ברגע שקראתי את הכתבה המרתקת אודות הפרשייה סביב חברת היל-עור במוסף כלכליסט (http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568539,00.html) הזו, מיד הבזיק במוחי זכרון מן העבר ואז הכל היה כה מוכר...
אסייג ואומר שאין אני בקיא בעובדות שבכתבה ואין להבין מהן היכן מצויה האמת - אך אני מכיר מקרה דומה מאוד לזה בחברת ביו-מד וגם שם מדובר ב-"טרוף" פתאומי ומיסתורי אשר אחז ביזם והביא את המשקיעים לפיטוריו המיידיים ובאורח פתאומי - גם לשינוי מבנה האחזקות בחברה תוך הזרמת הון ודילולו של אותו יזם החוצה (צעד כזה לרוב מעיד על אג'נדה סמויה וה-"טרוף" הוא רק טכניקה להוצאתו ממעגל מקבלי ההחלטות).
אבל הסיפור שאביא כאן, מבלי להסגיר את הגופים בהם מדובר - איננו אודות יזם אך הוא דומה מאוד.
מדובר במנהלת משאבי אנוש בחברה שעבדתי בה, בחורה מקסימה ומלאת מרץ אשר חטאה, פשעה ועוונה היה בעמידתה לצד העובדים דווקא אל מול ההנהלה (בניגוד ליתר המנהלות שהיו חותמת גומי חייכנית של ההנהלה). אותה מנהלת, כמו יתר המנהלות, היתה ביחסים טובים עמי והייתי איש סודה. למיותר לציין שהיא לא הפגינה שום בעיה נפשית או כל דבר אחר ואני הייתי מתראה עמה יום יום ואף משרדי היה בסה"כ כפסע ממשרדה. הבעיה העיקרית שכן בלטה היתה חילוקי דעות בינה לבין ההנהלה ואהדה רבה שרחשו העובדים כלפיה.
סיפור משנה הכרוך בעלילה, הנו שמועה שרצה זמן רב בחברה, אודות מערכת יחסים סמויה בין המנכ"ל הנשוי לבין גברת נשואה אחרת בחברה - שמועה שלא יכולתי לאשר או לשלול אך בהחלט כזו שכל העובדים שוחחו אודותה ונאמר שגם היו סימנים בשטח שנראו כאילו הם מאששים אותה, מבלי להכנס לפרטים. באמת שלא היה זה ענייני וזו זכותו המלאה לעשות כראות עיניו ולהנאתו המרובה (אם היתה כזו) - אם כי השמועות שרצו במסדרונות בהחלט לא היו במקום ולא תרמו לחברה, בייחוד בנקודת הזמן המסויימת בה היא נמצאה.
יום אחד - נעלמה לה המנהלת וחדרה נתייתם פתאום. לא הצלחתי להשיגה בטלפון מאחר והטלפון היה מכשיר בבעלות החברה ולכן הנחתי שאולי היא מצוננת בבית.
זמן קצר לאחר מכן, התמלא חדרה במנהלת חדשה ומחוייכת אשר טרחה לחייך רבות להנהלה.
ברגע הזה כבר נמסרה הודעה "רשמית" למחצה בישיבת אגב של ההנהלה, כי אותה מנהלת חלתה ולא תחזור אלינו. הדבר המעניין שהיה באותה ישיבה הוא שציינו שהיא במצב נפשי קשה והחליטה לפרוש מעבודתה. ניסיתי לחפש את מספר הטלפון בביתה אך לא הצלחתי להשיגה כלל ורק לאחר מכן נתברר לי כי היה לה גידול בראשה (לא ממאיר אך דרש ניתוח).
יום אחד - צלצל הטלפון הנייד שלי וקול נסער מעבר לקו ביקש שאצא החוצה בכדי שאף אחד לא ישמע את השיחה.
זו היתה אותה מנהלת. כאן כבר הסתבך העסק.
מבלי להרחיב את תוכן השיחה כולו - אציין כי היא החליטה להתקשר אליי אך ורק בכדי להשמיע את גירסתה לאירועים ולא ביקשה כי אעשה דבר מה או ביקשה מידע כלשהו - ולכן אני רואה בשיחה זו שיחה בתום לב.
בשיחה היא מסרה שראשית כל, היא לא במצב נפשי קשה ולא במצב של אי שפיות או כל דבר אחר שאמרו אודותה. שנית - היא לא החליטה לפרוש מעבודתה אלא פוטרה במפתיע על ידי ההנהלה ואף נאסר עליה להגיע לחברה וחפציה נשלחו אליה באמצעות שליח.
וכאן הגיע הקטע המעניין. היא ציינה כי הכל היה בסדר, עד אשר הגיע הרגע שהיא גילתה מערכת יחסים בין המנכ"ל לבין אותה הגברת בחברה. היא נגשה לאותו מנכ"ל בשיחה פרטית וציינה בפניו שהוא יכול לעשות כראות עיניו אך הוא פוגע בעצמו ופוגע בחברה והוא יסבך את עצמו אם לא יצניע את התנהלותו לכל הפחות. היא ציינה כי כל זה נאמר בצורה חברית והודגש שהיא מחוייבת להגן עליו ולייעץ לו את טובתו - וכאן הוא מסבך את עצמו.
היא ציינה כי היא לא העלתה על דעתה כי זו תהא נקודת התפנית ומיד לאחר אותה שיחה, החל המנכ"ל לגלות עוינות רבה כלפיה, סרב להפגש עמה וניתק מגע לחלוטין עמה. אודה ואומר כי גם אני שמתי לב שמשהו רע קורה שם זמן קצר לפני שנעלמה.
אותם אירועים היו סמוכים למועד בו חלתה והיא סיפרה כי ברגע שאובחנה כזקוקה לניתוח והיא נטלה חופשת מחלה לטובת הנושא, הגיעה אליה במפתיע מכתב פיטוריה וחפציה נשלחו אליה מבלי שמישהו שוחח עמה או הסביר לה את פשר הדבר. נמסר לה שלא תגיע יותר למשרדי החברה וכל הטיפול בנושא שלה יעשה באמצעות אנשי קשר מהחברה, כאשר לא שולמה לה בעצם משכורת מאותו רגע והחברה ניתקה מגע, תוך סירוב להשתתפות בטיפולים במסגרת הביטוח הרפואי שהיה לה במסגרת עבודתה.
לטענתה, פוטרה ברגע שגילתה את מערכת היחסים בין המנכ"ל לעובדת ובעצם היא לא יצאה מדעתה ובוודאי שלא התכוונה להתפטר ואין לה סיבה לעשות כן - שכן היא עברה את הניתוח והחלימה. היא מחתה על העוול שנגרם לה ועל הפגיעה בשמה הטוב ואמרה שהיא חסרת אונים ואף אחד לא מוכן לדבר איתה כי העלילו עליה שהיא יצאה מדעתה.
כאן בעצם נגמר הסיפור שלה ומגיעה גרסת הבעלים.
מאחר והיו לי יחסים טובים עם היזמים בעלי החברה, לימים בחרתי לנסות ולברר את האמת. ברגע שהעלתי את השיחה עמה מבלי לציין כי היא נערכה, התגובה היתה מאוד תוקפנית חדה ומיידית - מה שגורם לי לחשוב שהיה שמץ של אמת בדבריה. לטענתם, היא חלתה ולא זאת בלבד שלא פוטרה, אלא החברה אף הציעה לה להשתתף במימון הניתוח ומסרה לה את כרטיס האשראי של החברה לתשלום. (מבלי להרחיב, מתוך היכרות עם היזמים וגישת החברה, טענת ההשתתפות במימון נשמעה מופרכת לחלוטין אך לא היה לי כלי לבדוק אותה). מה שמעניין הוא, שבהמשך ציינו היזמים כי לאחר הניתוח היא החליטה שאיננה רוצה לחזור לעבוד יותר והיא מנסה להתחזות לנכה ולתבוע את החברה ואת הביטוח הלאומי בסכומי עתק בכדי לא לעבוד יותר. לטענתם, היא ציינה שחלתה בעקבות העבודה בחברה ומאיימת בתביעת ענק ולכן ניתקו עמה מגע.
"אז מדוע ציינתם בפני העובדים שהיא במצב נפשי קשה ויצאה מדעתה?" הקשיתי. תשובתם היתה שזו הדרך להגן עליה ("כי היא עוברת תקופה קשה" לדבריהם) ו-"וזה עדיף כך מאשר לציין בפני כולם שהיא מתחזה לנכה ומנסה להוציא כספים מהחברה". הם ציינו בתקיפות ותוקפנות שהיא כפויית טובה ובמקום לומר תודה, היא בחרה לנצל את אמונם ולנצל את החברה.
משראיתי כי הנושא הזה מטריד אותם מאוד ועיסוקי בו איננו לרוחם, השכלתי לסיים את הדיון בזה.
כאן אסיים ואומר שהאמת איננה ידועה לי עד עצם היום הזה והנושא מאחוריי.
אומר רק כי גרסת הבעלים היתה מפוקפקת למדי ולא נראתה אמינה (הן מתוך היכרות עמם והן משפת הגוף שהקרינו כשהעליתי את הנושא בפניהם), בעוד שאותה מנהלת משאבי אנוש לא ביקשה ממני דבר אלא רק לשטוח בפני את האמת. אני מאמין גם כי החברה ניתקה מגע מתוך חשש אמיתי לצורך לשלם לה דמי מחלה בגין תקופת העדרותה - שכן זה התאים מאוד להתנהלות החברה באותה תקופה.
אינני מאמין גם שמישהו בעלת עבר עשיר בתחום מחליטה יום אחד פתאום "להתעשר" ולהפסיק לעבוד. לא מדובר כאן בפרזיטית בטלנית אלא במישהי שלמדה ומילאה שורת תפקידים בתחום בצורה אחראית - כך שזה באמת מוזר כל הסיפור.
ובאשר לאמת? האמת כנראה עוברת אי שם באמצע.... היכן בדיוק מצוי אותו אמצע? כנראה היכן שמצויה אותה אמת........
אני ממליץ לכם לקרוא את הכתבה:
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3568539,00.html
|