טוב עברו כמה ימים מאז שכתבתי וממש רציתי לספר את המשך הסיפור, למרות שכמה כבר חשבו שלא הלכתי בדרך שחלמתי עליה. אז שבועיים לפני תחילת הלימודים באוניברסיטה שנת 2006 עצרתי הכל ונרשמתי ללימודי מוזיקה ברימון, כן גם אני מאלו שלמדו שם ( ועוד לומדת).

איך זה קרה, אין לי מושג, פשוט העזתי לשנות טיפה את העתיד.

טוב צעד אחד עשיתי אבל התחום הזה כמו שלמדתי לגלות לאט לאט, צעד אחד זה ממש אבל ממש לא מה שיקדם אותי.

למה קשה לנו כאנשים ללכת עם דברים עד הסוף?

שנתיים אני לומדת ורוצה וחולמת אבל לא מאמינה....

החלטתי בחודשיים האחרונים להאמין ולדחוף ולקדם והנה זז משהו גם אם קטן משהו קורה.

ויש הופעות ויש התעניינות ויש עבודה על חומרים שלי ופשוט יש התפתחות.

אז....

מי שמעוניין יכול להיכנס למייספייס ולראות את ההופעות והשירים.

ומכאן והלאה אין חזרה למה שהיה בעבר אלא להתקדמות שלי לאמונה ולדרך שהחלטתי סופית ללכת בה.

ג'ודי