כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    מימון החקיקה החברתית-יד שמאל נותנת ויד ימין תיקח

    0 תגובות   יום שבת, 21/4/12, 21:46

    החקיקה הסוציאלית הכרחית, אך מי יממן אותה? יד שמאל נותנת ויד ימין תיקח

    מבוי סתום תקציבי יחייב אותנו לשינוי ערכי-תודעתי ולסולידריות חברתית.

     

    http://www.themarker.com/news/1.1678474

    תגובתי

     

    יש לברך על החקיקה הסוציאלית-חברתית של הממשלה, מאז הגיש עמנואל טרכטנברג את המלצותיו.
    לממשלת ישראל "נפל האסימון" שהמחאה החברתית בקיץ 2011 היתה אותנטית ושיקפה מצוקות כלכליות וחברתיות אמיתיות של שכבות רחבות מאוד באוכלוסייה ובמיוחד של השכבות החלשות הנאנקות תחת יוקר המחייה ומתקשות לספק לילדיהן קורת גג, חינוך,ביטוח רפואי ומזון באיכות ובכמות מספקת. גם מעמד הביניים השתתף במחאה וביטא תסכול הולך וגובר מכך שהוא עובד קשה יותר, שעות רבות יותר, מקריב את רווחתו האישית ופוגע בחיי המשפחה שלו, רק כדי לא ללכת אחורה ולממן את אורח חייו.
    מניאו-ליברליזם הרסני לחקיקה סוציאלית מתקדמת: עוד ארוכה הדרך לצדק חברתי

    המחאה החלה תגובת שרשרת שתוצאותיה מתבטאות, בין השאר, בחקיקה סוציאלית רחבה של הממשלה בעקבות המחאה והמלצות וועדת טרכטנברג: חינוך חינם, דיור בר השגה, מלחמה בריכוזיות במשק, רפורמה בתהליכי בנייה והפשרת קרקעות, הטבות מס לאימהות חד הוריות,  העלאת מס על שוק ההון, תמיכה בחקיקה פרטית בנושאי יוקר המחייה, פעילותם של משקיעים מוסדיים, חוק "התספורות" של הטייקונים ועוד.

    אגב, סיבוב הפרסא שמבצעת כיום הממשלה, המתבטא בגל חסר תקדים של חקיקה סוציאלית הוא בבחינת תיקון בלבד, חלקי מאוד, למדיניות הניאו-ליברלית שלה בשנים האחרונות. מדיניות שאחראית אומנם לביצועים המשופרים של הכלכלה הישראלית ( צמיחה מרשימה, תעסוקה מלאה, אינפלצייה תחת שליטה וגירעון נמוך בתקציב המדינה), אולם בו זמנית יצרה כאן חברה שסועה ופערים הכלכליים והחברתיים בין החמישון העליון לתחתון הולכים וגדלים ומציבים את ישראל בצמרת העולמית המפוקפקת של מדדי אי השיוויון הכלכלי והחברתי. בנוסף, ישראל היא מהמדינות היקרות ביותר בעולם.

     

    נושא הדיור הוא מורכב מאוד וועדות מומחים רבות המליצו בעבר על צעדים רבים, חלקם דומים חלקם סותרים, כדי להגדיל את היצע הדירות בישראל, להוזיל את מחירי הדיור בבעלות ובשכירות, להבטיח קורת גג או סיוע כספי לכל משפחה שאיננה מסוגלת לדאוג לצרכיה שלה ולייעל תהליכי בנייה ועסקאות נדל"ן למגורים.

    אינני מתיימר להיות מומחה בנדל"ן למגורים ולכן תגובתי מתייחסת למגמה ולמשמעות החברתית של החלטת הממשלה ופחות לפגמים מחד גיסא ולחוזקות מאידך גיסא של ההחלטה עצמה.

     

    יאיר לפיד בונה את הקריירה הפוליטית שלו על פירוד ומאבק מעמדי. אז מה ההבדל בינו לבין ש"ס?

    הוויכוחים העזים סביב ההחלטה והעימות הפוליטי בין ש"ס לישראל ביתנו סביב סוגיית הקריטריונים לזכאות לדיור בר השגה, חושפים את המאבקים, ניגודי האינטרסים והמחלוקות המפצלות את החברה הישראלית ושעליהם נבנים גם פוליטיקאים חדשים שכבר מבטיחים לנו ממי הם יקחו ולמי הם יתנגדו, אבל  אינם מציעים ולו מסר חיובי ומאחד אחד. על שנאה – אפשר אולי לבנות קריירה פוליטית, אבל את המחיר נשלם כולנו.  יאיר לפיד, נציג לגיטימי וראוי של מעמד הביניים יכופף את ידו של ראש הממשלה הבא וייזכה את בוחריו ביותר תקציבים. זה יבוא על חשבון מישהו, נכון? ואחר כך יתחזק כוחם של מחנות אחרים והם יזכו להטבות משלהם. ככה עובדת הפוליטיקה שלנו מאז ומעולם. מי בדיוק מרוויח מזה? אף אחד. תשאלו את החשבים הכללים הפורשים, תשאלו את פקידי האוצר הבכירים. כולם מכופפים ידיים לכולם. המון כסף ואנרגייה מתבזבזים על מאבקים יקרים ומיוחצ"נים, הפירוד והשנאה הופכים לדרך חיים וזו הסיבה שלמרות מצב המאקרו המצויין של המשק הישראלי, נותרה ישראל  אחת המדינות היקרות בעולם ושמבחינת מדד ג'יני, היא אחת מ-3  מדינות ה- OECD שהפערים החברתיים בה הכי גבוהים. לא צריך להיות כלכלן כדי להבין את הערך הכלכלי בסינרגיה, בשיתופי פעולה ובסולידריות חברתית. אתה לא יכול להיכנס למגרש הפוליטי בתור הביריון החדש והטרי ולדרוש בשם מגזר ספציפי דרישות תקציביות, צודקות ככל שתהיינה. אולי תזכה בסיבוב, אבל לבטח תפסיד בקרב כולו, כי מעבר פינה מסתתר כבר הביריון החדש, הטרי שחזק ממך. כך נמשיך להתיש זה את כוחו של זה, במקום לשתף פעולה ולההיר לנבחרי העם שהם  מייצגים את כולנו, ולקדם שיח ציבורי חדש, ערכי, סביב שולחן עגול, מתוך דאגה, איכפתיות הקשבה וערבות הדדית, ממש כמו במשפחה אחת. כוחנו האמיתי, גם בכלכלה, הוא באחדותנו.


    סולידריות חברתית היא האמצעי הטוב ביותר להילחם ביוקר המחייה והנדל"ן

    תחת מטריית הערבות ההדדית, מנהיגנו ייצגו באמת את כל אחד ואחד מאיתנו ומצוקת הנדל"ן תקבל טיפול שורש בראייה רחבה וחסרת פניות. האדישות וחוסר התכנון יפנו את מקומם להגדלת המעורבות הממשלתית בשוק הדיור, להגדלה משמעותית של היצע הקרקעות שבשליטת המדינה ומוסדותיה ולהקצאתו לפי קריטריונים שישקפו את המכנה המשותף הרחב ביותר, שיכלול אותי, אותך, את כולנו. כיון שמתח רווחים נורמלי ולא מופקע, הוא תוצאה ישירה של ערבות הדדית בינינו, יתכנסו מחירי הדיור לרמתם הריאלית, לרווחת הכלל.

     

    המחלוקת והקיטוב בסוגיית הדיור הינה רק אחת מיני רבות וכולם מדגישות את הנחיצות באמנה חברתית-כלכלית בינינו המבוססת על ערך הערבות ההדדית ועל אכפתיות והדאגה זה לזה, ממש כמו במשפחה אחת, על אף ההטרוגניות והשונות הרבה בחברה הישראלית. אם לא נפעל כדי להיות מעל כל המחלוקות והשסעים הפוקדים את החברה הישראלית לא נצליח להיטיב את מצבנו. הכלכלה היא העתקה של היחסים בינינו וכשנשנה אותם מקוטביות ומאבקי כוח לערבות הדדית, תיפתר בהכרח מצוקת הדיור יחד עם מצוקות החיים הנוספות, הנובעות בראש ובראשונה מחוסר התחשבות ומהעדר קשר נכון בינינו האזרחים וביננו לבין הגופי השלטון והפוליטיקאים.

    כשתשתנה הגישה, יימצאו הפתרונות הנדל"ניים הנכונים. עד אז – יש לברך בכל זאת על החלטת הממשלה, כיון שהיא נותנת בכל זאת מענה כלשהו לנזקקים, לאלו שאין להם קורת גג, לאימהות חד הוריות ולאוכלוסייה חלשה מבחינה סוציו-אקונומית.

     

    אזהרה מפני קיצוצים שבדרך:  עוד מעט, יתחילו דיוני תקציב המדינה לשנת 2013, ועל רקע העלות הגבוהה של החקיקה הסוציאלית והיישום ההדרגתי של המלצות וועדת טרכטנברג, על רקע הירידה בייצוא הישראלי בשל המשבר הכלכלי בחו"ל ועל רקע הדרישות להגדלת תקציב הביטחון, הממשלה תצטרך להחליט מי ישלם על כל זה.

    לצערנו – הפיתרון שיימצא ידוע ומוכר עד כאב מהעבר הקרוב והרחוק.

    הממשלה תחליט על קיצוץ רוחבי בתקציב המדינה, בכל המשרדים ( למעט תקציב הביטחון שיודע רק לגדול משנה לשנה) ומי שישלם את המחיר יהיה הציבור הישראלי, שיקבל פחות שירותים ופחות סיוע מהממשלה וכמובן, זה ישפיע הרבה יותר על השכבות החלשות ועל מעמד הביניים, מאשר על העשירונים העליונים והעשירים.

    יד שמאל מחוקקת חוקים סוציאלים ויד ימין תקצץ בתקציב. נחשו מי ייפגע?

    פרדוקס – מעבירים חוקים כדי לסייע לציבור ומנגד מקצצים בשירותים הניתנים לו.

    יש לנו סימפטיה לממשלה, בנסיבות שנוצרו אין לה ברירה. איננו יכולים לדרוש ממנה לשאת בעלויות החקיקה הסוציאלית ובכך להגדיל את הגירעון הממשלתי. נורת האזהרה מאירופה ומארה"ב, השקועות בגירעונות כבדים, מאירה באור חזק ובהיר. וכיון שהשמיכה קצרה מלכסות את כל המיטה, היינו אין מספיק כסף לממן את עלותה של החקיקה הסוציאלית הנוכחית.

    בערבות הדדית זה לא יקרה. מדוע? כי שינוי ההתקשרות בינינו מיחסים תחרותיים, ניגודי אינטרסים ואינדיבידואליסטים, ליחסים של דאגה הדדית, איכפתיות, שיתופי פעולה נרחבים וסולידריות, ייצרו בהכרח גם משאבים כלכליים רבים, שכיום אינם מופנים לטובת הציבור.

    כלכלה שחורה שמגלגלת לפחות 100 מיליארד ₪ בשנה ושהיתה יכולה לפתור את כל המצוקות הכלכליות של החברה הישראלית – בערבות הדדית זה לא יקרה.

    זו רק דוגמה אחת.

     אין פיתרון כלכלי טהור לבעיות הכלכליות והחברתיות שלנו. מ-2008 ניסו בעולם את כל השיטות וכל התמריצים המוניטרים והפיסקלים. משהו עזר? בקושי. למה? כי טיפלו בסימפטומים של המשבר, אבל לא בגורמי היסוד שלו.

    הגיע הזמן לטיפול שורש. יכאב קצת, אבל נצא מחוזקים ומאוחדים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין