כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    מה לנו ולהצלחה הסקנדינבית?

    0 תגובות   יום שלישי, 24/4/12, 15:12


    המגזר הציבורי בישראל דורש בנייה מחדש, ממש מאפס

     מתוך דה מרקר

    גם אם ישראל כנראה לעולם לא תהיה שוודיה, ייתכן שהיא יכולה לאמץ חלקים ממודל מדינת הרווחה הנורדי ולספוג אותם לתוכה.

    מה יכולה ישראל ללמוד מהמודל הכלכלי הנורדי? סיפורי ההצלחה של פינלנד, דנמרק ושוודיה כוסו בהרחבה לפני חודשיים במוסף השנתי של Markerweek.
    http://www.themarker.com/markerweek/markeryear

    שלושה מהעורכים הבכירים של TheMarker ביקרו בשוודיהפינלנד ודנמרק, בניסיון להבין טוב יותר את המודל הנורדי. הם שוחחו עם עשרות כלכלנים, אקדמאים, אנשי עסקים ואזרחים וגילו כיצד מצליחות מדינות סקנדינוויה לשלב בין מערכות רווחה חזקות, תחרותיות, גמישות בשוק העבודה, מסים גבוהים ומערכות חינוך מעולות.

    http://www.themarker.com/wallstreet/1.1673762

    תגובתי:

    1. יש כבוד למודל הסקנדינבי: ראשית, אסור לזלזל בהצלחה הסקנדינבית, למרות שיש בה הרבה סדקים ופגמים.  כי סה"כ הם מיישמים מדיניות מתקדמת של מדינת רווחה שעליה יש קונצנזוס רחב, ומחזיקים מערכת חינוך איכותית. אמרתי חינוך, כי חינוך טוב הוא הרבה יותר מרק לרכוש השכלה (=ידע). בהזדמנות קרובה אני אכתוב על זה כאן.

    2. מדינת רווחה זה טוב. ערבות הדדית זה מצויין:  אני בהחלט תומך באימוץ דפוס כלכלי-חברתי סוציאל דמוקרטי ובקונצנזוס רחב. ומה שממשלת ישראל עשתה ועושה בתחום זה בחצי שנה האחרונה זה בהחלט בכיוון הנכון,  כוונתי לחקיקה הסוציאלית החדשה בישראל, ליישום מרבית המלצות דוח טרכטנברג, ותמיכה בחקיקה פרטית סוציאלית. כתבתי על זה באחד הפוסטים הקודמים וגם על הבעייה שנוצרה, כי אין מי שיממן את עלות החקיקה הזו. נחשו מי ישלם כליה בסופו של דבר? הציבור כמובן, בדמות גזירות וקיצוץ רוחבי בתקציב. אבל בעיקר יסבו השכבות החלשות. ממש גול עצמי. המבוי הסתום הזה יכול להיפרץ רק אם נאמץ אמנה חברתית-כלכלית המבוססת על ערבות הדדית בינינו. אחרת, זה משחק סכום אפס.

    אבל........ 

     

    1.  אנחנו לא סקנדינביה. אין להם את הבעיות שלנו, את השכנים שלנו, את האויבים שלנו ואת האופי הייחודי שלנו. הפיתרון הסוציאל –דמוקרטי המתקדם והמוצלח בסקנדינביה מתאים להם, אבל כל נסיון ליישם אותו אצלנו, דינו להיכשל.
    2. הסקנדינבים אינם מאושרים: שלא נחשוב שהסקנדינבים חיים ביניהם בערבות הדדית. הם פשוט הקימו לעצמם הסדרי נוחות, משיקולים של תועלת עצמית, בתחום הבריאות, החינוך , הפנסיה. בגלל ההסכמה הרחבה יחסית  ביניהם על השיטה, היא עובדת. אבל יש להם הרבה בעיות משלהם, לרבות עלייה בכוחם של מפלגות ימין לאומניות ובעיקר – העדר אושר. זו לא אומה מאושרת, למרות ההצלחה של מדינת הרווחה שם. גם על זה כתבתי כאן פוסט, על הקשר המורכב שבין אושר לעושר ועל מחקרים עדכניים המדגישם את ההיבטים החברתיים והקהילתיים בתחושת האושר, מעל רמה מינימלית של עושר, כמובן. גם פרדוקס איסטרליין מתייחס בדיוק לנושא זה.
    3.  לסקנדינביה יש תקציב ביטחון ואיומים קיומיים? ההוצאה הציבורית ( כלומר, כמה הממשלה מוציאה על שירותים לאזרחים) בסקנדינביה גבוהה משמעותית בהשוואה לישראל, לפיכך יש נימה של ציניות/סרקזם בהצהרה הזו, לפיה עם תקציב כמו שלנו יכולנו להיות סקנדינביה. תקציב הביטחון שלנו הוא אדיר, גם באופן מוחלט וגם באופן יחסי.
    4. סקנדינביה אינה גן עדן, למרות החיים הנוחים. מדיניות הרווחה המתקדמת מושכת גם הרבה מתנגדים ולראייה העלייה הרצופה בכוחן של מפלגות הימין הקיצוני, המטיפות לשנאת זרים ולהורדת נטל המס וכירסום במודל הסוציאל דמוקרטי.
    5.    המגזר הציבורי בישראל – רעה חולה. יש מה ללמוד מהסקנדינבים: עניינית, המגזר הציבורי בישראל הוא אכן מקור לדאגה וחוסר היעילות שלו, חוסר המקצועיות, השכר הגבוה ( ראו טבלה בתוך הכתבה) והקושי לבצע בו שינויים בשיטות עבודה, בכ"א ובמנגנוני תיגמול עובדים, כל אלה הופכים אותו לאחת הסיבות העיקריות שההצלחה הכלכלית ברמת המדינה ( צמיחה גבוהה, גירעון נמוך, אבטלה נמוכה) לא מחלחלת ומגיע אליך ואליי הביתה, או לכבישים שלנו, לבית הספר של ילדינו, למחיר הדלק ולשירותי הבריאות והפנסיה שלנו. דו"ח וועדת ארכטנברג רק חיזק את המידע הרב שהצטבר, לפיו מנגנון שירות המדינה משרת קודם כל את עצמו ורק אחר כך את המדינה.
      זוכרים את התוכנית של ה- BBC, כן אדוני השר? (Yes minister ) בערבות הדדית זה לא יקרה.
       
    6. צריך לבנות את המגזר הציבורי בישראל מההתחלה: מומחים רבים סבורים, כי ייעול המגזר הציבורי יתרום רבות לביצועי המשק הישראלי וישפר משמעותית את איכות החיים של משפחת ישראלי. ייעול, איננו מילה גסה שמאחוריה מסתתרים פיטורין המוניים. נכון, יש במגזר הציבורי גם אבטלה סמוייה, אבל זו לא הבעייה העיקרית. תסתכלו על ההמלצות של הוועדה ( בתוך הכתבה) ועל מבנה הצוותים שהוקמו כדי לבחון את המגזר הציבורי ותבינו שהמגזר הזה צריך תוכנית הבראה מהמסד ועד הטפחות. זה מתחיל בהגדרת יעדים ואמנת שירות לאזרחים, בתיכנון ארוך טווח ( כמה זמן לקח להקים רכבת קלה בירושלים ומתיי לת"א יהיה מטרו?), במיומנויות ניהול, בטכנולוגיה ושיטות עבודה, שיטות תגמול      ( אם אי אפשר לתגמל עובדים מצטינים או לפטר עובדים גרועים, מה המוטיבציה להצטיין?) ועוד. כל אלה הם תהליכים שהמגזר הציבורי חייב לעבור ובהקדם.
    7. אבל מי יבצע את הרפורמות המוצעות? האם המגזר הציבורי מסוגל לישם בעצמו את ההמלצות? זה משול לחולה שינתח את עצמו. השר הממונה והממשלה מתחלפים כל 3-4 שנים ואילו המגזר הציבורי נשאר כאן לנצח. זה יוצר קונפליקט מובנה בין תכנון טווח ארוך לבין שיקולים פוליטיים של לשרוד עד הבחירות הבאות וזו הסיבה שידו של המגזר הציבורי היא על העליונה ושכל פעם קמה וועדה ועוד וועדה וההמלצות חוזרות על עצמן, אבל שום דבר מהותי לא משתנה.

             8. . סוליריות חברתית וערבות הדדית יניעו את השינוי:  למגזר הציבורי תהיה מוטיבציה עזה לשרת את        
                  הציבור והוא יבין שכל שקל שהוא מוציא על עצמו, פוגע בטובת הכלל. זה כמובן גם דו סטרי. האזרחים יעריכו
                  את עובדי המגזר הציבורי המשרתים אותם בנאמנות והם יהנו מסטטוס חברתי גבוה והערכת הסביבה.

                  Win Win

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין