מאז היום בו נצרב שמך בבשרי
(פעמיים, אחת באחוריים ושנייה בפנים הירך)
לא חדלתי לפעות אל שדות הדרים (עדרים, עדרים).
כסרט ישן על סרט חדש
התרופפו טלאים צבועי גואש מזכרוני
ונחתו בפנים החיך.
היו לך בעיות חניכיים,
לי ברכיים, מוסיקה קלאסית ברקע.
התפקידים היו ברורים.
השארתי לך סימני נשיכה על הפייה של הסקסופון.
שיר שעוד לא כתבתי הלם ברקה הימנית,
לא היה לי כדור לשכח. |