נתתי לך... .
נתתי לך חיוך למזכרת, נתתי לך ליבי כולו, נתתי לך אהבה בוערת, ועטפתי את הכל בעטיפה שחורה (כי כך את אוהבת...) .
נתתי לך מבט של ילד מאוהב, נתתי לך נשימה נעתקת, הוספתי גם נשיקה חמה, ואפילו קישטתי בסרט. .
נתתי לך שיר, גם חלמתי חלום, נתתי לך כתף (תמיכה אם צריך...) והוספתי גם שוקולד שיהיה לך מתוק. .
נתתי לך טיפה מדמי, נתתי לך קצווה משערי, נתתי לך דמעה (אם יהיה לך עצוב...) והוספתי ברכה בה הכל כתוב. .
נתתי לך את הירח, הוספתי כמה כוכבים, נתתי לך צבע וריח, קטפתי לך זר פרחים. .
נתתי לך הכל, ומה נותר לי עכשיו?
חיוך עצוב... לב שבור... אהבה ריקה... והכל בעטיפה שחורה שוכב. .
מבט עצוב של ילד... נשימה אחרונה נחנקת... שפתיים קרות... והכל קשור לו בסרט. .
שיר ללא מילים... חלום ללא תמונות... כתף סובלת מכאבים... ושוקולד מר, לא טעים. .
טיפת דם אחרונה... ראש קירח משיער... עיניים יבשות מדומע... ומכתב שבו כתבת שאת יותר לא אוהבת. .
ירח מכוסה בעננה שחורה... כוכבים כבים לאיטם... הכל שחור ולבן, ללא ריח... וזר פרחים שנבל כבר מזמן. .
נתתי לך הכל, לא נשאר לי עוד כלום, הכל מכוסה בישימון העצום, נותר לי רק נייר ועט, בהם אני שומר את הכל כעת...
כל הזכויות שמורות אין להעתיק ו/או לעשות כל שימוש ללא היתר מראש ובכתב מאת יובל א.נ. 2007© |
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תמיד מוזמנת,
גם בלי כוכבים,
שמח לראותך...
שרי יקרה,
שוב באת לבקר,
ולהחמיא במילותייך הנפלאות...
תודה לך,
את אישה מקסימה...
תגובתך יפתי,
שווה אינספור כוכבים שאני יכול לקבל...
תודה לך על מי שאת,
ותודה לך שאת תמיד מגיבה ומפרגנת...
כהרגלך יקירתי,
מילים סוחפות,
מפרגנות,
וממיסות....
תודה לך...
צודק בכל מילה ידידי...
אך האהבה גורמת לפעמים לעשות שטויות,
האהבה היא עיוורת,
אך לומדים ממנה הרבה...
תודה לך על המילים,
על הפירגון,
ועל מי שאתה...
תודה...
כתבת כה טהור, כה יפה. אוהבת.
היא תגיע ותראה אז וורוד והמון אור.
שלך שרי
יובלוש יקר ,
איזו כתיבה מרטיטה ונוגעת!!
יש לך אותך וכמי
שמכירה אותך זמן לא מבוטל
זה המון!
הנכונה לך תגיע גם תגיע.
חיבוק ואוקיינוס של אהבה
(לצערי,אין לי כוכבים)
יובלי ...
נשארתי בלי מילים ...
החלק הראשון אהבתי ונמסתי ...
החלק השני ללא נשימה נשארתי
לתת מכל הלב וכל הנשמה
אך תמיד להשאיר גם משהו לעצמך
להנות מהאושר והאהבה
אך לא לשכוח בדרך, אותך
מדהים יקירי כתמיד ...
סוף שבוע מקסים מלא חום ואהבה
אור
מקסים יובל, כתוב עם המון רגש, חום ורכות קטיפתית..
קשה לי לקבל מצב בו אדם נותן את כולו לאהבתו ומרגיש שנותר ללא דבר
כי הנתינה אמורה למלא אותנו ולא לרוקן..
המצב שתיארת נותן תחושה עצובה של נתינה חד כיוונית
ובסיטואציה כזו, אין ספק שהבדידות תופסת מקומה בחדרי הלב..
>התוספת מתייחסת אך ורק לתוכן שהובן לי דרך המילים
ובשום פנים ואופן לא לכתיבתך הנהדרת<
שבת נפלאה יובל :)