כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    הרצל זה לא רק שם של רחוב (1)

    6 תגובות   יום חמישי, 26/4/12, 01:31

    "לעת הזאת, הפתרון היחידי לעם היהודי, הוא בית יהודי בארץ ישראל". זו הגדרת הציונות. לפחות לדידי. והייתי רוצה להוסיף "בית יהודי דמוקרטי", אבל אולי כל המוסיף גורע. ולא בכדי. כי בבסיס הציונות קיים קונפליקט. בבסיס הציונות קיים הקונפליקט בין מדינה יהודית ומדינה דמוקרטית. מסע הרהורים ציוני, בעקבות יום השואה, יום הזכרון ויום העצמאות.

     

    למען הסר ספק, קונפליקט כזה הוא לא בהכרח דבר רע. נהפוך הוא: כל זמן שהאיזון בין שני המרכיבים של הקונפליקט נשמר, אז הקונפליקט הזה הוא בעצם הדבק של הציונות. כל זמן שהדבק הזה קיים, יהודים יעלו לישראל. המתח הבלתי פוסק בין המדינה היהודית למדינה הדמוקרטית והלחצים שכל צד מפעיל כדי לשמור על האיזון הזה, הוא והם סוד ההצלחה של הציונות בעבר. והוא והם סוד המשבר של הציונות בהווה.

     

    אז למה אין כמעט עליה? למה עליה היא מילה גסה בקרב פזורה יהודית גדולה כל כך, כמו יהדות ארצות-הברית, שמספר היהודים בה שווה או עולה על מספר היהודים החיים בישראל? למה התמיכה במדינת ישראל ירדה כל כך בקרב הדור הצעיר ודור הביניים של פזורה זו? הסיבה היא מפני שהאיזון בין מדינה יהודית למדינה דמוקרטית הופר.

     

    בתסריט שבו המדינה הדמוקרטית מנצחת את המדינה היהודית, ובמצב שבו ישראל אוחזת בשטחי הגדה המערבית ללא שום פתרון מדיני, שניים עד שלושה מיליון פלסטינים יקבלו אזרחות ישראלית. במצב כזה, תוך שנים ספורות, בהתחשב בסטטיסטיקת ילודה וגידול טבעי של שתי האוכלוסיות, המדינה היהודית תאבד לנצח.

     

    בתסריט שבו המדינה היהודית מנצחת את המדינה הדמוקרטית, ובמצב שבו ישראל אוחזת בשטחי הגדה המערבית ללא שום פתרון מדיני, שניים עד שלושה מיליון פלסטינים יהיו נטולי כל זכויות. ולפיכך, במקרה הטוב המציאות תהיה של אפרטהייד, ובמקרה הרע, אם קבוצת עלית קיצונית תשתלט על אושיות השלטון, ישראל תגלוש לפאשיזם.

     

    באיזה תסריט ישראל חיה היום? איפה ישראל והציונות נמצאים? את זה אני משאיר לכל אחד ואחד מאיתנו לעשות את חשבון הנפש ולהביט במראה. אבל דבר אחד ברור: בשלב זה של מדינת ישראל והציונות, המדינה היהודית גוברת על המדינה הדמוקרטית. ובמלים אחרות - האיזון הופר. עד כמה הוא הופר, והאם זה ניצחון של צד אחד על צד אחר, עוד מוקדם לדעת. אבל הצורך להחזיר את האיזון קיים, ברור ונחוץ.

     

    אז איך אפשר להחזיר את האיזון? מה צריך לעשות כדי שמדינה יהודית ומדינה דמוקרטית יוכלו שוב להתקיים בכפיפה אחת? לא יודע. אבל אולי נוכל לפתוח את הדיון בעיון בספר "אלטניולנד" של בנימין זאב הרצל.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/4/12 20:02:

      צטט: forte nina 2012-04-26 06:26:47

      היי שרלוק, לאחרונה עולה בישראל יותר, נושא היהדות בארה"ב ובעיקר על הדור היותר צעיר שאולי אנחנו פה בישראל מקבלים מידע על אלה שעושים עלייה ואפילו מצטרפים ליחידות קרביות, אבל המספרים גם בין אלה יורדים. נכון שבישראל יש נטייה להאשים את הדור הצעיר בארה"ב המתרחק כמתבוללים פוטנציאליים ולא עולה בדעת קובעי המדיניות הישראלית שיש כבר עייפות חומר מההתלהמות המתנהלת בישראל, יש קושי עצום בקרב היהודים שם להמשיך לשמוע על אקטים אנטידמוקרטיים ולתמוך בה. התופעות בישראל כמו היחס בשטחים לפלסטינים ועל דרך אנשי ימין קיצוניים שמפגינים בוז לחוק מרתיע אותם מאוד. מי שלא חי בארה"ב אפילו לא יבין עד כמה נושא הכבוד לחוק וזכויות הפרט הן ערך עליון, כל פעם שהם שומעים סיפורי "עיקום החוק" לטובת המתנחלים החל משטחים פרטיים שנגזלים ודרך האופורטוניזם של מדיניות ישראל למצוא פיתרון יצירתי על מנת לא להזיז את אותם מתנחלים, ישראל זוכה לעוד כמה מתנגדים. שמעו של הלובי הימני שיושב בכנסת וכל הזמן מנסה להשפיע על הגוף המחוקק והצלחותיו הלא מעטות מעוררות חשש כבד על עתיד הדמוקרטיה הישראלית בקרב היהדות הצעירה. תקציבי העתק המוזרמים למען השטחים ומאידך גם הידיעות על העלייה של ימחאה ישראלית מעוררים בהם עייפות להמשיך לתרום את הכספים שפעם בקלות יותר נתנו. דווקא ארה"ב המצוייה בתקופה קשה כלכלית הייתה יכולה להיות קרקע פורייה להעלאת צעירים יהודים רבים יותר לישראל ולכן הכישלון פה כפול.

       

      הי פנינה. זה נכון. הדמוקרטיה בארצות-הברית מאד מושרשת, והיהודים נוטים ברובם המכריע לצד הליברלי והפרוגרסיבי. ולכן יותר ויותר קשה להם להזדהות עם מה שקורה בארץ. ג' סטריט צובר כוח ואיפק מפסיד כוח. והיום תוכל למצוא צעירים יהודים עם שאלות קשות מאד ביחס לפלסטינים ולשטחים. אינטלקטואלים יהודים שנחשבו מיינסטרים בעבר קוראים היום לשקול החרמת מוצרים מהתנחלויות. לא שומעים על זה בארץ, אבל זה קיים וזה מבעבע, וזה נובע מהפרת האיזון בין המדינה היהודית והמדינה הדמוקרטית.


        27/4/12 19:45:

      צטט: עצבן 2012-04-27 16:05:53

      מסכים איתך שהישראליות בנויה על קונפליקט בין שני ערכים - מדינת היהודים (מדינה שמיועדת לציבור מסוים), ומדינה דמוקרטית (שבה צריך להיות שיוון זכויות לכלל האזרחים). מסכים גם שלבעיה הזו יש אפשרות לפוטנציאל חיובי (כיוון שהיא מכריחה אותנו כל הזמן לשאול שאלות).
      למרות שיש תהליכים לא פשוטים לא בטוח שהאיזון הופר. אם נשווה עצמנו לצרפת שבה מלגה אולטרה ימנית זכתה ב-18 אחוז מהקולות, או למדינות אירופה שמחוקקות חוקים נגד לבוש מוסלמי, או לארצות הברית בה נשיא מושווה להיטלר משום שהא יוזם חוק בריאות ממלכתי נראה ליחסית מצבנו לא כל כך גרוע.
      לגבי העליה לישראל - לא לגמרי מסכים אם הממצאים, שכן (להוציא אולי את העליה השנייה והשלישית) רוב העליות לישראל לא היו עליות אידיאולוגיות ונבעו בעיקר ממצב בעייתי במדינות מהם היהודים היגרו.
      לגבי התמיכה הכלכלית בישראל שירדה לאחרונה, הרשה לי לנחש שיש לזה קשר למשבר הכלכלי בארצות הברית, ולחילופין למצב הכלכלי המשופר בישראל (ומכן להנחה שהישראלים לא זקוקים בהכרח לתרומה האמריקאית).
      לגבי חוסר הנחת של חלק ניכר מיהדות ארה"ב (ואפילו יהדות התפוצות) על מדיניות ישראל בשטחים אני יכול להסכים, אבל נדמה לי שאי ההסכמה עם מדיניות ממשלתנו מתורגמת על ידי רוב הישראלים כאנטישמיות (בקרב יהודים לאוטו-אנטישמיות), ורק מקבעת עוד יותר את תחושת הצדק העצמי שאנו טורחים לטפח.
      ומילה אחרונה - יכול להיות שצריך להסב את תפקידה של ההסתדרות הציונית ממפעל שתפקידו לשנורר כסף מיהודי העולם לטובת ישראל, למפעל שתפקידו ליצור סולידריות בין יהודי העולם (ערוץ תקשורת יכול להיות התחלה טובה).
      מסכים איתך שהישראליות בנויה על קונפליקט בין שני ערכים - מדינת היהודים (מדינה שמיועדת לציבור מסוים), ומדינה דמוקרטית (שבה צריך להיות שיוון זכויות לכלל האזרחים). מסכים גם שלבעיה הזו יש אפשרות לפוטנציאל חיובי (כיוון שהיא מכריחה אותנו כל הזמן לשאול שאלות).
      למרות שיש תהליכים לא פשוטים לא בטוח שהאיזון הופר. אם נשווה עצמנו לצרפת שבה מלגה אולטרה ימנית זכתה ב-18 אחוז מהקולות, או למדינות אירופה שמחוקקות חוקים נגד לבוש מוסלמי, או לארצות הברית בה נשיא מושווה להיטלר משום שהא יוזם חוק בריאות ממלכתי נראה ליחסית מצבנו לא כל כך גרוע.
      לגבי העליה לישראל - לא לגמרי מסכים אם הממצאים, שכן (להוציא אולי את העליה השנייה והשלישית) רוב העליות לישראל לא היו עליות אידיאולוגיות ונבעו בעיקר ממצב בעייתי במדינות מהם היהודים היגרו.
      לגבי התמיכה הכלכלית בישראל שירדה לאחרונה, הרשה לי לנחש שיש לזה קשר למשבר הכלכלי בארצות הברית, ולחילופין למצב הכלכלי המשופר בישראל (ומכן להנחה שהישראלים לא זקוקים בהכרח לתרומה האמריקאית).
      לגבי חוסר הנחת של חלק ניכר מיהדות ארה"ב (ואפילו יהדות התפוצות) על מדיניות ישראל בשטחים אני יכול להסכים, אבל נדמה לי שאי ההסכמה עם מדיניות ממשלתנו מתורגמת על ידי רוב הישראלים כאנטישמיות (בקרב יהודים לאוטו-אנטישמיות), ורק מקבעת עוד יותר את תחושת הצדק העצמי שאנו טורחים לטפח.
      ומילה אחרונה - יכול להיות שצריך להסב את תפקידה של ההסתדרות הציונית ממפעל שתפקידו לשנורר כסף מיהודי העולם לטובת ישראל, למפעל שתפקידו ליצור סולידריות בין יהודי העולם (ערוץ תקשורת יכול להיות התחלה טובה).

      מסכים איתך שהישראליות בנויה על קונפליקט בין שני ערכים - מדינת היהודים (מדינה שמיועדת לציבור מסוים), ומדינה דמוקרטית (שבה צריך להיות שיוון זכויות לכלל האזרחים). מסכים גם שלבעיה הזו יש אפשרות לפוטנציאל חיובי (כיוון שהיא מכריחה אותנו כל הזמן לשאול שאלות).

       

      כשהאיזון מופר, מפסיקים לשאול את השאלות. זה שאתה ואני שואלים, עוד לא הופך את זה לנחלת הכלל.

       

      למרות שיש תהליכים לא פשוטים לא בטוח שהאיזון הופר. אם נשווה עצמנו לצרפת שבה מלגה אולטרה ימנית זכתה ב-18 אחוז מהקולות, או למדינות אירופה שמחוקקות חוקים נגד לבוש מוסלמי, או לארצות הברית בה נשיא מושווה להיטלר משום שהא יוזם חוק בריאות ממלכתי נראה ליחסית מצבנו לא כל כך גרוע.

       

      ההשוואה היא לא כל כך פשוטה. אף אחת מהמדינות האלה לא נוסדה וקיימת על בסיס של ייחודיות אתנית. ישראל כן.  זאת ועוד, לא צרפת ולא ארצות-הברית שולטות על שטחים שנכבשו, ובתהליכי סיפוח של שטחים כאלה, ואוכלוסיה ללא זכויות. בשתיהן יש חוקה. בצרפת הפרדת הדת מהמדינה היא זו שבבסיס החוקים ה"אנטי איסלמיים". חוקים אלה נועדו בראש ובראשונה להגן על אזרחי צרפת נגד הדת. כל דת. וזאת בגלל ההיסטוריה העגומה של השימוש לרעה שעשתה הכנסיה בכוחה.

      ולגבי ארצות-הברית, הלוואי עלינו. נסה בישראל לקרוא לראש הממשלה היטלר, או אפילו "נאצר" או "אחמדינג'ד" ומיד אתה נדון לכליה. זאת הגדולה של ארצות-הברית, שהדמוקרטיה בה היא כל כך מושרשת, וכל כך חזקה, וכל כך מתקדמת, שגם אם קראת לנשיא היטלר, אף אחד לא התרגש מזה ואף אחד לא חש מאויים (חוץ מאולי כמה יהודים, וכמה KKK). בשתי הדוגמאות שהבאת לא קיים הצורך באיזון כפי שהוא הכרחי בישראל.

       

      לגבי העליה לישראל - לא לגמרי מסכים אם הממצאים, שכן (להוציא אולי את העליה השנייה והשלישית) רוב העליות לישראל לא היו עליות אידיאולוגיות ונבעו בעיקר ממצב בעייתי במדינות מהם היהודים היגרו.

       

      זה נכון. ולכן , ברגע שהעליה הופכת מכורח לפריווילגיה, הפרת האיזון מרחיקה כל אפשרות לעליה.

       

      לגבי התמיכה הכלכלית בישראל שירדה לאחרונה, הרשה לי לנחש שיש לזה קשר למשבר הכלכלי בארצות הברית, ולחילופין למצב הכלכלי המשופר בישראל (ומכן להנחה שהישראלים לא זקוקים בהכרח לתרומה האמריקאית).

       

      האמת היא שלא דיברתי על תמיכה כלכלית, אלא על תמיכה מדינית והזדהות עם המטרות.

       

      לגבי חוסר הנחת של חלק ניכר מיהדות ארה"ב (ואפילו יהדות התפוצות) על מדיניות ישראל בשטחים אני יכול להסכים, אבל נדמה לי שאי ההסכמה עם מדיניות ממשלתנו מתורגמת על ידי רוב הישראלים כאנטישמיות (בקרב יהודים לאוטו-אנטישמיות), ורק מקבעת עוד יותר את תחושת הצדק העצמי שאנו טורחים לטפח.

       

      זה בדיוק אחד הסימפטומים להפרת האיזון. ותחושת הצדק העצמי היא אחד המרכיבים בו, ובחוסר היכולת של יהדות התפוצות להזדהות עם ישראל.

       

      ומילה אחרונה - יכול להיות שצריך להסב את תפקידה של ההסתדרות הציונית ממפעל שתפקידו לשנורר כסף מיהודי העולם לטובת ישראל, למפעל שתפקידו ליצור סולידריות בין יהודי העולם (ערוץ תקשורת יכול להיות התחלה טובה).

       

      כאן אתה נוגע בנקודה קריטית. האם הציונות מיצתה את עצמה? האם הציונות צריכה להגדיר את עצמה מחדש?


       

        27/4/12 16:05:
      מסכים איתך שהישראליות בנויה על קונפליקט בין שני ערכים - מדינת היהודים (מדינה שמיועדת לציבור מסוים), ומדינה דמוקרטית (שבה צריך להיות שיוון זכויות לכלל האזרחים). מסכים גם שלבעיה הזו יש אפשרות לפוטנציאל חיובי (כיוון שהיא מכריחה אותנו כל הזמן לשאול שאלות).
      למרות שיש תהליכים לא פשוטים לא בטוח שהאיזון הופר. אם נשווה עצמנו לצרפת שבה מלגה אולטרה ימנית זכתה ב-18 אחוז מהקולות, או למדינות אירופה שמחוקקות חוקים נגד לבוש מוסלמי, או לארצות הברית בה נשיא מושווה להיטלר משום שהא יוזם חוק בריאות ממלכתי נראה ליחסית מצבנו לא כל כך גרוע.
      לגבי העליה לישראל - לא לגמרי מסכים אם הממצאים, שכן (להוציא אולי את העליה השנייה והשלישית) רוב העליות לישראל לא היו עליות אידיאולוגיות ונבעו בעיקר ממצב בעייתי במדינות מהם היהודים היגרו.
      לגבי התמיכה הכלכלית בישראל שירדה לאחרונה, הרשה לי לנחש שיש לזה קשר למשבר הכלכלי בארצות הברית, ולחילופין למצב הכלכלי המשופר בישראל (ומכן להנחה שהישראלים לא זקוקים בהכרח לתרומה האמריקאית).
      לגבי חוסר הנחת של חלק ניכר מיהדות ארה"ב (ואפילו יהדות התפוצות) על מדיניות ישראל בשטחים אני יכול להסכים, אבל נדמה לי שאי ההסכמה עם מדיניות ממשלתנו מתורגמת על ידי רוב הישראלים כאנטישמיות (בקרב יהודים לאוטו-אנטישמיות), ורק מקבעת עוד יותר את תחושת הצדק העצמי שאנו טורחים לטפח.
      ומילה אחרונה - יכול להיות שצריך להסב את תפקידה של ההסתדרות הציונית ממפעל שתפקידו לשנורר כסף מיהודי העולם לטובת ישראל, למפעל שתפקידו ליצור סולידריות בין יהודי העולם (ערוץ תקשורת יכול להיות התחלה טובה).
      מסכים איתך שהישראליות בנויה על קונפליקט בין שני ערכים - מדינת היהודים (מדינה שמיועדת לציבור מסוים), ומדינה דמוקרטית (שבה צריך להיות שיוון זכויות לכלל האזרחים). מסכים גם שלבעיה הזו יש אפשרות לפוטנציאל חיובי (כיוון שהיא מכריחה אותנו כל הזמן לשאול שאלות).
      למרות שיש תהליכים לא פשוטים לא בטוח שהאיזון הופר. אם נשווה עצמנו לצרפת שבה מלגה אולטרה ימנית זכתה ב-18 אחוז מהקולות, או למדינות אירופה שמחוקקות חוקים נגד לבוש מוסלמי, או לארצות הברית בה נשיא מושווה להיטלר משום שהא יוזם חוק בריאות ממלכתי נראה ליחסית מצבנו לא כל כך גרוע.
      לגבי העליה לישראל - לא לגמרי מסכים אם הממצאים, שכן (להוציא אולי את העליה השנייה והשלישית) רוב העליות לישראל לא היו עליות אידיאולוגיות ונבעו בעיקר ממצב בעייתי במדינות מהם היהודים היגרו.
      לגבי התמיכה הכלכלית בישראל שירדה לאחרונה, הרשה לי לנחש שיש לזה קשר למשבר הכלכלי בארצות הברית, ולחילופין למצב הכלכלי המשופר בישראל (ומכן להנחה שהישראלים לא זקוקים בהכרח לתרומה האמריקאית).
      לגבי חוסר הנחת של חלק ניכר מיהדות ארה"ב (ואפילו יהדות התפוצות) על מדיניות ישראל בשטחים אני יכול להסכים, אבל נדמה לי שאי ההסכמה עם מדיניות ממשלתנו מתורגמת על ידי רוב הישראלים כאנטישמיות (בקרב יהודים לאוטו-אנטישמיות), ורק מקבעת עוד יותר את תחושת הצדק העצמי שאנו טורחים לטפח.
      ומילה אחרונה - יכול להיות שצריך להסב את תפקידה של ההסתדרות הציונית ממפעל שתפקידו לשנורר כסף מיהודי העולם לטובת ישראל, למפעל שתפקידו ליצור סולידריות בין יהודי העולם (ערוץ תקשורת יכול להיות התחלה טובה).

      מסכים איתך שהישראליות בנויה על קונפליקט בין שני ערכים - מדינת היהודים (מדינה שמיועדת לציבור מסוים), ומדינה דמוקרטית (שבה צריך להיות שיוון זכויות לכלל האזרחים). מסכים גם שלבעיה הזו יש אפשרות לפוטנציאל חיובי (כיוון שהיא מכריחה אותנו כל הזמן לשאול שאלות).

       

      למרות שיש תהליכים לא פשוטים לא בטוח שהאיזון הופר. אם נשווה עצמנו לצרפת שבה מלגה אולטרה ימנית זכתה ב-18 אחוז מהקולות, או למדינות אירופה שמחוקקות חוקים נגד לבוש מוסלמי, או לארצות הברית בה נשיא מושווה להיטלר משום שהא יוזם חוק בריאות ממלכתי נראה ליחסית מצבנו לא כל כך גרוע.

       

      לגבי העליה לישראל - לא לגמרי מסכים אם הממצאים, שכן (להוציא אולי את העליה השנייה והשלישית) רוב העליות לישראל לא היו עליות אידיאולוגיות ונבעו בעיקר ממצב בעייתי במדינות מהם היהודים היגרו.

       

      לגבי התמיכה הכלכלית בישראל שירדה לאחרונה, הרשה לי לנחש שיש לזה קשר למשבר הכלכלי בארצות הברית, ולחילופין למצב הכלכלי המשופר בישראל (ומכן להנחה שהישראלים לא זקוקים בהכרח לתרומה האמריקאית).

       

      לגבי חוסר הנחת של חלק ניכר מיהדות ארה"ב (ואפילו יהדות התפוצות) על מדיניות ישראל בשטחים אני יכול להסכים, אבל נדמה לי שאי ההסכמה עם מדיניות ממשלתנו מתורגמת על ידי רוב הישראלים כאנטישמיות (בקרב יהודים לאוטו-אנטישמיות), ורק מקבעת עוד יותר את תחושת הצדק העצמי שאנו טורחים לטפח.

       

      ומילה אחרונה - יכול להיות שצריך להסב את תפקידה של ההסתדרות הציונית ממפעל שתפקידו לשנורר כסף מיהודי העולם לטובת ישראל, למפעל שתפקידו ליצור סולידריות בין יהודי העולם (ערוץ תקשורת יכול להיות התחלה טובה).

        26/4/12 10:09:

      יום עצמאות שמח.

      רק לא הבנתי מי זה דידי בשורה השניה של הפוסט?

      מסובך בשביל יום כזה.

      בינתיים, וכפי שמראה אצלך ב"פוסטים שהגבתי (שקרי פילסטין בקפה)" - שמתי לך סרטון קצרצר, כוה 1 דקה ואפילו תימללתי אותו אם לא בראש שלך, שכותרותו: כולנו מצריים כולנו סעודים.

      העולם מאצחיק אז צוחקים.

        26/4/12 07:29:

      64לעצמאות

      תודה על תשומת ה''

      יונה

        26/4/12 06:26:
      היי שרלוק, לאחרונה עולה בישראל יותר, נושא היהדות בארה"ב ובעיקר על הדור היותר צעיר שאולי אנחנו פה בישראל מקבלים מידע על אלה שעושים עלייה ואפילו מצטרפים ליחידות קרביות, אבל המספרים גם בין אלה יורדים. נכון שבישראל יש נטייה להאשים את הדור הצעיר בארה"ב המתרחק כמתבוללים פוטנציאליים ולא עולה בדעת קובעי המדיניות הישראלית שיש כבר עייפות חומר מההתלהמות המתנהלת בישראל, יש קושי עצום בקרב היהודים שם להמשיך לשמוע על אקטים אנטידמוקרטיים ולתמוך בה. התופעות בישראל כמו היחס בשטחים לפלסטינים ועל דרך אנשי ימין קיצוניים שמפגינים בוז לחוק מרתיע אותם מאוד. מי שלא חי בארה"ב אפילו לא יבין עד כמה נושא הכבוד לחוק וזכויות הפרט הן ערך עליון, כל פעם שהם שומעים סיפורי "עיקום החוק" לטובת המתנחלים החל משטחים פרטיים שנגזלים ודרך האופורטוניזם של מדיניות ישראל למצוא פיתרון יצירתי על מנת לא להזיז את אותם מתנחלים, ישראל זוכה לעוד כמה מתנגדים. שמעו של הלובי הימני שיושב בכנסת וכל הזמן מנסה להשפיע על הגוף המחוקק והצלחותיו הלא מעטות מעוררות חשש כבד על עתיד הדמוקרטיה הישראלית בקרב היהדות הצעירה. תקציבי העתק המוזרמים למען השטחים ומאידך גם הידיעות על העלייה של ימחאה ישראלית מעוררים בהם עייפות להמשיך לתרום את הכספים שפעם בקלות יותר נתנו. דווקא ארה"ב המצוייה בתקופה קשה כלכלית הייתה יכולה להיות קרקע פורייה להעלאת צעירים יהודים רבים יותר לישראל ולכן הכישלון פה כפול.