הסיפור שלי מתחיל היום, מנקודה זו. מהשניה בה העברתי את עיניי ועיינתי בשקידה רבה בספר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" מאת רובין ס' שארמה המתורגם לעיברת. קראתי בעיון רב, עד שהגעתי לחלק האומר : " גלה מה אתה באמת אוהב לעשות והפנה אליו את כל האנרגיה שלך". אז החלטתי להתחיל לכתוב כלפי חוץ, אל עיני העולם, לא רק להשאיר את כתביי בין התיקיות במחשבי האישי, אלא לכתוב כדי לעלות את התובנות שלי אל אנשים אחרים, אופקים שונים ויעדים אינסופיים.

הכתיבה תמיד הייתה אצלי מעין פורקן, פורקן על לב שנשבר, על תקופה שעברה, על התבגרות מהירה. אך כיום הכתיבה לי היא מטרה.

אני יותר ממאושרת שיצא לי לעזור אומץ ופשוט להחליט שהבלוג הזה, לא יהיה עוד בלוג על החיים האישיים שלי, עוד בלוג על מה שאני עוברת ביום יום, אין זה יומן אישי אשר מתפרסם אל עבר הסביבה, אלא בלוג העוסק בחוכמת חיים אחרת, בזיק וברצון עז לנסות ולשנות את מה שרובינו חושבים שהוא בלתי אפשרי. והדרך הנכונה היא להתחיל בקטן לנסות ולשנות את הפרט, את האני, לנסות ולשנות את עצמי ואת דרך החשיבה שלי.

ולכן בכל פוסט אשר יעלה מידי יום ביומו התמקד בציטטה אחרת מתוך הספר ואקח אותה לכיוונים שאני מבקשת לקחת אותם.

"כשעין אחת דרוכה לקראת היעד, נשארת רק עין אחת להנחות את התהליך"-

בעודי קוראת את המשפט, אני נפעמת מרמת החוכמה שצריך האדם כדי לבנות את המשפט, כדי ליצור אותו ומצד שני הדהם מהיכולת של האדם המודרני באמת ליישם אותו. תחשבו כאשר אנחנו שמים לעצמנו יעד לפעמים אנחנו שוכחים שעלינו גם ליהנות מהדרך, ללמוד מהדרך. כי לרוב הדרך היא העיקר, היא הקושי הפיזי ובעיקר המנטאלי בו אנו שואבים את כל הכוחות והרצונות שטמונים בנו ומעלים אותם כלפי חוץ. הדרך היא בדיוק המקום בו אנו מגלים את הדברים הנסתרים בנו, שאפילו אנחנו לא ידענו שקיימים בתוכנו. לפעמים הדרך קשה ויש אנשים שיאמרו כי היא כמעט בלתי אפשרית רק בגלל שיש דברים שאנחנו לא רוצים לדעת על עצמנו, או לגלות, לא רוצים לחשוב על עצמנו או להרגיש. אנחנו בונים לעצמנו מחסומים בכל יום, בכל דקה ובכל שנייה כדי להתעלם ממה שהטבע ברא. התמקדות בדרך היא התשובה לכך שאל המטרה אנחנו נגיע בביטחה.

ברגע שאני לא יודעת ליהנות מהדרך, ללמוד ממנה ואפילו לצמוח מהכאב שטמון בה אני בהחלט מפסידה את המטרה.

בסופו של יום המטרה לא מלמדת אותנו כלום מכלום, היא רק אבן דרך נוספת למטרה אחרת.

תחשבו על חייכם כאוסף של מטרות כל מטרה היא מדרגה המרוחקת בצורה זו או אחרת מהמדרגה השניה, המכילה בתוכה מכשולים כאלה או אחרים מהמדרגה הבאה. אם לא נדע להתמודד עם המכשולים והמרחק הקיים בין המדרגה הזו שאנו עומדים עליה לבין הבאה לא רק שלא נגיע למטרה, אלא גם לא נרחיב את האופקים האישיים שלנו, את הלימוד האישי שיפתח אותנו.

ותמיד זיכרו שאנחנו אלו שבוחרים אם לעלות במדרגות או דווקא לרדת בהם.