נובלס אובליג'... האצילות מחייבת... זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, לחיצת יד שאיננה שבה ריקם. . על אהבתה של רחל המשוררת לזלמן שז"ר.... ועוד פרטים נוספים אחרים, בהמשך במדור "הוספת תגובות". . כמה מילים על... הנשיא שהיה מקורב לאדמו''ר מחב''ד . .
. זלמן שַזָּר, היה נשיאה השלישי של מדינת ישראל, סופר וחוקר ובעצמו פירסם כמה ספרים ובהם מזיכרונותיו ומחקריו. חלק מהפרסומים מופיעים לראשונה בספר והם הנוגעים לנפתולי חיים עם רעייתו רחל כצנלסון-שז"ר וכן לפרשת גידולה ונעוריה של בתם היחידה רודה שמאז שנולדה סבלה מקשיים שמנעו ממנה להשתלב בחברה רגילה ודרשה טיפול וחינוך מיוחד. בנוסף להיותו של שז"ר חוקר, סופר ואיש פוליטי הוא היה משורר בעברית ויידיש. הוא היה נואם מחונן וכל נושא שדיבר עליו, עשה זאת בהתלהבות חסידית שינק ממוצאו ממשפחה של חסידי חב"ד. מספרים כי התלהבותו הגיעה עד כדי כך שכאשר אמר "ועכשיו נצעד שני צעדים קדימה" צעד שני צעדים עד שנפל מבמת האולם. . למשפחה של חסידי חב"ד ומילדותו התאהב בספר העברי. הוא היה מאושר כאשר אביו נתן לו לעזור בסדור הספרים לפני פסח. . את קשריו עם עולם העיתונות החל בימי נעוריו מיד אחרי שהגיע למצוות. בא' בשבט הופיע הגיליון הראשון של העיתון "הירחון" – עיתון עברי ציוני היוצא מדי חודש בחודשו על ידי העורך והמוציא לאור ז. רובשוב. כל העיתון נכתב בכתב ידו של העורך בן השלוש עשרה שכלל בעיתונו שירים, מחקרים ומהם בשמות עט שונים. העיתון הופיע בששים טפסים וכלל גם מודעות וכרוניקה מהמתרחש בעיירה. מאז ילדותו שלט שז"ר בלשון העברית ומכתביו להוריו נכתבו בעברית שורשית. . המשפחה עברה לסטויביצ' ובה התפתח הנער שניאור זלמן רובשוב. על שיריו היה חותם בראשי התיבות שז"ר – שניאור זלמן רובשוב, וכאשר נבחר כשר החינוך והתרבות הראשון, קבע את שז"ר כשמו הרשמי. . בהיותו בן חמש עשרה הצטרף למפלגת "פועלי ציון" בסטויביצ' ולאחר מכן עבר לוילנה והחל בפעילותו המפלגתית. בעוד שרבים מבני דורו ניתקו עצמם מהדת נשאר שז"ר יהודי מסורתי ובלבו ונשמתו נשאר חסיד חב"ד. . הוא החל בלימודיו ב"אקדמיה לחוכמת ישראל" בפטרבורג ושם התוודע לרב הנזיר דוד כהן וידידותם נשמרה לאורך ימים ושנים. . שם הכיר את רעייתו לעתיד רחל כצנלסון ולימים, בשנת 1920, נישאו השניים. רחל כצנלסון היתה גם היא עסקנית ולעתים נסעו שניהם בעניני המפלגה וכמעט שלא נפגשו. שז"ר מרמז על כך וכותב כי כאשר הוא מגיע הביתה היא נוסעת וכאשר היא חוזרת הוא נוסע וכמעט אין להם זמן להיפגש. . בעוד שרחל וזלמן היו אנשי "פועלי ציון" חלק גדול מבני משפחתה היו מאנשי התנועה הרבזיוניסטית. . בכנסת השניה כיהנו שניים מבני המשפחה, שז"ר מטעם מפא"י ובת שבע כצנלסון מטעם "הציונים הכלליים". . בנם של בת שבע כצנלסון ובעלה ראובן היה העו"ד שמואל תמיר שכיהן כחבר כנסת וכשר המשפטים. היריבות הפוליטית לא השפיעה כלל על היחסים במשפחה שהיו טובים. . את ביקורו הראשון בארץ ישראל ערך שז"ר הצעיר בשנת 1911 ושהה בה כחודש ימים. . הוא למד באוניברסיטאות בפרייבורג ושטרסבורג ואת תוארו בהיסטוריה ופילוסופיה קיבל באוניברסיטת ברלין. . בשליחות המפלגה ביקר בארצות אירופה והשתתף בקונגרסים הציוניים. בשנת 1924 הגיע לארץ ישראל ונבחר כחבר בוועד הפועל של ההסתדרות.
הוא כתב את המאמרים הראשיים וכאשר ברל כצנלסון פרש מעריכת העיתון, שימש כממלא מקומו ולאחר פטירתו נתמנה כעורך הראשי, תפקיד שמילא עד שנת 1949 , עת נתמנה כשר החינוך והתרבות. . שז"ר היה ידוע כהוגה דעות ואיש רוח. הוא לא הצטיין בכישרון אדמיניסטרטיבי, היו שאמרו בהלצה - כי הוכחה שיש אלוקים היא העובדה שהעיתון מופיע בכל יום למרות ששז"ר הוא העורך. . בשנת 1940 כאשר נפטר זאב ז'בוטינסקי הופיע "דבר" במסגרת שחורה ובראש העיתון הופיע הספדו של שז"ר על ז'בוטינסקי. . חבריו במפא"י זעמו על כך, והוא השיב כי אפשר לחלוק על ז'בוטינסקי מבחינה מפלגתית ורעיונית, אך אין להתעלם מכישרונותיו וממעלותיו, אשר אחת מהן, לדברי שז"ר, היה תרגום שירי ביאליק לרוסית, וכך בזכות ז'בוטינסקי התוודע הציבור לביאליק. . והתאכזרו למעפילים שעלו לארץ ישראל, הכריזה הנהלת הסוכנות על שביתת רעב של מנהיגי הישוב, ועל אף חולשתו ומחלתו השתתף שז"ר בשביתה. . את סדר פסח שחל בימי השביתה חגגו השובתים באכילת כזית מצה באופן סמלי. הוא השתתף במשלחת ההסתדרות לפראג שם התכנס האינטרנציונל. . שהחליטה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. . אלה שישבו לידו מספרים כי כאשר כולם היו במתח לקראת תוצאות ההצבעה, פיזם לעצמו ניגון חב"ד לפרקי תהלים. . באותה עת התחזקו קשריו עם חסידי חב"ד והוא נפגש עם הרב יוסף יצחק שניאורסון הרבי מלובאויטש שישב בניו יורק. . לימים סייע שז"ר לחסידי חב"ד להתיישב בארץ ועזר להקמת כפר חב"ד. בשיחותיו עם הרבי הזכיר שז"ר את גישתם השלילית של חסידי חב"ד לתנועה הציונית. . כל ימיו שמר שז"ר על זיקתו לחב"ד יחד עם התנגדותו לגישה האנטי ציונית של האדמו"ר. בשיחתם נשבר הקרח והחלה התקרבותו של שז"ר לאדמו"ר. האדמו"ר אמר לשז"ר "קודם היה זמן אחר ועכשיו שוב זמן אחר". . קשריו של שז"ר עם האדמו"ר העמיקו, ובמיוחד עם האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון יורשו של רבי יוסף יצחק וחסידי חב"ד ראו בשז"ר אחד משלהם והקדישו מבנה על שמו בכפר חב"ד "בית שז"ר". שר חינוך התמנה לשר החינוך והתרבות הראשון והגיש את "חוק חינוך חובה תש"ט". ימיו כשר החינוך והתרבות לא היו קלים. חלק מהזמן בילה בבית חולים והמשרד נוהל על ידי פקידים. . בתקופת כהונתו רצתה מפא"י לכפות חינוך חילוני על העולים החדשים ובמיוחד על עולי תימן. ועדת חקירה ממשלתית קבעה כי אכן היתה כפיה אנטי דתית \ ובסופו של דבר נפלה הממשלה והכנסת הראשונה פוזרה אחרי שנתיים וחצי. . שז"ר הוצע כשגריר ישראל בברית המועצות, אך ממשלת ברית המועצות סירבה לאשר את המינוי. . שז"ר התפטר מהממשלה ונבחר להנהלת הסוכנות היהודית, שם כיהן כראש מחלקת ההסברה ומ"מ יו"ר ההנהלה. . בניגוד לתפקידו במשרד החינוך הצליח מאוד בפעילות בסוכנות ובקשריו עם יהודים בארצות הגולה. .
. קשריו עם הרבי מלובאויטש מנחם מנדל שניאורסון העמיקו והתקיימה ביניהם חליפת מכתבים והוא התייעץ עם האדמו"ר בענייניו האישיים וביקש כי יתפלל לשלום בתו רודה. . צידד שז"ר בגישת ההלכה והתנגד להתקפות על הרבנות. הוא יזם את פניית בן גוריון ל"חכמי ישראל" מכל שכבות העם היהודי ורובם צידדו בגישת ההלכה. . כאשר נפטר הנשיא יצחק בן צבי נבחר שז"ר לנשיא השלישי. החוגים הדתיים היו שבעי רצון מבחירתו של שז"ר וציינו לשבח את דבקותו במסורת ישראל. במסגרת תפקידו קיבל את האפיפיור פאולוס השישי בביקורו בארץ ישראל בשנת 1964. האפיפיור זלזל במעמדה של ישראל ואת דברי תודתו לשז"ר הפנה ל"הוד מעלתו נשיא ישראל מר זלמן שז"ר – תל אביב" ולא הכיר בירושלים כבירת המדינה. . בתקופת כהונתו ערך שז"ר קבלות פנים לסופרים ואישי רוח במשכנו. ממשלת ברית המועצות נענתה לבקשתו והרשתה לבני משפחתו וביניהם אחיו אברהם לעלות לישראל. בתקופת כהונתו הראשונה חל פילוג במפא"י עקב פרשת לבון , וידידו דוד בן גוריון פרש ממפא"י התפטר מראשות הממשלה והקים את רפ"י. . כנשיא לא התערב שז"ר בענינים המפלגתיים, אך כמובן שהזעזועים במפא"י היו למורת רוחו. שז"ר יצא לביקורים בקהילות ישראל בגולה וכאשר ביקר בארצות הברית יצא לפגישה בניו יורק עם האדמו"ר מלובויטש. הוא הגיע למעונו של הרבי ונתקבל אצלו ל"יחידות". ביקורו של שז"ר אצל האדמו"ר עורר ביקורת וגם בסיעת מפא"י התקיפו את שז"ר על כך כי הלך לבקר את האדמו"ר. הטענות היו כי בתור נשיא מדינה היה על הרבי לבוא אל הנשיא. אפילו חבריו הקרובים התקיפו אותו על הביקור ... ושז"ר השיב "החלטתי בלבי, ולבי אמר לי שעלי ללכת – והלכתי כמו ששאלתי את לבי". הוא סיפר כי ארבעת אלפים יהודים חיכו לבואו לחצר הרבי. את ביקורו סיכם שז"ר במלים "הייתי מאוד מאושר שהלכתי". . מן הראשונים שבאו לכותל היה הנשיא זלמן שז"ר. חבוש כובע פלדה אמר פרקי תהלים ליד הכותל המערבי כשלצדו חיילי צה"ל. הוא ביקר למרות גילו המתקדם בשטחים המשוחררים ועודד את הפצועים בביקורו בבית החולים. גם המתנחלים בחברון ובגוש עציון זכו לברכתו. . בשנת 1968 הסתיימה תקופת כהונתו הראשונה, ובהיותו בן 78 החליטה מפא"י להציג מועמדותו לכהונה שניה. חלק מחברי הכנסת של מפא"י התנגדו לכך. כנגדו לא הוצגה מועמדות נגדית וכל חברי הכנסת חוץ מסיעת רק"ח וסיעתו של אורי אבנרי תמכו במועמדותו. ההפתעה היתה כשנגד 86 חברי כנסת מכל המפלגות שתמכו בו, נמצאו בהצבעה 24 פתקים ריקים, שכנראה כללו את מתנגדיו ממפלגת העבודה. . נתן דעתו על בעיית הילדים המוגבלים בשכלם ויזם הקמת מכון חינוכי רפואי להכשרת מורים ומטפלים במוסדות לילדים מוגבלים בשכלם ונרתם להשגת תרומות לשם כך, כאשר הוקם המכון הוא נקרא על שם רחל שז"ר. . וכאשר קיבל הזמנה להיות סנדק לילד היהודי הראשון, בנו של ברוך נחשון, שלח ברכה והתנצל שלרגל התחייבויות קודמות לא יוכל להשתתף בברית ולקבל את מצוות הסנדקות. להלן המכתב שכתב שז"ר אל ברוך נחשון מראשוני המתנחלים. .
שלום רב וברכה נאמנה!
מזל טוב וסימן טוב לרך הנימול לך ולכל בני החבורה הקדושה, מתנחלי עיר האבות תיבנה ותיכונן.
אילו לא הייתי קשור בהבטחה קודמת שאיני יכול לדחותה, הייתי רואה זאת כזכות גדולה ולתענוג רב לבוא לחברון ולהשתתף אישית בשמחה הנדירה הזאת.
ראשית לשמחות הבאות עליו, עליכם ועלינו.
ישמח האב ותגל האם ויראו כל המתנחלים ברכה והצלחה במאמציהם החלוציים וזכות אבות האומה תעמוד לכם ולכולנו. מוקירכם ומכבדכם – זלמן שז"ר". . וגולדה מאיר מונתה לראש הממשלה. . היא המשיכה לקיים את ממשלת הליכוד הלאומי שהקים לוי אשכול, אך במהלך כהונתה פרשו נציגי גח"ל מהממשלה. . מתוך הספר מתגלה כי שז"ר פעל לעזרה לאנשים חסרי יכולת וביקש מראש עירית ירושלים מרדכי איש שלום ומראש עירית נתניה עובד בן עמי לסייע לאנשים חסרי יכולת. . כן עודד עליית סופרי יידיש לישראל ובמיוחד ניסה לפעול למען "ידיד לבבו" הסופר חיים גראדה שיעלה לארץ. . הוא קיים בבית הנשיא מסיבות לסופרים ואנשי רוח. בין אלה הרב עדין שטיינזלץ מחבר הפרוש לתלמוד, מפעל שהחל בשנת 1967 ועומד להסתיים בקרוב. . בשנת 1970 הלכו לעולמם תוך זמן קצר המשוררת לאה גולדברג, הסופר ש"י עגנון והמשורר נתן אלתרמן. . שז"ר ספד לכל השלושה באירועים פומביים ומעל דפי העיתונות. . קשריו עם האדמו"ר החבד"י העמיקו ובברכתו לאדמו"ר לקראת פסח תש"ל כותב שז"ר "לאדמו"רי האהוב שליט"א" ודן עמו בהדפסת מהדורות חדשות של כתבי אדמו"רי חב"ד. לחלק מהפרסומים סייע שז"ר מכספו. . הוא זכה לראות בתחילתה של עלית יהודים מברית המועצות. . באחד ממכתביו לאדמו"ר כותב שז"ר . "אעיז לצאת מגדרי שגדרתי לי כל השנים ואתנה לפניו את מרי שיחי בעניין אישי מאוד.
בת יחידה ואהובה לנו, רודה בת רחל שהמר שדי לה.
היא מונוגלאוידית מלידתה.
רבת רגש ואוהבת נגינה וציור ומיטיבה מאוד עם חברותיה, אבל מידת שכלה מועטה.
היא נחשבת בעיני מוריה ומחנכיה כמפגרת. ...
פתאום קפץ קרום על עיניה ושלשום הכנסנו אותה לבית חולים... לבי חרד מאוד" . והוא מבקש מהאדמו"ר שיתפלל לשלומה. . בשנה האחרונה לכהונתו נחנך בית הנשיא החדש ושז"ר דרש כי בבית יתקיים בית כנסת. . בית הכנסת אכן הוקם ונוהל בנוסח חב"ד. . סמוך לערב ראש השנה תשל"ג נרצחו הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ואת ברכתו לעם לראש השנה פתח שז"ר בדברי הספד לחללים. . זיקתו לשטחים המשוחררים גברה והוא רצה לעבור לגור בעיר העתיקה, אך כפי שכתב לרבי בגלל מחלת אשתו נאלץ לדחות תוכנית זאת. . מדי שנה ציין את יום הולדתו בעליה לתורה בבית הכנסת "צמח צדק" של חב"ד בעיר העתיקה. . שנתו האחרונה במשכן הנשיא היתה רווית צער. אשתו אושפזה בגדרה, בתו חלתה והוא עצמו נשאר בודד במשכן הנשיא וחולשתו גברה. . היו כאלו שרצו להציע לשז"ר להאריך את כהונתו, אך הרבי דרש ממנו שלא יעשה כן והוא הודיע כי בתום כהונתו יפרוש. המדינה העמידה לרשותו דירה ברחוב קרן היסוד 41, ולשם העביר את ספרייתו בת 12.000 ספרים. ככל שעמד לו כוחו המשיך בפעילותו הספרותית ושקד על כינוס כתביו. לפי דרישתו הוקם בקומה התחתונה של הבית בית כנסת. . נגזר עליו לחוות את מלחמת יום כיפור והדחתה של ידידת נפשו גולדה מאיר. . אחד ממכתביו האחרונים מוקדש ל"יקיר לבי" יצחק רבין. הוא מברך אותו על בחירתו למועמד לראש הממשלה והוא מזכיר לרבין את קרובי משפחתו ויחוסו למשפחת כהן. . הוא כותב "את השרשרת המפוארת שלך אני יודע ויודע, והיא מתווספת למפעליך ומוסיפה משקל". הוא מזכיר כי משפחת כהן התייחסה לחסידי חב"ד. . הוא מגנה את עזר וייצמן שדיבר כנגד רבין ומשוה אותו לבלעם שתום העין הקדמון ש"נקרא לקלל ונמצא מברך". . כוחו הלך ונחלש והוא אושפז בבית חולים הדסה, כשמשמרת חסידי חב"ד קוראת פרקי תהלים. . ב-י"ט בתשרי תשל"ה נפטר והובא לקבורה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. . לפי צוואתו אמר פרופ' אפרים אלימלך אורבך קדיש והרב הראשי לשעבר איסר יהודה אונטרמן השמיע דברי הספד. . מספר חודשים לאחר מכן נפטרה רעייתו ונקברה לצדו. . בשנת תשמ"ג נפטרה בתם. . במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, נולד במיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית) היה נשיאה השלישי של מדינת ישראל, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה. תוכן עניינים[הסתרה] |
תגובות (21)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אילת יקרה לליבי
תודה שהבאת לנו, חידדת לי את ידיעותיי
התמוגגתי לקרוא אותך
אלפי הבדלות מחוסר התענינותי בשיעורי היסטוריה (-:
* כוכב אהבה ממני
וחיבוק אוהב ונשיקות חמות לליבך, יקירתי
שבוע ניפלא
.
שבת שלום לכולם.
שלכם בידידות ובאחוה.
אילת השחר,
לאה חרמון.
אבי הנחל - דרך חדש (סינגל בכורה)
.
.
הרב ישראל בער אודסר,
ממנהיגי חסידות ברסלב
המכונה בעל הפיתקה
ניהל התכתבויות עם הנשיא זלמן שזר,
קיבץ את המכתבים לספר -- אב"י הנחל
הרב אודסר ניהל התכתבות עם הנשיא זלמן שזר
ו-32 ממכתביו אליו קובצו לאחר מכן בספר "אב"י הנח"ל".
.
.
ר' ישראל דב אודסר
על אדם להיות אמן ואומן המילה על מנת לדייק בַתמצות,
כפי שעשתה רחל המשוררת.
.
שירי האהבה שלה היו הן לגבריה
והן לארץ ישראל המתחדשת .
המילים נכתבו כאילו והן נכתבות מרחוק,
עבור אהבה בלתי מושגת,
כזו שלא יכולה להתממש,
אהבה נכזבת.
.
תודה על פוסט עשיר ומכובד.
.
טוב לדעת אודות האיש המיוחד ורב הפעלים.
אֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ.../ רחל
אֵין בְּלִבִּי עָלֶיךָ, הֵן הַמּוּעָט לִי רָב.
כָּךְ מִשִּׁפְעַת הַזֹּהַר בַּקַּיִץ תִּיקַר
קֶרֶן שֶׁמֶשׁ אַחַת בַּסְּתָו.
אֶל הַחַיִּים הַחוֹפְזִים עַל פָּנַי אֶשָּׂא עֵינַיִם
שְׁלֵווֹת. כָּל שִׂמְחָה לִי שִׂמְחָה לֹא צְפוּיָה –
תְּהִי בְּרוּכָה שִׁבְעָתַיִם.
מִקֶּרֶן זָוִית אֶסְתַּכֵּל בַּחַיִּים הַחוֹפְזִים עַל פָּנַי,
שָׁלוֹם לַהוֹלְכִים! הַאִם אֶתְאַוֶּה גַם לִטֹּל?
וְלָתֵת, רַק לָתֵת, כְּלוּם לֹא דַי?
כמה מילים על רבי דוד כהן הנזיר,
מחבריו הקרובים של זלמן שז"ר.
.
.
תפישת עולמו של הרב דוד יהודה אריה לייב כהן - המכונה "הרב הנזיר"
הושפעה רבות מעולם הסוד והנסתר.
עם זאת היה חוקר, פילוסוף ודקדקן גדול.
אף שנהג מנהגי נזירות כאי שתיית יין וגידול שער,
ובמנהגי פרישות נוספים כמו צמחונות ושתיקה מרובה
שגזר על עצמו בעיקר בשבתות,
חינך את תלמידיו להיות מעורבים בחיי הכלל.
.
ואכן תלמידיו כמו
חתנו הרב שלמה גורן,
ובנו הרב שאר ישוב כהן, שהתגייסו לצה"ל והתמסרו לענייני הכלל.
.
הרב הנזיר האמין שהנבואה צריכה לחזור לעם ישראל בעת החדשה.
בספרו "קול הנבואה" עסק רבות בעניין זה,
והדגיש את היתרון שיש לשמיעה על הראייה
כיסוד מרכזי בתפיסת היהדות לאורך הדורות.
.
במסגרת חיפוש הנבואה נהג לשוטט במדבר יהודה כדי למצוא מקורות השראה.
.
הנזיר העיד על כך שרבו, הרב קוק,
העריך את עריכת אורות הקודש עד כדי שאמר
"הנני לומד את עצמי מתוך הספר"
וכן שאמר שהנזיר הוא היחיד שהוא סומך עליו בעריכת כתביו[3
גַּן נָעוּל /רחל
לזר
מִי אַתָּה? מַדּוּעַ יָד מוּשֶׁטֶת
לֹא פּוֹגֶשֶׁת יַד אָחוֹת?
וְעֵינַיִם אַךְ תַּמְתֵּנָּה רֶגַע
וְהִנֵה שָׁפְלוּ כְּבָר נְבוֹכוֹת.
גַּן נָעוּל. לֹא שְׁבִיל אֵלָיו, לֹא דֶרֶךְ.
גַּן נָעוּל – אָדָם.
הַאֵלֵךְ לִי? אוֹ אַכֶּה בַּסֶּלַע
עַד זוֹב דָּם?
.
את השיר הזה כותבת אישה בת שלשים-ושמונה.
חולה במחלה קשה ומגורשת מביתה.
השיר מוקדש ל"זר".
האם ה"זר" הוא האדם באשר הוא – זר ונעול בפני הזולת?
האם "זר" הוא כינוי פרטי (אולי ראשי תיבות)?
ואם כך, "זר" אינו באמת זר, אלא אינטימי וסודי;
סוד שבינו לבינה הנעול כגן בפני הסביבה.
.
בית ראשון
השיר פותח בשתי שאלות המופנות לנמען כלשהו, זולת, עמו הדוברת מנסה ליצור קשר. האדם אליו הדוברת פונה מאופיין בעיניים מושפלות ונבוכות שאינן מישירות מבט אל הדוברת, וביד שאיננה מושטת לפגוש את ידה של הדוברת, המבקשת קשר. הנמען איננו מוכן להיפתח אל הדוברת. הניכור כה עמוק עד שהדוברת כלל איננה יודעת מי הוא העומד מולה. "מי אתה?" – היא שואלת ותוהה מדוע איננו מגיב על ניסיונה ליצור אתה קשר או מגע. ההתמקדות ביד המושטת שאיננה פוגשת יד אחות, מעצימה את תחושת הזרות ואת חוסר הנכונות ליצור קשר.
בית שני
בבית השני נעלמת הפנייה הישירה אל הנמען ואת מקומה תופסת אמירה מכלילה: "גן נעול - אדם". כלומר האדם הוא גן – מטאפורה המרמזת על יופי, טוב, אבל הגן הזה נעול בפני הזולת - סגור ומסוגר. אמירה מכלילה זו מהווה תשובה לשאלה הפותחת את השיר: "מי אתה?". מהאמירה המכלילה אפשר להניח שהדוברת איננה מתכוונת לנמען הספציפי דווקא אלא תוהה באופן כללי על מהות האדם, על האפשרות לגעת נגיעה מהותית כלשהי בזולת.
סיום השיר
שאלות הדוברת בסיום, מבטאות את ההתלבטות הניצבת בפניה: עליה להחליט כיצד ברצונה להתמודד עם העובדה שהאדם הוא גם נעול ואין דרך להגיע אליו: האם להשלים עם כך שאין שביל ולא דרך, לוותר וללכת לדרכה, או האם לנסות, למרות הקושי וחוסר שיתוף הפעולה, לסלול דרך ולפרוץ את מחסום הזרות. האם על אותה יד מושטת – שלא פוגשת יד אחות – להכות בסלע – עד זוב דם? להמשיך ולנסות גם במחיר הפגיעה, בתקווה, כמעט אבודה שהסלע יתפורר והגן החבוי בפנים – יתגלה סוף סוף? אין תשובה לשתי השאלות החותמות את השיר.
תשתית מקראית בשיר
ברקע שתי אלוזיות:
אהבתה של רחל המשוררת לזלמן שז"ר.
חלומותיה של רחל בלובשטיין סלע
נעו בין תפרחת האמנות לבין הפריחה עצמה של החקלאות.
טלי קורל כותבת אודות רחל,
שבארבעים ואחת שנות חייה הותירה חותם שאין כדוגמתו על השירה העברית.
מאת: טלי קורל
רחל התיישבה בישראל "במקרה",
כשהארץ הייתה כתחנת-מעבר עבורה ועבור אחותה, בדרכן ללימודי אמנות באירופה.
רחל העבירה את ימיה בין רוסיה לישראל,
לעיתים מבחירה, לעיתים מכורח המציאות והמלחמה.
מושבה האהוב בארץ היה מושב דגניה,
שממנו למרבה הצער סולקה בבושה בעת גסיסתה מהשחפת בערוב ימיה.
'את החולה ואנו הבריאים', נכתב לה במכתב הפרידה מהיישוב.
.
רחל נפטרה צעירה מאוד, בגיל 41, ממחלת השחפת שממנה נפטרה גם אמה כשרחל הייתה בת 16 בלבד.
על חייה של הנערה שהחלה לכתוב שירה בגיל 14, ושחלומה הגדול מלבד הכתיבה היה בניית הארץ,
העיב, בעיניה, צל של חוסר הגשמה ועמידה על קצה המצוק, על קצות האצבעות, על הר נבו, מבלי ממש להגיע.
.
ואילו אנו, בשאננות הבנאלית של ההווה,
מעדיפים לזכור אותה ולדמיינה בזכרון הפרטי והקולקטיבי שלנו כמשוררת ישראלית בשלה
שבירכה אותנו בטנא יצירות, שהפך ללב ליבה של התרבות הישראלית.
.
רחל, הקרויה מאז השנים שלאחר מותה 'רחל המשוררת',
נחשבת המשוררת העברית הראשונה –
הישג מרשים ויוצא דופן עבור נערה שעלתה לארץ בנעוריה מרוסיה וכתבה בכלל שירים ברוסית,
שחלקם התגלו רק לאחר מותה.
.
חוט השני של המוות
חייה ושירתה נסוך בהם חוט השני של המוות,
ובעיקר בשיריה המאוחרים נכרכים גם יחד קימורי האדמה הישראלית
עם ההכרה הפיזית ממש במוות הקרב,
עם הציפייה למאכלת חסרת הרחם והחסד.
.
אהבות מיוחדות היו לה, ובחייה הקצרים, משנת 1890 ועד ל1931,
ציר חייה נכרך בזה של דמויות ישראליות מרתקות אחרות:
.
לימודי החקלאות הובילו אותה להכרת האישים שהשפיעו על שירתה ועל חייה.
.
בשנות העשרים המוקדמות שלה עברה לחוות כנרת שם הכירה את
ברל כצנלסון, את אהרן דוד גורדון ואת זלמן רובשוב, הלא הוא זלמן שז"ר.
.
עם זלמן שז"ר היה לה רומן, ואהבתה אליו מתגלית בשירים שהקדישה לו,
בהם מוכר בעיקר 'גן נעול' מ-1927, הטראגי במידה גדולה,
המספר בכנות את אכזבתה מקרירותו של זלמן שהיה עבורה חתום.
.
הוא בתורו תרגם משיריה ליידיש, באותה שנה, והוא לא היה היחיד לעשות כן.
משוררים ואישים אחרים גם הם תירגמו משיריה (ביניהם א.ליסין, אהרון צייטלין, דב סדן),
וכיום היא מתורגמת לשפות רבות, בהן איטלקית, אספרנטו, פולנית, גרמנית, סלובקית והונגרית.
.
את האספרנטו למדה מבן זוגה מיכאל ברנשטיין בעת לימודיה בצרפת,
כשברנשטיין היה במובנים רבים האהבה המשמעותית בחייה,
ולו הקדישה את השיר 'זמר נוגה' שבו כתבה "אחכה לך עד ייכבו חיי".
.
זוגיותם נקטעה עם סירובו לעלות עמה לישראל.
.
בין שתי שפות, שתי גדות
סגנון הכתיבה של רחל קנה לה את הצלחתה,
לא פחות מהתוכן האנושי, הסנטימנטלי והאינטיליגנטי כל כך של שיריה –
באופן כל כך אירוני ומקסים למישהי שעברית כלל לא הייתה שפת אמה.
.
אולי זוהי הסיבה ששיריה כל כך נוגעים מצד אחד,
אך כל כך פשוטים מצד אחר.
והרי זו גאונות – ליצור את המינימליזם החד והמרטיט,
להיות אמן של ממש בשפה שנייה,
בצמוד להמשך הכתיבה בשפת האם.
.
על אדם להיות אמן ואומן המילה על מנת לדייק בַתמצות, כפי שעשתה רחל.
.
שירי האהבה שלה היו הן לגבריה הן לארץ ישראל המתחדשת –
והמילים נכתבו כאילו נכתבות מרחוק,
עבור אהבה בלתי מושגת,
כזו שלא יכולה להתממש,
אהבה נכזבת.
.
רחל, שחיה בישראל את מרבית חייה,
כתבה עליה כאילו היתה עבורה מושא מרוחק וזר לנצח נצחים.
אולי זה מה שהצליח לשמר אותה כאדמה קסומה בעיניה ובליבה.
.
ולצד המלנכוליה, האופטימיות וההתמסרות לפעמים גם מתוגמלות,
ולצד הפסימיות מתגלה אהבת-אדמה טהורה, מיסטית.
.
שירה 'עץ אגס' משנת 1924 הוא אולי אחד השמחים שבשיריה, השמחים באופן פשוט.
.
ב"תמורה" משנת 1926 כבר מבוטאת בחריפות בשורת המוות,
היכן שרחל ידעה בדרכה הייחודית למזג בין הוקרתה לטבע לבין ההכלה של כליונה,
שהוא חלק בלתי נפרד ממנו.
.
שירת רחל המשוררת לאהוב לבה,
זלמן שז"ר.
.
האצילות מחייבת.
לחיצת יד שאיננה שבה ריקם...
גם אחרי 47 שנה...
זכיתי לכתוב פוסט על הנשיא זלמן שז"ר.
אשרינו.
.