כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    סליחה, תקלה

    50 תגובות   יום ראשון, 22/4/12, 22:07

    ''

    סליחה, תקלה

     

    רובנו מכירים את האמרות: "החיים זה מה שקורה בזמן שאתה מתכנן תכניות", או "האדם מתכנן תכניות והיושב במרומים צוחק" נכון ?! אך מעשית שוכחים, וכשדברים משתבשים, וקורות "תקלות תכנוניות" נכנסים למפח נפש, וזה אם אתה אדם רגוע יחסית... 

     

    ואין כמו תקלות לראות לנו את הדברים ללא עשן או משקפיים ורודות, או שחורות - של הרגל, מוסכמות, ואינטרס, ולהמחיש שמצבנו כאדם בחברה של היום, ברמת מודעות אפס פעמים רבות.  ואף אחד מאתנו אינו מודע כנדרש, כל אחד בשטח אחר, בדברים מסוימים. יש שטח אחד שכולם, ללא יוצא מהכלל, אינם מודעים לו, לפעמים זה פשוט משעשע. 

    ''

    רק עכשיו סיימנו ימים של תקלה מבישה בקפה, שגרמה לאיטיות ,עד כדי שיתוק בגלישה, גם אני ככולם "תפסתי עצבים", ובייאושי כי רב, התחלתי בעוונותיי לעשות דברים נוספים, במקום.

    אם זה היה קורה לפני שנתיים (כן אני חמש שנים בקפה) הייתי משתוללת וממררת לאנשי התמיכה את החיים, מה שלא היה עוזר ממילא. הדבר היחידי שהייתי מרוויחה מזה היה "חיבתם היתרה" (עוד יותר מקודם)...

     

    זה עדיין לא תקין בעיני אבל מה יעזור לי להתרגז? ולרגוז עליהם? בטוח הרי הם יודעים איך זה נראה, ורצו לסדר זאת מהר יותר, לא? מניחה כך....הספקתי כמה דברים, הלכתי לישון מוקדם יותר, לא אבוא אליהם בטענות על זה...

    ''

    לפני כמה חודשים, הייתה תקופה שפתאום "שבקו חיים", "תפסו קריזה" "העבירו מצב צבירה" המון מכשירים חשמליים אצל אנשים רבים. דיברתי על זה עם איש המזגנים שלי, והוא אמר שגם הוא שמע על זה, והגיע למסקנה שאין הסבר לכך, אלא אם כן היו נפילות מתח רבות של חברת חשמל, והפסקות חשמל קצרצרות כאלה, שלא תמיד מרגישים בהן, שגרמו למכשירים להתחרפן.

     

    המזגן אז הפסיק להישמע לי. חשבתי שזה מקרי, שלחצתי מהר.. ..אבל לא, ובהמשך הוא התחיל לעשות כרצונו, ללא קשר לשלט, למה שאני מבקשת. היו כמה וכמה הפסקות חשמל, והשרתים במוסדות ומפעלים נפלו וגרמו שיבושי עבודה, תכניות, וסדר יום של אנשים רבים.  הרמזורים פה ושם הצטרפו לחגיגה, והיה נדמה שגם מערכות ההשקיה האוטומטיות של העיריות ופנסי הרחובות הגיעו אליה.

     

    חגיגת שיבושים ובלגן שגרמה לי להבין (לא שלא ידעתי זאת קודם) איך הטכנולוגיה השתלטה לי (לנו) על החיים, בכל התחומים, שזה בלתי ייאמן.  

    הבן אדם יושב, ללא יכולת לעשות דבר, מנוטרל מהרבה בחינות, שזה מצחיק.

     

    המכשירים, דרכי התקשורת, וכמעט כל הטכנולוגיות מושתתות על חשמל. גם אם אתה מהיר מחשבה, בעל תושייה, ומעלה רעיון כדי לנצל את הזמן הזה (ששום דבר לא פועל) לאפיקים בונים ברעיון בריא, באיזה שלב זה ייתקע. הכול מבוסס על אותו דבר.  

     

    הערכת זמן ומצב לתיקון תקלות כדי לאפשר ניצולו לדברים כמו: ללכת לים, לנשום אור יום ולא מתוך משרד, לשתות קפה, לעשות קניות קטנות, לא תמיד ניתנת. מי שתופס את כולם בביצים לא יעשה זאת כמובן, כדי למקסם את המצב, ולעולם אין "הערכת זמן" וכל מה שניתן בסופו של דבר אינו מתקיים.

     

    אנו יושבים מכושפים ומעוצבנים כאחוזי תזזית, חסרי יכולת חשיבה, מול מכשירים מקולקלים, מקללים, אובדי עצות, ופעמים רבים לא מסוגלים לנצל את התקלות והפסקות חשמל כאלה למשהו חיובי..וזה בדיוק מה שקרה לי בהפסקת החשמל שבעקבותיה כנראה השתגע המזגן שלי.

      

    ''''

    במרחק זמן אני צוחקת, וחושבת שמי שעם היד על השאלטר, שתופס את כולנו בביצים, נהנה שחבל"ז.

     

    עכשיו אני (תמיד נזכרת מאוחר) מבינה במלוא העוצמה את המשמעות של מונופול, החשיבות של פיזורו לכמה גורמים, לא רק ליצור תחרות בריאה, גם מסיבות כאלה. אף אחד לא אוהב שכל פעם מחדש  נותנים לו תזכורת ותופסים לו, והמוזר שזה משום מה אינו משתנה ....

     

    לאן הגענו שהטכנולוגיה שולטת בנו ביד רמה, משתקת, וגם גורמת לנו להפסיק לחשוב ולאלתר. לפעמים נראה שהיא גורמת לנו בסופו של דברים גם נזקים נפשיים וגופניים (מכשירים בבתי חולים, אצל חולים במצב קשה), אפילו המוח נדמה ש"נתפס". אנו מתרגלים להפסיק לחשוב. מה היינו עושים לפני שנים כשלא היה חשמל, מזגן, מחשב? לא היינו חיים? מתפקדים? נהנים? חוגגים?

    '' 

    באחד הפוסטים הקודמים על אפריקה, סיפרתי על הקטע הזה שקשור לכאן שחלב"ז, וחבל להפסיד צחוק טוב.

    באחת הנסיעות לאפריקה היינו צריכים לחזור ארצה, מנמל תעופה "בינלאומי" (שטוב בהרבה מאחרים שם שדומים למנחת מטוסים בערבה), שהותאם לקליטת מטוסים גדולים, עם רציף או שניים מוגבהים, שרוולי יציאה וכניסה כאלה, אתם יודעים, שמופעלים כמובן ע"י....חשמל.

    לא תאמינו הם גם חשבו על הפסקות החשמל והיה להם גנרטור לשעת חירום! כשהטיסה שלנו סוף סוף הביתה עמדה להמריא אחרי חיים של חודש בסוונה, כן, נכון..אופסי...הפסקת חשמל.

     

    היינו  סבלניים, הם אמרו שיש גנרטור לשעת חירום לא? חכינו, ועוד קצת, בסוף נשברנו ולא הבנו למה לא ממריאים, אנו הישראלים ורוצים הבייתה, מקלחת וסלט עכשיו! מה מתברר? האיש ש"אחראי על הגנרטור" (היה רק אחד) הלך הביתה לשנת צהריים, והבית שלו בכפר במרחק יום הליכה.

     

    זוכרים את הקומקום של פעם עם הצ'ופצי'ק שהיה שורק כשהמים רותחים? ככה היינו נראים. ....

    ''

    האחראי הוציא "רץ" מיוחד (אח"כ סיפר לנו זאת המדריך הישראלי שידע מה שקורה ולמה העיכוב) שרץ כל עוד נפשו בו להעיר את ההוא. הם חזרו בספיד (אחרי שעתיים שלוש שהיינו כלואים במטוס, כי פשוט אי אפשר לנתק את השרוול ולהמריא ללא חשמל).

    מאז אני לא מפסיקה לצחוק מזה, זו דוגמא מופלאה לנושא לא?!

     

    אז כמו בסרט שראיתי לפני כמה ימים: אם קורות לנו תקלות, שיבושים בתכנונים, כדאי לזכור שלפעמים זה בא ללמדנו משהו, ואם מתרגזים, אפשר בו זמנית גם לחייך(זה לא נוגד אחד את השני), ואם אני אשכח – תזכירו לי.

                

               ''        

     

     "מקריות היא דרכו של היושב במרומים להישאר אנונימי" - איינשטיין

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/5/12 00:43:
      סליחה .....תקלה. רוני (-:{
        3/5/12 00:13:

      צטט: שולה63 2012-04-29 08:28:21

      מכל מלמדי השכלתי

      בהחלט, אומרת אותו דבר

      ''

        29/4/12 08:28:
      מכל מלמדי השכלתי
        28/4/12 13:40:

      צטט: לקסיס10 2012-04-26 20:42:03

      גם לי משתבשים דברים,,,בדרך כלל זה בא בצרורות (-: המחשב,,הלך הסטריאו הקטן,,מכשירים,,,יש תקופות שיש אנרגיה שלילית באויר ואז הכל מתקלקל,,,ולפעמים זה לא תלוי בנו,,,סתם עבר זמנם

      כן, אבל לפעמים הם כולם כאילו עושים עלינו "אמבוש"...לאט לאט,,,אנו רק בני אדם.. חיוך

        28/4/12 13:38:

      צטט: המספרית 2012-04-25 17:00:46

      אני קוראת לכל תקלה -יציאה להרפתקה..וככה למדתי ליהנות מתקלות...הנה דוגמא חיה -אני רגילה לכתוב בטקסט מתקדם,עם צבע ורוד...הקפה כל הזמן מידרדר,אז עכשיו אי אפשר לכתוב טקסט מתקדם רק אפרורי...אין דבר! בשבילי,לצאת מהצבעוניות ולעבור לעולם שחור-לבן זו הרפתקה חדשה מסוגה...אז אני נהנית!

      אפשר בהחלט לכתוב עם איזה טכסט שרוצים המספרית, זו אינה תקלה כללית עם האורך המתקדם אלא אצלך, ובהחלט ניתן לתיקון, יש לנו קהילת תמיכה תשאלי שם.

       

        28/4/12 13:37:

      צטט: ~בועז22~ 2012-04-24 22:43:52

      ועליי צוחקים שאני מרבה להביט בערוצי המדע וההיסטוריה...

      חבל שאין לנו נוסף לאלה גם ערוץ דרמה, ממש דרמה בריטית טובה כזו כמו שהיה.... 

      ולמי שצוחק עליך אתה בהחלט יכול לצחוק עליו חזרה, אפשר לחשוב מה הוא רואה...את האח הגדול ודומיו? הריאליטי הזה?

        28/4/12 13:31:

      צטט: אורי זמיר 2012-04-24 11:49:19

      הנה סיפור באותה רוח: נפגשתי לפני כמה חודשים עם יאיר גולדפינגר קרוב משפחה של אשתי ואחד מיזמי ההיי-טק המצליחים והידועים במדינה שכבר עשה כמה וכמה אקזיטים מהמכובדים בתעשייה המקומית. בסוף הפגישה לא התאפק חברי ושאל את יאיר כיצד זה מתיישר שאדם כמוהו מסתובב עם פלאפון ישן של נוקיה ולא עם איזה סמארטפון חדיש. יאיר לא התבלבל לרגע והשיב: אם הייתי מחובר לעולם דרך הסמארטפון כמו שהוא מאפשר להיות הייתי בכלל משתגע...די לי בזה שיש לי מחשב ניד...כאן עובר הקו האדום שלי מבחינת "התחברות לעולם" לאחרונה עשיתי מעשה כביכול קטן וחסר משמעות אך שהוביל לשינוי גדול: ניתקתי את המשיכה האוטומטית של המיילים לפלאפון שלי והעברתי את זה למצב של משיכה על פי בקשה. ממליץ לכל אחד לעשות זאת...

      הפתעה אורי !

      לי יש טלפון נייד מהסוגים הלא הכי חדישים, ובאופן מיוחד כך, ואפילו לא עשיתי חבילת גלישה, ואין לי הרבה אפשרויות שם, מראש מנעתי מעצמי את הגלישה במחשב !

      ואני לא עשיתי שום אקזיטים מכובדים....ראית? מופתע

        28/4/12 13:29:

      צטט: דנה.גל 2012-04-24 11:44:46

      להרתיח מים? בלי חשמל?!

      גז..... 

      את רואה? כבר שכחנו לגמרי....

        28/4/12 13:27:

      צטט: natan_b 2012-04-24 08:51:31

      באמת מה היינו עושים בלי החשמל הזה שמניע את כל חיינו? כשמדובר בתקלה קצרה שתחלוף אנחנו יותר רגועים אבל מה יקרה כשזה יהיה ממושך? לא חושב שנשב בשקט .. נחזור למאה הקודמת.... דמרקר ידוע כגזלן הזמן שלנו.. וכשיש תקלות זה רווח נקי שלנו.פתאום אנחנו מגלים שיש חיים מחוץ לדמרקר. שיהיה לך יום טוב.

      לפחות אנו לא "מכורים" לדברים ממש מזיקים כמו סיגריות או גרוע מכך, הא? לשון בחוץ

        28/4/12 13:26:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2012-04-24 08:21:48

      תודה שהזכרת בונבונייטה...*אבל אני חוששת שאלמד להירגע רק בגיל באמת מופלג...

      ואת באמת חושבת שאני "טלית שכולה תכלת"? לא סתם אמרתי תזכירו לי כשאני שוכחת.... קריצה

        28/4/12 00:35:
      תראי מה זה, ואני חשבתי שרק אצלי... ובאמת נושא שמצד אחד מאד משעשע. צחקתי עכשיו למקרא המשפט "אנו יושבים מכושפים ומעוצבנים כאחוזי תזזית, חסרי יכולת חשיבה, מול מכשירים מקולקלים". ןמצד שני, כמו שתיארת, מעורר מחשבות עלינו, ועל עד כמה אנחנו מודעים/לא מודעים לעצמנו ולגורמים הפנימיים והחיצוניים השולטים בנו.
        27/4/12 09:15:

      צטט: babta Bat-Simon 2012-04-23 23:26:59

      התלות שלנו בחשמל ידוע..... שזה קורה החוכמה היא לדעת לעשות רגע חושבים ואיך לא להתעצבן ולנצל את הזמן לדברים שלא תלויים בחשמל..... ובקשר לסיפור על הישיבה במטוס במשך שלוש שעות.... מזכיר קצת את הג'ינג'י עם המפתחות של אפרים קישון...... הם כנראה לא לבד.... גם לנו היה ג'ינג'י כזה.

      בזמנו הכרתי את כל הסיפורים המופלאים של קישון, עד היום מאד אוהבת אותו ואת המחזות והפיליטונים. את זה שכחתי. תתני לנו לינק או קצת פרטים ? מגניב

       

        27/4/12 09:10:

      צטט: אריאל, חיפה 2012-04-23 21:18:34

      כבר לפני עשרות שנים הבנתי שלהתרגז רק יביא עלינו נזק נוסף על זה שבגללו מתרגזים.

      אז אני צוחק.

      זה גם מחזק את המערכת החיסונית.

      ממליץ לכולם.

      --

      הפתגם הידוע אומר ש: "כשאתה מתרגז אתה מעניש את עצמך על טיפשותם של אחרים"....הכל טוב ויפה בתיאוריה, אבל במעשים כפי שאנו יודעים, במציאות של היום התמונה פעמים רבות שונה... 

      ''

        27/4/12 09:05:

      צטט: שלויימה 2012-04-23 20:32:07

      את בהחלט צודקת , לשנות את נקודת המבט לא משנה את המציאות אבל משנה את הצורה שהמציאות משפיעה עלינו. לפני כמה שנים היתה לנו סופת שלגים ממש רצינית וכל רשת החשמל קרסה, מתנדבים מהעירייה עברו בין הבתים עם שמיכות ובקבוקי מיים ותרמוסים של שוקו חם , יכולנו לשבת בבית לקלל את העולם- במקום זה שיחקנו קלפים לאור נרות והלכנו לישון בזמן בלי טלוויזיה עד 12 בלילה , אנחנו עדיין זוכרים בחיוך את הפסקת החשמל הזו...

      בטח תוצאות שלה היו אחרי 9 חודשים בכל המדינה הא?

      נכון, לפעמים צריך ללמוד לשחות עם מה שקורה בדיוק כמו שצריך לנהוג במערבולת אחרת אתה מבזבז כוחות לריק ועלול לטבוע.

      ''

       

        27/4/12 09:02:

      צטט: מזל וברכה 2012-04-23 20:30:14

      כתוב חמוד מאוד.

      אלה החיים וצריך קצת שלוות נפש כדי לקבל אותם.

      כן, ואת המצרך הזה לא ניתן לקנות במכולת, צריך ללמוד אותו. 

      ''

        27/4/12 08:59:

      צטט: דקי 2012-04-23 20:14:15

      בונבונייטה, זו שאלה בסיסית של גישה לחיים: או שמקבלים אותם על התקלות המלוות אותם, או שמנסים להילחם בטחנות רוח. מרפי צדק כשאמר שכל מה שיכול להשתבש - אכן ישתבש. ככה זה בחיים. ביום הראשון של הטיול שלנו לדרום בשבוע שעבר נתקלנו במצב דומה עם ג'יפ שהפסיק לתפקד באמצע המדבר. יכולנו להתעצבן ולכעוס, אבל בחרנו להמתין לחילוץ תוך משחק באיש תלוי. לקינוח קיבלנו סופת חול אימתנית ביום האחרון... הפוסט על הטיול הזה כבר בתהליך כתיבה.

      --

      כן, לוקח פשוט כל כך הרבה זמן להבחין את יודעת בין דברים שקורים שכדאי וצריך לשנותם להאבק בהם, ובין דברים שלא, שכדאי לזרום אתם.

      לא פשוט, הא? ''

        26/4/12 21:48:

      צטט: debie30 2012-04-23 17:26:16

      עם קצת עם קצת הומור אפשר לנצל כל תקלה למשהו אחר, אבל מה לעשות, לפעמים זה די מעצבן.

      -

      הרבה פעמים זה מעצבן, ולא קצת הרבה מאד. אבל זה עזר לנו משהו?

      לי לא. עד שעשיתי דברים אחרים ולמדתי להרגע קצת זה כבר תוקן.מגניב

       

        26/4/12 21:47:

      צטט: דוקטורלאה 2012-04-23 15:38:23

      יקירתי! אני מסכימה עם כל מה שכתבת. אבל בקשר לתקלה אני מבקשת להוסיף כמה מילים. צריך היה להודיע עליה במפורש ברגע שהתחילו להתלונן. אפשר היה לסגור את ה"עסק" לזמן קצוב על פי ההשערה ,כמה זמן יארך התיקון, אפשר היה לבקש סליחה מהמשתתפים ולא להתעלם מתלונותיהם. לפחות לאחר התיקון אפשר היה להודיע במשפט או שניים ולהתנצל. התנהגות אנושית אינה עולה הרבה.

      -

      אפשר היה הרבה דברים, למדתי מזמן שלא כולם מתנהגים לפי מה שאני, את, או אנו רוצים. אין טעם להתרגז, מה לעשות, זה לא מביא לשום מקום, רק לאכול יותר...קריצה

       

        26/4/12 21:45:

      צטט: רומפיפיה 2012-04-23 13:37:30

      חחח יקירה, ואני עם ידע טכנולוגי השואף לאפס.

      ישר האשמתי את עצמי שחיבלתי במחשב.

      שלא יודעת איזה פשעים נוראיים ביצעתי..

      ולכן הוא לא זז. ברור שרק המחשב שלי המסכן,

      שאני מתעללת בו כל כך..

      תודה מאמי בשם המחשב הנעלב שלי...

      --

      מחשב הוא רק מחשב רומפיפיה למרות שלפעמים אנחנו נשבעים שהוא עושה לנו קצת דווקא...

      ככה גם בחיים כאילו לפעמים יש תקופות שחוקי מרפי קפצו עלינו כולם...חיוך

       

        26/4/12 20:42:
      גם לי משתבשים דברים,,,בדרך כלל זה בא בצרורות (-: המחשב,,הלך הסטריאו הקטן,,מכשירים,,,יש תקופות שיש אנרגיה שלילית באויר ואז הכל מתקלקל,,,ולפעמים זה לא תלוי בנו,,,סתם עבר זמנם
        25/4/12 20:30:
      בכל תקלה טכנולוגית, למרות העצבים יש משהו נחמד..כזה שמזכיר לנו כי יש חיים אחרים והם די נחמדים..זוכר איך בילדותי שיחקתי כל יום משחקי חצר ללא הרף והיה ממש כיף..כך מומלץ לעשות! חג שמח!
        25/4/12 17:00:
      אני קוראת לכל תקלה -יציאה להרפתקה..וככה למדתי ליהנות מתקלות...הנה דוגמא חיה -אני רגילה לכתוב בטקסט מתקדם,עם צבע ורוד...הקפה כל הזמן מידרדר,אז עכשיו אי אפשר לכתוב טקסט מתקדם רק אפרורי...אין דבר! בשבילי,לצאת מהצבעוניות ולעבור לעולם שחור-לבן זו הרפתקה חדשה מסוגה...אז אני נהנית!
        25/4/12 08:38:

      צטט: bonbonyetta 2012-04-24 21:04:44

      צטט: yonbir 2012-04-23 05:42:51

      אין ספק בכך, בונבונייטה, הטכנולוגיה שולטת בנו וביד רמה. ובקשר לתקלה בקפה- "התמודדתי" איתה די בהצלחה על ידי זה שפתחתי כמה חלונות ובכול אחד מהם התייחסתי לפוסט אחר, וכך לא בזבזתי זמן בהמתנה לפוסט שיפתח.

      --

      חשבתי על זה כבר, ניסיתי, ועוד יותר התעצבנתי, בסוף הרמתי ידיים ועשיתי דברים אחרים. למה מה? אני בעונש? הייתי רעה או משהו?

      ולך....? שוב מתנה קטנה, שוב ראשון, מה לעשות אתך.... 

       

      ''

      יונתן הקטן
      עממי
      מילים: ישראל דושמן
      לחן: עממי
      ''

      יונתן הקטן,
      רץ בבוקר אל הגן
      הוא טיפס על העץ
      אפרוחים חיפש

      אוי ואוי לו לשובב
      חור גדול במכנסיו
      מן העץ התגלגל
      ועונשו קיבל

       

      היא מרגשת אותי, בונבונייטה, ואני גאה להביא בפניכם את ההתייחסות הכל כך מיוחדת של האישה המופלאה הזו לתגובה שלי.  

        25/4/12 04:40:
      התלות אפשר להשתחרר ממנה עובדה
        24/4/12 22:43:
      ועליי צוחקים שאני מרבה להביט בערוצי המדע וההיסטוריה...
        24/4/12 22:38:

      צטט: ~בועז22~ 2012-04-23 08:04:38

      תראי איך קל לאבד פרופורציות:

      כשהטלויזיה הישראלית רק התחילה לשדר,

      היא שידרה שעתיים ביום, משעה שמונה

      בערב עד עשר.

      לאט לאט התרחבו שעות השידורים והגיעו

      לשש שעות ביום, משעה שש בערב ועד

      לחצות.

      בכולופן, הדבר שקנה לו שביתה על המסך,

      יותר מכול דבר אחר הייתה שיקופית -

      סליחה תקלה...

      בא לומר - ככול שהטכנולוגיה לוקחת חלק

      גודל והולך במהלך חיינו, וחיינו כמו תלויים

      בה, כך העדרה הופך להיות מטריד יותר...

      (((-:

      ---

      עד שקצה נפשך בזבל שמלעיטים אותך בו ואתה נגמל מזה בעל כורחך כי אינך מסוגל לראות זאת יותר.

      אני ממעטת מאד לצערי לראות טלוויזיה, לא בגלל שאינני רוצה, כי אין שום דבר שכמעט מעניין אותי בכל אלפי הערוצים הללו, מעט מאד מאד.

      ''

       

        24/4/12 21:30:
      אני הייתי מנותקת מהקפה הרבה מאד זמן. לא הצלחתי להתחבר ולבסוף, כדי להתחבר לעצמי, נאלצתי להירשם שוב לקפה, מכתובת דואר אחרת. אז עכשיו, אני רשומה בקפה פעמיים.. לי באופן אישי יש, כפי שחברתי מהקפה נילי אמרה, פתיל קצר ואני מתרגזת מהר כשמשהו משתבש. לכן, פניתי לקפה ובקשתי לנתק אותי כי נמאס לי מהם. אבל, בגלל התקלה, הבקשה שלי לא הועברה ליעדה, והנה אני עדיין כאן!!!
        24/4/12 21:04:

      צטט: yonbir 2012-04-23 05:42:51

      אין ספק בכך, בונבונייטה, הטכנולוגיה שולטת בנו וביד רמה. ובקשר לתקלה בקפה- "התמודדתי" איתה די בהצלחה על ידי זה שפתחתי כמה חלונות ובכול אחד מהם התייחסתי לפוסט אחר, וכך לא בזבזתי זמן בהמתנה לפוסט שיפתח.

      --

      חשבתי על זה כבר, ניסיתי, ועוד יותר התעצבנתי, בסוף הרמתי ידיים ועשיתי דברים אחרים. למה מה? אני בעונש? הייתי רעה או משהו?

      ולך....? שוב מתנה קטנה, שוב ראשון, מה לעשות אתך.... 

       

      ''

      יונתן הקטן
      עממי
      מילים: ישראל דושמן
      לחן: עממי
      ''

      יונתן הקטן,
      רץ בבוקר אל הגן
      הוא טיפס על העץ
      אפרוחים חיפש

      אוי ואוי לו לשובב
      חור גדול במכנסיו
      מן העץ התגלגל
      ועונשו קיבל

       

        24/4/12 20:10:
      אני מתה על תקלות אלה הרגעים הכי מצחיקים והכי אמיתיים....לא?
        24/4/12 20:01:

      וואוהו
      איזה פוסט
      לא ידעתי שהיו תקלות כאן בקפה
      נכון שניסיתי להכנס ולהגיב ופשוט התייאשתי כי הדפים לא התחלפו
      וכבר חשבתי להזמין טכנאי למחשב שלי... חהחהחה
      אבל ממש נכון,
      הטכנולוגיה השתלטה לנו על החיים
      ואנו משועבדים לה
      חג שמח יקרה
      שרה קונפורטי

        24/4/12 18:11:
      אכן לפעמים הקידמה מקפיצה אותנו למקומות לא כל כך רצויים. לא נורא-לוקחים פסק זמן ואחריו-לשגרה המודרנית חוזרים....
        24/4/12 11:49:
      הנה סיפור באותה רוח: נפגשתי לפני כמה חודשים עם יאיר גולדפינגר קרוב משפחה של אשתי ואחד מיזמי ההיי-טק המצליחים והידועים במדינה שכבר עשה כמה וכמה אקזיטים מהמכובדים בתעשייה המקומית. בסוף הפגישה לא התאפק חברי ושאל את יאיר כיצד זה מתיישר שאדם כמוהו מסתובב עם פלאפון ישן של נוקיה ולא עם איזה סמארטפון חדיש. יאיר לא התבלבל לרגע והשיב: אם הייתי מחובר לעולם דרך הסמארטפון כמו שהוא מאפשר להיות הייתי בכלל משתגע...די לי בזה שיש לי מחשב ניד...כאן עובר הקו האדום שלי מבחינת "התחברות לעולם" לאחרונה עשיתי מעשה כביכול קטן וחסר משמעות אך שהוביל לשינוי גדול: ניתקתי את המשיכה האוטומטית של המיילים לפלאפון שלי והעברתי את זה למצב של משיכה על פי בקשה. ממליץ לכל אחד לעשות זאת...
        24/4/12 11:44:
      להרתיח מים? בלי חשמל?!
      פוסט משעשע :)
        24/4/12 08:51:
      באמת מה היינו עושים בלי החשמל הזה שמניע את כל חיינו? כשמדובר בתקלה קצרה שתחלוף אנחנו יותר רגועים אבל מה יקרה כשזה יהיה ממושך? לא חושב שנשב בשקט .. נחזור למאה הקודמת.... דמרקר ידוע כגזלן הזמן שלנו.. וכשיש תקלות זה רווח נקי שלנו.פתאום אנחנו מגלים שיש חיים מחוץ לדמרקר. שיהיה לך יום טוב.
      תודה שהזכרת בונבונייטה...*אבל אני חוששת שאלמד להירגע רק בגיל באמת מופלג...
        24/4/12 00:46:
      סיפור משעשע, אפריקה.. ובקשר לתקלה בקפה, כיוון שאני עובדת בתחום הזדהיתי עם מי שאמור לתקן ואפילו לא התרגזתי, אני מניחה שניסו לתקן את זה מהר ככל האפשר ולא תמיד זה קל
        23/4/12 23:26:
      התלות שלנו בחשמל ידוע..... שזה קורה החוכמה היא לדעת לעשות רגע חושבים ואיך לא להתעצבן ולנצל את הזמן לדברים שלא תלויים בחשמל..... ובקשר לסיפור על הישיבה במטוס במשך שלוש שעות.... מזכיר קצת את הג'ינג'י עם המפתחות של אפרים קישון...... הם כנראה לא לבד.... גם לנו היה ג'ינג'י כזה.
        23/4/12 21:18:

      כבר לפני עשרות שנים הבנתי שלהתרגז רק יביא עלינו נזק נוסף על זה שבגללו מתרגזים.

      אז אני צוחק.

      זה גם מחזק את המערכת החיסונית.

      ממליץ לכולם.

        23/4/12 21:13:
      מצחיק.. אני פשוט לא עליתי עד שהודיעו לי חברים שזה בסדר. יש חברה אחת שהלכה לקנות מחשב טוב שעצרתי אותה חחחח. פוסט חמוד ומאוורר
        23/4/12 20:32:
      את בהחלט צודקת , לשנות את נקודת המבט לא משנה את המציאות אבל משנה את הצורה שהמציאות משפיעה עלינו. לפני כמה שנים היתה לנו סופת שלגים ממש רצינית וכל רשת החשמל קרסה, מתנדבים מהעירייה עברו בין הבתים עם שמיכות ובקבוקי מיים ותרמוסים של שוקו חם , יכולנו לשבת בבית לקלל את העולם- במקום זה שיחקנו קלפים לאור נרות והלכנו לישון בזמן בלי טלוויזיה עד 12 בלילה , אנחנו עדיין זוכרים בחיוך את הפסקת החשמל הזו...
        23/4/12 20:30:
      תודה ששיתפת בפוסט אופטימי ומשובח צחיתוש
        23/4/12 20:30:

      כתוב חמוד מאוד.

      אלה החיים וצריך קצת שלוות נפש כדי לקבל אותם.

        23/4/12 20:14:
      בונבונייטה, זו שאלה בסיסית של גישה לחיים: או שמקבלים אותם על התקלות המלוות אותם, או שמנסים להילחם בטחנות רוח. מרפי צדק כשאמר שכל מה שיכול להשתבש - אכן ישתבש. ככה זה בחיים. ביום הראשון של הטיול שלנו לדרום בשבוע שעבר נתקלנו במצב דומה עם ג'יפ שהפסיק לתפקד באמצע המדבר. יכולנו להתעצבן ולכעוס, אבל בחרנו להמתין לחילוץ תוך משחק באיש תלוי. לקינוח קיבלנו סופת חול אימתנית ביום האחרון... הפוסט על הטיול הזה כבר בתהליך כתיבה.
        23/4/12 20:13:
      ראיה טובה!
        23/4/12 17:26:
      עם קצת עם קצת הומור אפשר לנצל כל תקלה למשהו אחר, אבל מה לעשות, לפעמים זה די מעצבן.
        23/4/12 15:38:
      יקירתי! אני מסכימה עם כל מה שכתבת. אבל בקשר לתקלה אני מבקשת להוסיף כמה מילים. צריך היה להודיע עליה במפורש ברגע שהתחילו להתלונן. אפשר היה לסגור את ה"עסק" לזמן קצוב על פי ההשערה ,כמה זמן יארך התיקון, אפשר היה לבקש סליחה מהמשתתפים ולא להתעלם מתלונותיהם. לפחות לאחר התיקון אפשר היה להודיע במשפט או שניים ולהתנצל. התנהגות אנושית אינה עולה הרבה.
        23/4/12 13:37:

      חחח יקירה, ואני עם ידע טכנולוגי השואף לאפס.

      ישר האשמתי את עצמי שחיבלתי במחשב.

      שלא יודעת איזה פשעים נוראיים ביצעתי..

      ולכן הוא לא זז. ברור שרק המחשב שלי המסכן,

      שאני מתעללת בו כל כך..

      תודה מאמי בשם המחשב הנעלב שלי...

        23/4/12 08:04:

      תראי איך קל לאבד פרופורציות:

      כשהטלויזיה הישראלית רק התחילה לשדר,

      היא שידרה שעתיים ביום, משעה שמונה

      בערב עד עשר.

      לאט לאט התרחבו שעות השידורים והגיעו

      לשש שעות ביום, משעה שש בערב ועד

      לחצות.

      בכולופן, הדבר שקנה לו שביתה על המסך,

      יותר מכול דבר אחר הייתה שיקופית -

      סליחה תקלה...

      בא לומר - ככול שהטכנולוגיה לוקחת חלק

      גודל והולך במהלך חיינו, וחיינו כמו תלויים

      בה, כך העדרה הופך להיות מטריד יותר...

      (((-:

        23/4/12 05:42:
      אין ספק בכך, בונבונייטה, הטכנולוגיה שולטת בנו וביד רמה. ובקשר לתקלה בקפה- "התמודדתי" איתה די בהצלחה על ידי זה שפתחתי כמה חלונות ובכול אחד מהם התייחסתי לפוסט אחר, וכך לא בזבזתי זמן בהמתנה לפוסט שיפתח.

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין