כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    לחשב כמו וירוס או המרתון והלקח

    52 תגובות   יום חמישי, 26/4/12, 15:14
     
     

    "מה כחי כי איחל ומה קצי כי אאריך נפשי" איוב ו' יא'

     

     כששיירת המלך עוברת, הנתינים משתחווים והחכמים שבהם מסתתרים בבקתותיהם, זה מה שקורה כששיירות החשובים עוברות תוך כדי צפירות מאיימות בחוצותיה של ירושלים וזה בערך מה שקרה  במרתון ירושלים  ביום שישי ה-16.03.2012

     

    אפילו פפה אללו, שפעם היה אופוזיציונר במועצת העיר, צוטט כאומר,  ש"אף שהמרוץ עולה  מיליונים, אין מה לעשות, זה הבֵּיבי של ראש העיר" .

    כך מתנהלת בירת ישראל, אם לא מדינת היהודים כולה.

     

    מה נטפלתי למרתון הירושלמי דווקא, כי אלולא הייתי מאלה שיכלו להסתתר בביתם באותו יום שישי, לא הייתי כותבת את אשר אכתב.

    אתרע מזלי ובאותו יום שישי נאלצתי, שומו שמים, לנסוע לתל-אביב.

     

    ידעתי שמרבית הרחובות יחסמו,  בשאר אי אפשר יהיה לנוע בגלל הפקקים, העבודה והמסחר ישובשו ויושבתו. ואפילו בתי הספר שאליהם מגיעים התלמידים בהסעות, ייסגרו. חוץ מראש העיר ומהרצים, מי משוגע לצאת ביום כזה.

    מה לעשות, גם אם ארצה, לא אוכל להרוג לראש העיר את הביבי.

     

    מראש טלפנתי למוקד עירית ירושלים, לשאול אם אוכל להגיע  מביתי ליציאה הדרומית מירושלים לתל-אביב. שלוש פעמים חזרתי על השאלה, ושלוש פעמים נעניתי בחיוב.

     

    ביום שישי, בשעה שבע בבוקר ניסיתי כמתוכנן לצאת משכונת מגורי הדרומית לגשר ברעם בתלפיות. אתם הצלחתם, גם אני לא.

    בשני רחובות המוצא מהשכונה הוצבו מחסומים. אין יוצא ואין בא.  

     

    "אבל דברתי שלשום עם המוקד והבטיחו לי...."

     אין מה לעשות, גברת, סכם השוטר, שלא ידע יותר מאשר לומר זאת פעם בלשון זכר ופעם בלשון נקבה.

     

    לפני עמדה וספה ועליה צעיר ספוג כל כולו בגשמי הברכה או הזעף, שירדו עלינו באותו היום, גם הוא התבשר שמכאן לא נצא היום.

    התאים האפורים ואולי האינטואיציה עשו את שלהם, צעיר אמרתי, רטוב כמו חולדה, ערבי ואף על פי כן מתחצף לשוטר, אחריו, החלטתי.

     

    דקה אחר כך, דהרתי אחריו לעבר שכונת אבו תור הערבית, שמאז האינתיפדה האחרונה, לא דרכו רגלי או גלגלי על אבניה.

     

    הוא יורד מהגבעה ואני אחריו, הוא מתפתל, אני מתפתלת, הוא עוצר רגע שואל משהו בערבית, אני עוצרת גם כן,  בודקת אם הסלולרי  בסדר, פתאום שכחתי איך מזעיקים ממנו עזרה.

     

    אולי אוותר, אפנה על עקבותי, אבל מי יודע אותם,  בקושי אפשר לראות את הדרך, הוא ממשיך, אני אחריו, דבר אחד בטוח - הוא מיומן במחסומים ובדרכים עקלקלות.

    אנחנו עולים עכשיו, פונים שמאלה, חוזרים כלעומת שבאנו, מנסים ימינה, אין מוצא, חוזרים ופונים שמאלה ושוב מתפתלים ומתפתלים, הפעם קצת אחרת, השביל נהיה כביש רחב יותר, תודה לאל, אני אומרת, בלי לדעת לאן הוא מוביל אותי. אבו תור מזמן מאחורינו, אני בטוחה שאנחנו בכפר ערבי אחר, לא מוכר, הגשם בשלו הולך ומתחזק, אני בקושי רואה לפני את רוכב הווספה. הוא מאט, מציץ לבדוק אם אני מאחוריו, ירצח אותי או יוציא אותי מכאן. אולי יזעיק חברים, יעשו לי אמבוש, הלך עלי, אני נבהלת ובה בעת מתביישת וכועסת על עצמי, אני חושדת בו כי הוא ערבי.

     

    כשאנחנו מגיעים סוף סוף לגשר ברעם, אני אסירת תודה לבחור שלפני, שהוציא אותי מירושלים, אבל בעיקר ששחרר אותי מחשדנותי.

     

    "בכל התקופה הייתי מנסה לחשוב כמו וירוס. פתאום הבנתי משהו די פשוט אבל עמוק - בשביל וירוס לא חשובה האטמוספירה, ההרים, הגבעות, האגמים והעצים.

    בשביל וירוס המארח הוא כל העולם, והעולם הזה מורכב מאיים (פרטים) שמחוברים דרך רשתות חברתיות, ז"א  שכדי לראות וירוסים אני בסך הכל צריך לראות אנשים, ואת זה אנחנו פחות או יותר יודעים לעשות" - קטע מדבריו של גל אלמוגי,  ממציא צעיר, שמתכנן לפתח מפה שמראה בזמן אמיתי אילו וירוסים מסתובבים ואיפה.  ("בתוך חמש שנים: חייהם של מליוני ישראלים ישתנו לטובה" גיא גרמלנד. 13.3.2012, THE MARKER(

     לחשוב כמו וירוס, לחשוב כמו וירוס... נתקע לי בראש כמו  ג'וק, כמו וירוס, למה הוא התכוון, המדען הצעיר, איך אפשר לחשוב כמו וירוס .. בסך הכל, הוא אומר, אה קלייאנישקאייט, אמא שלי היתה אומרת, צריך לראות אנשים...

     

    אז איך בדיוק  רואים אנשים, באמת רואים אותם, אני מתכוונת, איך אתה יוצא מהמגרות שאליהם הכנסת אותם, איך אתה פורץ את גבולותיך את מגבלותיך, את ההסתגויות, את הדעות הקדומות, את החשדות שלך ושל סביבתך, או כפי שמנסח זאת עמנואל לוינס, פילוסוף האתיקה הגדול, איך מכילים את האחר ויחד עם זה שומרים על אחרותו.  כי בורא נפשות רבות, אלוהים.

     

     אני מתפללת.

     

    הנה כמה צלומים אקראיים מאבו תור, לא ביום גשם:

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

     

    ''

    כתבה וצלמה באבא יאגה

     

    (C) כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (52)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        29/4/12 13:49:

      צטט: esther K 2012-04-29 08:32:28

      הימור גדול לקחת..

       לא המור, סכון - זו הבעיה שלנו

        29/4/12 08:32:
      הימור גדול לקחת..
        29/4/12 08:00:

      צטט: אורי זמיר 2012-04-29 07:53:54

      חשוב שכתבת. תודה ענקית. לכל אחד ואחד מאיתנו יש וירוס שכזה מוטב שנהיה מודעים אליו קודם כל כדי שנוכל להלחם בו

      תודה רבה אורי, אפשר להבין זאת גם כך

       

        29/4/12 07:59:

      צטט: עמנב 2012-04-29 00:07:56

      נהניתי מאד מכתיבתך. היטבת לתאר את החוויה הירושלמית הייחודית (כמעט כל שני וחמישי), של סגירת העיר והחזרה לימי המצור בתש"ח (-: אהבתי גם את התובנות המלוות ואת תמונות ההמחשה של אבו תור. גם אני חוויתי את הנסיעה באבו תור, אחרי שנות היעדרות רבות, לאחר חגיגת יום הולדת לנכדתנו בגיא בן הינום, ביום העצמאות - למזלנו ללא תקיפה וללא נפגעים. יישר כוח, עמוס.

       

      תודה על ההתיחסות ושבוע טוב

        29/4/12 07:53:
      חשוב שכתבת. תודה ענקית. לכל אחד ואחד מאיתנו יש וירוס שכזה מוטב שנהיה מודעים אליו קודם כל כדי שנוכל להלחם בו
        29/4/12 00:07:
      נהניתי מאד מכתיבתך. היטבת לתאר את החוויה הירושלמית הייחודית (כמעט כל שני וחמישי), של סגירת העיר והחזרה לימי המצור בתש"ח (-: אהבתי גם את התובנות המלוות ואת תמונות ההמחשה של אבו תור. גם אני חוויתי את הנסיעה באבו תור, אחרי שנות היעדרות רבות, לאחר חגיגת יום הולדת לנכדתנו בגיא בן הינום, ביום העצמאות - למזלנו ללא תקיפה וללא נפגעים. יישר כוח, עמוס.
        28/4/12 19:34:

      צטט: אורי - אקרא לו 2012-04-28 18:46:19

      והעיקר... "לשמור על הזכויות".

      .

      ''

       

      תודה על הזר

        28/4/12 19:33:

      צטט: דוקטורלאה 2012-04-28 17:10:52

      מעשר שנותי בירושלים אני מכירה היטב מה קורה שם בימים מיוחדים. תהלוכה, מירוץ, ראשי מדינה ועוד ועוד. שומר נפשו יכין עצמו מראש. אולי גם תפילה קצרה תעזור. למרות ההיכרות הטובה עם המאטריה , נהניתי מאד מהפוסט שלך, מהחל ועד כלה. תודה מיוחדת עבור התמונות. אינני זוכרת כמה שנים עברו מאז שחזיתי במראות אלה במו עיני. ולסיום, אני תוהה מדוע נטלת את הכינוי בבא יאגא? בביתנו, זה היה כינוי לזקנה רעה, חוטפת ילדים ועושה מעשים שלא יעשו. אבא אמר לנו כי מקור השם הוא סלאבי. מאחלת לך כל טוב.

      תודה רבה על ההתיחסות. ולענין באבא יאגה, זו אכן מכשפה סלאבית ידועה שמטילה חיתתה על ילדים סלאבים בלונדניים.. גם עלי לא פסחה והפחידה אותי כהוגן. אז זו נקמתי בה! וחץ מזה פרסמתי גם ספר שכותרתו :"באבא יאגה" שם המשמעות קצת אחרת,   

        28/4/12 18:46:

      והעיקר... "לשמור על הזכויות".

      .

      ''
        28/4/12 17:10:
      מעשר שנותי בירושלים אני מכירה היטב מה קורה שם בימים מיוחדים. תהלוכה, מירוץ, ראשי מדינה ועוד ועוד. שומר נפשו יכין עצמו מראש. אולי גם תפילה קצרה תעזור. למרות ההיכרות הטובה עם המאטריה , נהניתי מאד מהפוסט שלך, מהחל ועד כלה. תודה מיוחדת עבור התמונות. אינני זוכרת כמה שנים עברו מאז שחזיתי במראות אלה במו עיני. ולסיום, אני תוהה מדוע נטלת את הכינוי בבא יאגא? בביתנו, זה היה כינוי לזקנה רעה, חוטפת ילדים ועושה מעשים שלא יעשו. אבא אמר לנו כי מקור השם הוא סלאבי. מאחלת לך כל טוב.
        28/4/12 12:57:

      צטט: דליהו 2012-04-28 12:11:42

      פוסט נהדר ומטאפורה חשובה !:}

      תודה, דליה, שמחה לראותך אצלי 

        28/4/12 12:56:

      צטט: רותי ... 2012-04-28 11:38:58

      אני חושבת שלוינס רואה את העצמי ואת האחר , כישויות נפרדות. כאשר אני מביט אל האחר , או להפך.. נוצר מפגש, המטיל אחריות .. פני האחר מטילים עלי אחריות כלפיו (ואולי גם להיפך) ..נפלא שאחריות מעין זו נשמרה לאורך מסעכם ( :

      בענין הרישא, קרי לוינס, נכון מאד.  והיעוד שלנו הוא להכיל את הישו האחרת ולא לבלוע אותה. להכיל אותה על אחרותה. תודה לך וברוכה למקומי 

        28/4/12 12:54:

      צטט: קביאר 2012-04-28 11:20:09

      בין וירוסים למיקרובים אני מעדיפה מיקרובים. הם חושבים גדול, יש להם תוכנית סיסטמתית, הם לוגיים ולכן אפשר גם להתעמת איתם. ראיתי את ההערה שלך לתגובה של פרודת רשתית באשר למרתון. אני מסכימה איתך שאפשר וצריך לעשות ארועים ללא שיבוש חייהם של התושבים. יש גבול למחיר שתושבי ערים גדולות צריכים לשלם על שבחרו לגור בעיר ולא בפריפריה. את ההגיון של ראש העיר שלך לעולם לא הבנתי והאיש מעולם לא מצא חן בעיני.

      יכול להיות שהמיקרובים עדיפים, מי יודע, בטח לא אני. אבל הוירוסים מתלבשים על כולם בלי חשדות ודעות קדומות, ואנחנו לא. ובענין ראש העיר, בהתחלה דווקא חשבתי שיהיה בשרה לעיר. מהר מאד הכזיב 

        28/4/12 12:51:

      צטט: יצחק. ב 2012-04-28 10:14:27

      תודה על כתיבתך העדינה, חכמה ורגישה

       

      תודה , החמאת לי

        28/4/12 12:50:

      צטט: מר גניתרוזנבלום 2012-04-28 09:25:09

      כל הכבוד לך והתמונות מקסימות

      תודה רבה, ברוכה הבאה למקומותי

        28/4/12 12:11:
      פוסט נהדר ומטאפורה חשובה !:}
        28/4/12 11:38:
      אני חושבת שלוינס רואה את העצמי ואת האחר , כישויות נפרדות. כאשר אני מביט אל האחר , או להפך.. נוצר מפגש, המטיל אחריות .. פני האחר מטילים עלי אחריות כלפיו (ואולי גם להיפך) ..נפלא שאחריות מעין זו נשמרה לאורך מסעכם ( :
        28/4/12 11:20:
      בין וירוסים למיקרובים אני מעדיפה מיקרובים. הם חושבים גדול, יש להם תוכנית סיסטמתית, הם לוגיים ולכן אפשר גם להתעמת איתם. ראיתי את ההערה שלך לתגובה של פרודת רשתית באשר למרתון. אני מסכימה איתך שאפשר וצריך לעשות ארועים ללא שיבוש חייהם של התושבים. יש גבול למחיר שתושבי ערים גדולות צריכים לשלם על שבחרו לגור בעיר ולא בפריפריה. את ההגיון של ראש העיר שלך לעולם לא הבנתי והאיש מעולם לא מצא חן בעיני.
        28/4/12 10:14:
      תודה על כתיבתך העדינה, חכמה ורגישה
      כל הכבוד לך והתמונות מקסימות
        27/4/12 23:01:

      צטט: אסתר רבקה 2012-04-27 22:35:54

      תודה על הסבת תשומת הלב לקבעונות מחשבתיים שלנו..

      כן אני חוטאת בזה

        27/4/12 22:59:

      צטט: פרודת רשתית 2012-04-27 21:54:48

      לקח לי זמן להבין מה את רוצה לומר, למרות שנהנתי מן הקריאה.

       

      אני מודה שהרגשות והפחדים שהציפו אותך בנסעך באבו תור ושכנותיה הכעיסו אותי, ברמה העקרונית, אבל גם מאד מאד הבנתי אותם. התרגזתי כי שמת בפני מראה על היחס שלנו כחברה לשונה, לאחר, לאופן בו האחרות מונעת מאתנו לראות את האדם הגר בקליפת האחר.

       

      ובאשר למרתון אני חייבת לציין דבר אחד. גם אני, כתל אביבית, מתרגזת כשסוגרים לי את העיר בגלל כל מיני אירועים למרות שאני מבינה שזה מחיר שיש לשלם כשגרים בעיר גדולה. גם אני מתסגרת בבית בימים כגון אילו ואם אני צריכה לצאת אני מרגישה  ש"דפקו" אותי. ובכל זאת, במרתון השתתפה קבוצה מאד גדולה של נערים ונערות עם צרכים מיוחדים שרצו, כל אחד ואחת, לצד מלווה מעמותת אתגרים. חלקם רצו 4 קילומטרים, חלקם 6 וחלקם עשרה. הם  חזרו הבייתה נרגשים, ורק בגלל שילובם של אנשים יקרים אילו בפעילויות המתקיימות במרחב העירוני, אני מוכנה לסלוח לכל עירייה שלוקחת ממני את הרחובות לכמה שעות, על הבלגן, הלכלוך והטרטור

      תודה, שמחה שבסופו של דבר הבנת את דרכיי העקלקלות.אני אוהבת להתפתל. ולענין המרתון, אפשר להשתמש במרחב העירוני גם בלי לשבש בו את החיים כל יום שני וחמישי, למשל, לאוץ על המדרכות או בטיילות סביב לעיר.  ראש העיר שלנו השווה אותנו לניו יורק וברלין שגם שם יש מרתונים, רק שכח להגיד ששם יש רכבת תחתית והערים אינן נסגרות.

        27/4/12 22:52:

      צטט: Shimon Rosenberg 2012-04-27 21:36:40

      כתיבה מענגת וחכמה המובילה אל יעד שאינו ברור מראש, ממש כפי שהתנהלה נסיעתך (העקלקלה) כדי לצאת את העיר - כל הדרכים בסופו של דבר מובילות לרומא/תל אביב.

      וכך עד שלא הגעתי לפסקה האחרונה לא ידעתי מה את רוצה. או מה החוט המקשר. ותהיתי לי בדרך - האם על ירושלים ואולי דווקא על העיר שכנגד? היא תל אביב אשר על נהר כבר הירקון, ואולי על ר' עיריית ירושלים ושיגעון המרתון ביקשת לקטר? או כדי לספר על אבו תור? ואולי על וירוסים "באמת"? או על בני אדם באשר הם, ואולי בכלל  על בני אדם כוירוסים? (יש אגב גם גישה כזו, במד"ב, שם כמוהו הם מכלים ומשמידים את הטבע, ואינם חיים עמו בהרמוניה) ועלינו היהודים? ויחסינו ל"אחרים" הערבים. בעיקר שכניך במקומות מהם היהודים שלכם מתרחקים, משל היו שקופים? לא בני אדם? או משל היו באיים, או כלובים, תאים מפוצלים ומופרדים זה מזה, ו"אנו" הישראלים יכולים לנוע בחופשיות ביניהם ולהתעלם...   

      ואז הגיעה הפסקה האחרונה.

      ולמרות זאת בא לי לעסוק בשולֵי הפוסט.

      כמו למשל - שהמרתון בירושלים, כמו גם מצעד הגאווה בה, אמורים להיות סמלים לנורמליות וקוסמופוליטיות, אלא שזו כבר מזמן אינה עיר נורמלית.

      וכך בעוד שבתל אביב המרתון והמצעד מתקבלים בנורמליות (גם תל אביב נחסמת לתנועה ואיש לא לוקח ללב ולא צועק עד לב השמיים) בירושלים הם כנזם זהב באף חזיר (והרי למה שמסמלת חיה זו, לא מה שהיא באמת, הפכה להיות ירושלים).  

      כי היחס בה ל"אחר", מכל סוג, פחות סובלני. הרבה פחות, מאשר בתל אביב.

      בהכללה, כמובן.  

      שמעון, תודה על ההתיחסות המרחיבה. אתיחס רק לנקודה אחת או שתיים מדבריך. נדמה לי שביחס לאחר אין הבדל בין תל אביב לירושלים, החברה שלנו כולה בירושלים ובתל אביב ובכל מקום אחר אינה מכבדת, מזלזלת ומשפילה את האחר, בירושלים זה אולי בולט יותר מפני שזו עיר של "אחרים" אני מתכוונת שאוכלוסייתה היא הרבה יותר הטרוגנית מזו של תל אביב.

      ולענין המרתון, בגלל היותה של ירושלים בירה, אין סוף לסגירות ולתושבים נמאס ממש.

       

       

       

        27/4/12 22:35:
      תודה על הסבת תשומת הלב לקבעונות מחשבתיים שלנו..
        27/4/12 21:54:

      לקח לי זמן להבין מה את רוצה לומר, למרות שנהנתי מן הקריאה.

       

      אני מודה שהרגשות והפחדים שהציפו אותך בנסעך באבו תור ושכנותיה הכעיסו אותי, ברמה העקרונית, אבל גם מאד מאד הבנתי אותם. התרגזתי כי שמת בפני מראה על היחס שלנו כחברה לשונה, לאחר, לאופן בו האחרות מונעת מאתנו לראות את האדם הגר בקליפת האחר.

       

      ובאשר למרתון אני חייבת לציין דבר אחד. גם אני, כתל אביבית, מתרגזת כשסוגרים לי את העיר בגלל כל מיני אירועים למרות שאני מבינה שזה מחיר שיש לשלם כשגרים בעיר גדולה. גם אני מתסגרת בבית בימים כגון אילו ואם אני צריכה לצאת אני מרגישה  ש"דפקו" אותי. ובכל זאת, במרתון השתתפה קבוצה מאד גדולה של נערים ונערות עם צרכים מיוחדים שרצו, כל אחד ואחת, לצד מלווה מעמותת אתגרים. חלקם רצו 4 קילומטרים, חלקם 6 וחלקם עשרה. הם  חזרו הבייתה נרגשים, ורק בגלל שילובם של אנשים יקרים אילו בפעילויות המתקיימות במרחב העירוני, אני מוכנה לסלוח לכל עירייה שלוקחת ממני את הרחובות לכמה שעות, על הבלגן, הלכלוך והטרטור

        27/4/12 21:36:

      כתיבה מענגת וחכמה המובילה אל יעד שאינו ברור מראש, ממש כפי שהתנהלה נסיעתך (העקלקלה) כדי לצאת את העיר - כל הדרכים בסופו של דבר מובילות לרומא/תל אביב.

      וכך עד שלא הגעתי לפסקה האחרונה לא ידעתי מה את רוצה. או מה החוט המקשר. ותהיתי לי בדרך - האם על ירושלים ואולי דווקא על העיר שכנגד? היא תל אביב אשר על נהר כבר הירקון, ואולי על ר' עיריית ירושלים ושיגעון המרתון ביקשת לקטר? או כדי לספר על אבו תור? ואולי על וירוסים "באמת"? או על בני אדם באשר הם, ואולי בכלל  על בני אדם כוירוסים? (יש אגב גם גישה כזו, במד"ב, שם כמוהו הם מכלים ומשמידים את הטבע, ואינם חיים עמו בהרמוניה) ועלינו היהודים? ויחסינו ל"אחרים" הערבים. בעיקר שכניך במקומות מהם היהודים שלכם מתרחקים, משל היו שקופים? לא בני אדם? או משל היו באיים, או כלובים, תאים מפוצלים ומופרדים זה מזה, ו"אנו" הישראלים יכולים לנוע בחופשיות ביניהם ולהתעלם...   

      ואז הגיעה הפסקה האחרונה.

      ולמרות זאת בא לי לעסוק בשולֵי הפוסט.

      כמו למשל - שהמרתון בירושלים, כמו גם מצעד הגאווה בה, אמורים להיות סמלים לנורמליות וקוסמופוליטיות, אלא שזו כבר מזמן אינה עיר נורמלית.

      וכך בעוד שבתל אביב המרתון והמצעד מתקבלים בנורמליות (גם תל אביב נחסמת לתנועה ואיש לא לוקח ללב ולא צועק עד לב השמיים) בירושלים הם כנזם זהב באף חזיר (והרי למה שמסמלת חיה זו, לא מה שהיא באמת, הפכה להיות ירושלים).  

      כי היחס בה ל"אחר", מכל סוג, פחות סובלני. הרבה פחות, מאשר בתל אביב.

      בהכללה, כמובן.    

       

       

        27/4/12 20:54:

      צטט: חנה וייס 2012-04-27 19:49:00

      מודל הוירוסים על פי הבנתי. לא ירדתי עד סוף דעתך בעניין הוירוסים. האם הרעיו שלך דומה לשלי? פוסט נהדר, צחקתי. הסוף נהדר ובעל משמעות. תודה רבה. המצגת המלאה נמצאת כאן. האם הפוסט שלך מהווה סימן שהעולם מתעשט? נקווה...

       

      ''

       

      תודה. זה משל, וירוס מתחבר לכל אדם. אנחנו לא,במובן זה יש לחשוב כוירוס. קראתי את המצגת שלךוהתיחסתי אליה.. תודה  ושבת שלום

        27/4/12 20:34:

      צטט: tal_riv 2012-04-27 18:42:29

      אסור לוותר

      או. קיי. שבת שלום

       

        27/4/12 20:33:

      צטט: זירעונית קוסמית 2012-04-27 15:49:36

      ראשית. טוב לראות את

      זיו פנייך:))

       

      שנית,

      ישנה התעוררת גלובלית

      לעניין המחשבות

      לא כל המחשבות שאנחנו  חושבים

      הם שלנו...

      חשבו אותם עבורינו...

      כעת אנו עשויים 

      להיות המחשבות שלנו

      וזה הרבה הרבה יותר טוב

      נעים, חיוני, ועוד ועוד....

      בלוג מקסים

      תמונות מרהיבות

      אהבתי:))

      שבת שלום ומבורך

      מתפללת איתך:)

       

       תודה על המלים החמות וההצטרפות לתפילה. עוד כמה מתפללים ונהיה מנין.

       

      סוף שבוע טוב.

        27/4/12 19:49:

      מודל הוירוסים על פי הבנתי. לא ירדתי עד סוף דעתך בעניין הוירוסים. האם הרעיו שלך דומה לשלי? פוסט נהדר, צחקתי. הסוף נהדר ובעל משמעות. תודה רבה. המצגת המלאה נמצאת כאן. האם הפוסט שלך מהווה סימן שהעולם מתעשט? נקווה...

       

      ''

        27/4/12 18:42:
      אסור לוותר

      ראשית. טוב לראות את

      זיו פנייך:))

       

      שנית,

      ישנה התעוררת גלובלית

      לעניין המחשבות

      לא כל המחשבות שאנחנו  חושבים

      הם שלנו...

      חשבו אותם עבורינו...

      כעת אנו עשויים 

      להיות המחשבות שלנו

      וזה הרבה הרבה יותר טוב

      נעים, חיוני, ועוד ועוד....

      בלוג מקסים

      תמונות מרהיבות

      אהבתי:))

      שבת שלום ומבורך

      מתפללת איתך:)

       

        27/4/12 12:17:

      צטט: ליריתוש 2012-04-26 23:54:25

      יש לנו מצבים שבהם אנחנו מבינים שמה שחשבנו זה בעצם לא מה שנכון.....גם אם זה לא בדיוק שייך לעניין הווירוסים, זו מחשבה ראויה....תודה.

       

      נכון, זה לא שייך אחד לאחד אבל זה סוג של משל

        26/4/12 23:54:
      יש לנו מצבים שבהם אנחנו מבינים שמה שחשבנו זה בעצם לא מה שנכון.....גם אם זה לא בדיוק שייך לעניין הווירוסים, זו מחשבה ראויה....תודה.
        26/4/12 23:48:

      צטט: כִּשְׁ-רוֹנִית 2012-04-26 23:02:41

      יש לי סיפור על אותו הכפר כבר שנים במגירה אולי אעלה אותו בעיקבותייך. נראה.

      אשמח לקרוא

       

        26/4/12 23:47:

      צטט: shabat shalom 2012-04-26 20:54:41

      קצת התקשיתי לראות קשר בין לחשוב כמו וירוס (שהוא "אזרח" העולם) לבין "לראות" את הבן אדם. (בעיקר בגלל הדיעות הקדומות שיש לי על..וירוסים). אולי אפשר לראות את בני האדם כבני אדם רק בשני אופנים: 1. אם אתה עיור 2. אם אתה משחזר כל הזמן את העובדה שאנחנו אוהבים לשכוח: המפגשים של כולנו (חוץ מהמאפיונרים והעבריינים) עם בני האדם רו רובם לא עשו לנו רע בכלל, בעיקר משום שבני אדם לבדם לא יוכלו להתקיים לעולם....

       כמו שאמרת, הוירוס הוא אזרח העולם, מרגיש טוב עם כולם, מנסה לכול על כולם וכך עלינו לכול ולהכיל.

      סוף שבוע טוב 

        26/4/12 23:43:

      צטט: Gitele 2012-04-26 20:53:51

      צטט: Gitele 2012-04-26 20:52:57

      מבלי להרגיש, עברת מרתון משל עצמך ((:
      מי שאינו מכיל ומכיר את הזר החי עימו, לא יכיר גם את עצמו והכוונה להוא, עם הבייבי שלו ולרבים כמותו.
      יופי של פנים לך!

       

      כן זה נכון, מסכימה עם הכל ותודה על המחמאה.

       

        26/4/12 23:02:
      יש לי סיפור על אותו הכפר כבר שנים במגירה אולי אעלה אותו בעיקבותייך. נראה.
        26/4/12 20:54:
      קצת התקשיתי לראות קשר בין לחשוב כמו וירוס (שהוא "אזרח" העולם) לבין "לראות" את הבן אדם. (בעיקר בגלל הדיעות הקדומות שיש לי על..וירוסים). אולי אפשר לראות את בני האדם כבני אדם רק בשני אופנים: 1. אם אתה עיור 2. אם אתה משחזר כל הזמן את העובדה שאנחנו אוהבים לשכוח: המפגשים של כולנו (חוץ מהמאפיונרים והעבריינים) עם בני האדם רו רובם לא עשו לנו רע בכלל, בעיקר משום שבני אדם לבדם לא יוכלו להתקיים לעולם....
        26/4/12 20:53:

      צטט: Gitele 2012-04-26 20:52:57

      מבלי להרגיש, עברת מרתון משל עצמך ((:
      מי שאינו מכיל ומכיר את הזר החי עימו, לא יכיר גם את עצמו והכוונה להוא, עם הבייבי שלו ולרבים כמותו.
      יופי של פנים לך!

       

        26/4/12 20:08:
      מבינה את כוונתך. לא מזמן קראתי בספר "השטן שבינינו, מדמוניזציה להידברות" (הוצאת "ספרים הוצאה לאור") חיים עומר ונחי אלון כתבו על סוגיה זו באופן מרתק. וגם..תתחדשי על הפרופיל החדש
        26/4/12 20:02:

      צטט: הלנה היפה 2012-04-26 19:53:16

      אלאונורה יקירתי, ואת התמונה הזאת הסתרת מאיתנו? לא חשוב, טוב מאוחר מאי פעם. יקירתי, הבאת לנו חומר מעמיק למחשבה, תחילה ביכולות הרגילות שלנו, אחר כך חיפוש מיומנויות "וירוסיות" ואחר כך אולי נוכל לצאת מהקופסה. גם אני מוצאת את עצמי מתביישת לא פעם על חשדות כלפי זולתי מתוך הגזענות וחוסר יכולת ההכלה של האחר, לא שלי "חלילה" אלא שנטעו בי הורי, מורי, כל העולם מלבדי. גם כתבתי על כך לא פעם. יקירתי תודה לך על הפוסט המעמיק ותודה על קסם פנייך.

      קסם לי קסמה, הלנה היפה. תודה 

        26/4/12 19:57:
      הזכרת את המילה ביבי מספר פעמים, זה לא אותו ביבי אני מקווה :-). התמונות יפות. לחשוב כמו טירוס, זה למצוא בית בכל מקום.
        26/4/12 19:53:
      אלאונורה יקירתי, ואת התמונה הזאת הסתרת מאיתנו? לא חשוב, טוב מאוחר מאי פעם. יקירתי, הבאת לנו חומר מעמיק למחשבה, תחילה ביכולות הרגילות שלנו, אחר כך חיפוש מיומנויות "וירוסיות" ואחר כך אולי נוכל לצאת מהקופסה. גם אני מוצאת את עצמי מתביישת לא פעם על חשדות כלפי זולתי מתוך הגזענות וחוסר יכולת ההכלה של האחר, לא שלי "חלילה" אלא שנטעו בי הורי, מורי, כל העולם מלבדי. גם כתבתי על כך לא פעם. יקירתי תודה לך על הפוסט המעמיק ותודה על קסם פנייך.
        26/4/12 19:51:

      צטט: רומפיפיה 2012-04-26 19:28:55

      יופי שגילית את פנייך. לי לקח יותר זמן....

      לגבי וירוסים, יקירה,

      דבר אחד למדתי, לא מתעסקת איתם:)))

       

      תודה, מה שנקרא, גלוי פנים. בענין הוירוסים, לא להתעסק אתם, אבל חשבו כמוהם, זו מחשבה חד'שה 

        26/4/12 19:28:

      יופי שגילית את פנייך. לי לקח יותר זמן....

      לגבי וירוסים, יקירה,

      דבר אחד למדתי, לא מתעסקת איתם:)))

        26/4/12 19:27:

      צטט: OritZehavi 2012-04-26 17:29:18

      גישה מעניינת

      תודה, אורית, סוף שבוע נעים

        26/4/12 19:26:

      צטט: face 2012-04-26 18:47:38

      מכירה רק את המרתונים של עיר הבירה תל-אביב. לא מזיזה את עצמי מהבית [הרבה פחות אמיצה ממך] גם בעניין התמונה. מסתבר. תתחדשי. היא מקסימה. כיף לראות אותך מאחורי המילים והצילומים,

       

       תודה, תודה בקרוב אצלך בענין התמונה אני מתכוונת

        26/4/12 18:47:

      מכירה רק את המרתונים של עיר הבירה תל-אביב. לא מזיזה את עצמי מהבית [הרבה פחות אמיצה ממך] גם בעניין התמונה. מסתבר. תתחדשי. היא מקסימה. כיף לראות אותך מאחורי המילים והצילומים,

        26/4/12 17:29:
      גישה מעניינת
        26/4/12 17:16:
      תודה דנה. וסוף שבוע נחמד
        26/4/12 17:02:
      איזה יופי לראות אותך ותודה על הפוסט!

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין