כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    בינתיים אין לי מה לכתוב, תכף זה יגיע...

    כל מה שעובר לי בראש בערך. אז לסבלניים בלבד.

    פוסטים אחרונים

    דייסה

    44 תגובות   יום חמישי, 20/12/07, 20:47

    נחילי דבש מזרזפים על דייסה מהבילה.
    יוצרים שבילים דקיקים שקופים של מתיקות.
    מרפק למרפק, כפית וכף. יושבים סמוכים זה לזו
    כשפניהם אל הקיר, מלית ברירה..


    - אז למה אתם התגרשתם? שואל.
    - כי לא הסתדרנו, אתה יודע, כזוג. גבר ואישה.
    - זה חוסר התחשבות מצידכם את יודעת?
    - דווקא סוג של התחשבות. בנו, בסובבים אותנו.
    פעם כשתחשוב על זה, כשיגיע הזמן המתאים, תבין.
    - אני רוצה לדעת מה הסיבה. למה לא הסתדרתם.
    - אין טעם שאשתף אותך. יש דברים שלא קשורים בך.
    בך קשורה אהבה ענקית שמדביקה הכול. כמו פאזל מיוחד.
    - בבקשה. ספרי לי למה. אני רוצה לדעת. אני מתעקש.
    - לא אוכל יקר שלי..


    היא מביטה בקיר הלבן מחכה שיפער בו סדק של תשובות.
    לא כזה שיש בו מקום לפתקים של אכזבה. כזה שיודע. הכול.
    הקיר מביט בה שותק.
    הוא מביט בה שותק. עיניו החומות נוצצות בציפייה כואבת.
    היא מנערת מחשבה טורדנית כמו טיפה סוררת שנשרה
    ממחטי האורן של החיים.


    - למה אתה רוצה לדעת?
    - כי כך. כי אני רוצה.
    - אתה חושב שתוכל לתקן. נכון?
    - כן. עונה בלחש.

    - יש דברים שכדאי להשאיר מפורקים, כדי שיוכלו לשוב
    ולהבנות,יפים יותר.. אמנם אחרים, אבל שלמים יותר.
    אתה מצליח להבין קצת?
    - כן. אומר ועיניו מאירות את הקיר האטום.
    כמו פאזל חדש.
    - נכון. יפה שלי.


    מחבקת אותו בידיים דביקות מדבש ודייסה.


    - אתה כל כך חכם.. ואתה רק בן 6 .
    דרג את התוכן:

      תגובות (44)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/12/07 19:38:

       

      צטט: m i n d the gap 2007-12-23 19:25:39

      פיסת חיים.

      תפס אותי ישר בגרון.

      @ לך ולילדון

      (ו-* כשתיגמר הבצורת הזו... אוף !)

      חוץ מדייסה, אנחנו אוהבים גם שטרודל:)
      גם אותי זה תפס לא מוכנה... למרות שאי
      אפשר באמת להיות מוכנים אף פעם.
      שובי גם באפלה נטולת כוכבים..

        25/12/07 19:35:

       

      צטט: אנימל אינסטינקט 2007-12-23 17:40:56

       

      צטט: r-ditza 2007-12-23 09:04:15

       

      צטט: אנימל אינסטינקט 2007-12-21 18:23:08

      יש דברים שכדאי להשאיר מפורקים, כדי שיוכלו לשוב
      ולהבנות,יפים יותר.. אמנם אחרים, אבל שלמים יותר.


      "אם נמשיך לרצות

      יסתדר הכל..."

       

       

      כתוב נפלא ונוגע.

       

      (לצערי, אין באמתחתי כוכבים)

      נדושה התשובה האומרת- מילותייך טובות לי מכוכבייך..
      אבל אשתמש שוב כי כך נכון- מילותייך טובות לי מכוכבייך:)

      חזרתי לככב*צוחק

      תודה חמדתי:)

        25/12/07 19:35:

       

      צטט: נועז. 2007-12-23 17:31:38

      כמה פשוט תיארת לו את המורכבות

      כייף לו שאת אמא שלו

      ולי כייף שאת כותבת

      וזה הוא שחתם את המורכבות בחותמת פשוטה.
      כיאה לו.
      ולי כייף שבאת לבקר:)

        25/12/07 19:34:

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 16:49:52

       

      צטט: r-ditza 2007-12-23 14:54:15

       

      צטט: דודי רוזנטל 2007-12-23 12:58:29

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 12:43:34

      את כבר מכירה אותי קצת..

      ויודעת שתמיד יש לי מה לומר...

      הפעם,

      אני לא מוצאת מילים.

      ניסיתי.

      חיבוק.

      את אמיצה.

      והוא חכם כמו אמא.

      נאחז בכנפה של האשה החכמה,

      גם כי לא מוצא את המילים בעצמי

      וגם כי אם כבר אין מילים, אז רק כך.

      אל מול עוצמתו של ילד, קטונתי מקטון.

      יופי של כנף מצאת להאחז בה..
      למרות שגם לך יש כמה סליקים. אני בטוחה.
      ואל מול עוצמתו של זה, גם אני מרגישה קטנה לפעמים..

      ואני...

      כלכך חסרת מעוף...

       

      :-)

      את.. את לא חסרת כלום.
      לא מה ולא עוף.. ולא מעוף.
      הבנת?

        23/12/07 19:25:

      פיסת חיים.

      תפס אותי ישר בגרון.

      @ לך ולילדון

      (ו-* כשתיגמר הבצורת הזו... אוף !)

       

      צטט: r-ditza 2007-12-23 09:04:15

       

      צטט: אנימל אינסטינקט 2007-12-21 18:23:08

      יש דברים שכדאי להשאיר מפורקים, כדי שיוכלו לשוב
      ולהבנות,יפים יותר.. אמנם אחרים, אבל שלמים יותר.


      "אם נמשיך לרצות

      יסתדר הכל..."

       

       

      כתוב נפלא ונוגע.

       

      (לצערי, אין באמתחתי כוכבים)

      נדושה התשובה האומרת- מילותייך טובות לי מכוכבייך..
      אבל אשתמש שוב כי כך נכון- מילותייך טובות לי מכוכבייך:)

      חזרתי לככב*צוחק

        23/12/07 17:31:

      כמה פשוט תיארת לו את המורכבות

      כייף לו שאת אמא שלו

      ולי כייף שאת כותבת

        23/12/07 16:49:

       

      צטט: r-ditza 2007-12-23 14:54:15

       

      צטט: דודי רוזנטל 2007-12-23 12:58:29

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 12:43:34

      את כבר מכירה אותי קצת..

      ויודעת שתמיד יש לי מה לומר...

      הפעם,

      אני לא מוצאת מילים.

      ניסיתי.

      חיבוק.

      את אמיצה.

      והוא חכם כמו אמא.

      נאחז בכנפה של האשה החכמה,

      גם כי לא מוצא את המילים בעצמי

      וגם כי אם כבר אין מילים, אז רק כך.

      אל מול עוצמתו של ילד, קטונתי מקטון.

      יופי של כנף מצאת להאחז בה..
      למרות שגם לך יש כמה סליקים. אני בטוחה.
      ואל מול עוצמתו של זה, גם אני מרגישה קטנה לפעמים..

      ואני...

      כלכך חסרת מעוף...

       

      :-)

        23/12/07 14:54:

       

      צטט: דודי רוזנטל 2007-12-23 12:58:29

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 12:43:34

      את כבר מכירה אותי קצת..

      ויודעת שתמיד יש לי מה לומר...

      הפעם,

      אני לא מוצאת מילים.

      ניסיתי.

      חיבוק.

      את אמיצה.

      והוא חכם כמו אמא.

      נאחז בכנפה של האשה החכמה,

      גם כי לא מוצא את המילים בעצמי

      וגם כי אם כבר אין מילים, אז רק כך.

      אל מול עוצמתו של ילד, קטונתי מקטון.

      יופי של כנף מצאת להאחז בה..
      למרות שגם לך יש כמה סליקים. אני בטוחה.
      ואל מול עוצמתו של זה, גם אני מרגישה קטנה לפעמים..

        23/12/07 14:51:

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 12:45:31

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 12:43:34

      את כבר מכירה אותי קצת..

      ויודעת שתמיד יש לי מה לומר...

       

      הפעם,

      אני לא מוצאת מילים.

      ניסיתי.

       

      חיבוק.

      את אמיצה.

      והוא חכם כמו אמא.

      עוד משהו...

       

      הדייסה עשתה לי בראש...

      "מי שבישל בערב שבת..." מכירה?

      למרות שהמשפט ביקורתי במקור

      אני הבאתי אותי כדי להגיד משהו אופטימי.

      את.. תמיד מוצאת מילים.
      לפעמים נדמה לי שיש לך סליק של מילים.. ואופטימיות.
      המשפט איננו ביקורת. רק תזכורת:)
      תודה לך.

        23/12/07 12:58:

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 12:43:34

      את כבר מכירה אותי קצת..

      ויודעת שתמיד יש לי מה לומר...

      הפעם,

      אני לא מוצאת מילים.

      ניסיתי.

      חיבוק.

      את אמיצה.

      והוא חכם כמו אמא.

      נאחז בכנפה של האשה החכמה,

      גם כי לא מוצא את המילים בעצמי

      וגם כי אם כבר אין מילים, אז רק כך.

      אל מול עוצמתו של ילד, קטונתי מקטון.

        23/12/07 12:45:

       

      צטט: שקט על עקב גבוה 2007-12-23 12:43:34

      את כבר מכירה אותי קצת..

      ויודעת שתמיד יש לי מה לומר...

       

      הפעם,

      אני לא מוצאת מילים.

      ניסיתי.

       

      חיבוק.

      את אמיצה.

      והוא חכם כמו אמא.

      עוד משהו...

       

      הדייסה עשתה לי בראש...

      "מי שבישל בערב שבת..." מכירה?

      למרות שהמשפט ביקורתי במקור

      אני הבאתי אותי כדי להגיד משהו אופטימי.

        23/12/07 12:43:

      את כבר מכירה אותי קצת..

      ויודעת שתמיד יש לי מה לומר...

       

      הפעם,

      אני לא מוצאת מילים.

      ניסיתי.

       

      חיבוק.

      את אמיצה.

      והוא חכם כמו אמא.

        23/12/07 09:11:

       

      צטט: מירי א 2007-12-23 01:35:13

      יפה שלי, אהובתי, את שיש לי להגיד לך נאמר ויאמר לעולמי עד.

      את אמא מדהימה, לא רק שהורשת לו את חוכמתך אלא גם את יופייך.

      (לא הפנימי - יא רקובה).

      אוהבת אותך - אוהבת אותו - וים של TOFFITA בדרך אליו.

      כרגיל מנסה להבין איך יצור שהוא המיה עלובה כמוך מצליח לכתוב כל כך אבל כל כך מדהים.

       

      ולכולם - לשתוק .... זו בדיחה פרטית.

       

      עוד פעם אחת את מלמדת אותו שהכי טוב זה להכניס לפה
      4 טופי יחד.. אני שולחת לך את החשבון של רופא השיניים.
      "אבל מירי אמרה לי"- עונה בתמימות.
      רק המיה עלובה כמוני יכולה לסבול רפש מרזבים כמוך.
      ובטח שישתקו. מי יעז לענות לך. אממממאאאאאאאאאא!!!! (קובי)

        23/12/07 09:08:

       

      צטט: inspire 2007-12-21 23:55:49

      דיצה, הו דיצה.

      כמה שהפוסט הזה ריגש אותי. הוא ממוסס בדקויות ההבשלה של ילד כל כך מיוחד, ומוערץ עלי בזכות הלב הקסום הזה שלך שם, שמלטפת את שאלותיו ומביטה בהן במבט ענברי של ידיעת העבר, וכאביו.

      תחפני לך חיבוק אינסופי ממני. גם לכאב הפנימי היה מקום כאן. הוא בפינות החדר, הוא באוויר, והוא יומתק עם השנים.

      את מופלאה וכתבת עם לב פועם שמקרין החוצה. אה... ויש לך שם אוצר נדיר. הבן 6 הזה.

      מוטי.
      חפנתי לי חיבוק
      כמו גם את לב הגלים הטוב שלך.
      לכאב, שישאר מקום, בפינות. לשם הוא שייך..
      תודה לך מכל הלב הפועם. והאוצר הזה, כמה נדיר, כמה אהבה יש בו.
      האהבה הזו תגיע גם לפינות הכי חשוכות, לאבֶּק את הכאב.
      חיבוק חזרה.

        23/12/07 09:05:

       

      צטט: yuval z 2007-12-21 20:54:13

      כוכב בדייסה של החיים:)

      אחח, יובלי.
      כוכבים בדיסה..
      הוא יאהב את זה מאוד.
      וגם אני:)

        23/12/07 09:04:

       

      צטט: אנימל אינסטינקט 2007-12-21 18:23:08

      יש דברים שכדאי להשאיר מפורקים, כדי שיוכלו לשוב
      ולהבנות,יפים יותר.. אמנם אחרים, אבל שלמים יותר.


      "אם נמשיך לרצות

      יסתדר הכל..."

       

       

      כתוב נפלא ונוגע.

       

      (לצערי, אין באמתחתי כוכבים)

      נדושה התשובה האומרת- מילותייך טובות לי מכוכבייך..
      אבל אשתמש שוב כי כך נכון- מילותייך טובות לי מכוכבייך:)

        23/12/07 01:35:

      יפה שלי, אהובתי, את שיש לי להגיד לך נאמר ויאמר לעולמי עד.

      את אמא מדהימה, לא רק שהורשת לו את חוכמתך אלא גם את יופייך.

      (לא הפנימי - יא רקובה).

      אוהבת אותך - אוהבת אותו - וים של TOFFITA בדרך אליו.

      כרגיל מנסה להבין איך יצור שהוא המיה עלובה כמוך מצליח לכתוב כל כך אבל כל כך מדהים.

       

      ולכולם - לשתוק .... זו בדיחה פרטית.

       

        21/12/07 23:55:

      דיצה, הו דיצה.

      כמה שהפוסט הזה ריגש אותי. הוא ממוסס בדקויות ההבשלה של ילד כל כך מיוחד, ומוערץ עלי בזכות הלב הקסום הזה שלך שם, שמלטפת את שאלותיו ומביטה בהן במבט ענברי של ידיעת העבר, וכאביו.

      תחפני לך חיבוק אינסופי ממני. גם לכאב הפנימי היה מקום כאן. הוא בפינות החדר, הוא באוויר, והוא יומתק עם השנים.

      את מופלאה וכתבת עם לב פועם שמקרין החוצה. אה... ויש לך שם אוצר נדיר. הבן 6 הזה.

        21/12/07 20:54:
      כוכב בדייסה של החיים:)

      יש דברים שכדאי להשאיר מפורקים, כדי שיוכלו לשוב
      ולהבנות,יפים יותר.. אמנם אחרים, אבל שלמים יותר.


      "אם נמשיך לרצות

      יסתדר הכל..."

       

       

      כתוב נפלא ונוגע.

       

      (לצערי, אין באמתחתי כוכבים)

        21/12/07 14:06:

       

      צטט: טחב 2007-12-21 11:11:05

      פרח מדהימה אחת.

      כיף שיש גם אנשים פה על כדור הארץ. שמרגישים וחיים מתוך אהבה,

      לא בהכרח אהבה נורמטיווית אבל הנורמה היא רק פחד שהתקבע.

      את יפה, ויש לך נפש ענקית.

      כמו בשיר - על הדבש ועל העוקץ.

      אז בינתים דייסה עם דבש והעוקץ בלב הא?

      אבל אנחנו אמיתיים וזה הכח שלנו. כח רך.

      ולפני שאני משתפך פה כמו תינוקת על המקלדת.

      אני רוצה לכתוב תודה ענקית. אבל בטח לא תדעי למה....

       

      מתוקה אחת....

      איך אתה מרגש אותי ומצחיק באחת עם  תינוקות משתפכים על המקלדת.
      לא אדע על מה אולי (אולי על ברנדי, עציץ וסיגריה..?).
      אבל אחזיר לך אחת עם חיבוק.

        21/12/07 13:57:

       

      צטט: rangil 2007-12-21 10:57:05

      רק לא על עצמך הא?:)

      והנה כתבת על עצמך, וכל כך יפה..

       

      ככה זה שקמים מהשולחן ישר למקלדת.. לא חושבים על מה לא, כותבים את מה שכן.. תודה רן. שבת נהדרת שתהיה לך.
        21/12/07 13:54:

       

      צטט: איילס 2007-12-21 10:51:00

      מה מה מה מה הילד הזה מה?

       

      גם אני שואלת את עצמי לפעמים.
      הוא פשוט ילד אוהב. זה הכל..

        21/12/07 13:54:

       

      צטט: darmelitz 2007-12-21 09:19:56

      ילד מתוק וחכם ואמא נפלאה

      "אהבה ענקית שמדביקה הכל. כמו פאזל מיוחד" מקסים!

      תודה לך סמדר.
      תודה מכל הלב.
      המתוק הזה יאזין לקולך וישן שנת ישרים.

        21/12/07 13:52:

       

      צטט: idoangel 2007-12-21 08:24:20

      מקסימים, שניכם. אצלי זה היה אחרת לגמרי.

      מה שזה לא יהיה אחרת אצלכם. זה מדהים..
      ממה שהצלחתי לספוג.
      אשמח לשמוע:)

        21/12/07 13:51:

       

      צטט: casiopea_s 2007-12-21 08:04:13

      חיבוק של דבש ודייסה.

       

      מותק של פוסט. עצוב ואמיתי ויחד עם זאת, מחבק ועושה חשק לצבוט אותו בלחיים ולתת נשיקה ענקית.

       

      קוטפת לך כוכב, דיצה.

      מותק שאת!
      ואלו לחיָים.. והסנטר (או הפסנתר כפי שהוא אומר)

      מוסרת לו נשיקה.
      תודה לך קסיו. כל הכל.

        21/12/07 13:50:

       

      צטט: allon444 2007-12-21 03:49:27

      איה

      באמת איה.
      ודווקא ביום שלי:)
      אבל אחר כך בא החיבוק הזה .
      שאנחנו נושמים בזכותו..

        21/12/07 13:49:

       

      צטט: הבל 2007-12-20 23:57:56

      לא מבין כלום

       

      אבל סומך עלייך.

       

      תיזהרי למכור לי לוקשים אה?

      חולה על זה שאתה לא מבין .
      ביום שתבין אהיה מודאגת.
      מאחלת לך שבת נעימה, טעימה, נינוחה וחמה.
      לוקשים?! מי שירצה יקבל בחינם:)

        21/12/07 13:47:

       

      צטט: 10ronen 2007-12-20 23:57:25

      יש דברים שילדים לעולם לא מבינים .......אבל מאד חשוב לשתף ולא להתנשא מעליהם ..כי לפעמים החדות שלהם חזקה משלנו המבוגרים ...ולעולם הם לא ירצו להבין למה אמא ואבא לא ביחד ......לצערנו לא יעזור שום הסבר מלומד מצידנו ...הארה תגיע אליהם רק שהם יקימו משפחה היות והדרך ארוכה לשם ........מילת המפתח שלנו חייבת להיות סבלנות.

      אהבתי את כתיבתך ואת דרך התמודדות שלך היי ברוכה יקירה להשתמע רונן.

      לצערי .. ואני מסכימה איתך. ההארה מגיעה בסוף הדרך אם בכלל.
      היה ברוך אתה.
      סבלנות. תמיד משתלמת.
      תודה:)

        21/12/07 13:46:

       

      צטט: היידי בת ההרים 2007-12-20 23:27:50

      יש דברים שכדאי להשאיר מפורקים, כדי שיוכלו לשוב
      ולהבנות,יפים יותר.. אמנם אחרים, אבל שלמים יותר

      צודקת צודקת צודקת

       

      והוא? הוא יודע והוא גם מבין וחכם

      ובכלל עכשיו שיש לו מלא מטבעות מסודרות

      הוא גם עשיר

      אבל הסיבה האמיתית שהוא עשיר

      היא כי את אמא שלו

       

       

      ואת, עושה לאמא שלו לחייך:)

        21/12/07 13:45:

       

      צטט: אני-גמה 2007-12-20 21:42:36

       

      מקסים עם תיבול של עצבות...

      התמימות הזאת של ילדים קטנים, זכים...כאלה ששואלים את השאלות הכי בנאליות בעולם, מבחינתם..

       

      שתהיה שבת מהבילה..ןריחנית

       

      נ.ב - הוא יבין....

      העצבות המתובלת, התמימות,קסם..
      תודה על ביקורך. ושבת חמימה גם לך:)

        21/12/07 12:29:
      מגיחה, קוראת אתכם, ונאלמת..
      חכו חכו.
      כל אחד והחיבוק שלו.
      חכו.
        21/12/07 11:11:

      פרח מדהימה אחת.

      כיף שיש גם אנשים פה על כדור הארץ. שמרגישים וחיים מתוך אהבה,

      לא בהכרח אהבה נורמטיווית אבל הנורמה היא רק פחד שהתקבע.

      את יפה, ויש לך נפש ענקית.

      כמו בשיר - על הדבש ועל העוקץ.

      אז בינתים דייסה עם דבש והעוקץ בלב הא?

      אבל אנחנו אמיתיים וזה הכח שלנו. כח רך.

      ולפני שאני משתפך פה כמו תינוקת על המקלדת.

      אני רוצה לכתוב תודה ענקית. אבל בטח לא תדעי למה....

       

      מתוקה אחת....

        21/12/07 10:57:

      רק לא על עצמך הא?:)

      והנה כתבת על עצמך, וכל כך יפה..

        21/12/07 10:51:

      מה מה מה מה הילד הזה מה?

       

        21/12/07 09:19:

      ילד מתוק וחכם ואמא נפלאה

      "אהבה ענקית שמדביקה הכל. כמו פאזל מיוחד" מקסים!

        21/12/07 08:24:
      מקסימים, שניכם. אצלי זה היה אחרת לגמרי.
        21/12/07 08:04:

      חיבוק של דבש ודייסה.

       

      מותק של פוסט. עצוב ואמיתי ויחד עם זאת, מחבק ועושה חשק לצבוט אותו בלחיים ולתת נשיקה ענקית.

       

      קוטפת לך כוכב, דיצה.

        21/12/07 03:49:
      איה
        20/12/07 23:57:

      לא מבין כלום

       

      אבל סומך עלייך.

       

      תיזהרי למכור לי לוקשים אה?

        20/12/07 23:57:

      יש דברים שילדים לעולם לא מבינים .......אבל מאד חשוב לשתף ולא להתנשא מעליהם ..כי לפעמים החדות שלהם חזקה משלנו המבוגרים ...ולעולם הם לא ירצו להבין למה אמא ואבא לא ביחד ......לצערנו לא יעזור שום הסבר מלומד מצידנו ...הארה תגיע אליהם רק שהם יקימו משפחה היות והדרך ארוכה לשם ........מילת המפתח שלנו חייבת להיות סבלנות.

      אהבתי את כתיבתך ואת דרך התמודדות שלך היי ברוכה יקירה להשתמע רונן.

        20/12/07 23:27:

      יש דברים שכדאי להשאיר מפורקים, כדי שיוכלו לשוב
      ולהבנות,יפים יותר.. אמנם אחרים, אבל שלמים יותר

      צודקת צודקת צודקת

       

      והוא? הוא יודע והוא גם מבין וחכם

      ובכלל עכשיו שיש לו מלא מטבעות מסודרות

      הוא גם עשיר

      אבל הסיבה האמיתית שהוא עשיר

      היא כי את אמא שלו

       

       

        20/12/07 21:42:

       

      מקסים עם תיבול של עצבות...

      התמימות הזאת של ילדים קטנים, זכים...כאלה ששואלים את השאלות הכי בנאליות בעולם, מבחינתם..

       

      שתהיה שבת מהבילה..ןריחנית

       

      נ.ב - הוא יבין....

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      r-ditza
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין