כותרות TheMarker >
    ';

    מוזיקה היא, אכן, כלי חשוב להפחתת האלימות.

    8 תגובות   יום שני, 30/4/12, 13:59

    "המוזיקה עוסקת במישרין ברגשות באמצעות המדיום של הצלילים. [...] אני רוצה בכל זאת להמשיך את חיי בעולם הזה, ולכן התקשורת המוזיקלית (חמימות, הבנה,התגלות) חייבת להיות בעלות תוקף. הייתי רוצה שיהיה ביטוי מתאים יותר למושג תקשורת; אני מתכוון בכך לאותה הרגשת נועם, האופפת אותנו כל אימת שאנו מזדהים ומחלקים עם יצור אנושי אחר צורה או גוון עמוקים, בלתי מוגדרים וחומקים מתחום הרגש. זהו ממש מה שאומר הקומפוזיטור במוזיקה שלו..." (ליאונרד ברנשטיין1) 

     

    כל מוזיקה היא, למעשה, דיאלוג – דיאלוג בין הקולות הפנימיים שלה, בין המבצעים אותה, בין המבצעים למאזינים, בין המבצעים למנצח/ת ובין היצירה למאזינים. כדי שיתקיים דיאלוג, הן במוזיקה והן בגישור, חשוב שיהיו בו אלמנטים הבאים: פתיחות והקשבה, סובלנות וזרימה לקולות השונים, יצירתיות ויכולת לפתור בעיות, שעלולות להיווצר.  

     

    פתרון קונפליקטים במוזיקה – בדומה להליך הגישור

     

    יצירות מוזיקליות רבות עוסקות ברעיון של פתרון קונפליקטים, והמלחינים, בדורם, טיפלו בנושא זה בדרך ייחודיות להם ולרוח התקופה.

     

    דוגמה מוזיקלית: הסונטה הקלאסית

     

    צורת הסונטה הקלאסית מציגה נושא ראשון, ואחריו – נושא מנוגד, ולאחר מכן – פיתוח של הנושאים ששמענו בחלק הראשון (הפיתוח הזה נקראתצוגה), ולבסוף – הרפריזה, שהיא חזרה אל התצוגה ששמענו בהתחלה, בתוספת של מעין פתרון למה שהתחולל עד כה. 

     

    מבנה זה דומה להליך הגישור: כל צד מציג את טענותיו ומפתח אותם עד לשלב סיעור המוחות. בשלב סיעור המוחות מגייסים הניעה (מוטיבציה) לפתרון הבעיות ולאיתור אפשרויות של פתרון, אשר יוסכם על הצדדים. כלומר – לפנינו תבנית של יחסי גומלין חברתיים, אשר התפתחותם קשורה קשר הדוק לדינאמיקות חברתיות, ובמיוחד – לשינויים בצורת הקונפליקטים2. במוזיקה הדבר מתבטא בשינויים ובניגודים הרמוניים, מלודיים, מקצביים צורניים ועוד...

     

     

    עוד דוגמות מוזיקליות:

    • רונדו – זהו מעגל, אשר הנושא חוזר בו שוב ושוב ומקיים מעין דיאלוג בין האינדיבידואל, המשנה את צורתו בכל פעם, לבין הקולקטיב.
    • קנון – קול רודף אחרי קול, ובאמצעים שונים: תזמון מדויק, מלודיה, קצב, הרמוניה ומשקל, יש הזדמנות שווה לכל קול להישמע, מבלי שיפריע לו הקול האחר. 

    קונפליקטים והרמוניה

     

    אם כן, גם בקונפליקטים וגם בהרמוניה ובמה שביניהם – הן במוזיקה והן בגישור – יש אלמנטים ערכיים של תקשורת.

     

     

    דוגמה מוזיקלית: הג'אז

     

    דוגמה מובהקת למבנה זה היא הג'אז. זהו מיזוג של הרמוניות מערביות עם מקצבים אפריקניים, בדו-שיח חופשי, המאפשר למבצעים ביטוי אישי ויצירתי בתוך מסגרת, ומלמד כיצד לחיות כאינדיבידואל יצירתי המשתלב בתוך חברה.

     

     

    סדנות לגישור מוזיקלי

     

    בשנים האחרונות ערכתי, בין היתר, סדנות לגישור מוזיקלי – דרך הדיאלוג המוזיקלי לפתרון קונפליקטים ולמניעת אלימות, כחלק מתכנית רחבה וכוללת, שפיתחתי וערכתי.

     בסדנות אלה הנחיתי בני נוער ומבוגרים, אנשי חינוך, עולים וותיקים, לבטא באמצעות המוזיקה את רגשותיהם ואת הדילמות מחיי היום יום שלהם. ניתנה להם הזדמנות להאזין איש למוזיקה של רעהו. בתחילה היא נשמעה מוזרה ורחוקה מן האוזן, מן ההבנה ומן היכולת לקבל אותה ואת מי שהביאה לסדנה, כדי ליצור דיאלוג אמתי המבוסס על שותפות ועל הסכמה.

     

    מוזיקה מבית אבא ועוד

     

    המשתתפים הביאו מוזיקה מבית אבא – מגרוזיה וממרוקו, מרוסיה ומתימן, מפולין ועוד, וכן מוזיקה המשקפת את טעמם האישי. בפעילות זאת נחשפו קונפליקטים ודעות קדומות, ואלה היוו אתגר ליצירת דיאלוג.

     

    באמצעים שונים: נגינה ושירה, צפייה בסרטים מוזיקליים והאזנה לסגנונות שונים ולצורות שונות במוזיקה, תיארו המשתתפים אירועים וקונפליקטים, וניסו למצוא להם פתרון בעזרת המודלים שלמדו בסדנה.

     

     

    המוזיקה היא, אכן, כלי חשוב להפחתת האלימות

     

    הפעילות בסדנה תרמה לחיזוק הדימוי העצמי של המשתתפים ואפשרה להם התנסות בשיח אמתי כבסיס לגישור ולהבנה בתוך הקבוצה. הם למדו לנהוג בכבוד איש כלפי רעהו וכלפי תרבותו, על מאפייניהם הייחודיים. במעקב אחרי ההתנהלות החברתית נרשמה ירידה במקרי האלימות, ונוכחנו לדעת כי המוזיקה היא, אכן, כלי חשוב להפחתת האלימות.

     

    לסיום

     

    אני מאמינה שאם נכיר בכך שהמוזיקה מייצגת ומשקפת תהליכים חברתיים בעולם שלנו, ואם נבין זאת, נוכל להביא את המוזיקה לחיי היום יום, ולהשתמש בה כאמצעי תקשורתי.

     

    בדרך של התבוננות על עצמנו ועל הסביבה נוכל לעשות את מוזיקה לכלי מגשר במצבי קונפליקט, ולעודד באמצעותה שיתוף פעולה, משמעת והקשבה הדדית, ובכך נפתח אקלים של שיח, המכיל מרחבים של הקשבה ושל סבלנות. ואין ספק: כך נתמודד בהצלחה עם תופעות של אלימות. 

    1  ליאונרד ברנשטיין, רבגוניותה של המוסיקה, רשפים, תשל"ג 1973. עמ' 15.

     

    2  Kjell Skyllstad, Creating a Culture of Peace. The Performing Arts in Interethnic Negotiations, Intercultural Communication, ISSN 1404-1634, 2000, November, issue 4 Editor: Prof. Jens Allwood
    URL: http://www.immi.se/intercultural 

    ביבליוגרפיה

    שוש אברמוביץ הרטום, גישור מוזיקלי, דרך הדיאלוג המוזיקלי לפתרון קונפליקטים

     

     

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/10/12 20:47:
      הנושא של דיאלוג קרוב ללבי הייתי רוצה לדבר אתך עליו . אשמח לדבר אתך. תודה שוש
        9/6/12 09:16:
      תודה על המאמר המרתק, מאמינה שלמוסיקה כמו לשאר האומנויות יש כח מרפא עצום, אוהבת מוסיקה, אך יש לי כמה חורים בהשכלה המוסיקלית, נהניתי לקרוא את המאמר אשמח לקרוא עוד.שבת נעימה
        23/5/12 16:33:
      מעניין מה שאת אומרת. לדעתי הצורך האנושי בסיפוק מסוג זה הוא עדין בגדר תעלומה. במבט אבולוציוני לתופעת האלימות הסברים למכביר אבל לתופעת ההתרגשות ממוזיקה, שהיא אנושית בכל מובן, אין הסבר של ממש.
        3/5/12 21:53:
      מוזיקה זה החיים***************
        3/5/12 12:16:

      http://cafe.themarker.com/video/2397062/

        2/5/12 06:01:
      לאה יקרה על מנת להתאים את הרפרטואר המוסיקלי למקרה האלימות צריכים להיות מיומנים הן במוסיקה והן בגישור. כמוסיקולוגית וכמגשרת חוויתי שעות רבות של ניסיון בתחום שמאפשר לי לשלוף בעת הצורך יצירה המתאימה לאירוע האלימות אם לדוגמא היה זה מקרה של רעש -באמתחתי אוסף של מנגינות ועמן רעשים מסוגים שונים.וסביב זה מתפתח דיאלוג מה צרם לי ומה היה לי נעים ושיחה על הפרעה סובייקטיבית ועל אובייקטיביות בנושא הרעש ומשם לחוקים. אם הקונפליקט נוצר בגלל דעה קדומה ואי קבלת השונה-הצדדים מתבקשים להביא מוסיקה שהם הכי אוהבים וסביב השוני והטעמים השונים במוסיקה שמביאים נחשפים הקונפליקטים ,ואם הביאו סגנונות דומים -מחזקים את המשותף. ועוד.... אם את מתעניינת בנושא אני ממליצה לך ללמוד גישור –יש הרבה אלמנטים דומים ביניהם ותוכלי לבנות לך רפרטואר משל עצמךכמובן בתנאי שיש לך רקע מוסיקלי. יום נפלא
        1/5/12 23:20:

      http://cafe.themarker.com/image/1374555/

        1/5/12 17:04:
      הנושא הזה מאד מעניין אותי. באופן תיאורטי אני מבינה איך יכולה המוסיקה לגשר בין גורמים אלימים ולהביא אותם להפסקת האלימות. אבל בחיים המעשיים, איך זה נעשה, מי בדיוק העושה, איך הוא יודע לבחור יצירות המתאימות לאלימות הספציפית, איך משתפים איתו פעולה התלמידים והמורים? גם האלימות אינה דומה בכל המקרים, וכמובן האלימים שונים. אשמח אם תהיה הרחבה בכוון הפרקטי.

      ארכיון

      פרופיל

      שוש הרטום
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין