אתמול בערב יצאתי לבלות. בשנים האחרונות אני מעדיף להעביר את הערבים במעוני בקריאת ספר טוב, האזנה למוזיקה ושאר תרבות גבוהה, מאשר להצטופף עם מיני ארחי פרחי במאורות זימה מפוקפקות ברחבי העיר, שם אני עלול רחמנא ליצלן אפילו לתפוס זיון.
חבר לחץ, אני נכנעתי ושמנו פעמינו לעבר מסיבת אייטיז בדרום העיר. "מקסימום נשתה קצת, נרקוד קצת, נצפה ביעלות חן מפזזות על הרחבה, אמציא לעצמי תירוצים למה אני לא מתחיל איתן, ונחזור הביתה. הנוהל הרגיל" שכנעתי את עצמי.
משהו בתור נראה מפוקפק. כתשעים אחוז גברים, חלקם אוחזים ידיים. "יתכן שמעז יצא מתוק" חשבתי לעצמי, "התחרות על מעט הבנות קטנה, ניתן להתקרב אליהן תחת הנחתן שאני הומו ידידותי, ובמקרה הכי רע, יתחילו אתי כמה הומואים מה שלפחות ישפר את מצב האגו שלי".
"לך יה הומו" אמרה יעלת החן הראשונה שנעתי לעברה בתנועות ריקוד חושניות. "בוא יה הומו" אמר נער שעשועים מסוקס שרקד לידה. אף פעם לא קראו לי הומו פעמיים בטווח של חצי דקה. לא ידעתי אם אני אוהב את זה או לא אבל נהניתי מתשומת הלב. "אני לא הומו" אמרתי. "איכס, סוטה" אמרו השניים בגועל כמעט בו זמנית. "בוא נלך" אמר לי ידידי שלפי מבע פניו חווה בינתיים חוויות לא קלות משל עצמו.
מספר מטרים משם היה מועדון נוסף. אמנם כשהגענו ושאלנו את שומר החניון ויטאלי על שני המועדונים, סרק אותנו הלז במבט מהיר ואמר "לכו לאייטיז, השני לא בשבילכם" אבל הדבר רק גירה את דימיוננו לבדוק את העניין.
מבט מהיר על רחבת הכניסה הבהיר לנו שמדובר בסוג מועדון שיתכן שנעבור סלקציה בכניסה אליו, אך היציאה במצב בריאותי הדומה לזה שנכנסנו בו מוטלת בספק. בואו נאמר שהדרך היחידה להכנס אשכנזי ולצאת היא להיות מזרח אירופאית נאה עם משיכה לגברים כהים. במוחי עלה לפתע רעיון מבריק. "אח שלי" אמרתי, "מחר המימונה, ובזמן שכל אויבינו יאביסו עצמם במופלטות, נהיה כאן אני, אתה והרוסיות ונוכל לבצע מחטף מהיר".
בינתיים יצאו מהמועדון כמה חברה מוצקים למראה ועמם נערת חמד מאחת הרפובליקות הנפלאות של מזרח אירופה. "ישר כח לבדואים הנהדרים של סיני שמסייעים לנערות האומללות האלה להגיע אל הארץ המובטחת" חשבתי לעצמי תוך שאני מוחה דמעה. "אידו סידה" פניתי בנימוס אל הבחורה, "קקדילה?". "חרשו" אמרה חרש, נזהרת שהג'מעה לא ישימו לב. לא היתה סיבה לדאגה מכיוון שהללו היו עסוקים באותו רגע בדיאלוג גופני עם חבר שלי. "אח שלי, זרוק ת'מפתחות" אמרתי, "נראה לי שהולך לי קלף". "תתכנס לעובר" הוספתי, "ידיים על הפנים, אני אדבר איתך מחר, רק תעדכן אותי איפה אתה מאושפז. תשתדל איכילוב, בסדר? שלא אצטרך להזיז את האוטו".
הלילה היה מתוק כצמר גפן מסוכר. "בלאט" אמרתי, "נקרע לי הקונדום". "חרשו" אמרה חרש, "חרשו".
המשך ל"ברצותכם תקראוני". |