האל חנן אותו באינטליגנציה גבוהה. כל כך גבוהה, שכאשר עמד על דעתו הבין שהמציאות היא לא משהו. הוא גם הבין שרוב האנשים אינם מבינים את המציאות לאשורה. על כן הוא יכול לשפץ אותה בעיניהם בעזרת דיבורים חלקלקים כדי בהם לטובתו. הוא הבין שלא משנה כל כך מי אתה באמת אלא מה האהבלים שמסביבך חושבים עליך ולפיכך אתה יכול להשתמש בהם לשם השגת מאווייך.

אם למשל האנשים מעריכים מאד את אלה שלחמו בבריטים והקימו את המדינה, אתה יכול לספר בריאיון שבילדותך ראית את הצנחנים הבריטים בזמן המנדט, "הכלניות" שהיישוב שנא, רוכבים על שריוניות בזמן העוצר. לא חשוב שלמעשה נולדת אחרי שהמדינה קמה. הרי רוב הצופים הם אהבלים שלא יודעים לחשוב כמוך הגאון. הנה כבר עשית עליהם רושם טוב וזה חשוב לקריירה שלך.

אם הבון-טון זה לאהוב את גנדי שנרצח על ידי אויבינו ועורכים לו אזכרה ממלכתית בכנסת - אתה יכול להכניס בנאומך שם במובלע שגנדי היה שר בממשלתך - דבר שאינו תואם את המציאות. אבל הרי אתה שיפוצניק של המציאות לטובת הקריירה שלך, ממילא רוב המאזינים הם אהבלים שלא זוכרים דבר והנה זכית בעוד כמה נקודות תדמית שישתלמו לך כאשר האהבלים הולכים לקלפי בבחירות.

אתה רואה שבג"צ נלחם כארי על חירויות וזכויות הפרט של מיעוטים בחברה. אבל מציאות זו מפריעה מאד לעסקנים במפלגתך, אז אתה שולח אותם לשים על שלחן הכנסת חוק שיכול להתחכם ולעקוף את בג"צ. זה מעורר מהומה בתקשורת ובציבור. אין שום בעיה: אתה יכול לעוות את העובדות, לשפץ את הכיעור שניסית להפוך למציאות ולהופיע בריים-טיים בטלוויזיה ולהכריז ללא ניד עפעף: החוק הזה לא יעבור אצלי, אני אגן על בג"צ. האהבלים הרי לא יודעים שאתה שלחת את האנשים שיזמו את החוק "עוקף בג"צ". והם עצמם ישתקו כמו דגים כי פרנסתם תלויה בך. טוב, אז תהיינה כמה קרציות שלא תאמננה לך. אז מה?! יוציאו קצת קיטור וישתתקו. שיירת שיפוצי המציאות שלך תמשיך בדרכה למען הקריירה שלך.

אבל אתה לא רק אינטליגנטי לעילא ולעילא. אתה גם משכיל, קורא היסטוריה ולומד ממנה, הרי אביך היסטוריון שלימד אותך להפיק לקחים מההיסטוריה. הנה, לפני כמה מאות שנים הכנסייה הקתולית למדה לייפות את המציאות כדי להגדיל את הכנסותיה במזומנים. האפיפיור יחד עם חבורתו יצרו ברית לא קדושה והמציאו את מושג האינדולגנציה עבור המוני המטומטמים שמאמינים בהם. אם מישהו חטא וחושש שלא יגיע בשל כך אל גן העדן, כפי שהכמרים הקתולים הנוכלים לימדו אותו בילדותו, הוא יכול לגשת אל תא הווידוים של הכומר, לספר לו במה חטא ותמורת מזומנים שישלם יקבל פתק שנקרא "אינדולגנציה", כלומר כתב סליחה מאת אלוהים והנה הוא נקי ובר לבב למרות החטא שחטא. השיפוצניק של המציאות למד משהו מהקתולים. אם יש בעיה כלשהי להמונים והם יוצאים לרחובות להפגין נגד יוקר המחייה ודורשים גם צדק חברתי, לשיפוצניק אין שום בעיה. הוא זורק אליהם פתק "אינדולגנציה" קתולי, בדמותה של וועדה. בראשה הוא מעמיד פרופסור תמים וישר דרך שלוקח את עבודתו ברצינות תהומית וממליץ על פתרונות אפשריים שיטיבו את חייהם של המוני המפגינים. הוא עובד עם חברי הוועדה כמה חודשים ומוציא ספר יפה, מלא דיאגרמות ונוסחאות כלכליות שמהווה את המלצות הוועדה. משפץ המציאות מופיע עם הספר של הפרופסור התמים ובעזרת קשקושי בדיות על גבי לוח פלסטיק, מלווים בתנועות ידיים מיומנות של מי שרגיל להופיע מול מצלמות הטלוויזיה ומסביר שאת רוב המלצות הוועדה הוא כבר מזמן מבצע, עוד לפני שנכתבו על ידי הפרופסור ווועדתו, אך דרוש עוד זמן לביצוע. אי אפשר לבצע אותן במהירות כי צריך לנהוג בתבונה, לשמור על הכלכלה, כלומר על הכנסותיהם של חבורת העשירים המחזיקים מונופולים ענקיים ושולטים במשק, תומכים בקריירה של השיפוצניק ועושקים את לקוחותיהם המשלמים יותר עבור אותו מוצר מאשר אירופאי או אמריקני.

וזהו! המציאות שופצה, האהבלים בלעו את פתק האינדולגנציה ונרגעו. השיפוצניק ממשיך בקריירה שלו - עד לצורך הבא לזרוק להמונים "פתק אינדולגנציה", כלומר להקים ועדה שתקבור את תלונותיהם.

והספינה שטה לעבר הקרחון, האהבלים רוקדים חסרי דאגה לצלילי התזמורת, והשיפוצניק של המציאות יושב בכורסת רב החובל מוכן לבצע כל גחמה של אשתו השתלטנית. עבורה הוא לא מעז אפילו לחלום על שיפוץ מציאות כי במקרה הטוב היא משליכה נעליים.

חג שמח! עבורי - החג היחידי בכל השנה.