0

רגע של שיחרור

60 תגובות   יום שישי , 21/12/07, 08:29
צפצוף מכשיריי ההנשמה, מכונות בצג רוקד לפי קשיי נשימותיה, בידי מזרק קטן שעוזר לה להעביר עוד 7 דקות של כאב בלתי נסבל, היא בהזיות, ממלמלת בפה קטן ומתוק " ווניל, שוקולד, לא לא תות .."   הלב נקרע, רסיסים של הלם על חיים, על דרך מוות אלימה כל כך, גדולה כל כך ליצור קטן וחסר הגנה.
שולחת יד מלטפת אל הראש חסר השיער שלה, מבטיחה שקרים של " תכף לא יכאב יותר" ..   היא מנסה לפקוח את עינה, המאמץ בתנועה שכזו מורגש, היא אמיצה כל כך, מביטה לתוכי במבט חודר, מבויישת למולה משפילה מבטי  נכלמת   על בריאותי, על חוסר יכול תי להקל , לקחת את הסבל ממנה, פיצפונת קטנה בת 8 מקפיאה את תנועותיי במבט אחד, בקול שהצליחה לאסוף שלחה לאוויר בצוויי עיקש " תעזרי לי לקוםםםםםםם!!!!!"   איך אומר לה, איך אסביר שכלום בגוף שלה לא עובד יותר, איך אומר שיש לה עוד שעה לדעוך, ללכת מהעולם האכזר הזה.. איך אומר לה שהיא לא יכולה, אני לא יכולה????!!!?
ראשה בניסיון חסר הגיון התרומם , הרצון שלה לבד הרים אותו, הושתטי ידיי אל כתפיה הקטנות, בעדינות עזרתי להן ליפול שוב אל המיטה המכוערת בצחנת בית החולים, אמרתי לה " די תנוחי "   מילים שנואות, השלמה, גועל, איך יכולתי, איך???


היא נשכבה חזרה, נשימה עייפה, השלמה עם המצב והבנה, עצמה עינייה.. שוב מפלצות המכשירים זייפו צללים של רוע,  קולי נשמע לי מרחוק.. " אל תפחדי מהאור יפה קטנה שלי, לאלוהים יש כנפיים גדולות, תסתכלי על הצבעים הקסומים... אל תפחדי..."
מתגמגמת בקולה, שמעתיה לוחשת " אני לא פוחדת..."
דרג את התוכן: