אין דרך להימלט מהנתונים המזוויעים; כמות האנשים המתים כתוצאה מעישון מדי יום, באיחוד האירופי, זהה לכמות האנשים המתים בהתרסקות 25 מטוסי נוסעים.

בעוד כחודש יציינו מדינות העולם את היום הבינלאומי נגד עישון. עשרת אלפים בני אדם מתים בשנה בישראל, ממחלות הקשורות בעישון. מהם כ-9,000 מעישון אקטיבי, ועוד כאלף מחשיפה לעישון כפוי. הרבה יותר ממספר ההרוגים בתאונות דרכים, (כ-360 מקרי מוות בשנה).

מחקרים מעלים כי עישון מתמשך מוריד את תוחלת החיים ב-10 עד 15 שנה בממוצע, והוא גורם למחלות סרטן, מחלות ריאה, מחלות לב וכלי דם. עלות מחלות הקשורות לעישון על מערכת הבריאות, מוערכת בכ-1.75 מיליארד שקל, לא כולל עלויות הנגרמות מאובדן ימי עבודה, נכות, אובדן כושר עבודה ותמותה מוקדמת.

וכשאדם לא מצליח להפסיק לעשן, הממשלה מחליטה לעזור לו, וכמעט לאלץ אותו לעשות זאת. לאט ובטוח היא מצמצמת את מרחב המחייה שלו. בכל מדינות העולם, גם בישראל, נוקטות הרשויות יד קשה וחקיקה חמורה נגד המעשנים.

קחו למשל את אוסטרליה; חקיקה חדשה ביבשת הדרומית ממצבת קו מיליטנטי במיוחד נגד העישון. סימן המותג שהתנוסס על חפיסות הסיגריות נעלם, ובמקומו מופיעות תמונות מזעזעות של חולים בסרטן הפה, של ילדים הסובלים ממחלות נשימה, ושל נזקים אחרים שנגרמו לגוף כתוצאה מהעישון.

חברות הסיגריות מנהלות קרב מאסף במצור המתהדק עליהן. הלוגו על חפיסות הסיגריות הוא אחד מאמצעי הפרסום האחרונים של חברות הטבק, אולם אפילו הוא הוסר מהאריזות, כולל תמונות צבעוניות וכל טקסט שיווקי אחר. החוק האוסטרלי התערב אפילו בצבע אריזות חפיסות הסיגריות, וקבע כי על כולן להיות בצבע ירוק זית. צבע שעל פי מחקרים, אהוד פחות על הצרכנים. שם המותג מצוין באופן אחיד בתחתית הקופסא ובאותיות קטנות.

"הקופסה הפשוטה היא חידוש עולמי, שמעביר מסר ברור — הזוהר שבעישון נעלם, ונותרו רק המחלות והמוות", אמר בהודעתו שר הבריאות האוסטרלי, ניקולה רוקסון. "האריזות החדשות עוצבו כדי למשוך כמה שפחות את המעשנים, ולהציג בצורה החדה ביותר את ההשפעות המזיקות של העישון על הבריאות".

מעשנים החוצה! 

האווירה הופכת יותר ויותר עויינת למעשנים, קחו למשל את ראש מועצת בית אריה- עופרים, שחוקק חוקים חדשים והתקין עונשים יצירתיים נגד המעשנים. העישון, כך נראה, יכאב בכיס, ולא רק בגלל מחיר הסיגריות, אלא פשוט בגין קנסות.

בשבוע שעבר פרסם ראש המועצה האזורית, אבי נעים, מכתב לעובדים, ובו הנחיות מחמירות באשר לעישון בבניין. כותרתו של המכתב היא "נוהל הסדרת עישון בשטח המועצה". ראש המועצה אבי נעים כתב שהמועצה הקימה ועדת עישון שמטרתה להילחם בתופעת העישון בזמן העבודה. הוא הבטיח יד קשה נגד מי שיפר את ההוראות, עד כדי קיזוז בשכר.

ההחלטה התקבלה לאחר שראש המועצה הבחין כי נוכח האיסור לעשן בבניין, הקיים כבר שנים, סיגלו לעצמם המעשנים הרגלים הפוגעים בעבודה: הם מרבים לצאת בקבוצות מאורגנות לחצר הבניין ולעשן שם ביחד, כל זה על חשבון שעות העבודה. עם זאת, המטרה היא לא רק להגביר את פריון העבודה, אלא גם לפעול למען בריאות העובד.

"תופעת העישון מזיקה למעשן ולסובבים אותו", נאמר בראש המכתב שחולק לעובדים. בהמשך מופיעים בזה אחר זה הנהלים החדשים: העובדים מתבקשים לצמצם את כמות הסיגריות ביום העבודה; אין לעשן בשעתיים הראשונות ובשעתיים האחרונות של יום העבודה; יציאה לעישון לא תעלה על חמש דקות; העישון יתבצע באופן יחידני ולא בקבוצות; מי שיפריז בכמות הסיגריות יעלה לוועדת העישון. כל הפרה מצד העובד תדון בוועדה שתקבע כיצד לנהוג במעשן הסורר.

ראש המועצה נעים: "איך זה נראה כשתושבי היישוב מגיעים לבניין המועצה ורואים קבוצה של עובדים עומדים בחוץ, מדברים ומעשנים? התופעה מייצרת תדמית לא טובה לעובדים שאמונים על השירות לתושב. שכר עובדי המועצה ממומן על ידי התושבים עצמם. עובד המעשן עשר סיגריות ביום, מבזבז כמעט שעה וחצי שממומנות על ידי הציבור".

מעשנים לא רצויים

ככלל, מעסיקים מעדיפים עובדים שאינם מעשנים, על פני כאלה שמעשנים. לאחרונה, אחת השאלות הבסיסיות הנשאלות בראיון עבודה, היא: "האם אתה מעשן?".

על שולחננו מונחת פנייתו של דוד ש., המועסק במשרד עורכי דין ידוע. "שכרי נמוך משמעותית משכרם של העובדים האחרים, המועסקים בסטאטוס דומה לשלי", הוא כותב. "כשפניתי למעביד הוא הסביר כי הסיבה היא היותי מעשן. ברצוני לדעת האם הדבר חוקי".

למרבה הצער, אין בצקלוננו בשורות טובות עבור ד. אולם לפני שנפרט את התשובה הספציפית, נרחיב לגבי שאלות עקרוניות נוספות, הדנות בעובדים מעשנים.

האם החוק מתיר למעסיק לדרוש מעובד שלא יעשן? האם ניתן לפטר עובד שמעשן/ לנכות מהשכר את זמן הפסקות העישון/ לשלם למעשן שכר נמוך יותר? ובאופן כללי, האם ישנו היגיון באפליה לרעה של עובדים שמעשנים?

מומחים בשוק העבודה מסבירים את הצידוק לכך. ובכן, בראש ובראשונה יש להשוות את יעילות העובד המעשן, לעומת יעילותו של העובד שאיננו מעשן. העישון גורם לפגיעה ברצף התפקוד של העובד. ההתמכרות לעישון מחייבת את העובד ליזום הפסקות במהלך העבודה; עליו לעזוב את העמדה ולהגיע אל המרחב המוקצה למעשנים.

במקרים רבים, העישון פוגע בקולגות. לעיתים חלל העישון מרוחק מאד, וכך גדל הנטל המוטל על העובדים האחרים. במקרים רבים הם חשים מירמור ומתקוממים: "הם מעשנים, ואנחנו צריכים לשלם את המחיר?". טענה רווחת הנשמעת שוב ושוב מלינה: "הם חוגגים להם בפינת המעשנים, יוצאים לסמול טוק נחמד כל שעה וחצי, ואנחנו כבולים לעמדה בלי שום סיבה למסיבה".

מומחים ליחסי עבודה מסבירים כי על המנהלים להיות מודעים לתסכול של העובדים שאינם מעשנים, ולתסיסה שהתופעה מעוררת, ולפעול לצמצום אי השיוויון כלפי אלה שאינם מעשנים. יש לשמור על מספר נמוך של מעשנים בצוות, ולנקוט באפלייה מתקנת כלפי העובדים שאינם מעשנים.

ישנם מעסיקים שתובעים מהעובדים שלא לעשן לאורך כל יום העבודה. "אם מעשנים כבדים יכולים להתאפק ולא לעשן במהלך 12 שעות טיסה לארצות הברית", אומר המעסיק לעובד, "גם אתה יכול להתאפק במשך ארבע שעות, ולעשן אך ורק בהפסקה".

"מעביד יכול לדרוש ממועמד, (בראיון עבודה,) שלא לעשן בזמן העבודה", אומרת עו"ד דגנית לפידור-זינגר ממשרד לפידור ושות´ המתמחה בדיני עבודה. (עם זאת, מומחים מיידעים כי בראיון העבודה, העובד לא חייב לפרט את מספר הסיגריות אותן הוא מעשן ביום).

עובד שמעשן באינטנסיביות עלול למצוא את עצמו מפוטר. "אם העילה לפיטורים היא עישון בעבודה אך עבודתו של העובד לא נפגעת בשל העישון — אין עילה לפיטורים", אומרת לפידור זינגר. "אבל אם העובד יוצא בכל דקה והדבר הוא נגד שביעות רצון המעסיק — יש כאן עילה לפיטורים".

עובדים מעשנים טוענים כי על המעסיק לאפשר להם לצאת להפסקת עישון, וכי הדבר נכלל בזכויותיהם הבסיסיות. ובכן, ממש לא. "מקום העבודה חייב לאפשר לעובד הפסקות בהתאם לחוק. לא ניתן לדרוש הפסקות עישון מהמעסיק, והחוק לא מחייב את המעסיק לתת זאת, בניגוד להפסקות המחייבות אותו כמו הפסקות לצורך תפילה".

חשוב לדעת, הן בחוק שעות עבודה ומנוחה, והן בחוק שיוויון הזדמנויות בעבודה, אין התייחסות לעישון. על פי חוק שעות עבודה ומנוחה (תשי"א 1951), ביום עבודה של שש שעות ולמעלה, תופסק העבודה למנוחה ולסעודה ל-3/4 שעה לפחות, ובכלל זה תהיה הפסקה רצופה אחת של חצי שעה לפחות. בעת הפסקה הנמשכת חצי שעה או יותר, רשאי העובד לצאת מהמקום שבו הוא עובד, אלא אם נוכחותו במקום העבודה היא הכרח לתהליך העבודה או להפעלת הציוד והשימוש בו.

הנה המוקש: במקרה בו העישון גורם לכך שהעובד נעדר מעבודתו מעבר לשעות ההפסקה, ובניגוד לשיעור המשרה המוסכם. (או באופן שמפחית את מספר השעות המוסכם), המעביד מורשה בהחלט לקזז מהשכר את שעות העישון.

מה בדבר שכר דיפרנציאלי שמטיב עם הלא מעשנים, ומקצץ בשכרם של המעשנים? אורית קלייר ארזי, מומחית בשוק העבודה, מסבירה כי המעשנים נוטים יותר להיעדרויות ומחלות — ו"זה בהחלט צריך להשתקף בשכר דיפרנציאלי שמטיב עם הלא מעשנים, באופן גלוי וידוע לעובדים".

זוכרים את שאלתו של דוד לגבי שכרו הנמוך יחסית לשאר העובדים? ובכן, למרבה צערם של המעשנים, עישון אינו אחד מהפרמטרים שבגינם אסור להפלות עובד, לכן אין מניעה להחליט כי שכרו של המעשן יהיה נמוך יותר.

במקרים מסויימים, העובד המעשן גורם נזק כספי למעביד. במקום עבודה דינמי, העובדים מתחלפים, לעיתים עובד שאינו מעשן מתחלף בעובד מעשן, ועקב השינוי העובד שאינו מעשן סובל מעומס יתר או משעות עבודה רבות יותר. מדובר בהרעת תנאי עבודה, המזכה את העובד בזכות להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.

אפשר בהחלט להבין את העובדים הלא מעשנים, המנהלים קמפיין נגד העובדים המעשנים, (גם במקומות עבודה בהם ישנן פינות עישון סגורות). צוות מדענים ממאיו קליניק — המוסד הרפואי האמריקאי המוערך — הציג לאחרונה מחקר שסיפק ראיות מוצקות וחדשות, לפיהן חשוב מאוד להימנע מעישון במקומות העבודה. פינות העישון למכורים לא פתרו את הבעיה. יותר מזה, במקומות עבודה שבהם נאסר העישון כליל, היו פחות התקפי לב בקרב העובדים הלא מעשנים. הנה הוכחה נוספת לכך שעישון פסיבי מזיק בדיוק כמו עישון אקטיבי.

במחקר שהתרכז בקהילה במחוז אולמסטד שבמינסוטה, הוכח כי במקומות עבודה שאסרו כליל על העישון, פחתו משמעותית אירועי התקפת לב ומוות פתאומי, מסיבות של כשל לבבי.

אין ספק, האוירה הכללית נגד המעשנים והדה-לגיטימציה לנושא העישון, עשויים להפוך את המעשנים לפרסונה נון גרטה במקומות עבודה.

http://www.facebook.com/Yated.Neeman

http://www.facebook.com/Yated.madorim