כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    עוצמה סמויה

    "You may not be her first, her last, or her only. She loved before she may love again. But if she loves you now, what else matters? She's not perfect - you aren't either, and the two of you may never be perfect together but if she can make you laugh, cause you to think twice, and admit to being human and making mistakes, hold onto her and give her the most you can. She may not be thinking about you every second of the day, but she will give you a part of her that she knows you can break - her heart. So don't hurt her, don't change her, don't analyze and don't expect more than she can give. Smile when she makes you happy, let her know when she makes you mad, and miss her when she's not there."
    — Bob Marley

    ארכיון

    0

    מבקש סליחה

    5 תגובות   יום שבת, 28/4/12, 17:54

    שיר שהקריא רון כתרי, מנכ"ל ביה"ס הריאלי העברי ובוגר פנמ"צ בעצמו, בטקס יום הזיכרון לחללי צה"ל ופעולות האיבה, מבין בוגרי הפנימיה הצבאית וחניכיה. נגע בלבי:   

     

    מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה

     

     

    בְּיוֹם כִּפּוּר אֲנִי עוֹטֵף עַצְמִי

    בְּתַעֲנִית וְצוֹם.

    בְּדִמְמַת הַיּוֹם אֲנִי שׁוֹמֵעַ

    אֶת הַטַּנְק שֶׁלְּךָ מִתְפּוֹצֵץ.

    רוֹאֶה אוֹתְךָ זוֹחֵל

    בֵּין סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת,

    בְּסַרְבַּל שִׁרְיוֹנָאִים קָרוּעַ,

    סָפוּג בְּדָם ,

    כְּמוֹ תַּכְרִיכֵי מֵתִים.

    וְאַתָּה עֲדַיִן חַי וְנוֹשֵׁם,

    מִתְחַנֵּן לְעֶזְרָה,

    וְאִישׁ אֵינוֹ מַגִּיעַ.

    וְקוֹל תְּחִנּוֹתֶיךָ הַגּוֹוְעוֹת,

    מִתְפּוֹצֵץ בְּאָזְנַי.

    וּשְׂפָתַי הַסְּדוּקוֹת מְבַקְּשׁוֹת

    סְלִיחָה אָחִי,

    סְלִיחָה שֶׁלֹּא הִגַּעְתִּי.

    וְהַשָּׁנִים חוֹלְפוֹת כְּמוֹ עָבִים בַּשָּׁמַיִם.

    וְרַק סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת

    הַמְּעַטְּרִים אֶת מְקוֹם נְפִילָתְךָ,

    אֵינָם זָזִים מִמְּקוֹמָם.

    וּתְחִנּוֹת הַסְּלִיחָה

    מַרְטִיבוֹת אֶת סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת,

    כְּמוֹ הַדָּם הַסָּפוּג בַּסַּרְבָּל.

    וַאֲנִי מְנַסֶּה לְכַפֵּר בְּמַעֲשַׂי ,

    לְהַעֲנִיק חַיִּים לַאֲנָשִׁים מְרֻסָּקִים,

    הַמְּשַׁוְּעִים לְעֶזְרָה.

    סַלְעֵי הַבַּזֶּלֶת אֵינָם בּוֹכִים.

    אֵלּוּ רַק דִּמְעוֹתַי שֶׁמַּרְטִיבוֹת אוֹתָם,

    כְּשֶׁאֲנִי מְבַקֵּשׁ סְלִיחָה.

     

    דורון אלמוג-אברוצקי

    אח של ערן ז"ל

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        30/4/12 23:52:

      איזה שיר כואב ועצוב.

      המלחמה הנוראה הזו לא תישכח מאיתנו..
      צמד המשפטים האלה "ואתה עדיין חי ונושם ומתחנן לעזרהואיש אינו מגיע".

      אלה מראות המלחמה הארורה וזה משקף חוסר האונים של חיילנו

      שסבלו במלחמה ולא  היה מנהיג

        30/4/12 20:06:

      מרגש ונוגע ללב
      נורא לחיות כך עם זכרונות שכאלו

      תודה ששיתפת
      המשך שבוע קסום
      שרה קונפורטי

        29/4/12 12:46:

      צטט: rina53 2012-04-29 09:12:06

      עצוב......ואני מתארת לעצמי שהוא "סוחב "את זה.....וזה לא נותן לו מנוח.

       

        29/4/12 09:14:

      צטט: OCN 2012-04-28 19:37:58

      זה הזכיר לי את עצמי במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן חט' 188 שיריון כל החט' נכחדה לגמריי

       

       

       



      אוסי, אני בדיוק קוראת עכשיו על חטיבה 188

      במלחמת יום הכיפורים . בספר של ברקאי: "על הבלימה....."

      איזו מלחמה איומה....!!


       

       

        28/4/12 19:37:
      זה הזכיר לי את עצמי במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן חט' 188 שיריון כל החט' נכחדה לגמריי