כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    מי ומה צריכים להשתנות בשיטה הכלכלית-חברתית, כדי שנתוני המאקרו הטובים של המשק, יורגשו בכל בית בישראל?
    איך יוצרים שיטה כלכלית שתשרת אותנו, במקום שאנו נשרת אותה?
    מדוע ישראל הפכה לאחת המדינות היקרות בעולם?ואיך הגענו לצמרת העולמית בפערים החברתיים והכלכליים?

    מהפכות לא יעזרו. להיפך - הן מסוכנות.
    גם המחאה החברתית לא תושיע אותנו.
    ערבות הדדית בינינו וסולידריות חברתית הן צו השעה
    ותתפלאו - הן גם משתלמות מבחינה כלכלית.

    0

    העלייה באבטלה, הבחירות ועל החשבון שנקבל ב"יום שאחרי"

    0 תגובות   יום שני, 30/4/12, 14:56

    איך נוכל כולנו להיות גאים, ב"עיקרון היד הנעלמה", שבמקום לייצר כאן דרוויניזם כלכלי וחברתי, ייצר כאן חברה הרמונית, שיוויונית יותר ושפע לכולם?

     

    מן העיתונות: נתונים שחורים במשק: האבטלה זינקה לכמעט 7%; שינוי שיטת המדידה "הוסיף" כבר 72 אלף מובטלים 

    רק לאחרונה התפארו רה"מ, שר האוצר ונגיד בנק ישראל בשיעור אבטלה נמוך של כ-5% ■ ואולם, שינוי שיטת המדידה של הלמ"ס, בשילוב עם גידול בכוח העבודה האזרחי, הקפיצו את האבטלה ב-41% לעומת המצב ערב שינוי שיטת המדידה

    http://www.globes.co.il/news/article.aspx?fbpdid=1000744611

     

    תגובתי:

    אנחנו בצרות, אל לא בגלל האבטלה: שיטת המדידה שונתה רק לאחרונה והיא עדיין לא יציבה ולכן ההסתכלות הנכונה היא רבעונית.

    למרות הכותרת הפרובוקטיבית, במבט רבעוני האבטלה בישראל נותרה יציבה והיא עדיין נמוכה, בהשוואה לרוב המכריע של מדינות ה- OECD . 
    אז הכל בסדר, אפשר לעבור לאייטם הבא? ממש ממש לא. תמשיכו לקרוא.

    שנת בחירות מייצרת בדר"כ עלייה בפעילות הכלכלית במשק וירידה באבטלה:

    למרות השפעות ממתנות מהעולם ולמרות הצורך לבצע קיצוץ משמעותי מאוד בתקציב המדינה, כדי לממן את התחייבויותיה של המדינה במסגרת יישום המלצות וועדת טרכטנברג, לא סביר שנראה עלייה דרמטית באבטלה בישראל.

    למה?

    מעבר לצמיחה במשק, ניתן לציין כי שנת בחירות נחשבת בדר"כ לשנה טובה לכלכלה.

    מערכת בחירות מייצרת תנופה חיובית לכלכלה ולמשק. 

    היא מייצרת משרות בתחום הפירסום, הדפוס והאינטרנט, 

    היא גם מעלה את הרגישות של הממשלה לתחומי כלכלה וחברה ולגישה חברתית.
    אין מצב שראש הממשלה, שנערך לבחירות מוקדמות, יישאר אדיש לנתוני אבטלה גרועים. מן הסתם הוא יעשה הכל כדי לסיים את הקדנציה באקורד חיובי.
    לטובת המשק ולטובתנו, נקווה שהבחירות תתקיימנה בהקדם ושלא יהיה זמן לכלכלת בחירות. אם הבחירות יתעכבו לסוף השנה, הנזק הכלכלי למשק יהיה אדיר וכולנו נרגיש אותו ב"יום שאחרי" . 

     

    גלולת "היום שאחרי" תהיה קשה מאוד לבליעה

    מה שהממשלה עושה עכשיו ותעשה עד הבחירות הקרובות, צריך להילקח על ידי כולנו בערבון מוגבל מאוד.

    כי יום אחרי יום הבחירות, יגיע החשבון לתשלום.

    מישהו הרי צריך לשלם ולממן את החקיקה הסוציאלית המרשימה ( על הנייר) של החודשים האחרונים, לרבות חוק חינוך חובה חינם מגיל 4, הטבות מס רבות, דיור בר השגה ועוד.

    כמו שכתבתי בעבר, הקיצוצים והגזירות בדרך והם יהיו מאוד מאוד כואבים ומשמעותיים.

    פרדוקס, יד אחת העניקה, חוקקה והתחשבה, כדי ליצור כאן כלכלה אנושית יותר, שיוויונית יותר, זולה יותר לכולם

    אבל אותה יד ( ממשלת ישראל) תיאלץ, מייד אחרי הבחירות, להטיל גזירות, מיסים וקיצוצים תקציביים כואבים שיפגעו בכולנו ובמיוחד באלה שזקוקים היו לשינוי המתבקש הזה בסדר העדיפויות הלאומי, כמו אוויר לנשימה.

     

    אנחנו ללא ספק במבוי סתום. כל השיטה הכלכלית. כרגע, המערכת תוחזק בצורה מלאכותית בגלל הבחירות המתקרבות וגם מכח האנרצייה והמומנטום של הצמיחה המרשימה בשנת 2011. אגב, זה גם מה שקורה כרגע בארה"ב.

    מבוי סתום, או הזדמנות לשנות את כללי המשחק?

    אבל העתיד לוט בערפל ואין פתרונות כלכליים מסורתיים שיאפשרו להחזיק את המקל ב-2 קצותיו. מצד אחד לשמר את ההישגים הכלכליים והחברתיים של השנה האחרונה, להוציא אותם מהכח אל הפועל ומצד שני לשמור על יעד הגירעון, על מסגרת התקציב ועל האחריות התקציבית. השמיכה פשוט קטנה מלכסות את כל המיטה.

    ברור שהשיטה הכלכלית מיצתה את עצמה. צריך פרדיגמה חדשה, המבוססת על ההכרה שהמפתח בפיתרון טמון בהתקשרות חדשה בינינו, בסולידריות חברתית, בהתחשבות ובדאגה איש לרעהו. שיטה כלכלית שתיגזר מיחסים כאלו בינינו, מערבות הדדית, תייצר בהכרח משק יציב יותר, שיוויוני יותר, הוגן יותר ותחשוף את הפוטנציאל הכלכלי האדיר והאמיתי שיש במשק הישראלי.

    הפיתרון שלך נשמע יפה, אבל כסף לא נוצר יש מאיין

    כשמדברים על "עודפים" שיווצרו בכלכלת הערבות, יש שחושבים שמדובר בפנטזיה. אבל בעצם, קל מאוד להדגים אותם באמצעות שתי דוגמאות פשוטות.
    האחת – הכלכלה השחורה. ההיקף האדיר שלה, עשרות רבות של מיליארדי ₪ בשנה ככל הנראה בסביבות 100 מיליארד ₪, יכול "לסדר" את תקציב המדינה ואת כל הדרישות החברתיות המוצדקות. היעלה על הדעת שכשנחיה בערבות הדדית בינינו, את, אתה או אני נעלים הכנסות ולא נשלם מס אמת? ברור שלא.
    הדוגמה השנייה קשורה ליוקר המחייה. עזבו את האינפלציה, היא נמוכה ולא רלוונטית. האינפלצייה מודדת לא את רמת המחירים עצמה, אלא את השינוי ברמת המחירים. כלומר אם מוצר עולה 1000 ₪ והתייקר במהלך שנה ב-10 ₪, נגיד שיש אינפלציה של 1%, לא נורא נכון?  הבעייה שלנו בישראל היא שהמחיר האמיתי של המוצר צריך להיות אולי 500 ₪ בלבד.
    למה אנחנו משלמים כפול? כי היצרנים, הסיטונאים, המשווקים והמפרסמים – כולם רוצים את הנתח שלהם ופועלים מתוך פונקציית רווח שמטרתה מקסימום רווחים לעצמם. הם לא אשמים, זו הנורמה, כך לימדו אותנו מגיל צעיר וזה מה שהסביבה שלנו מעריכה.

    ואל ניתמם ונראה אותנו הצרכנים כקורבנות. למה לא? הרי אנחנו אלה שמשלמים את המחיר החברתי והכלכלי הנורא של יוקר המחייה.
    התשובה היא שאנחנו לא רק פגועים של השיטה, קורבנות שלה, אלא גם חלק אינטגרלי ממנה. כולנו לא רק לקוחות, אלא גם יצרנים, משווקים, מפרסמים, עובדים, או בקיצור חלקים מאותה שיטה כלכלית מנופחת ודורסנית.

    ערבות הדדית היא לא רק צו השעה, היא גם תשתלם לכולנו

    לכן, התקווה היא קודם כל בהסדרת היחסים החברתיים והבינאישיים בינינו. הכלכלה תתיישר כמעט בעצמה.

    אז נוכל כולנו להיות גאים, ב"עיקרון היד הנעלמה", שבמקום לייצר כאן דרוויניזם כלכלי וחברתי, ייצר כאן חברה הרמונית, שיוויונית יותר ושפע לכולם.

    זה לא חלום רחוק. זה בהחלט בהישג ידנו.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין