
לאחר שנתקלתי באלימות מילולית קשה וכמעט אלימות פיזית בערב יום העצמאות, אני חושבת הרבה על איך אנחנו נראים. איך אנחנו מתנהגים אחד כלפי השני. המקרה שקרה לי בערב החג היה מבחינתי נדיר. אני לא רגילה לאיומים. אבל אחרי שפריחה מטומטמת סיפרה לי מה היא מתכוונת לעשות לי (ולא ארד פה לפרטי פרטים), אחרי החבר שגבוה ממני בראש וחצי כמעט הוריד לי סטירה, וכל זה בגלל שהם הגיעו באיחור רב (!!!) להופעה ולא הושיבו אותם במקומות המקוריים שלהם, אני חושבת על איך מתנהגים אנשים. גם אני חוטאת. אני לא בן אדם רגוע. אני מתחממת מהר מאוד, נרגעת קצת יותר לאט, אבל לא מגיעה לרמות אלימות כאלה. גם אם ממש בא לי. ותאמינו לי, הייתי מאוד קרובה להראות לבחור הדביל שעוד טרח לומר לי שאני אישה מבוגרת (אולי המשפט היחיד המשעשע שנאמר שם באותו ערב) מה הזקנה הזאת יודעת לעשות. אבל ככל שאני מדברת על זה עם אנשים, אני מבינה שמעטים האנשים שבאמת מסתכלים סביבם ומוציאים את הראש מהבועה שיצרו לעצמם... אלה שלא אוספים אחרי הכלבים שלהם באמצע המדרכה בת"א, אלה שחונים על המדרכה או חוסמים חניה פרטית, אלה שלא קמים באוטובוס כשרואים אמא עם ילדה קטנה / אישה בהריון / אדם מבוגר. אלה שמרימים את הקול כי הם היו לא בסדר ולכן מרשים לעצמם להתנהג לנותני שירות כאילו הם הסמרטוטים שלהם. אני עובדת בתיאטרון, מקום שאמור להיות היכל לתרבות. יש קהל שמגיע שלא מכבד את המקום או את השחקנים או את אלה שקנו כרטיסים גם כן. הדוגמא הבולטת היא הילדים שהפריעו בצורה בוטה וקיצונית במהלך ההצגה "גטו" בקאמרי ביום השואה. אז ניחא לא לכבד את המקום, לא לכבד את היום? והאשמה במי? בהורים? בחברה? בחינוך שניתן בבית הספר? בתנועות הנוער שכמעט ולא קיימות בעידן הנוכחי? בטכנולוגיה? הישראלי היפה, מודל 2012. לא מאוד יפה. לא מאוד מכובד. ואמנם אני עושה הכללה גסה, אבל קשה לשים דגש על אלה שכן נותנים מעצמם, שמתנדבים, שעוזרים, ששומרים על המדינה הקטנה שלנו. קשה לראות את הטוב כשהרע והמכוער כל פעם צף ועולה. שתהיה לנו שבת שלום, ושנדע כל אחד לראות לא רק את עצמו אלא גם את אלה שסביבו. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב לקרא שקיימת התנהגות ברברית כזו במחוזותינו..
לדעתי אין ספק שהכל מתחיל קודם כל בבית, בקופסה הקטנה שלנו וחבל שלא כולם דואגים לעשות בדק בית עם עצמם..
לגבי הבחור עם האזרחות הזרה - זורמת איתך לגמרי בעניין.
תראה, ברור שהמצב מחורבן. יותר ממחורבן. השאלה היא מה הפתרון. המחאה לא הועילה. אין לך מפלגה חברתית שמטרתה להזיז. הכל אינטרסים. האזרח הקטן נאלץ לשלם בגדול...
היי יעל...
בכל יום עצמאות חוזרת ועולה הדמות של "הצבר הישראלי"... (בדיוק היום שמעתי במקרה תוכנית ברדיו שדיברה על דמות "הצבר" בקולנוע הישראלי...)
ובכן - הדמות הזו - תהיה אשר תהיה - כבר מזמן לא קיימת...
לא משנה מה היא הייתה, גסה ומחוספסת, מצ'ואיסטית וכ"ד... - בכל מקרה היא הייתה "אידיאליסטית" !
היום - האידאליזם לא קיים יותר בארצנו (אולי מלבד אצל המתנחלים - שגם בתוכנית ששמעתי הגדירו אותם כ"צבר החדש" - למרות שכל הדוברים בתוכנית היו מהשמאל, אפילו מהשמאל הקיצוני...)
.
חוסר האידאלים קיים בשלטון (ממשלה, כנסת, ראשי ערים, דירקטוריונים, צבא, משטרה, בתי משפט) ובכל מקום כמעט...
והעם...
כלומר ההדיוטות... כמוני, כמוך כמו כולנו... - מרבית העם מרגיש שהוא "פראייר" - ואינו מוכן להיות כזה...
אז ההתנדבות ירדה (למרות שמנסים בכח להוכיח שזה לא נכון)
תופעות כמו "פגע וברח" הם תוצאה ישירה של המצב שתיארתי (אנשים לא מוכנים לקחת יותר אחריות על מעשיהם, כאשר רואים את השחיתות במוסדות המשפט וכ"ד)
ראי מה קרה בתהליך מינוי הרמטכל האחרון...
ראי מה קרה במינוי מפכל המשטרה האחרון...
ראי מה קורה בוועדה למינוי שופטים...
ועוד ועוד...
החברה שלנו כחברה סוגדת לתוכניות כמו "האח הגדול", "הישרדות", "המרוץ למיליון" וכ"ד... כולם אומרים שהתוכניות האלו הן תת רמה אבל כולם מסתכלים...
החברה שלנו מפארת עברינים כמו בן-ניזרי, מרגול, צחי הנגבי ועוד... והם מרואיינים מבוקשים ואייטם תקשורתי...
והרשימה שאני יכול לרשום לך כאן ארוכה וכמעט אינסופית...
המחאה החברתית שהתרחשה בקיץ האחרון הייתה ביטוי למצב הנוראי שהמדינה נתונה בו - ממש מדינת בננות...
והתוצאות רק מוכיחות שיורקים לנו בפרצוף... - העלו את החשמל, את הדלק, לא נגעו בתאגידי המים המושחתים, לא נגעו במליונרים ובמיסוי על החברות, עשו עסקת קומבינה עם מפעלי ים המלח, נתנו עדיפות בדיור ממשלתי לחרדים וכ"ד
כל הדברים האלו זה כאילו באו כל שרי הממשלה באופן אישי, אלייך הבייתה וירקו עלייך פיזית... וגם באו אליי וירקו עלי והשתינו עליי... ועל כל מעמד הביניים
אלו שעושים מילואים, משלמים מיסים, משלמים דוחות, וכ"ד וכ"ד וכ"ד...
החבורה הזו - מעמד הביניים ה"טוב"... האזרחים הטובים... מונים משהו בסביבות 20-30% - לא יותר
ככה שאותו זוג שהתנהג אלייך כמו שהתנהג - הוא לא בין האחוזים הבודדים האלו...
אבל ה"עוול" שהוא עשה לך - הינו כאין וכאפס לעומת ה"עוול" שעושים לך ולי ולאחרים - יום יום שעה שעה
והכי עצוב זה שאין מושיע
ובבחירות הבאות אין במי לבחור (משום צד של המפה - כולם אותו חרא)
מקווה שבשנה וחצי שנותרו לבחירות, משהו עומד להשתנות... לפחות בכיוון המגמה...
אם לא...
כדאי לך להתאהב באיזה בחור עם אזרחות זרה...