
אתמול שמעתי שיחה על אפי ארזי. אפי ארזי הוא מראשוני יזמי ההי-טק בישראל,. הוא למד ועבד בארה"ב ולזכותו נזקפת השתתפות בפיתוח המצלמה שהותקנה בחללית אפולו 11 ששידרה את התמונות מהירח. אפי ארזי היה יזם וגאון מוחצן, עד שבסביבות גיל 60 התגלה שהוא חולה במחלת הגורמת לניוון מוחי ולתופעות הדומות להאלצהיימר.
השיחה העלתה לי לזכרון, את הסיפור "פרחים לאלגרנון"(בעברית תורגם כ "פרחים לעכבר לבן"). הסיפור הוא יומן שכותב צארלי,בחור בן 35 הסובל מפיגור שכלי. רמת ה איי קיו של צארלי היא 68,והשאיפה שלו היא להיות פיקח כמו הסובבים אותו. צארלי מסכים להשתתף בניסוי במסגרתו הוא יעבור ניתוח שיגרום לו להיות גאון. לפני צארלי עבר את הניתוח עכבר לבן בשם אלגרנון,המצליח לנצח את צארלי במבחנים. לאחר שצארלי עובר את הניתוח הוא לאט לאט הופך ממפגר לגאון,בתקופה הזו הוא שם לב שהחברים הטובים שלו אהבו אותו בתור הבחור המפגר שאפשר לצחוק עליו,אבל נרתעים ממנו כאשר הוא הופך לגאון. בשיא גאוניותו מתברר לו שבאותה המהירות שהוא הפך לגאון,הוא יחזור חזרה למצבו הקודם כמפגר(חברו הטוב העכבר הלבן אלגרנון סבל מתופעה דומה ומת). הסיפור כאמור כתוב כיומן(בטח כיום היה נכתב כ "בלוג"),ויכולות הכתיבה והביטוי מתקדמים ונסוגים בהתאם לשלבים שעוברים על צארלי.
|
תגובות (11)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אם זה אהוד מנור, זה מסביר לא-מעט...
ובסוף הוא מאבד את כל האינטליגנציה וגם את העכבר
גם אני ראיתי
מחזה: ד. קיס; עיבוד ותרגום: אהוד מנור; בימוי: יצחק שאולי; משחק: אלכס פלג.
צ'ארלי גורדון, בעל אינטלגנציה נמוכה, משמש שפן נסיונות לרופאים. בעזרת ניתוח מוח
מכפילים ומשלשים את רמת המישכל שלו. בעקבות הניסוי הופך צ'ארלי לבעל
אינטליגנציה גבוהה, הקרובה לגאוניות.
תודה שהבאת
תמי.
אז זה לא הספר הזה בכלל....
חשבתי שאני קרובה למציאת גרעין האושר של ילדותי.
נו טוב. אוליאיתמר יואיל לעזור בכל זאת
חיטטתי
הספרים שמצאתי הם "הרפתקאותיו של קפטן יונו על הכוכב המסתורי" ויש עוד אחד, של הסופר אלי שגיא.
ממה שאני זוכרת, לא היה לספר שקראתי ספר המשך, ואני לא מצליחה למצוא תקציר של התוכן, כדי לדעת אם אנחנו מדברים על אותו דבר...
אולי אני אשלח בקשת איתור לאיתמר לוי (אם הוא יואיל להתייחס ולענות)
היתה לי ילדות עשוקה מהרבה סיבות, וזו הפחותה שבהן...
באמת קראתי מדע בדיוני. אפילו ישראלי גאה. דן צלקה כתב את 'המסע השלישי של האלדברן'. קיבלתי מתנה (מאנשים נאורים) וקראתי את זה איזה 5 פעמים. רק אחר כך הסתבר לי שהוא סופר מאוד רציני, והספר הזה הוא סוג של 'התפלקות' או דרך צדדית.
ההצגה באמת נקראה 'צ'ארלי'... נזכרתי אחרי שכתבתי לך אתמול.
ואני מסכימה עם הטרבולטה שזהו הסרט הטוב ביותר שלו.
היה עוד ספר ישראלי, שדיבר על חללית ישראלית, שנוסעת למערכת השמש הקרובה במשך 12 שנה, ויש עליה גם ילדים... לא זוכרת שם וסופר (זה היה לפני שהתחלתי לקטלג בראש את כל מה שאני קוראת...). יש לך מושג?
בסביבות גיל 20, הרבה לפני שגיליתי את הקסם שבסיפורי המדע הבדיוני בכלל ובסיפור הזה בפרט, ראיתי במקרה הצגת יחיד לפי הסיפור הזה.
אני לא זוכרת מי היה השחקן, אבל הוא עשה את זה מהפנט, כולל תנועות חסרות ביטחון, רוכסן המעיל סגור עד הסוף, ישיבה מתוחה, דיבור מגמגם ועוד הרבה.
זאת לא הצגה שאתה יכול למוא כפיים בסוף
ובהקשר הזה אפשר לחשוב גם על הסרט "פנומן" עם ג'ון טרבולטה.