אסופת המקרא
מפה ומשם
מתובנות רוחניות
ועד זוהמת הרחוב והלב.
\"החטא ועונשו\" הפרטי שלי
פוסטים פופולאריים
-
ניקוי טבעי של אבנים בכיס המרה
1/6/08 | 32344 צפיות
-
קורות חיים של המוות
3/9/07 | 871 צפיות
-
מילים זמניות
27/8/07 | 768 צפיות
-
קצת על מוזיקה צוענית
3/2/08 | 4405 צפיות
-
הזונה שלי ממאה שערים
25/8/07 | 10519 צפיות
-
מדבר האהבה
14/9/07 | 820 צפיות
פוסטים אחרונים
- בעתת סרטן 3/6/12
- הגלגול הזה לא משהו 27/5/12
- טוב לי 28/4/12
- זיכרון 24/4/12
- בן עזאי ומעגל שירה קוואלי 8/6/11
- רחלאה 21/5/11
טוב לי
הפחד מהטוב
אנשים מוזרים אנחנו נוהגים להתהדר במילים שלא באות מהלב שלנו וחסרות תוקף אמוני פנימי אני תוהה על הפחד האנושי מלומר "טוב לי".
אני חושב שניטשה טעה כשהכריז "אלוהים מת" הצהרתו התכוונה למות האלוהים של העבר, אלוהי השדים והרוחות, האלוהים הפסיכוטי של מאגיה שחורה המתעלל בלי סיבה בבני אנושי מוכי גורל אלוהים של פחד ושל חוסר אונים אני בספק האם הוא התכוון למותה של תפיסת הקיום כסיבה ומסובב לא שאני מבין גדול בהגותו, אולם הצהרתו נתפסת יותר כעמידה אל מול המלל הרב שצבר העולם עד ימיו מלל של כוהני דת נבערים מדעת ושלא מדעת שלא ידעו איכה לומר לצאן מרעיתם מילים אודות האלוהים והאהבה כמקור כל הסיבות
העולם היום מופלא מאי פעם מתמטית אנו מסוגלים להכיל פרמטרים ותובנות שבאמת ובתמים חורגות מגבולות התודעה צינתורים של כלי דם במוח הופכים להיות דבר שבשגרה נדמה כי שפת הפיזיקה שפת הכימיה וכמובן השפה הבינארית הן האלוהים החדש ובאופן כל כך מפתיע, האדם הפשוט עדיין קורבן לפחדיו ולאמונות שלכאורה פג תוקפן אי שם בסוף המאה ה19 העולם המודרני שמציע פתרון לכל שאלה עולם שבו הוקינג טוען שיש לו הוכחות שמייתרות את הצורך באלוהים שבו הביקורת הרציונליסטית הינה חזות הכל בעולם הזה אנשים פוחדים מעין הרע נבעתים שמא הצהרתם כי טוב להם תיפתח פתח למזימות אפלות
לפני כמה שנים קיבלתי הכרעה פנימית שאני לא שומע רדיו רואה טלויזיה וקונה עיתונים לא כאיסור דתי, אלא כהכרעה אישית אם אני מבקר את אמי והיא רואה חדשות, אני לא מסתגר בחדר השני ובערב יום השואה ויום העצמאות כשהייתי בדרכים, עם המעסיק שלי, לא שמתי אטמים לאוזניים כשהוא במשך שעות האזין בשקיקה לרדיו ובכל זאת חיי נטולים באופן יחסי חשיפה תקשורתית בפעמים שאני כן נחשף אליה אני כל כך מופתע, מהפער בין חוויות הקיום שלי למידע שמוגש. מישהו עצר לרגע והתבונן על המדיות השונות שאנו חשופים אליהן? מישהו בדק איזה כוח וייצוג הן נותנות לרוע אני חי ביפו כבר 4 שנים בשיכוני יפו של שנות החמישים, שיכונים של עמך ישראל, פועלים קשי יום, עקרות בית קהילה אתיופית, ערבים, זקנים עניים חד הוריות נטולות הכנסה וכל מה שמרכיב את העשירונים היותר נמוכים במדרג של הביטוח לאומי מפתיע הדבר שבניגוד למסופר במדיות השונות, החיים כאן יפים ושלווים ברור שכמו בכל מקום גם כאן הטונים עולים לפרקים בין נערים חמומי מוח ועוד כל מיני דוגמאות שכולנו מכירים משגרת היום יום אולם כל קשר בין חווית הקיום לבין המלל שמוזנים בתקשורת ארעי ולא רלבנטי למה? האם זו קונספירציה מרושעת? בוודאי שלא זהו פחד שמהלך על בני אדם פשוטים וכמו בפרקטל מהדהד לרמות ארגונים חברות ועוד פחד מלומר טוב לי אני באמת חושב שרזי ברקאי וחבריו לרדיו מכורים לתקשורת שלילית לא הגיוני שלאורך כל השנה מבוקר ועד ערב יש המון ערוצי רדיו וטלויזיה ולכולם יש משהו רע לומר ולא שחלילה אני חושב שהם מביאים דבר שקר הם פשוט נותנים כוח חסר כל פרופורציה לחוויות שליליות אם נאסוף את המלל השלילי שמוזנים אנו בו מדי יום לכדי מאסה אחת, אנו נחטף בהלה ובעתה
אולי משהו קצת השתבש בשיח האנושי בין טוב לי ונוח לי כי היום בתרבות שהעלתה את הפינוק לקדושה באמת אין מקום להפרדה בין השתיים לקנות אקמול כשיש חום זו חוויה מפנקת והביקור בסופר לשם קניית שקית חלב לחם ובמבה זו חוויה מסעירת חושים והשמפו מפנק את השיער והצימר מפנק ומדפי חנויות הספרים מלאים בטובי היועצים שמסבירים לנו איך לפנק את בן הזוג והרשימה ארוכה ואין סופית וחדוות הגוף והנעמת זמנו צברו כל כך הרבה כוח עד שהנוח מיסמס לתוכו את הטוב את אותו טוב פשוט ותמים של פעם טוב, פשוט כי אני חי טוב, פשוט כי אני נושם מלוא ראותי טוב, כי אני שבע משהו במסע המטורף, בריצת האמוק אל עבר העתיד שממש עוד רגע אנו מושיטים יד ונוגעים בו סימא אותנו ועיוות את יכולת המיקוד הפנימי של ערכי היסוד בקיום האנושי התובנה של שפע חומרי כפרמטר אולטימטיבי יחידי לאושרו של האדם מבקשת התבוננות נוקבת האם כצעקתה כי לפי ההגיון הזה עד לפני מאה חמישים שנה,למעט פרומיל של אוכלוסיית העולם שהיה בעל ממון וכל היתר עניים מרודים לא היה אושר בעולם לכל הפחות אנסה לדבר בשם השייכות החברתית דתית ממנה אני מגיע, העם היהודי כל התובנות הארציות והרוחניות המגולמות במטה לחמה של היהדות מבטאות חיבור עמוק לשמחת הקיום וכל זאת על ידי עם קטן שאף פעם לא מצא מנוחה לא בינו לבין עצמו ולבטח לא בינו לבין שכניו עם עני, אפשר אף לומר שלאורך רוב ההיסטוריה עני מרוד (ברובו הגדול, כמובן שתמיד נמצאו עשירים בקרבו) לוח השנה היהודי הוא כמדומני העשיר ביותר מכל התרבויות בימי חג ומועד אפילו יום הצום שלנו מגלם בתוכו שמחה גדולה יום כיפורים= כמו פורים והלא מי שלמד יודע שבימים עברו היה יום כיפור יום של זיווגים זיווגי נפש. שני מועדים היו בישראל למציאת שידוכים יום כיפור ברובד השמימי וטו באב ברובד הארצי הפולחן היהודי לאורך הדורות היה של שמחה. לצערי הרב במאות האחרונות ובעיקר תחת השפעת יהדות מזרח אירופה, עומעם זוהרה של שהשמחה, דבר שהוליד כנראה את בואו של הבעל שם טוב הנפלא ורבי נחמן מברסלב שידע לומר מילים טובות וכל כך אנושיות אני כמובן לא בא לנכס ליהדות את שמחת החיים ולא מטיף לאף אחד לבוא ולמצוא דווקא בה את האור הגנוז אני כן מזמין בני אדם לשאול בכנות האם באמת כל כך רע כאן בכדור הארץ המופלא הזה האם לי, לך או לכל מי שברגע זה קורא את השורה הזו האם באמת רע או שטוב לי ואם טוב לי למה אני לא אומר זאת בריש גלי לא מתוך רהב לא מתוך שתלטנות שבטוחה שהטוב הזה הוא נכס פרטי למה לא להתבונן עמוקות בטוב להבין שמציאות החיים זו דינמיקה שמזמנת לנו לפרקים חוויות שונות שבתקופות זמן מקבלות משמעות והתייחסות שונה אולם כשמתבוננים בפרספקטיבה, נגלה קסם יפהפה החיים טובים ומאירים לנו פנים טוב לי, ואני מודה על כך לאלוה יהא אשר יהא שמו אני בטוח שגם לכם טוב, יותר טוב מכפי שאתם מוכנים להודות יהיה נפלא אם נצא ממערת החושך של אפלטון שמובן שזו מערה פנימית ולא חיצונית נתפוצץ מצחוק אל מול קרני השמש וניתן השראה לעוד אנשים לבוא ולצחוק איתנו
|
תגובות אחרונות
-
pashutkesem
בתגובה על ניקוי טבעי של אבנים בכיס המרה
-
ayurveda איורוודה
בתגובה על בן עזאי ומעגל שירה קוואלי
-
משה ,
בתגובה על הגלגול הזה לא משהו
-
את חירותי
בתגובה על בעתת סרטן
-
עלמה יפה
בתגובה על קצת על מוזיקה צוענית
-
שמוליק_
בתגובה על טוב לי
תגובות (12)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל כך מדבר אליי... תודה.
גם אני לא רואה חדשות ולא שומעת רדיו. נחשפת להן רק כשאני אצל הוריי וגם אני מופתעת
כל פעם מחדש מהפער בין חוויות הקיום שלי ל'מידע' שמוגש. ותודה להלנה אהובה שהביאה אותי לכאן.
בעולם שבו ניפרצו כל הגדרות האפשריים, ושהרבה אחרים, נרמסו מזמן, קשה "להישאר בחיים" בלי להיות ציני.
הציניות הזאת, משרתת את אותה מטרה שאתה מחפש בדיוק - הצחוק, הצורך להשתחרר איכשהו, מה"רוע הקיומי" ששורר סביבו.
יש לשמור על גדרות המוסר, לא כי אנחנו מבינים יותר טוב, אלא ההיפך - הם הם ששומרים עלינו. ובמצב הזה, נפש האדם לא מישחתת, תומתו, נשמרת והמקום הזה, עמוק פנימה, נקי ופנוי יותר להדהוד צחוק ושמחת חיים, טבעית.
ציטוט מקסים, ואולי ההתאמה לנעל - גם היא כהסכמה פנימית, קודם כל.. ואז יש נעל מתאימה. והבאת לי את החשק לצטט גם :)
"להיות בהרמוניה עם מה שהווה פירושו להיות באי התנגדות פנימית לכל אשר קורה. פירוש הדבר הוא לא לתייג את המתרחש באופן מנטלי כטוב או רע, אלא לאפשר לו להיות. האם זה אומר שאינכם יכולים עוד לנקוט פעולה כדי לחולל שינויים בחייכם? נהפוך הוא. כאשר הבסיס לפעולותיכם הוא הרמוניה פנימית עם רגע ההווה, פעולותיכם מתעצמות באמצעות תבונת החיים עצמם". זה מתוך "ארץ חדשה" של אקהרט טולה. (מומלץ מאוד, גם "כוחו של הרגע הזה" שכתב, הוא מדבר על קבלה ועל כניעה, נכנס לתוך המהות של האגו - והוא מעמיק מאוד, לתוך הבטן ובצורה מאוד רכה ולא אגרסיבית...) תודה, שבת שלום גם :)
היי
יש משהו בדברייך, ההתעסקות בהגדרה של טוב ורע יכולה לעקר ולחבל בחוויה
ויש בה מידה של שפיטה
אני מנסה לחפש את הדרך לדקות הבחנה, שגם לי עדיין לא ברורה עד הסוף
אודות טוב ראשוני אלוהי קוסמי או כל מילה אחרת
וזרימה איתו בהוויתו, ואז כמו שאמר אושו "כשהנעל מתאימה....בעד ונגד נשכחים"
שבת שלום
נהדר ואנחנו אנשי החושך מחשיכים את הרקע כדי שהאור יראה למרחקים.
אל תזלזל באנשי החושך. יש להם תפקיד ממשי בחיים.
אם לא היתה חשיכה ראויה ביקום לא היה לאור את מה להאיר.
מבולבלים? גם אנחנו. :)
שמוליק הנפלא
שלומות רבים
כן היכולת לומר תודה, אפילו על דבר פשוט כמו היכולת לפתוח מחשב
והיכולת להנות ממילים
זה בדיוק העניין
יום נפלא
נ.ב מקווה להעלות בקרוב פוסט על 4 חודשים נפלאים בהודו
רואה? אתה סתם יורד עלינו, אנשי הטוב. :)