחושת האושר, היא  שתפקיד השיטה והמערכת הכלכלית הוא לספק לאוכלוסיה רמת חיים וצריכה נורמלית, לא פחות וגם לא יותר, כיון  שממנה והלאה תחושת האושר אינה תלויה בכסף.

    ג.  לסולידריות חברתית ולחיבור בין בני האדם משקל משמעותי בתחושת האושר: מחקרים מודרניים מדגישים את הפן החברתי בתחושת האושר ומצביעים על אלמנטים לא כלכליים, תורמים לתחושת האושר: יחסים חברתיים בקהילה, יחסים במשפחה ובעבודה, מעורבות חברתית פעילה, סביבת חיים בטוחה ועוד. פריצת הדרך המחקרית התרחשה בפרויקט שבוצע בשנת 2008 בחסות ממשלת בריטניה,  הקרן לכלכלה חדשה ובהשתתפות אוניברסיטת קמברידג'.

    400 מדענים מולטי-דיסציפלינריים (כלכלנים, סוציולוגים, פסיכולוגים, סטטיסטיקאים וכו') סיכמו ממצאי מחקרי אושר עדכניים מכל רחבי העולם. לבקשת ממשלת בריטניה, יצאו החוקרים  מגבולות המחקר האקדמי  ולראשונה, גובשו המלצות לממשלה לפיהן עליה לנסות ולהתמקד בפיתוח חוויית האושר והרווחה בהתבסס על חמישה אבני ייסוד:


    • 1.חיבור בין אנשים- נמצא כי יחסים חברתיים מהווים גורם קריטי לחוויית של רווחה ואושר.
    • 2.עזרה הדדית וסולידריות חברתית: פעילויות שמקורם בעזרה הדדית מעוררים אזורים במוח שאחראים על תחושת האושר וסיפוק של האדם.
    • 3.למידה חווייתית-תהליך למידה, מעודד אינטראקציה חברתית, תורם להגברת הערכה עצמית, ולתחושת השייכות.
    • 4.פעילות גופנית- שפעילות גופנית מקטינה את רמת החרדה ודיכאון בקרב האוכלוסייה.
    • 5.התבוננות-העמקת מודעות עצמית  תחושתית/רגשית .

    הלגיטימציה המחקרית שקיבלו הערבות ההדדית, הסולידריות החברתית וחיבור בין בני האדם כתורמים העיקריים לתחושת האושר והרווחה תורגמו במגה מחקר זה לשורת המלצות קונקרטיות בתחומי הכלכלה והחברה בגישה שהחוקרים כינו "כלכלת הלב": הסטת תקציבים להשקעה בפעילויות קהילתיות ובתשתיות שתומכות בכלכלה חברתית, עידוד מעורבות חברתית, יצירת שטחים נקיים מפרסום, כלכלה ירוקה ועוד,  במטרה ליצור סביבה אוהדת לשינוי המתבקש ביחסים בינינו .הצורך לאמץ את הערבות ההדדית כדרך חיים, אינו רק ציווי מוסרי, או הכרח בשל המציאות המורכבת בה אנו חיים, אלא הוא גם ישתלם לכולנו, בדרך לחברה בריאה, מלוכדת ומאושרת. אושר וצדק חברתי אמיתי, אי  אפשר לקנות בכסף, המציאות היום יומית של כולנו מוכיחה זאת.  מעבר לצרכי קיום הכרחיים שיובטחו לכולם, התרומה לאושר תימדד  על ידי מידת החיבור בינינו, הסולידריות החברתית והחום שבתחושת המשפחתיות.  האושר האישי והקולקטיבי שזורים זה בזה וגל המחאה בקיץ האחרון הדגים כיצד יכול האדם להתמסר ולהיהפך לחלק מאותו רצון ומחשבה אחת, כללית, לקבל ממנה חיות וממש אוויר לנשימה. אם נשכיל כולנו, לבנות את אותו רצון כללי ומחשבה אחת לחברה החיה בסולידריות ובערבות הדדית, נוכל כולנו, העם היושב בציון, להרגיש באמת מאושרים, מעל הפילוג והשסעים בחברה הישראלית. מכאן, קצרה הדרך לצדק חברתי אמיתי ובר קיימא, שישמש דוגמא גם לשכנינו ולעולם כולו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין