עמוס ירון נחשב שנים לאיש החזק במשרד הביטחון. נראה היה, שכהונתו כמנכ"ל המשרד  תימשך שנים ארוכות, אלא שהאמריקאים עצרו את החגיגה. הם טענו בעקשנות, כי ירון היה שותף למה שנראה להם כתרגיל למכירת מטוסים לסין תוך עקיפתם, ודרשו להחליף אותו כדי לחדש את שיתוף הפעולה הבטחוני עם ישראל. בישראל הכחישו שעזיבתו את המשרד נבעה מלחץ אמריקאי, אולם רק לאחר שזה קרה (בנוסף לשינויים נוספים) הסכימו האמריאים לומר, שהיחסים חזרו למסלולם.

ירון הוא כנראה עדיין דמות מאוד מרכזית במערכת הביטחון, בעל השפעה ובעיקר בעל קשרים בעולם. לכן לא פלא, שמנכ"ל התעשיה האוירית, יצחק ניסן שכר את שירותיו כיועץ. ישנם שטוענים שהוא גולש גם לשירותי לוביסט עבור התעשיה האוירית, אבל ירון מכחיש במרץ.

אתמול נערך בקיסריה סיעור מוחות בנושא תקציב הביטחון. אותו תקציב שמגיע ליותר מ-50 מיליארד שקל. בארוע השתתפו כל המי ומי שיש ושאין להם קשר לנושא, חלקם בכירים לשעבר במשרדי הממשלה, חלקם בכירים כיום וחלקם אנשי עסקים. אפשר היה לראות שם סביב שולחן הדיונים את יהודית ריכטר, לאה אחדות, יוסי קוצ'יק, אלי יונס, אילן בירן, אבישי ברוורמן, משה ארנס, מנואל טרכטנברג, תמר בן דוד, גיורא איילנד, בייגה שוחט, דוד ברודט, דן וליאורה מרידור, אברהם הירשזון, סטנלי פישר דוד ברודט.

חצי מהעובדים בקריה - מיותרים

תקציב הביטחון הוא תמיד נושא לויכוח לוהט. ברור שכל מה שמתוסף לביטחון נגרע ממשרדים אחרים. הדרך של משרד הביטחון לקבל תקציבים מנופחים עוברת דרך מסע הפחדות. "אין לנו בעיה לקצץ בתקציב, אבל אנחנו רוצים להראות לכם מה המשמעויות האסטרטגיות של הקיצוץ", נהגו ראשי המערכת לומר לראשי ממשלות ושרים מבוהלים. ואלה מייד הרימו את היד בעד תוספת תקציב לביטחון. כי מי רוצה לקחת אחריות על מודיעין חסר בגלל קיצוצים, או על אי פיתוח המענה המתאים לאיום הגרעין האיראני?

ראשי מערכת הביטחון תמיד מטים את הדיון לנושאים האסטרטגים, לצורך בהיערכות מול איומים, כדי שלא ידונו ב"שומנים", כמו פנסיה נדיבה לבני 40 שמסיימים את השירות ופונים לקריירה שניה במישרה מלאה. כך גם היה אתמול. אבל בחגיגה הגדולה אפשר היה לדוג כמה פנינים מדברי עמוס ירון, ששפכו אור על השומנים ועל התייחסות בכירי המערכת לתקציב.

ירון אמר, כי באחת הפעמים בהן דיבר עם שר הביטחון עם התקציב הוא אמר לשר, שהוא יכול להסתדר עם מחצית מהעובדים במשרד הביטחון, אבל לא עם קיצוץ בטנקים של צה"ל. חצי מהעובדים? היה קשה להאמין שזה מה שנאמר, אבל עם עובדות לא מתווכחים. כמה  עשרות מיליונים בשנה אפשר לחסוך מקיצוץ במצבת כח האדם בקריה?

ביזבוז של מיליארדים בתעשיות הבטחוניות

ולא רק בקריה יש אבטלה סמויה. ירון הדגיש, כי בתעשיות הבטחוניות ישנם ביזבוזים של כח אדם מיותר ומובטל שעלותם מסתכמת במיליארדי שקלים. אחר כך, במסדרון הוא הסביר, שאם ימוזגו התעשיות הבטחוניות ניתן יהיה לחסוך מיליארדים מביטול כפילויות תוך פיטורי אלפי עובדים המיותרים.

על היחס של ירון למיליארדים ניתן היה ללמוד מהתבטאות נוספת שלו במהלך הדיונים. "הויכוח בהקשר לתקציב הביטחון מתמקד בחצי אחוז. שיבוא מישהו ויאמר שנכון להתווכח על זה". בהמשך הבהיר, כי חצי אחוז מתקציב הביטחון זה שלושה מיליארד שקל. בכירים במשרד הביטחון כמעט נחנקו כששמעו את הדברים. "עמוס ירון תמיד התנהג כמו פיל בחנות חרסינה", אמרו. מסתבר, שלפעמים טוב שמישהו מתנהג כמו פיל.

מה אפשר לעשות בשלושה מיליארד שקל? אפשר לשפר את מצב מקבלי קצבאות הזיקנה, אפשר להוסיף תרופות מצילות חיים לסל הבריאות ואפשר לממן דרכים שיעודדו מובטלים לצאת לעבודה.

אחרי ההבהרות שקיבלנו באדיבותו של ירון אפשר לומר לראשי מערכת הביטחון: עם כל הכבוד לביטחון, תפסיקו לספר לנו סיפורי אימה על  כשלונות אסטרטגים כתוצאה מקיצוץ בתקציב שלכם. תתחילו לקחת אחריות ברמה החברתית-לאומית, תודו שיש לכם שומנים שאתם יכולים לחתוך, ותתחילו במלאכה. ממילא ועדת ברודט שדנה בתקציב הביטחון צפויה להמליץ להפחית את החלק שלכם בעוגה הלאומית (באחוזים), אז תקדימו תרופה למכה ותראו שאתם יוזמים בעצמכם את הקיציץ בשומנים. הבעיה שנראה, שאין עם מי לדבר בקריה בעניינים הללו.