נושא תרומת איברים תמיד היה קרוב לליבי ולא פעם אני נתקלת בבורות, פחד ורתיעה מהנושא.

כחלק מהרצון שלי ליצור בהירות ומועדות לנושא נפגשתי עם רותי רוזן, חברה יקרה,  ומתאמת השתלות בבית החולים "מאיר" בכפר סבא, לשיחה על תרומת איברים, השתלות ורגשות.

מתי עולה האפשרות של תרומת איברים על ידי אדם מסוים?

לפעמים מגיע לבית החולים אדם מחוסר הכרה או במצב הכרתי מאוד נמוך. רמת ההכרה נמדדת על פי מדד שנקרא GCS (מדד ה- GCS מודד את מצב ההכרה של האדם. ערכיו נעים בין ,3 שמשמעותו: היעדר מצב הכרתי, ל- 15 שמשמעותו: מצב הכרתי מלא) במקרה כזה מדובר בחולה עם מדד GCS של פחות מ- 6.

החולה נשלח לבדיקת CT ראש כדי לבדוק האם יש דימום מוחי או נזק מוחי אחר ולאחר שמתקבלות תוצאות ה- CT הרופאים פונים להתייעצות עם נוירולוג ניורוכירורג.

בשלב זה התפקיד שלי מסתכם במעקב אחר מצבו של החולה כדי לוודא שהוא אכן מקבל את הטיפול הרפואי הטוב ביותר במסגרת היחידה לטיפול נמרץ על מנת למצות כל אפשרות להחלמה והטבה אפשרית במצבו. בשלב זה אני מבצעת סריקה ראשונית של מערכת התמיכה של החולה: מי הביא אותו, מי יושב איתו, עם מי הוא גר, מי המשפחה שלו ואיך הקשר שלהם איתו.

לאחר שאיתרתי את מעגל התמיכה של החולה אני יוצרת קשר עם המשפחה.

כיצד ניגשים למשפחה שיקירה נמצא בפוטנציאל של תורם?

אני מציגה את עצמי בפני המשפחה, מסבירה להם מה מצבו הרפואי של יקירם ומיידעת אותם שמתכנסת ועדה רפואית כדי לבדוק את מצב המוח ולקבוע האם יש מצב של מוות מוחי. אני מקפידה להסביר על מבנה ותפקיד הועדה ולענות על כל שאלה שעולה.

לאחר השיחה ראשונית הזו אני מקפידה לבדוק האם יש משהו שהמשפחה זקוקה לו, האם ניתן לעזור במשהו למישהו מבני המשפחה. באופן אישי, חשוב לי לשקף למשפחה בצורה מדוייקת וברורה את המצב הרפואי של יקירם ולעדכן אותם בכל שינוי במצב. אני מוצאת להם מקום עם פרטיות כגון חדר רופאים ומקשיבה לסיפור ולכאב שלהם. לאורך כל התהליך יש למשפחה את מס' הטלפון הנייד שלי והם יכולים ליצור איתי קשר בכל שעה במהלך היממה. עד שלא נקבע מוות מוחי באופן וודאי קיים תמיד סיכוי שמצב החולה ישתפר ולכן נושא תרומת האיברים אינו רלוונטי ואני לא מעלה אותו. בין הרגע שבו אני מקבלת את הטלפון הראשוני ועד לרגע קביעת המוות המוחי יכול לעבור בין יום לשבוע ובמשך הזמן הזה החולה כל הזמן נבדק ומוערך נוירולוגית.

מניסיון אני יודעת שבשעות האלה למשפחה יש צורך גדול לספר לי את הסיפור שלהם ולכן חשוב לי למצוא להם מקום פרטי ואינטימי כמו חדר רופאים שבו יוכלו לשבת, לדבר ולבכות. חשוב לי באופן אישי שאף אחד לא "ילך לאיבוד" מבחינה נפשית ותמיכתית. ברמה האישית אני יודעת שאי וודאות היא תמיד מתכון לקושי גדול יותר ולכן אני מקפידה לדווח למשפחה באופן שוטף על המצב הרפואי של החולה ולהסביר להם את המשמעות של כל שינוי במצבו. אני מעדיפה "לאבד" תורם פוטנציאלי ולדעת שהמשפחה הבינה והפנימה את מצב יקירם ומודעת לאובדן שבפניו היא ניצבת. עד שאני לא מרגישה שיש מוכנות משפחתית לקראת האפשרות של תרומת איברים אני לא מבקשת שתתכנס ועדה לקביעת מוות מוחי. אני מאמינה שחשוב שהמשפחה תיפרד כמו שהיא צריך גם אם זה כרוך העיכוב תהליך הפיכת החולה לתורם איברים.

במידה והועדה התכנסה וקבעה כי אכן מדובר במוות מוחי, אנו מכנסים את המשפחה, מסבירים להם את משמעות הקביעה שעל פיה יקירם מת לפני כל התקנות של מדינת ישראל ומראים להם את בדיקת ה- CT ואת דו"ח הועדה. בשלב זה אני מעלה את האפשרות של המשפחה להציל חיים של כ- 7-9 אנשים אחרים על ידי תרומת האיברים של יקירם. חשוב לי שידעו כי אין לי אפשרות לדעת או להשפיע מי יקבל את תרומות האיברים.

מה עושה מתאמת השתלות?

תפקידה של מתאמת ההשתלות הוא לאתר תורמים פוטנציאלים, ללוות את המשפחה בתהליך התרומה ואחריה ולערוך תיאום בין המרכז הארצי להשתלות לבין בית החולים.

איך הגעת להיות מתאמת השתלה?

רותי: במקצועי אני אחות ומנחת קבוצות, בשלב מסוים במהלך הקריירה שלי ניתנה לי האפשרות לעבור לתחום תיאום ההשתלות ובחרתי להתמקצע בתחום זה.

איפה נמצאת רותי – האישה, בכל המצב הזה?

אני יודעת שאני מפילה על משפחה במצב כזה פצצה אדירה. אני באה ומספרת להם שיקירם מת ובד בבד מבקשת מהם לגלות שיעור קומה אדיר בשעתם הקשה ביותר ולשקול אפשרות של תרומת איברים. באופן אישי אני נמצאת בדילמה נוראית: מצד אחד ישנו חלון הזדמנויות בין מוות המוח לקריסה כוללת של שאר מערכות הגוף ומצד שני חשוב לי שהמשפחה תיקח את כל הזמן הדרוש לה כדי לדבר, להתייעץ ולשאול כדי שתגיע להחלטה שהיא שלמה איתה. במידה והמשפחה נמצאת במצב של חילוקי דעות, חשוב לי לברר מה המקור. מניסיון אני יודעת שבמקרים רבים ההססנות נובעות מבורות, פחד וחוסר ידע. במידה ומשפחה מביעה התנגדות מוחלטת אני מכבדת את החלטתם ולא מנסה לשכנע אותם לשנות את דעתם. במידה ובני המשפחה מתלבטים ומעוניינים לקבל מידע נוסף ולשאול לשאלות אני מנסה לעזור להם בתהליך הזה כדי שיקבלו את כל התשובות להם הם זקוקים מאנשים ומקורות שאמינים בעיניהם: רופא פרטי, רופא מטפל, איש דת וכדומה...

אני מאמינה בחשיבות של פרידה נכונה ותמיד מעודדת את בני המשפחה להיפרד בפעם האחרונה מיקירם בכל דרך הנראית להם.

מה את מרגישה בסוף תהליך כזה, כאשר החולה עובר לחדר הניתוח לתרומת איברים ואת נפרדת מהמשפחה?

 במידה ומשפחה הסכימה לתרום את איברי יקירם אני שואלת אותם אם הם רוצים שיידעו אותם לגבי התחלת ניתוח הנצלת האיברים. אני משתדלת ללוות ולעזור בכל מה שקשור לסידורי הלוויה ואז המשפחה עוזבת ואני בוכה...

אני חושבת שקושי הכי גדול שלי הוא לראות את עצב כל כך גדול של משפחה שלמה. אני איתם במשך 24 שעות במהלך כמה ימים והאינטראקציה היא מאוד אינטנסיבית, אני מניחה שברמה מסויימת אני גם נקשרת אליהם.

לאחר הלוויה אני מקפידה לשמור על קשר עם המשפחה. חשוב לי לדעת איך הם מתמודדים, מי תומך בהם, איך הם מסתדרים.

מושגים:

 הצלת חיים:

לבני אדם רבים, השתלה היא האפשרות היחידה להצלת חייהם או לשיפור איכות חייהם. אדם בריא יכול תרום עד 9 איברים ורקמות להשתלה, נפרט את הצורך באיברים ורקמות אלה:

לב – לטיפול באי ספיקת לב בשל מחלת לב כלילית או פגיעה בשריר הלב.

ריאות – לטיפול בסיסטיק פיברוזיס (לייפת כיסייתית), נפחת (אמפיזמה), וסיברוזיס (לייפת).

כליות – לטיפול בדלקות כרוניות בפקעות הכליה, במחלות גנטיות ובסוכרת.

כבד – לטיפול בזיהום נגיפי (צהבת מסוג C או B), בפגיעה תרופתית או הרעלה, בפגיעת אלכוהול ובגידולים.

הלבלב – לטיפול ב"סוכרת נעורים" אשר אי אפשר לאזנה בטיפול תרופתי.

קרניות – לטיפול בקרנית חרוטית (קרטוקונוס), טראומה בעיניים, מחלות וזיהומים.

עצמות – לטיפול בגידולי עצמות מסויימים, בפגיעת טראומה ובבנייה מחדש של עצמות חלשות.

מסתמי לב – לטיפול במחלות של המסתמים, בזיהומים ומומים מולדים במסתמים אצל ילדים.

עור – לטיפול בכוויות עור קשות, בפצעים שלא הגלידו ובפציעות הגורמות לאובדן רב של עור.

מוות מוחי

מוות מוחי הוא מצב שבו המוח וגזע  המוח (החלק במוח האחראי על: הנשימה, קצב הלב ולחץ הדם) חדלים לפעול לחלוטין. לא ניתן להחיות אדם שמת מוות מוחי מפני שלא ניתן להחיות את המוח לאחר מותו. מוות מוחי הוא מצב בלתי הפיך. למרות שמצב כזה ניתן להמשיך ולהחיות איברים אחרים על ידי מכשירי החייאה המפעילים את הלב וממשיכים להזרים את הדם בגוף המוות המוחי הוא למעשה מותו של האדם.

מהו ההבדל בין מוות מוחי למוות לבבי? מוות לבבי הוא מצב שבו ליבו של האדם חדל לפעום והוא לא נושם עוד. אין לו דופק וצבע עורו משתנה בעקבות העצירה של פעולת הלב ושל זרימת הדם. זהו מוות שאותו אנו רגילים לראות. מוות מוחי הוא מוות של המוח שחדל להנחות את איברי הגוף החיוניים לפעול למרות שהם עצמם לא ניזוקו ויכולים להמשיך ולפעול במשך כמה שעות נוספות על ידי חיבור למכירי החייאה. חשוב לדעת כי מבחינה רפואית, מוות הוא קודם כל מוות של המוח: מוות מוחי – כאשר זרימת הדם למוח נחסמת באופן מוחלט ובלתי הפיך על אף הטיפול להצלת חיים.

מה ההבדל בין מוות מוחי לתרדמת עמוקה? תרדמת עמוקה (מצב וגיטטיבי,"צמח") הוא מצב שבו נפגעים חלקים במוח אך לא גזע המוח. האדם חי אך לא יוצר קשר עם הסביבה וישנה פגיעה בתפקודים השכליים והמוטוריים. לעיתים נעשה בתקשורת שימוש מוטעה במונח "מוות מוחי" כשאר בפועל הכוונה היא למצב של תרדמת. ישנם אנשים ש"התעוררו" ממצב של תרדמת עמוקה אך מעולם לא התעורר אדם לאחר שנקבע כי מת מוות מוחי.

הועדה לקביעת מוות מוחי:

ועדה המורכבת משני רופאים/ות מומחים/ות בתחום המוח (כגון: נוירולוגים/ות, נוירוכירורגים/ות ופנימאים/ות) ובתחום ההחייאה (כגון רופאי/ות טיפול נמרץ ומרדימים/ות) אשר תפקידה לבדוק האם יש מצב של מוות מוחי. הועדה מזומנת כאשר הצוות הרפואי המטפל באדם חושד כי מדובר במצב של מוות מוחי. חברי/ות הועדה מבצעים/ות סדרת בדיקות שמטרתה לעמוד במדויק על מצבו של המוח.