כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    bonbonyetta
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    לראות את העולם שונה

    61 תגובות   יום שבת, 28/4/12, 15:12

    ''

     

    לראות את העולם שונה

     

     

    הדברים לא ממש חדשים, אך הכתבה בהמשך (הארץ "איך אוטיסטים רואים את העולם?" (18.4.12) ג'ונה לרר), גרמה לי להרגיש, לחוש, לגעת בדברים, לתרגם אותם לשפת המציאות שלי, ולעוד אסימון ליפול.

     

    נזכרתי בסרטה של "ליטל קישה" (העליתי אותו אצלי, כאן) בו היא מדברת בין היתר גם על אנשים שונים, על סוג זה ואחרים, כשלפי השקפתה המיוחדת הם אלה שבאו ללמד את העולם אהבת אמת, ובתערוכת ציורי אוטיסטים של אלו"ט בה התאהבתי נואשות באחד הציורים. האדם שהתחרה בי עליו זכה וקנה אותו,

    בה פגשתי גם את הבחור שצייר אותו. עד היום אינני שוכחת את הציור ההוא, איזה עושר של דמיון צורות וצבעים, מהמם.

     

    חשבתי לעצמי שכפי שכתוב הם רואים את העולם, כפי שאנו לא ראינו וחווינו מעולם, שדברים מסוימים הם חווים בצורה חזקה ועמוקה מאתנו, כמו אור, קול וכדומה, ולכן  בהחלט יכול להיות שהם רואים דברים שאיננו רואים, רואים אותם שונה לגמרי, וחשים ומרגישים דברים שונה.

     

    מי קבע שצריך לראות את העולם בצורה מסוימת ? שכפי שאנו רואים אותו זו הדרך הנכונה לראותו?  

    כמובן ושוב כתמיד ה"נורמלי" מוגדר לפי הרוב.

     

    עלה על דעתי, שיכול להיות, שיש מצב כזה שאנו פשוט מפסידים הרבה.

     ידוע הרי למשל שבעלי חיים יש להם חושים אחדים מפותחים בהרבה מאתנו ולכן הם חשים בדברים שאנו לא, חשים בהם קודם, וחשים אחרת. (שמיעה חדה יותר, תחושה מקדימה לרעידת אדמה, ועוד), יש להם גם אינטואיציות שונות, והעולם הזה פשוט מרתק. כל כך חבל שהם לא יכולים יותר לשתף אותנו בו.

     

    ואם מדברים על האנשים המיוחדים הללו, שיש להם מסתבר עולם שלם וכישרונות משל עצמם, הספציפיים להם, אולי הגיע הזמן שנפסיק בכלל לחשוב שהדרך שבה הורגלנו לראות את הדברים היא הדרך היחידה, ואולי גם הנכונה, ולהבין שאפשר לראות את הדברים בצורה שונה, להרגיש שונה.

    ואין המדובר רק על חריגים בבני האדם.....

    '' ''

    מתוך הכתבה כמה נקודות למחשבה:

     

    "אוטיזם אינה מחלה אלא דרך נוספת להיות אנושי. שיחה עם החוקר והסופר סטיב סילברמן עוזרת לנו להבין את האופן המקורי שבו אוטיסטים מסתכלים על העולם"

     

    "אחד מהסודות הגדולים של החיים על הקשת הוא עד כמה יכולים מבוגרים אוטיסטים להיות שנונים ומשעשעים. האנס אספרגר, אחד משני החוקרים שגילו בנפרד את האוטיזם בשנות ה-40, ציין עד כמה אוטיסטים אוהבים חידודי לשון."

     

    ” אבל בסביבה רגועה ובלי לחץ. באמת, מדובר בתרבות בפני עצמה, עם מסורות משלה. לדוגמה, במקום למחוא כפיים אחרי הרצאה, החבר'ה ב"אוטריט" מרימים ידיהם באוויר ומנופפים בהן. זוהי דרך נפלאה להביע הערכה בלי ליצור פרץ של רעש"

      

    "החוקרים גילו כי האוטיזם מעניק ללוקים בו יתרון בעיבוד מידע רב בזמן מועט. בניגוד לתפיסה המקובלת, יכולת הריכוז של האוטיסטים התגלתה כעמידה בפני הפרעות והסחות דעת כגון רעשים חיצוניים".

     

     

    מ"הארץ" על ד"ר טמפל גרנדין, ד"ר טמפל גרנדין, החוקרת שלימדה את בני האדם מה חיות חושבות, ולמדה מהחיות איך בני אדם מרגישים

     

    תערוכה אחת מרבות של אמנים אוטיסטים

     

    איש הגשם דסטין הופמן

    ''

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (60)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/12 21:03:

      צטט: bonbonyetta 2012-05-01 23:33:21

      צטט: shabat shalom 2012-04-29 05:51:01

      השתתפתי וליוויתי תערוכה של נער אוטיסט בכפר הורדים לפני כשלוש שנים. נדמה היה לי שתערוכה זו היתה, אז, חלוצית בסוג כזה של תערוכות ציור (אוצרת: רפאלה פוקס). הציורים בלטו דוקא בטכניקה מיוחדת שהשתמש הצעיר מבלי שלמד ציור - מימיו... אכן, הדמויות (הוא צייר בעיקר - בעלי חיים) צוירו בעלי הבעות ועמידה מיוחדת בעזרת קוים פנימיים שנראו כשרטוטים פנימיים מפורטים להפליא שעשה ה"צייר".

      הייתי מאד שמחה לראות את זה ולו  באינטרנט צוחק

       

      סיכום קצר:

      http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3368730,00.html

        3/5/12 21:46:
      חבל קצת לקלקל אבל ואחרי הכל, זו לקות איומה וקשה ודי מזעזעת כשפוגשים בה .והלואי ותחמצא לכך תרופה והאוטיזם יהיה נחלת העבר.
        3/5/12 12:55:
      גם אני קראתי את הכתבה המדוברת. היא בהחלט מציעה קריאה שונה של המציאות. אבל לא יכולתי שלא להתרשם שהכל נשמע קצת יותר מדי "תותים ושמנת". מתוך היכרות (מצומצמת, אמנם) עם הורים לילדים אוטיסטים, מציאות חייהם רחוקה מלהיות קלה ומתגמלת. לא רק בגלל בורות הסביבה, אלא כי החיים במחיצת אוטיזם (מכל סוג שהוא) היא, ברוב המקרים, כואבת ומתסכלת.
        2/5/12 20:54:

      צטט: kimchid 2012-05-02 16:40:39

      כל אחד יכול לראות את העולם מזוית הראיה שלו, ולפרש את שהוא רואה כפי שהוא מבין. אבל אסור לנו להסתכל על אלו שרואים את העולם ומפרשים את המראה אחרת מאתנו כאילו והם חורגים וחריגים...הכל בעיני המתבונן...וזה לגיטימי לחלוטין.

      בדיוק זה העניין כמובן, ואנו עושים זאת כל הזמן ולחסרי הישע במיוחד. לכולם.

      ''

        2/5/12 20:50:

      צטט: LADY IN RED. 2012-04-30 19:04:08

      דרך אגב גרמת לי גם לדמוע במשפט במקום למחא כף הם מרמים את ידהם ומנופפים משמח עצוב ומרגש גם יחד

      אני כמעט דמעתי אז בתערוכה כשראיתי את הציור ההוא של הילד האוטיסט. עמדתי מולו ולא האמנתי לעושר שהוא משקף. עושר מחשבתי כזה לא להאמין, מאז נראה לי שדעתי והסטיגמות שלי על הנושא החלו להשתנות.

      ''

       

        2/5/12 20:47:

      צטט: debie30 2012-04-30 13:14:32

      חושבת שרבים מאיתנו קולטים, רואים את הדברים בדרך שונה, אולי לא תמיד משפתפים כדי לא להחשב "משונים" כי הרי מקובל לישר קו עם כולם, במסגרת שילוב ילדים עם קשיים יצא לי ללמד גם ילדים אוטסטים ואל אחד מהם נקשרתי במיוחד,

      ספרי לי....? אשמח לשמוע    ''

        2/5/12 20:45:

      צטט: DalitBen Shabat Ophir 2012-04-30 07:28:46

      תודה על פוסט מעורר רגישות, רציתי רק לספר לך שהפוסט הזה גרם לי לחפש בגוגל יותר מידע על הנושא, רציתי להבין עד כמה ניתן לדעת יותר...מצאתי רק 3 עמודים של ספרים בתחום. לפני מספר שנים אחותי ילדה תאומים, היה חשד שאחד התאומים כנראה סובל מהתסמונת....רכשתי את הספר שכתבה אשה, אם לילד אוטיסט שבו היא מספרת וחושפת את החיים של הילד וסביבתו (אינני זוכרת את שם הספר..אולי אמצא אותו)...אני מודה ומתוודה שביום ששללו את החשד....זנחתי את הנושא, לכן פתחתי את תגובתי לפוסט...בתודה...יום נעים לך.

      --

      לפעמים נדמה לי שהכל מעניין אותי, כל מה שלא ברור לי. וכאן הבנתי שבשטח זה יש המון המון לא ברור, עולם שלם שצריך לגלות ולעזור לו לצאת החוצה. עולם של יכולות שנשארות כלואות בפנים....היה לי כל כך חבל. 

      ''

        2/5/12 20:42:

      צטט: DoronMashiach 2012-04-30 00:17:45

      אני ניסיתי פעם לשוחח עם ילדה אוטיסטית בת שלוש בערך, מאחר ואני קצת רואה אנרגיות, העתקתי את המערכת תקשורת שלה ממקום ציורי ושידרתי על תדר דומה, היא הביאה לי דברים שביקשתי והשלימה שירים ששרתי, זה כמו להייחס לדמות שלישית בחדר ולא ישירות לדמות בתקשורת לכאורה רגילה. אני גם הסקתי מזה שהרמת חשיבה היא הרבה יותר חדה מבן אדם רגיל. אישית הגעתי לראיה מסוג זה ממות קליני בגיל 17 לפני 19 שנה בערך. מקווה מאוד שיהיה לי עוד נסיון בהמשך עם ילדים אוטיסטים. יש לי כמה תלמידים לשפת הסימנים שחונכים אוטיסטים ואני מקנא בהם

      נשמע כל כך שונה, ומה שאתה מספר על עצמך קשה. אם סיפרת מה עבר עליך בבלוג אצלך אשמח אם תשים פה לינק שאוכל לקרוא.  

      ''

        2/5/12 20:40:

      צטט: רונה ב 2012-04-29 20:53:40

      בחיי עבדתי רבות עם אוטיסטים. וילדים בעלי מונבלויול שונות. לחקם אינסייט מופלא. וראיה שאנו לא מבינים. כתבת כל כך רגיש ממש התרגשתי. בחלק מהתגובות יש קצת בלבול במושגים אבל הרי כבר פרשתי ומי שם אותי מתקנת?

      תודה, החשוב יותר שהעברתי מסר שרציתי, נכון ?

      ''

       

        2/5/12 20:38:

      צטט: judi.m 2012-04-29 17:23:45

      הראייה שלהם שונה?? לא הגיע הזמן שאנו נראה אותם באור שונה ורך יותר??

      תודה. זה בדיוק מה שניסיתי לומר 

      ''

        2/5/12 16:40:
      כל אחד יכול לראות את העולם מזוית הראיה שלו, ולפרש את שהוא רואה כפי שהוא מבין. אבל אסור לנו להסתכל על אלו שרואים את העולם ומפרשים את המראה אחרת מאתנו כאילו והם חורגים וחריגים...הכל בעיני המתבונן...וזה לגיטימי לחלוטין.
        2/5/12 10:53:

      צטט: דוקטורלאה 2012-04-29 14:48:47

      אוטיזם היא תופעה הנחקרת עדיין, אין סיכום מדוייק. מה שישנו הוא עלייה במספר הנילודים המזוהים כאוטיסטים. השאלה היא אם השתפר ידע הזיהוי או ישנה עלייה בנילודים המגלים תופעןת אוטיזם. אנחנו איננו יודעים הכל על התופעה ואם יש לטפל בה וכיצד. ידועות התופעות הנלוות לכך. מרבית האוטיסטים מצטיינים בנגינה או בציור, או בשניהם יחד. לא ברור מדוע.נקווה כי ילמדו לדעת הייטב את התופעה וידריכו את ההורים. כיום זו מעמסה קשה עליהם.

      --

      כל התופעות, המחלות, התסמונות "עדיין נחקרות", ולמרות שברור שיש קשר לדברים לא תקינים שהאדם יכול להימנע מלעשותם כמו זיהום סביבה, אויר, מזון, וכדומה, עדיין הוא ממשיך לעשותם.

      אמנם לא הוכח קשר, אבל בהחלט ברור שאם הסביבה תהיה פחות מזוהמת יהיו פחות מדברים לא תקינים אלה ואחרים.

      המעמסה על ההורים בלתי נסבלת, ונורא חבל שמשפחות אינן זוכות ליותר עזרה, תמיכה והבנה, כי רבים מהילדים הללו ניתן לעזור להם להגיע לדברים נפלאים.

      אבל כמו בעוד שטחים בחיים אצלנו לצערי, הדברים, אחריות המדינה, ובעלי התפקידים הציבוריים אינם עושים מלאכתם נאמנה.

      וחבל. ולא, לא הכל קשור לחוסר תקציבים, אלה הן בהחלט גם נורמות עבודה והתנהגות לא ראויות לדעתי.

        2/5/12 00:30:

      צטט: bonbonyetta 2012-05-01 21:50:55

      צטט: ציפי*** 2012-04-29 00:59:48

      אם ניצמד להגדרת האוטיזם..כולנו לוקים בזה באופן כזה או אחר. התלות שלנו במדייה, בחומר, באהבת האחר, במעמדות וסטטוסים..זה לא תלות ואוטיזם בפני עצמו?

      -

      תגובתך גרמה לי קורת רוח מרובה, וגם חיוך, תודה רבה.

      הזכירה לי את מה שאמר אבא האהוב שלי ז"ל :"כולם זונות באיזה מקום, כל אחד קונה אותו משהו אחר, כולם יש להם מחיר" אלא שאצל הזונות הוא מוגדר מאד מראש. 

      ''

       

      איך ההורים שלנו,שחיו פעם ידעו הכל! נכון שהאמצעים השתנו עם השנים אך האמת נשארה תמיד אותה אמת.

      תודה לך! הזכרת גם לי את העובדה הנפלאה הזו

        1/5/12 23:49:

      צטט: א ח א ב 2012-04-29 12:39:03

      הזכרת לי
      הקברט של פרופסור פבריקנט - רומן הסטורי על התנהלות קברט נשי באירופה עד מלחמת העולם השנייה.

      באחת ההופעות האחרונות התבקש הקהל (היהודי) שלא למחוא כפיים ולא להרעיש כדי שהשלטונות לא ינצלו ההזדמנות לפגוע ביהודים.

      בסוף ההופעה נעמד הקהל על הרגליים באופן מופגן ובשקט לגמרי דימה מחיאות כף.

      איזה יופי, איזה חבל שאז לא היה וידאו נכון ? צריך להיות מדהים 

      ''

        1/5/12 23:48:

      צטט: דרורהגרין 2012-04-29 09:47:34

      מרוב רצון לסדר את העולם ולקטלג כל מה שאינו מוכר או מובן נוצרו סטיגמות, טעויות באבחון וחיים אומללים לרבים רבים. מי יתן והתודעה האנושית תדע להכיל את המגוון ותסתקרן לדעת ולהבין. פתיחות היא ההיפך מהמקובל כיום בחברה שמתחזה לנאורה. נאורות תסייג את יכולת הפיענוח של המתרחש במוחו של הזולת וממילא תקטין את ההתנשאות כלפי ואת ההדרה של מי שכיום מכונה חריג.

      בהחלט 

      ''

        1/5/12 23:37:

      צטט: אסתי הורן 2012-04-29 09:11:04

      לדעתי חלק ניכר מהילדים שמסווגים כשונים, כמו הPDD- הקשת האוטיסטית, או הADD- הפרעות קשב, הם למעשה ילדים בעלי חשיבה שונה. בהתחשב בכך שכל כך הרבה מדענים, אמנים, מדינאים ומשני-עולם התאפיינו במאפיינים האלה, עלינו לטפח אותם, לא לנסות להפוך אותם לנורמליים ובינוניים באמצעות תרופות ויחס מזלזל.

      -

      בהחלט. הלוואי הרי שהיינו עושים כל מה שכדאי וראוי לנו לעשות.  לא רק בשטח זה, בכל דבר.

      ''

        1/5/12 23:34:

      צטט: חגיתסימן-טוב 2012-04-29 07:35:10

      מסכימה. כל אחד מאיתנו רואה עולם שונה. כל אחד מאיתנו אוטיסט בדרכו שלו. זה אמנם רק ספר, אבל 'בדידותם של המספרים הראשוניים' מספר גם על זה, כמו שרובנו בוודאי מבינים משמו.

      תודה.

      כן נכון....כמעט על רוב דברייך. 

      ''

        1/5/12 23:33:

      צטט: shabat shalom 2012-04-29 05:51:01

      השתתפתי וליוויתי תערוכה של נער אוטיסט בכפר הורדים לפני כשלוש שנים. נדמה היה לי שתערוכה זו היתה, אז, חלוצית בסוג כזה של תערוכות ציור (אוצרת: רפאלה פוקס). הציורים בלטו דוקא בטכניקה מיוחדת שהשתמש הצעיר מבלי שלמד ציור - מימיו... אכן, הדמויות (הוא צייר בעיקר - בעלי חיים) צוירו בעלי הבעות ועמידה מיוחדת בעזרת קוים פנימיים שנראו כשרטוטים פנימיים מפורטים להפליא שעשה ה"צייר".

      הייתי מאד שמחה לראות את זה ולו  באינטרנט צוחק

        1/5/12 23:32:

      צטט: ~בועז22~ 2012-04-29 03:16:05

      מבלי לבטל חלילה את עניין האוטיזם, הרי שכול אדם, "נורמלי" ככול שיהיה, חווה, חש ומרגיש - בשונה מ..., אדם אחר. ונכון, אין אמת-מידה אוביקטיבית, כזאת המקנה בסיס להשוואה בין החוויות כפי שהן נתפסות אצל בני-אדם. אצל אוטיסטים, החוויה הזאת מועצמת עוד יותר, וסביר להניח שמאוטיסט לאוטיסט, החוויה שונה. אגב, אספרגר עצמו הגדיר תת-קבוצה בתוך האוטיזם (הקרויה על שמו).

      ובכל מקרה בכללית אצלהם החוויה תמיד מועצמת יותר מאשר אצל האנשים הרגילים. חיוך

        1/5/12 21:50:

      צטט: ציפי*** 2012-04-29 00:59:48

      אם ניצמד להגדרת האוטיזם..כולנו לוקים בזה באופן כזה או אחר. התלות שלנו במדייה, בחומר, באהבת האחר, במעמדות וסטטוסים..זה לא תלות ואוטיזם בפני עצמו?

      -

      תגובתך גרמה לי קורת רוח מרובה, וגם חיוך, תודה רבה.

      הזכירה לי את מה שאמר אבא האהוב שלי ז"ל :"כולם זונות באיזה מקום, כל אחד קונה אותו משהו אחר, כולם יש להם מחיר" אלא שאצל הזונות הוא מוגדר מאד מראש. 

      ''

        1/5/12 13:06:

      צטט: רומפיפיה 2012-04-29 00:17:50

      בתי עבדה מספר שנים בהוראה והדרכה של אוטיסטים באלו"ט.

      ראיתי עבודות שלהם, ראיתי את שלומי הצייר

      שציוריו מפארים מקומות ציבוריים שונים

      שמעתי את אותו אחד שמנגן בפסנתר יצירות מסובכות

      ומעולם לא למד תווים. ראיתי את כולם

      ואני מתפעלת. יש ונדמה לי שאנחנו קטנים

      מכדי להבין את גדולתם ואת כשרותיהם המיוחדים...

      --

      עד עתה אני לא קולטת את עוצמת הכשרון שהקדוש ברוך הוא נותן לאנשים מיוחדים כאלה מצד אחד, כשמצד שני מחסיר מהם מיומנויות רגילות של יום יום.  עצוב לדעת שכנראה לא אצל כל אחד מתממשים הכשרונות הללו שחבויים בהם. הסנני

        30/4/12 23:46:

      צטט: iri20 2012-04-28 23:54:00

      לי נראה שהם נשמות מפותחות שבאו לכאן לעזור לאנושות בלמידה כלשהיא, מה שבטוח הם מוכשרים ורגישים. תודה שהבאת

      כן, כמו שכתבתי ורואים בסרט שהבאתי של קישה  חיוך

        30/4/12 23:45:

      צטט: 695פרל 2012-04-28 23:22:57

      ראוי לציין שישנן דרגות שונות של אוטיזם ישנם אלה שמתקשרים עם הסביבה לפרקים ואכן אנו למדים מהם על ההסתכלות שלהם את החיים ואכן היא שונה ומאירה את עולמינו והיא מבורכת אך ישנם מקרים קשים בהם האוטיסט אינו מתקשר כלל עם הסביבה.

      תודה, ברור בהחלט. אך זה שהוא אינו מתקשר אינו עושה אותו חסר רגש או דעת, וזה אכן מאד מצער כשלא ניתן לעזור. מזעיף את הפה

        30/4/12 23:44:

      צטט: אילנה סמייל 2012-04-28 22:59:57

      חברתי מנהלת בית ספר לילדים מיוחדים...כל ילד/אדם הוא עולם ומלואו...חבל מאוד שהחברה אינה מקבלת את השונה..היא המפסידה.

      תזמיני אותה לכאן, שתתן לנו תגובה שתשכיל אותנו קצת, אני אישית אשמח מאד אם היא תעלה כאן התרשמויות ומנסיונה בנושא. חיוך

        30/4/12 23:43:

      צטט: . ארז . 2012-04-28 20:56:37

      יופי של תובנות, מסכים עם כל מה שכתבת.
      למה בני אדם מתנהגים כך ולא מוכנים לקבל את כל מה ששונה מהם, זה ברור.

      הקונפורמיות יותר חזקה מהרצונות שלנו. כלומר, הרצון להיות חלק מהקבוצה "הגדולה".

      יש הרבה ניסויים שמראים את זה ....

      אל תזכיר לי את המילה הזו זה עושה לי חררה

      '' 

        30/4/12 23:39:

      צטט: המספרית 2012-04-28 20:02:24

      מסכימה עם כל מילה שלך!!! אלה אנשים נהדרים שהחברה פשוט לא מבינה אותם כי החברה שלנו רגילה להוריד ראשים,כדי שולם יהיו בקו ישר אחד...

      *

      אלומה

      -

      כדי שכולם יהיו בקו ישר אחד, חלק צריך לשים על מיטת סדום ולמתוח אותם, וחלק צריך לקצץ.

      '' 

        30/4/12 23:36:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-04-28 18:18:26

      אנחנו מקובעים מידי
      אכן נפלא לתת לדמיון לרוץ לכל הכוונים
      ולהפתח לצורות חיים אחרות

      --

      בהחלט.

      איננו מבינים כמה אנו מוגבלים במחשבתנו עד שלא רואים דוגמאות חשיבה והתנהגות שונות, לרוב לצערי אנו לא פתוחים מספיק להבינן ולקבלן.

       

      מזכיר את משל המערה של אפלטון.

      שהוא מדמה את האדם לשרוי בחשכה במערה כל ימיו, לבד מכמה קרני אור בודדות המשתקפות על קיר המערה. הוא בטוח שזו המציאות, ואינו מסוגל אפילו לסובב ראשו כדי לראות שזו רק חלק מהשתקפות המציאות שמחוץ למערה.

      מעטים מאד בעלי יכולת לסובב את הראש ולראות ולהבין זאת, מעטים עוד יותר מסוגלים לעזוב את המערה, למציאות הנרחבת בחוץ. 

      מגניב

       

        30/4/12 19:04:
      דרך אגב גרמת לי גם לדמוע במשפט במקום למחא כף הם מרמים את ידהם ומנופפים משמח עצוב ומרגש גם יחד
        30/4/12 19:01:
      ראתי סרטון של ד'ר טמפל שמרצה שהיא היתה אוטיסטית בעצמה לצערי האחין שלי אובחן כאוטיסט ולדעתי היא נותנת תקוה לדברים רבים נושא מורכב אבל עם הרבה תקוות ואכן הם ילדים רגשים במ יוחד
        30/4/12 13:14:
      חושבת שרבים מאיתנו קולטים, רואים את הדברים בדרך שונה, אולי לא תמיד משפתפים כדי לא להחשב "משונים" כי הרי מקובל לישר קו עם כולם, במסגרת שילוב ילדים עם קשיים יצא לי ללמד גם ילדים אוטסטים ואל אחד מהם נקשרתי במיוחד,
        30/4/12 10:11:
      וווואווו איש הגשם, אחד הסרטים הטובים
        30/4/12 07:28:
      תודה על פוסט מעורר רגישות, רציתי רק לספר לך שהפוסט הזה גרם לי לחפש בגוגל יותר מידע על הנושא, רציתי להבין עד כמה ניתן לדעת יותר...מצאתי רק 3 עמודים של ספרים בתחום. לפני מספר שנים אחותי ילדה תאומים, היה חשד שאחד התאומים כנראה סובל מהתסמונת....רכשתי את הספר שכתבה אשה, אם לילד אוטיסט שבו היא מספרת וחושפת את החיים של הילד וסביבתו (אינני זוכרת את שם הספר..אולי אמצא אותו)...אני מודה ומתוודה שביום ששללו את החשד....זנחתי את הנושא, לכן פתחתי את תגובתי לפוסט...בתודה...יום נעים לך.
        30/4/12 00:17:
      אני ניסיתי פעם לשוחח עם ילדה אוטיסטית בת שלוש בערך, מאחר ואני קצת רואה אנרגיות, העתקתי את המערכת תקשורת שלה ממקום ציורי ושידרתי על תדר דומה, היא הביאה לי דברים שביקשתי והשלימה שירים ששרתי, זה כמו להייחס לדמות שלישית בחדר ולא ישירות לדמות בתקשורת לכאורה רגילה. אני גם הסקתי מזה שהרמת חשיבה היא הרבה יותר חדה מבן אדם רגיל. אישית הגעתי לראיה מסוג זה ממות קליני בגיל 17 לפני 19 שנה בערך. מקווה מאוד שיהיה לי עוד נסיון בהמשך עם ילדים אוטיסטים. יש לי כמה תלמידים לשפת הסימנים שחונכים אוטיסטים ואני מקנא בהם
        29/4/12 20:53:
      בחיי עבדתי רבות עם אוטיסטים. וילדים בעלי מונבלויול שונות. לחקם אינסייט מופלא. וראיה שאנו לא מבינים. כתבת כל כך רגיש ממש התרגשתי. בחלק מהתגובות יש קצת בלבול במושגים אבל הרי כבר פרשתי ומי שם אותי מתקנת?
        29/4/12 20:47:
      בוןבון יקרה..אני מכיר את הנושא די מקרוב ואת צודקת באופן מדהים..הם מיוחדים במינם ועם יכולות יוצאות דופן..תודה על הפוסט החשוב והמעניין
        29/4/12 20:28:
      היא כל כך אנושית, הכלבה שלך, ויש לה מבט שמהולים בו קצת עצב והרבה רוך. קסם של יצור.
        29/4/12 20:20:

      צטט: yonbir 2012-04-29 19:48:28

      אוי, בונבון יקר שלי,

       

      ראשית- נפעמתי מתגובתך הכל כך מיוחדת.

      והשיר ששלחת לי הוא אחד האהובים עלי. הוא עורר בי זכרונות מתקופת בחרותי וסחט דמעה מעיני.

      ולעצם העניין- בקריאה שנייה אני מבין שטעיתי, ואני מבקש את סליחתך.

      --

      למען האמת אין מה לסלוח, כי מראש לא כעסתי עליך. אבל אם אני אומר שכן, אפשר יהיה לסחוט ממך עוד משהו? הרי כל מה שאני רוצה אני מקבלת....

      אז מה יהיה?

      הנה בינתיים להזכירך, באם אינך יודע או זוכר תמונה אמיתית של "בונבונייטה" האמיתית. הכלבה הקודמת האהובה שלי, הצדקת הדגולה, שאכן הייתה מקסימה וכמו כינוי החיבה שלה, ויותר

       

      ''
       

      הנה הבונבונייטה האמיתית, המקורית

        29/4/12 19:52:
      לא פשוט ... כל אחד מאיתנו הוא עולם ומלואו *
        29/4/12 19:48:

      אוי, בונבון יקר שלי,

       

      ראשית- נפעמתי מתגובתך הכל כך מיוחדת.

      והשיר ששלחת לי הוא אחד האהובים עלי. הוא עורר בי זכרונות מתקופת בחרותי וסחט דמעה מעיני.

      ולעצם העניין- בקריאה שנייה אני מבין שטעיתי, ואני מבקש את סליחתך.

        29/4/12 19:24:

      צטט: yonbir 2012-04-28 17:31:13

      "יש להם לאוטיסטים עולם שלם וכישרונות משל עצמם..."

      "אוטיזם אינה מחלה אלא דרך נוספת להיות אנושי..."

      אני מסכים עם שתי הקביעות שבאות לידי ביטוי מוחשי בפוסט החשוב שכתבת.

      אני גם חושב שעלינו לפתח את כישורם של אנשים אלה, לעשות כל מאמץ להגיע אליהם, ולבנות איזושהי תקשורת בינינו לבינם, אבל הקביעה שאנו מפסידים משהו (שאיננו כמותם) היא קצת מוגזמת בעיני.

      --

      תראה, פרס למגיב ראשון, מגיע. מה שמגיע מגיע.

       

      עץ צפצפה

      צפצפת הפרת

       

      על עצי הצפצפות ועוד דברים, רן אלירן

      ''

      עצי הצפצפות שרים לך שיר על דרך
      עצי הצפצפות היו גבוהים גבוהים
      וכל אהבותינו לך היו לטרף
      ולשובלך אשר הצית את הדשאים.

      באפרים אין קץ
      אדום עולה הסתיו
      נושרים עלי העץ
      כדינרי זהב
      ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.

      הרכבות נסעו והמסילה ריקה היא
      ואת כאיילה אובדת במשעול
      וזר של נרקיסים הן שש עשרה שנותיך
      אשר גמעו מטל הערב הכחול.

      באפרים אין קץ
      אדום עולה הסתיו
      נושרים עלי העץ
      כדינרי זהב
      ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.

      החסידות צונחות אל תוך בריכות המים
      החסידות פרשו כנפיים של שבת
      ורק השיר קסום אל שש עשרה שנותיך
      נותר פה וזוכר שלכת ומבט.

      באפרים אין קץ
      אדום עולה הסתיו
      נושרים עלי העץ
      כדינרי זהב
      ורק האהבות שבות לכאן בסתיו.

      ולעניין: ''

      אך לדאבוני כי רב, אוי לי יונתן הפעם לא הבין היטב את כוונתי.

      לא קבעתי (?) שאנו מפסידים (שאיננו כמותם) כלל וכלל, איפה קראת זאת?

      הכוונה כמובן הייתה שאנו מפסידים לפעמים כשאנו לא בעלי יכולות מיוחדות כמו שלהם (צוין שהם לפעמים בורכו בדברים, יכולות,מיומנויות שאין לאדם הרגיל ואצלהם הם מפותחות הרבה הרבה יותר כמו זכרון מסוים, מספרים וכד'), ואולי במקרים מסוימים שאיננו רואים את העולם כמו שהם. כי הם רואים דברים מסוימים אחרת ויותר חזק אולי מוגזם, אבל כך באותה נגלה הם אולי מבחינים בדברים שאנו לא.

      לזו כמובן הייתה הכוונה, מקווה שכעת הייתי ברורה לך.

        29/4/12 17:23:
      הראייה שלהם שונה?? לא הגיע הזמן שאנו נראה אותם באור שונה ורך יותר??
        29/4/12 14:48:

      אוטיזם היא תופעה הנחקרת עדיין, אין סיכום מדוייק. מה שישנו הוא עלייה במספר הנילודים המזוהים כאוטיסטים. השאלה היא אם השתפר ידע הזיהוי או ישנה עלייה בנילודים המגלים תופעןת אוטיזם. אנחנו איננו יודעים הכל על התופעה ואם יש לטפל בה וכיצד. ידועות התופעות הנלוות לכך. מרבית האוטיסטים מצטיינים בנגינה או בציור, או בשניהם יחד. לא ברור מדוע.נקווה כי ילמדו לדעת הייטב את התופעה וידריכו את ההורים. כיום זו מעמסה קשה עליהם.

      נושא לא פשוט... תודה ששיתפת :) *
        29/4/12 12:39:

      הזכרת לי
      הקברט של פרופסור פבריקנט - רומן הסטורי על התנהלות קברט נשי באירופה עד מלחמת העולם השנייה.

      באחת ההופעות האחרונות התבקש הקהל (היהודי) שלא למחוא כפיים ולא להרעיש כדי שהשלטונות לא ינצלו ההזדמנות לפגוע ביהודים.

      בסוף ההופעה נעמד הקהל על הרגליים באופן מופגן ובשקט לגמרי דימה מחיאות כף.

        29/4/12 09:47:
      מרוב רצון לסדר את העולם ולקטלג כל מה שאינו מוכר או מובן נוצרו סטיגמות, טעויות באבחון וחיים אומללים לרבים רבים. מי יתן והתודעה האנושית תדע להכיל את המגוון ותסתקרן לדעת ולהבין. פתיחות היא ההיפך מהמקובל כיום בחברה שמתחזה לנאורה. נאורות תסייג את יכולת הפיענוח של המתרחש במוחו של הזולת וממילא תקטין את ההתנשאות כלפי ואת ההדרה של מי שכיום מכונה חריג.
        29/4/12 09:11:
      לדעתי חלק ניכר מהילדים שמסווגים כשונים, כמו הPDD- הקשת האוטיסטית, או הADD- הפרעות קשב, הם למעשה ילדים בעלי חשיבה שונה. בהתחשב בכך שכל כך הרבה מדענים, אמנים, מדינאים ומשני-עולם התאפיינו במאפיינים האלה, עלינו לטפח אותם, לא לנסות להפוך אותם לנורמליים ובינוניים באמצעות תרופות ויחס מזלזל.
      * תודה. נושא מורכב.
        29/4/12 07:35:
      מסכימה. כל אחד מאיתנו רואה עולם שונה. כל אחד מאיתנו אוטיסט בדרכו שלו. זה אמנם רק ספר, אבל 'בדידותם של המספרים הראשוניים' מספר גם על זה, כמו שרובנו בוודאי מבינים משמו.
        29/4/12 06:37:
      באמת מענין והסרט איש הגשם היה מיחד במינו
        29/4/12 05:51:
      השתתפתי וליוויתי תערוכה של נער אוטיסט בכפר הורדים לפני כשלוש שנים. נדמה היה לי שתערוכה זו היתה, אז, חלוצית בסוג כזה של תערוכות ציור (אוצרת: רפאלה פוקס). הציורים בלטו דוקא בטכניקה מיוחדת שהשתמש הצעיר מבלי שלמד ציור - מימיו... אכן, הדמויות (הוא צייר בעיקר - בעלי חיים) צוירו בעלי הבעות ועמידה מיוחדת בעזרת קוים פנימיים שנראו כשרטוטים פנימיים מפורטים להפליא שעשה ה"צייר".
        29/4/12 03:16:
      מבלי לבטל חלילה את עניין האוטיזם, הרי שכול אדם, "נורמלי" ככול שיהיה, חווה, חש ומרגיש - בשונה מ..., אדם אחר. ונכון, אין אמת-מידה אוביקטיבית, כזאת המקנה בסיס להשוואה בין החוויות כפי שהן נתפסות אצל בני-אדם. אצל אוטיסטים, החוויה הזאת מועצמת עוד יותר, וסביר להניח שמאוטיסט לאוטיסט, החוויה שונה. אגב, אספרגר עצמו הגדיר תת-קבוצה בתוך האוטיזם (הקרויה על שמו).
        29/4/12 00:59:
      אם ניצמד להגדרת האוטיזם..כולנו לוקים בזה באופן כזה או אחר. התלות שלנו במדייה, בחומר, באהבת האחר, במעמדות וסטטוסים..זה לא תלות ואוטיזם בפני עצמו?
        29/4/12 00:17:

      בתי עבדה מספר שנים בהוראה והדרכה של אוטיסטים באלו"ט.

      ראיתי עבודות שלהם, ראיתי את שלומי הצייר

      שציוריו מפארים מקומות ציבוריים שונים

      שמעתי את אותו אחד שמנגן בפסנתר יצירות מסובכות

      ומעולם לא למד תווים. ראיתי את כולם

      ואני מתפעלת. יש ונדמה לי שאנחנו קטנים

      מכדי להבין את גדולתם ואת כשרותיהם המיוחדים...

        28/4/12 23:54:
      לי נראה שהם נשמות מפותחות שבאו לכאן לעזור לאנושות בלמידה כלשהיא, מה שבטוח הם מוכשרים ורגישים. תודה שהבאת
        28/4/12 23:22:
      ראוי לציין שישנן דרגות שונות של אוטיזם ישנם אלה שמתקשרים עם הסביבה לפרקים ואכן אנו למדים מהם על ההסתכלות שלהם את החיים ואכן היא שונה ומאירה את עולמינו והיא מבורכת אך ישנם מקרים קשים בהם האוטיסט אינו מתקשר כלל עם הסביבה.
        28/4/12 22:59:
      חברתי מנהלת בית ספר לילדים מיוחדים...כל ילד/אדם הוא עולם ומלואו...חבל מאוד שהחברה אינה מקבלת את השונה..היא המפסידה.
        28/4/12 20:56:

      יופי של תובנות, מסכים עם כל מה שכתבת.
      למה בני אדם מתנהגים כך ולא מוכנים לקבל את כל מה ששונה מהם, זה ברור.

      הקונפורמיות יותר חזקה מהרצונות שלנו. כלומר, הרצון להיות חלק מהקבוצה "הגדולה".

      יש הרבה ניסויים שמראים את זה ....

        28/4/12 20:02:

      מסכימה עם כל מילה שלך!!! אלה אנשים נהדרים שהחברה פשוט לא מבינה אותם כי החברה שלנו רגילה להוריד ראשים,כדי שולם יהיו בקו ישר אחד...

      *

      אלומה

        28/4/12 18:18:

      אנחנו מקובעים מידי
      אכן נפלא לתת לדמיון לרוץ לכל הכוונים
      ולהפתח לצורות חיים אחרות

        28/4/12 17:31:

      "יש להם לאוטיסטים עולם שלם וכישרונות משל עצמם..."

      "אוטיזם אינה מחלה אלא דרך נוספת להיות אנושי..."

      אני מסכים עם שתי הקביעות שבאות לידי ביטוי מוחשי בפוסט החשוב שכתבת.

      אני גם חושב שעלינו לפתח את כישורם של אנשים אלה, לעשות כל מאמץ להגיע אליהם, ולבנות איזושהי תקשורת בינינו לבינם, אבל הקביעה שאנו מפסידים משהו (שאיננו כמותם) היא קצת מוגזמת בעיני.

      ארכיון