0

יום הזיכרון

1 תגובות   יום רביעי, 25/4/12, 09:24


בכל שנה נערך בבית הספר של בני טקס של יום הזיכרון של תנועת הנוער "הנוער העובד והלומד"..השנה בחרתי ללכת עם ילדיי לטקס...בני הגדול הגיע לגיל 7 והתחיל להביע עניין (בני הקטן בן 4 טרם)וכבר יודע מה זה טקסים בגלל היותו כבר בכיתה א' ובבית ספר יש גם טקסים..
השנה הגעתי לטקס..וראיתי כמה וכמה אנשים מוכרים מהעבר שלי כילדה (ראשונית במקור) ששנים לא ראיתי חלקם היו גם בנוער העובד והלומד ומגיעים כל שנה עדיין בכדי להביע הזדהות.
הטקס התחיל..כשהחניכים של הנוער העובד והלומד מנחים אותו..לאחר מכן הדליקו את המשואות ולאחר מכן הזמינו מישהי להדליק גם משואה ולנאום...השם צילצל לי מוכר אבל לזה ממש לא ציפיתי...מישהי מהעבר שלי כילדה עלתה לנאום..הייתי בשוק...מתברר שבעלה היה בקן של תנועת הנוער העובד והלומד וככה הכירו...למדו יחד, התגייסו לצבא, הוא עבר את כל מסלולי הקצונה, למדו ביחד ובשרות מילואים הוא נהרג במבצע חומת מגן..ראיתי את זה ושמעתי אותה וקפאתי...הייתי בשוק..דמעות עלו בעיניי..את בעלה לא הכרתי בכל זאת עברו כמה שנים אבל אותה הכרתי בילדות שלי...לאחר שנאמה וירדה היא ניגשה הצידה עם דמעות בעיניה..חיכיתי קצת ולאחר זמן מה ניגשתי אליה להביע את תנחומיי...שנינו התחבקנו אחרי ששנים לא התראנו..חיבוק ארוך..של שמחה של עצב ושנינו היינו עם דמעות בעיניים..בני הגדול ניגש אליי אחר כך ורצה לשמוע פרטים..סיפרתי לו בקצרה שזו חברה מהילדות של אמא..לאן מובילים אותנו החיים..ואיך נפגשים שוב דרכינו עם העבר..יהי זכר הנופלים ברוך

דרג את התוכן: