שֶׁהֵם יָבוֹאוּ וְיָבִיאוּ לִי מַאֲכָלִים שֶׁאָמוּת אֲבָל שֶׁהֵם יָבוֹאוּ וְיָבִיאוּ לִי מִגְדָּנוֹת שֶׁהֵם יִכָּנְסוּ וְיַעַטְפוּ אוֹתִי בָּעֲטִיפוֹת וְיָשִׂימוּ מַשֶּׁהוּ חַם עַל הַשֵּׁן שֶׁלִּי וְיֹאמְרוּ לִי כָּל מִינֵי אִמְרוֹת שֶׁהֵם יִכָּנְסוּ וְיָבִיאוּ לִי דְּבָרִים שֶׁהֵם יַעַמְדוּ מִסָּבִיב וְלִי יִהְיֶה טוֹב וְחַמְנָעִים שֶׁהֵם יַעַמְדוּ וַאֲנִי אֶת עַצְמִי שׁוֹכְחִים שֶׁהֵם יַעַמְדו פֹּה וַאֲנִי אוֹתִי שׁוֹכֲחִים וְכֵּן, שֶׁהֵם יָבוֹאוּ וְיִהְיוּ כְּמוֹ שְׁנֵי יְלָדִים. יונה וולך. |