כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    לא רק לימודי הספרות

    12 תגובות   יום שני, 30/4/12, 20:25

     

    תומר ולמר ("לימודי הספרות גוססים", Ynet 27.4.2012) אינו מציג את התמונה כולה: כל המערכת גוססת. דעיכת הספרות אינה שונה ממקצועות רבים אחרים – שהתלמידים טורחים עבורם רק בכדי לעבור מבחנים – שאין בהם עניין וסקרנות אינטלקטואלית כלשהי. בכדי לשנות את המצב לא די להיאנח, או להשמיע הצהרות אפולוגטיות בנוסח משרד החינוך. צריך לבצע שינויים מפליגים ולהפוך כל אבן. הדיבורים המגוחכים על הטכנולוגיה שנכנסה לתחום הספרות ממש אינם הכיוון.


    הבעיה המהותית ביותר, שבה צריך לטפל באופן דחוף, היא הדלות הלשונית של הילדים ובני הנוער. אין לנו צורך בעדות של המורות מן הכתבה; כל אחד מאיתנו פוגש את הנכות הזאת על כל צעד ושעל. לשפה הדלה יש השלכות – כולנו מכירים קצת את פיאז'ה – על יכולת החשיבה. אנחנו חושבים בעיקר במילים, ואם אלה חסרות אזי הדלות אינה מסתיימת בהן. השלכותיה ניכרות בהבנת הנקרא, בקשיי המפגש עם כל טקסט מודפס וביכולת לחשיבה שאכנה אותה כאן – "פילוסופית".


    בכדי להתמודד עם בעיות השפה צריך להניח הצידה חלק ניכר מן המקצועות, שגם כך אין ערך ממשי בלימודם, ולהקדיש שעות רבות בשבוע להעשרת השפה. המציאות האובייקטיבית, בה "הטקסט הזעיר" (מינוח מקצועי: צ'טים, מיילים, סמסים, כותרות, פרסומות וכיו"ב) שולט בכיפה, יוצרת עבור הילדים בעייה אמיתית. הם אינם זונחים את השפה מרוב נחת, אבל בית-הספר אינו עושה את האיזון הנדרש בכדי לשמר רף גבוה של התמודדות לשונית. במצב הזה אין פלא שהתלמידים אינם קוראים ספרות יפה: היא קשה עבורם כאילו היתה שפה זרה.


    הבעייה הלשונית משפיעה על כל תחומי הדעת, וכמובן, בעיקר על אלה שהם עתירי מלל. את הספרים של פעם החליפו ספרים "חזותיים" – צבעוניים ומעוטרים בשפע תמונות. מחקר אמריקני מן הזמן האחרון  מצא, שאם רוצים לשפר את יכולת הקריאה והבנת הנקרא של ילדי הגן הבוגר וכיתות א', צריך לקרוא לילדים סיפורים, ולהפנות את תשומת-לבם לטקסט המודפס, ולאו דווקא לציורים. ההליכה אל האוריינות החזותית היתה "כניעה" לנסיבות התקופה; עכשיו צריך להתחיל במרץ ובנחישות לתקן.


    אבל בכל אלה לא סיפרנו עדיין את העלילה כולה (הגוססת...). השינוי הגדול צריך לבוא בעקבות יצירת אתוס לימודי חדש, שבו התלמידים אינם ישובים באופן פאסיבי בשיעור הספרות, או שיעורים אחרים, אלא הם עצמם יצרני ידע: חוקרים, מציגים ידע לאחרים, מסכמים (ואז גם נדרשים להשתמש בשפה ראויה), והמורים משנים את תפקידם בכיתה, משורדים למנחים של פעילויות למידה משמעותיות. הדברים הללו נאמרו כבר אין ספור פעמים ע"י אנשים רבים, אבל אזני משרד החינוך רחוקות, ועד היום גם – אטומות. הדברים הללו אינם מייצגים גישה עתידנית לחינוך, אלא משהו הדרוש כבר שנים. הפיגור שאנחנו נתונים בו – הולך וגדל.

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        4/5/12 04:49:

      צטט: חינוך אחר 2012-05-02 13:57:52

      מיקי שלום, איני רואה כל ניגוד בין עמדותינו. נהפוך הוא.

       

       

      שלום גם לך,

       

      לא התייחסתי רק למה שאתה כתבת. אנ שמח שאינך רואה הבדל בין עמדותינו.

      זה לא קורה הרבה :-)

       

        2/5/12 13:57:
      מיקי שלום, איני רואה כל ניגוד בין עמדותינו. נהפוך הוא.
        2/5/12 11:14:
      אני רוצה לכפור בכמה מהאמירות שנכתבו: הילד שלי בגן ילדים. יש לו שתי גננות מעולות שהן עולות חדשות ושהעברית שלהן לא מרשימה בלשון המעטה. העברית שלו לעומת זאת, היא נפלאה. חלק בא מהבית, וחלק אחר אנחנו מייחסים לטלוויזיה: בערוץ "הופ" מקפידים מאוד על עברית תקנית, לעתים באופן מוגזם. לימוד ספרות יפה בבית ספר הוא אסון. לקח לי שנים לקרוא ספרות מופת ולהנות ממנה לאחר שהתבקשתי בתיכון לנתח את אנטיגונה, הילדים מרחוב מאפו או את אנה קרנינה. כדי ללמד עברית תקנית צריך בראש ובראשונה שמורים ישלטו היטב בשפה. אני מכיר המון אנשי חינוך ששפתם רחוקה מכך. יש להבדיל בין הבעה בכתב לבין הבעה בע"פ. אני מבחין בקושי גדול אצל הסטודנטים שלי להתבטא היטב בכתב, לעומת זאת, שפת הדיבור שלהם סבירה ולמעלה מכך. כיוון שמערכת החינוך כשלה לדברי כל מי שכתבו לפני, הרי שיש להניח שאת השפה הרהוטה יחסית הם קיבלו בצבא, או שמא בתאילנד. סלנג איננו מילה גסה. הוא מאפיין של שפה חיה. ניתן להתגעגע לשפת חכמים או לשפת התנ"ך, אבל אנו חיים בכפר גדול, מילים לועזיות נכנסות לשפה ואני לא רואה בכך אסון, אולי אפילו להיפך. אז כן, יש מקום לשיפור ותמיד יהיה, אבל הקינות והנהי מוגזמים לחלוטין. השיפור הראשון שנדרש הוא השוואת מעמד העברית למעמד השפה הזרה. הידעתם שלא ניתן לגשת לבגרות בעברית ביותר משתי יח"ל? עד שיבטלו או שישנו את מתכונת הבחינות, יש לאפשר לתלמידים שחפצים בכך להתמחות בעברית. זה גם יגרום למערכת להציג חומרי לימוד חדשים ומתקדמים וכו'.
        2/5/12 10:03:
      איזה אחוז מהמורות יושבות בערב לקרוא להנאתן ספר טוב? שני אחוזים, או ארבעה? אני אומר "להנאתן" כי לימוד ספרות ומקצועות דומים נחשבים בבתי הספר לעינוי. אין מורימורות שיודעים וקוראים, אז מי ינחיל את זה?
        1/5/12 23:01:
      רוצה להוסיף זוית... האם שמת לב לאחרונה,למדף הספרים לגיל הרך? האם ראית את איכות הקיטש ורדידות השפה? בודדים הספרים האיכותיים באמת. האם שמת לב כיצד הורים צעירים פונים אל ילדיהם הפעוטים בלשון ''תינוקית'' ובאינטונציה לא מותאמת ומנציחים שגיעות לשוניות בהערצה? ... אז כל מה שרציתי לומר הוא,שבעיות השפה מתחילות עוד הרבה לפני בית הספר ויש לתת גם עליהן את המחשבה.
        1/5/12 15:18:

      "עֹבְרֵי בְּעֵמֶק הַבָּכָא מַעְיָן יְשִׁיתוּהוּ גַּם בְּרָכוֹת יַעְטֶה מוֹרֶה. יֵלְכוּ, מֵחַיִל אֶל-חָיִל;    יֵרָאֶה אֶל-אֱלֹקים בְּצִיּוֹן."

       

      ומה הפלא?

      ירושלים היא בירת פילסטין בילאדי, ווא-רוחי.

      יהודה ושומרון זה שטחים כבושים בלפלנד או בתאי-לנד.

       

      מענין כמה אנשי חינוך ידעו לקרוא נכון את המשפט לעיל.

      כרגיל בדבריך על "אתוס לימודי חדש" וצורת הישיבה אתה מוכיח שאנשי חינוך הם חסרי ראיה מערכתית, והאחרונים להבין בחנוך.

      כשאתה תבין את המשמעות העמוקה של משה רבנו: ושננתם לבנך ודברת בם, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשוכבך ובקומך, אתה תבין היכן הבעיה.

      חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִימִים, אַף נַחֲלַת שָׁפְרָה עָלָי:

        1/5/12 10:02:

      ברור שאתה צודק!  אך נראה שהרכבת הזאת כבר איחרה את המועד ומשרד החינוך הנוכחי בפרט ממוקד מטרה :לגרום לתלמידיו להיו מחוברים לשורשי הארץ לאו דווקא לשורשי השפה. קרי, השקעה בטיולי שורשים למערת המכפלה והשקעה לא מעטה בביטול ספרי אזרחות שלא נעימים לאוזניהם והחלפתם בכאלה הגורמים לזיקפה לאומית:)

        1/5/12 09:29:

      לשוני כואבת מרוב צקצוקים, אך פני החינוך כפני הכלב. מה שכן מערכת החינוך תוססת במגזר הדתי-חרדי עם תקציבים שמעולם לא היו להם,  האם זה שיפר את התוצאות? לא על פי המחקר האחרון שנערך.

        1/5/12 09:17:
      כמה חשוב שכתבת. אכן אנו חושבים במילים. אני חזרתי לקרוא לילדים שלי סיפור לפני השינה למרות שהם מעדיפים טלויזיה בדיוק מהסיבה הזו. חשוב ומומלץ לכול ההורים לעשות זאת. מלבד הרחבת השפה גם הדימיון פועל בניגוד לטלויזיה המאכילה בכפית את המוח וזו אינטראקציה יקרה מפז.

      http://cafe.themarker.com/image/2471700/

        30/4/12 23:32:

       

       

      החופש מזין את התרבות ואת הלמידה !  

      בכנס השנתי של "האגודה למען קידום המדע" אשר התקיים לאחרונה, נאמר רבות על הרעות של הבורות המדעית שקיימת באוכלוסייה בכללותה. מנהיגים רבים הדגישו שהידע המדעי האוניברסאלי הוא דבר מכריע בקביעת מדיניות ציבורית נבונה בדמוקרטיה, כמו כן הוא מכריע בשמירה על העליונות במדע ובטכנולוגיה.

      ההאשמה על חוסר העניין שמפגין הנוער כיום הוטלה על בתי ספרינו ועל האוניברסיטאות, בכל הרמות. בזה, יתכן שרוב האנשים יכולים להסכים. זה ברור שבתי הספר היום עושים עבודה איומה בחינוכם של ילדים ברוב התחומים -- אופי, אחריות חברתית, ואזרחות טובה, כמו כן קריאה, כתיבה, היסטוריה, ומדע. ככל שיותר כסף מוציאים, נראה שהתוצאות הן יותר עלובות. כיתות יותר קטנות, מתקנים חדשים, ציוד יותר יקר, וצבא אמיתי של צוות תמיכה שנראה שאינו עוזר.

      אולם הפתרון המוצע על ידי המרצים בכנס של "האגודה למען קידום המדע" * היה רק חזרה על אותן הנוסחאות הישנות אשר לעיתים כל כך קרובות נכשלו בשנים האחרונות יותר שיעורים במדע, יותר דרישות, יותר מדריכים מוסמכים המתווספים לתוכנית הלימודים החל מכיתה א´ ועד האוניברסיטה. מה שהמנהיגים האלה כנראה שוכחים, הוא הניסיון השורשי שהוא הבסיס של הדמוקרטיה: המקורות של הדמוקרטיה נובעים מהאמונה, שכפיה היא היפוכה של צמיחה אישית. האופן הבלתי רגיל בו צמחו הדמוקרטיות המערביות, מוכיח שככל שהאנשים נהנים מיותר חופש בתוך החברה, כן החברה בכללותה נהנית מיותר קידום אינטלקטואלי ומוסרי. הדמוקרטיות הליברליות נבנו על בסיס עקרון מאוד חשוב זה, אולם מנהיגינו בתחום החינוך, נראה שהם כל כך לא מודעים לעובדה זו, ממש כמו כל ילד בור !

      התרופה לבעיית הבורות המדעית, לכל בורות אחרת -- וגם לאלימות -- היא, לעקור אחת ולתמיד את המחלה אשר ביסודה: כפיה בבתי הספר. הטבע האנושי בחברה החופשית נרתע מכל ניסיון להכניס אותו בכוח לתוך איזושהי תבנית. ככל שיותר דרישות אנחנו מערימים על הילדים בבית הספר -- ועל הסטודנטים באוניברסיטה -- כך בטוח יותר שנרחיק אותם מהחומר אותו אנחנו מנסים לדחוף דרך גרונותיהם. התשובה האמיתית היא חופש בבית הספר -- חופש לכל ילד ונער, מכל גיל, לבחור את הפעילויות אשר סקרנותו הטבעית מובילה אותו אליהן ! ככלות הכול, הדחף של הילדים לשלוט בעולם מסביבם הוא אגדי. על בתי ספרינו לשמור את הדחף הזה חי על ידי הזנתו בחופש שהוא זקוק לו כדי לצמוח.

      נחוצות פחות פעילויות חובה, לא יותר -- למעשה, עדיף שלא תהיה פעילות חובה בכלל. אנשים אשר תוהים באם יש הגיון לדבר, עליהם להביט בניסיון של בתי הספר הדמוקרטיים בדגם סדברי, אשר מוקמים ממש על בסיס עקרונות אלה. התוצאות הן בסך הכול מצוינות, כפי שהיינו מצפים.  

      בתי הספר להם מדינתנו זקוקה נואשות, כדי להבטיח חברה בת קיימא של אזרחים יצירתיים, בעלי יוזמה, וחופשיים, הם בתי ספר המאפשרים לתלמידים חופש לעסוק בכל דבר שמעניין אותם. דגמים אחדים של בתי ספר כאלה קיימים בעולם כיום, והם מבשרים עולם חדש של חינוך.

      -----------------
      * ראו: דו"ח ועדת הררי - "מחר 98" (שימו-לב, שנת  1998 !!).

       

       

        30/4/12 21:08:
      העלית נושא חשוב וכל כך עצוב שאני מנסה להתאושש לפני שאטפל בו. התפתחותה של השפה העברית לכוון שפת סלנג, הכוללת גם ביטויים באנגלית ובשפות אחרות, והעדר קריאה מסודרת של ספרות עברית, מספרי ילדים טובים ועד ספרות טובה וחשובה, הביא לכך שהמתחנכים אינם מבינים את הספרות העברית הקלאסית. כמו כן את ספרי הקריאה השונים. לא אוכל לתת כאן עצות לשיפור המצב. זה דורש הרצאה ארוכה. אספר על קוריוז. בהיותי מורה צעירה מאד (אחר כך עברתי לצד האקדמי של ההוראה) בקשתי מתלמידי לקרוא ספר על פי בחירתם. להציג לפנינו גיבור הספר ולהסביר מדוע הוא אהוב/שנוא עלינו. כל זאת בפתח היום בחמש דקות. זו הייתה הצלחה ממש. ילדים קראו ספרים על פי המלצת החברים, הם למדו להתנסח נכון במשך חמש דקות, ללא נייר כתוב. השיא היה שילדה מגמגמת רצתה להשתתף ונגמלה מהגמגום. אני יודעת שזה קוריוז, אבל התלמידים למדו ממנו הרבה. חייבים לתכנן לימודי ספרות שיתאימו לימינו. שהתלמידים יאהבו את השיעורים הללו ואת מה שילמד בהם.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין