כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    הבורות הפיננסית שלנו עולה לנו ביוקר.

    0 תגובות   יום ראשון, 22/4/12, 13:16

    השכלה פיננסית זה טוב. כלכלה המבוססת על סולידריות וערבות הדדית זה מצויין.

     

    http://www.themarker.com/magazine/1.1611813

    תגובתי: 

    צרכנות פיננסית אמרתם, מה זה בכלל ולמה אני צריך את זה?

    מי מאיתנו יודע כמה עולה לו קרן הפנסיה שלו, או ביטוח המנהלים שלו? כמה עמלות הבנק שלנו גובה מאיתנו ועד כמה הן ניתנות למיקוח? מה ההבדל בין תעודת סל לקרן נאמנות ולמה הציבור מחזיק מאות מיליארדי ₪ בפקדונות שקליים בריבית נמוכה מאוד, למרות שבפניו אלטרנטיבות טובות משמעותית? איך ייתכן שמשפחות רבות חיות באוברדרפט ( משיכת ייתר) ובמקביל מפקידות כסף באפיקי חיסכון למרות שב-99% מהמקרים הריבית על משיכת הייתר גבוהה משמעותית מהתשואה שנקבל על החיסכון ולמה אנו משלמים מחיר יקר על השאלה "לחלק לך?" כשאנו מגהצים את כרטיס האשראי שלנו. איך זה שגם בשנים בהן הבורסה עולה, עם ישראל בדר"כ מפסיד בשל קבלת החלטות שגויות ואמוציונליות ולמה אף אחד מאיתנו  מבין את כל הפרסומות של המוצרים הפיננסיים ?

     

    מודעות צרכנית כן, אבל מה פתאום בפיננסים?

    מודעות הצרכנים בישראל גדלה והולכת וזה ניכר במאבקים נגד מחירי מוצרי מזון, דלק, תקשורת ואפילו דיור. זה ניכר גם בפופולריות של אתרי אינטרנט ואפליקציות המתמחים בהשוואת מחירי מוצרים ושירותים. אבל כשזה מגיע לפיננסים – דום שתיקה.

    המחיר של העדר כל התייחסות להשכלה פיננסית ולצרכנות פיננסית במערכת החינוך, בצבא ובמרבית המסגרות המשפחתיות,  הוא מחיר יקר מאוד. אנחנו מוכנים לקנות מותג אחד ולא שני בגלל פער של כמה שקלים, אבל לא יודעים שצרכנות פיננסית נבונה ואסרטיויות מול היצרנים הפיננסים, יכולה לחסוך לנו, לפעמים בשיחת טלפון אחת, מאות אלפי שקלים. כן, ממש כך, זו לא הגזמה.

     

    רפורמת בכר זרקה אותנו למים העמוקים של החלטות פיננסיות, בלי לדעת לשחות

    מערכת החינוך מתעלמת מהנושא כמעט לחלוטין. מי ילמד את המורים?

    עד 2005, הבנקים לא טרחו ללמד את הציבור פיננסים. לא היה לזה ביקוש מצידנו ולהם זה לא היה משתלם. הבורות הפיננסית שלנו הזרימה וממשיכה להזרים לבנקים את עיקר רווחיהם. יודעים מיהו המגזר הכי רווחי עבור הבנקים?  לא הטייקונים, לא כי"ל, בזק או שופרסל והמגזר העסקי, אלא דווקא את, אתה, אני – כולנו. המגזר הפרטי, היינו משקי הבית, הוא תרנגולת המטילה ביצי זהב עבור הבנקים וגם עבור הגופים המנהלים עבורנו את החיסכון הפנסיוני שלנו.

    מה קרה ב- 2005? רפורמת בכר הוציאה מידי הבנקים את קופות הגמל, קרנות ההשתלמות וקרנות הנאמנות. כך נוצרה קמעונאות פיננסית ושוק תחרותי ( תחרות על הכל, חוץ מעל המחיר שאנו משלמים) ולנו ניתנה סוף סוף הבחירה במה להשקיע, איך לחסוך ובאמצעות איזה יצרן. הרגולציה, יצרה צורך שלנו להתמודד עם החלטות שבעבר לא היינו צריכים לקבל. בו בעת – לא היו לנו כלים בסיסיים לקבל את ההחלטות הפיננסיות, שחלקן מורכבות מאוד. זרקו אותנו למים, בלי ללמד אותנו לשחות.
    בערבות הדדית – זה לא יקרה.

     

    יש בכלל יועצים נטולי פניות בישראל?

    לכן, הסתמכנו על מערכי הייעוץ של הבנקים. יועצי ההשקעות של הבנקים כפופים לחוק המחייב אותם לתת לנו ייעוץ אובייקטיבי וחסר פניות. מצד שני, מי משלם להם את המשכורת? ובנוסף, הבנק המייעץ לנו נותר ייצרן של מוצרים פיננסים כגון פקדונות, תוכניות חיסכון ומשכנתאות. איך יכול היועץ לשמור על הלקוח ובמקביל לתרום לרווחים של הבנק? מתיי בפעם האחרונה נכנסתם לבנק א' לפתוח תוכנית חיסכון והיועץ סירב והפנה אותכם לבנק ב', כי שם התוכנית יותר משתלמת עבורכם?

    אין לקנא ביועצי ההשקעות בבנקים, כי הם משרתם של שני אדונים, שיש ביניהם ניגודי אינטרסים.

     

    בארה"ב ובאירופה, יש יועצים פיננסים עצמאיים ( Independent Financial Advisor ), שנאמנותם נתונה ללקוח בלבד ורק הוא משלם את שכרם ולכן מעניק גם ייעוץ אובייקטיבי אמיתי. אבל אנחנו, בישראל, לא אוהבים לשלם ומעדיפים לקבל ייעוץ חינם, מיועץ ההשקעו בנק, או מסוכן הביטוח הידידותי. הייעוץ החינמי הזה הוא הייעוץ הכי ייקר שנקבל אי פעם.
    בערבות הדדית – זה לא יקרה.

     

    נכון, הבנקים שיפרו בשנים האחרונות את מערכי הייעוץ ואף עוסקים בהדרכה פיננסית ללקוחות, אולם זו פעילו מצומצמת יחסית והיא מתמקדת רק בנושאים שנוח לבנקים להשכיל אותנו בהם. את הסודות האמיתיים שלהם הבאים על חשבוננו, אין לצפות מהם שהם ילמדו אותנו.
    בערבות הדדית – זה לא יקרה.

     

    רשות ני"ע, אגף שוק ההון במשרד האוצר וגופים ציבוריים נוספים פועלים אף הם, בווליום נמוך מאוד, לשפר את ההתמצאות הצרכנית הפיננסית של הציבור, אבל זה ממש טיפה בים.

     

    אז אילו אפשרויות עומדות היום בפני הציבור לרכוש השכלה פיננסית ?

    1. מכללות פרטיות רבות עוסקות בקורסים של הכרת שוק ההון והבורסה. קורסים אלה ייקרים מאוד וחלק מהמכללות נמצאות בבעלות ישירה של יצרנים פרטיים ולכן יש כאן ניגוד אינטרסים מובנה. צריך לבדוק כל מקרה לגופו.
    2. על סדנאות והכשרות שמציעים לכם הבנקים אנו מליצים לכם לוותר, או להתייחס אליהם במידה רבה של חשדנות.
    3. חברות הביטוח ובתי ההשקעות המנהלים עבורנו את החסכונות הפנסיונים, קרנות הנאמנות ותיקי ני"ע, לא מצאו לנכון להשכיל אותנו בנושאי פיננסים. תנחשו למה..
    4. חברות פרטיות העוסקות בייעוץ למשכנתאות – פחות מלמדות, יותר מבקשות נתונים ומייצרות תוצאות, בדר"כ מוצלחות.
    5. קורסים וסדנאות לכלכלת בית: אוברדרפט זו מכת מדינה ובתי אב רבים חיים וצורכים הרבה מעבר ליכולתם הכלכלית. תקציב משפחתי שאינו מאוזן הוא תופעה שכיחה לא רק בקרב העשירונים התחתונים והוא שכיח גם בקרב מעמד הביניים ואפילו העשירונים העליונים. מדוע? כי חונחנו לצרוך עוד ועוד, לשדרג, להגדיל, להחליף. נטשנו את הצריכה המאוזנת, הפונציונלית הנורמלית, לטובת "תרבות הצריכה", תרבות הקניונים והמותגים ואורח החיים הזה גובה מכולנו מחיר יקר מאוד, כלכלי, פסיכולוגי, משפחתי ותעסוקתי. לכן, קורסים וסדנאות בכלכלת בית הם מחויבי המציאות. הניסיון מראה שפקיחת העיניים שהמשפחה מקבלת, בקורסים לניהול התקציב המשפחתי ולצריכה מאוזנת, היא דרמטית ומביאה הן להקלה במצוקה הכלכלית והן לירידה במפלס הלחץ, העצבים והתיסכול מאורח החיים הלחוץ והייקר שאימצנו לעצמנו, בהשפעת הסביבה המפרסמים, שלא לצורך.
      השתלמות בכלכלת בית אינה מיועדת  רק לאזן את התקציב המשפחתי ולשלוט על הצריכה, אלא גם ליצור משפחה עצמאית, איתנה ובעלת ביטחון עצמי . משפחה שבמקום שתהיה עסוקה בהישרדות פיננסית, תיהפך לדוגמה ולמקור עוצמה עבור סביבתה הקרובה ובכך תתרום למעשה לאיתנותה של החברה הישראלית כולה.
    6. העיתונות הכלכלית בישראל התפתחה מאוד מאז רפורמת בכר ואחת ממטרותיה המרכזיות היא להקנות לעם ישראל כישורים בצרכנות פיננסית, נגישות לאינפורמציה רלוונטית מהארץ ומהעולם ולפתח אסרטיויות בצריכת מוצרים פיננסים  פשוטים ומורכבים. למרות שהתקשורת הכלכלית הישראלית נשלטת על ידי בעלי ההון, התפתחה בה שיכבה מקצועית מאוד של עיתונאים ומובילי דיעה שמטרתם להגן על האינטרסים הפיננסים של הציבור.

     

    שיעורי בית לכולנו – שלום כיתה א'

    טוב, אז קיבלנו כולנו שיעורי בית: להירשם לקורס בכלכלת בית, להתחיל לקרוא את מדורי הכלכלה ולפתח אסרטיויות בצריכת מוצרים פיננסים.

    יש לקוות גם שהן המגזר העסקי והן מוסדות הממשלה ובראשם משרד האוצר, הרשות לני"ע ומשרד החינוך, יבינו שיש צורך מיידי להעשיר את השכלתם הפיננסית של אזרחי ישראל ובמהרה.

     

     יש פרס לתלמידים המצטיינים?

    בהנחה שהכנו את שיערי הבית ושתוכניות הלימודים לילדים, נוער ולמבוגרים תושלם ותיושם, האם בכך נפתרו הבעיות הכלכליות והפיננסיות שלנו?

    זהו, שלא, למרות שזה בהחלט צעד בכיוון הנכון.
    למה לא? קחו את ארה"ב כדוגמה. שם יש מסורת ארוכת שנים של חינוך לצרכנות פיננסית, יש יועצי השקעות עצמאיים ונטולי אינטרסים, פרשנים כלכליים מובילים הפכו לאייקונים, לסלברטאים ולמובילי דיעה והשיח הציבורי והתקשורתי בנושאי שוק ההון וצרכנות פיננסית מפותח מאוד.

    האם ההשכלה הפיננסית המפותחת יחסית סייעה לאזרחי ארה"ב שלא להיקלע לבועות פיננסיות שהתפוצצו וגררו אותם ואת העולם כולו למשבר פיננסי וריאלי עולמי? התפוצצות הבועות ב- 2002
     ( בועת ההיי-טק בנאסד"ק) וב-2008 ( משבר הסאב-פריים) מוכיחות שלא.
    האם המשפחה האמריקאית הממוצעת צורכת בהתאם ליכולתה הכלכלית? לא ולא, להיפך. צריכה מוגזמת, ממומנת באשראי היא דרך החיים האמריקאית. זו הנורמה במדינה בה הצריכה הפרטית של משקי הבית מהווה כ- 70% מהתוצר הלאומי הגולמי, זהו שיא עולמי. מטרתה העיקרית של כלכלת ארה"ב היא לייצר, לתמוך ולהגדיל את הצריכה הפרטית כמה שיותר ולשם כך כמעט כל האמצעים כשרים, כולל שימוש נרחב ונדיב באשראי זול, מהבנק, מחברות כרטיסי האשראי, מסוכנויות ממשלתיות המממנות הלוואות למשכנתאות והלוואות לסטודנטים ועוד ועוד.

    השכלתם הפיננסית המפותחת של אזרחי ארה"ב, לא מנעה את הנזקים האדירים שיצרה ה"הנדסה הפיננסית" שיצרה מוצרים פיננסים מורכבים ואפילו גדולי המומחים התקשו להעריך את הסיכון הכרוך בהשקעה בהם. אותם מוצרים פיננסים מרוכבים, התרסקו במפולת הפיננסית ב- 2008 וראשית 2009 וזכו לכינוי הלא מחמיא "נכסים רעילים" בהיקף של מאות מיליארדי דולרים. לכאורה, נשמו אזרחי ארה"ב לרווחה כשממשל אובאמה רכש את אותם נכסים רעילים מהציבור, כדי למנוע את קריסתו המוחלטת של כל המגזר הבנקאי והפיננסי בארה"ב, אבל בעצם כל ארה"ב שילמה ועדיין משלמת על כך מחיר יקר, כי החילוץ הפיננסי הזה עלה למשלם המיסים סכומי עתק ותרם רבות לגירעון התקציבי אדיר המימדים שהתפתח בארה"ב ומקשה מאוד על התאוששות הכלכלה האמריקאית.

    אז מה אנחנו הישראלים יכולים ללמוד מהמקרה האמריקאי?

    שהשכלה פיננסית וחינוך רחב לצרכנות נבונה ולכלכלה ביתית מאוזנת היא כורח המציאות בישראל של 2012, אבל שזה לא מספיק ולא ייצר את השינוי המיוחל בחייו של כל אחד מאיתנו.

    כלכלת בית תלמד אותנו להשתלב בחוכמה באותה שיטה כלכלית מנופחת, ייקרה, בתרבות הצריכה המוגזמת ואיכשהו ללמוד איך לשרוד אותה ולהסתדר. אבל האם נידונו כולנו למאבק מתמיד באוברדרפט, להשוואת מחירים כפייתית, לבדיקה מי עובד עלינו ומתיי, לחשדנות בבנק, בסוכן הביטוח, בחברת הביטוח, במנהל קרן הפנסיה וקופת הגמל שלנו? כך אנו רוצים לחנך את הילדים שלנו, כיצד לשרוד בסביבה צרכנית ופיננסית עויינת וכיצד להימנע ממלכודות ומפיתויים?
    בערבות הדדית – זה לא יקרה.

    מקלקלה לכלכלה

    על כולנו לשאוף להרבה יותר מבקיאות בנושאי כלכלה ופיננסים, למרות שאינני מקל ראש בחשיבותם. אם נתקשר בינינו באמנה חברתית-כלכלית חדשה, המבוססת על ערבות הדדית בינינו, על איכפתיות, סולידריות ודאגה כנה איש לזולתו, תיגזר מכך גם שיטה כלכלית אחרת, שאינה עויינת ואיננה כופה עלינו אורח חיים קשה, מלחיץ ואינטנסיבי. הכלכלה החדשה, כלכלת הערבות ההדדית תהיה פונקציונלית, מאוזנת, יציבה ויש בה כדי לספק את כל צרכנו. יהיו לה מאפיינים סוציאל דמוקרטים מתקדמים, בסיגנון סקנדינבי והיא תשקף הכרה בתלות ההדדית בינינו ובפוטנציאל הכלכלי האדיר של סינרגיה, חיבור ושיתופי פעולה כדרך חיים. במקום שאנחנו נשרת את השיטה הכלכלית הנוכחית השוחקת אותנו יום יום, תתחיל היא לשרת אותנו. באורח חיים מאוזן כזה, נוכל לפנות זמן מצריכה מוגזמת, ממאבקי הישרדות פיננסית ואפילו מסדנאות של כלכלת בית, להתפתחות אישית, משפחתית ולמיצוי הפוטנציאל האנושי שיש בכל אחד מאיתנו. החזון היפה הזה הוא בהישג ידנו והמציאות הגלובלית ב- 2012 מקרבת אותנו להכרה שזהו השינוי שעלינו לעשות. איך? ברור שהשינוי הוא קודם כל ערכי ותודעתי וזו הסיבה שכולנו נצטרך לרשום את עצמנו להכשרות, השתלמויות וסדנאות שמטרתן לחשוף את כולנו למציאות הגלובלית ולקשרי התלות ההדדית בינינו, במערכת החברתית, הכלכלית והפיננסית העולמית ולהדגים כיצד ערבות הדדית בינינו תסגור את הפער שנוצר בין השיטה החברתית –כלכלית הנוכחית, שלא השתנתה הרבה בחצי המאה שחלפה, לבין העולם הגלובלי והמקושר בו כולנו חיים. הפער הזה מורגש בנו כמשבר וסגירתו תיצור מציאות חיים מאוזנת, הרמונית וידידותית לבני האדם. מה עוד כולנו מבקשים?

     

    שורה תחתונה:
    השכלה פיננסית זה טוב.
    שיטה כלכלית המבוססת על סולידריות חברתית וערבות הדדית זה מצויין
    ..

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין