הניסיון המתוקשר לכבות את האורות במדינה לא צלח, בלשון המעטה, אך אין זה אומר שצריך להתייאש לחלוטין. המאמץ להגביר את המודעות לחיסכון במשאבי הכוכב שלנו הוא נכון, ועם מעט חשיבה ויצירתיות אפשר להפוך יום כדור הארץ בישראל ליותר מסתם קוריוז עיתונאי.

נתחיל בכך שכיבוי אורות זה לא רציני. גרף הנאמנות למורשת הזו מקביל בערך למספר הנרות בכיכר רבין. ביום כדור הארץ חייבים להיות חדים וממוקדים יותר: להתיר שימוש באורות בתנאים מסוימים, ובמקביל לאסור באופן מוחלט על שימוש במחשבים, במכונות ומייבשי כביסה, במגהצים, בטלוויזיה וברדיו, במערכות קולנוע ביתיות, בדוד חשמלי ובפעמוני דלת. כמו כן, יש להימנע ביום הזה מדיבור בטלפונים סלולאריים ואלחוטיים ומכל שימוש אחר באנטנות. ביום הזה יש להימנע מאמבטיות כדי לחסוך במים, לשפר את איכות החיים באמצעות השתקה גורפת של כל מערכת סטריאו בארץ, לא לנסוע ברכב ממונע כדי לנקות את האוויר מרעלים, וכמובן לאסור על הבערת מדורות, כריתת עצים, קטיפת פרחים, ציד, דיג והרג חרקים.

את כל אלה יש לאסור לא רק במשך שעה, כפי שנדרש מאתנו היום, אלא במשך יממה שלמה, ואולי מעט יותר. את הראש הפנוי והנפש השלווה שיוַצרו בזמן זה יש להקדיש לטיפוח המשפחה והאישיות, באמצעות התבוננות בלתי אמצעית על מעשה בראשית.  בנוסף, יש לקיים את יום כדור הארץ לא פעם בשנה אלא מדי שבוע. למשל בשבת. אם זה יקרה, לעניות דעתי, העסק יכול להפוך להצלחה מסחררת. אפילו הציניקנים והאדישים לסביבה עשויים להצטרף וגם הדתיים פתאום יבינו את המימד העמוק של המסורת שהפכה לשגרה.

תודה לאבי סגל מ'בשבע' על הבסיס וההשראה

יום של שושנים, שבוע טוב וחודש טוב