נובלס אובליג' - האצילות מחייבת - זלמן שז"ר נשיאה השלישי של מדינת ישראל.
נובלס אובליג'... האצילות מחייבת... זלמן שז"ר, נשיאה השלישי של מדינת ישראל, לחיצת יד שאיננה שבה ריקם. . על אהבתה של רחל המשוררת לזלמן שז"ר.... ועוד פרטים נוספים אחרים, בהמשך במדור "הוספת תגובות". . כמה מילים על... הנשיא שהיה מקורב לאדמו''ר מחב''ד . .
. זלמן שַזָּר, היה נשיאה השלישי של מדינת ישראל, סופר וחוקר ובעצמו פירסם כמה ספרים ובהם מזיכרונותיו ומחקריו. חלק מהפרסומים מופיעים לראשונה בספר והם הנוגעים לנפתולי חיים עם רעייתו רחל כצנלסון-שז"ר וכן לפרשת גידולה ונעוריה של בתם היחידה רודה שמאז שנולדה סבלה מקשיים שמנעו ממנה להשתלב בחברה רגילה ודרשה טיפול וחינוך מיוחד. בנוסף להיותו של שז"ר חוקר, סופר ואיש פוליטי הוא היה משורר בעברית ויידיש. הוא היה נואם מחונן וכל נושא שדיבר עליו, עשה זאת בהתלהבות חסידית שינק ממוצאו ממשפחה של חסידי חב"ד. מספרים כי התלהבותו הגיעה עד כדי כך שכאשר אמר "ועכשיו נצעד שני צעדים קדימה" צעד שני צעדים עד שנפל מבמת האולם. . למשפחה של חסידי חב"ד ומילדותו התאהב בספר העברי. הוא היה מאושר כאשר אביו נתן לו לעזור בסדור הספרים לפני פסח. . את קשריו עם עולם העיתונות החל בימי נעוריו מיד אחרי שהגיע למצוות. בא' בשבט הופיע הגיליון הראשון של העיתון "הירחון" – עיתון עברי ציוני היוצא מדי חודש בחודשו על ידי העורך והמוציא לאור ז. רובשוב. כל העיתון נכתב בכתב ידו של העורך בן השלוש עשרה שכלל בעיתונו שירים, מחקרים ומהם בשמות עט שונים. העיתון הופיע בששים טפסים וכלל גם מודעות וכרוניקה מהמתרחש בעיירה. מאז ילדותו שלט שז"ר בלשון העברית ומכתביו להוריו נכתבו בעברית שורשית. . המשפחה עברה לסטויביצ' ובה התפתח הנער שניאור זלמן רובשוב. על שיריו היה חותם בראשי התיבות שז"ר – שניאור זלמן רובשוב, וכאשר נבחר כשר החינוך והתרבות הראשון, קבע את שז"ר כשמו הרשמי. . בהיותו בן חמש עשרה הצטרף למפלגת "פועלי ציון" בסטויביצ' ולאחר מכן עבר לוילנה והחל בפעילותו המפלגתית. בעוד שרבים מבני דורו ניתקו עצמם מהדת נשאר שז"ר יהודי מסורתי ובלבו ונשמתו נשאר חסיד חב"ד. . הוא החל בלימודיו ב"אקדמיה לחוכמת ישראל" בפטרבורג ושם התוודע לרב הנזיר דוד כהן וידידותם נשמרה לאורך ימים ושנים. . שם הכיר את רעייתו לעתיד רחל כצנלסון ולימים, בשנת 1920, נישאו השניים. רחל כצנלסון היתה גם היא עסקנית ולעתים נסעו שניהם בעניני המפלגה וכמעט שלא נפגשו. שז"ר מרמז על כך וכותב כי כאשר הוא מגיע הביתה היא נוסעת וכאשר היא חוזרת הוא נוסע וכמעט אין להם זמן להיפגש. . בעוד שרחל וזלמן היו אנשי "פועלי ציון" חלק גדול מבני משפחתה היו מאנשי התנועה הרבזיוניסטית. . בכנסת השניה כיהנו שניים מבני המשפחה, שז"ר מטעם מפא"י ובת שבע כצנלסון מטעם "הציונים הכלליים". . בנם של בת שבע כצנלסון ובעלה ראובן היה העו"ד שמואל תמיר שכיהן כחבר כנסת וכשר המשפטים. היריבות הפוליטית לא השפיעה כלל על היחסים במשפחה שהיו טובים. . את ביקורו הראשון בארץ ישראל ערך שז"ר הצעיר בשנת 1911 ושהה בה כחודש ימים. . הוא למד באוניברסיטאות בפרייבורג ושטרסבורג ואת תוארו בהיסטוריה ופילוסופיה קיבל באוניברסיטת ברלין. . בשליחות המפלגה ביקר בארצות אירופה והשתתף בקונגרסים הציוניים. בשנת 1924 הגיע לארץ ישראל ונבחר כחבר בוועד הפועל של ההסתדרות.
הוא כתב את המאמרים הראשיים וכאשר ברל כצנלסון פרש מעריכת העיתון, שימש כממלא מקומו ולאחר פטירתו נתמנה כעורך הראשי, תפקיד שמילא עד שנת 1949 , עת נתמנה כשר החינוך והתרבות. . שז"ר היה ידוע כהוגה דעות ואיש רוח. הוא לא הצטיין בכישרון אדמיניסטרטיבי, היו שאמרו בהלצה - כי הוכחה שיש אלוקים היא העובדה שהעיתון מופיע בכל יום למרות ששז"ר הוא העורך. . בשנת 1940 כאשר נפטר זאב ז'בוטינסקי הופיע "דבר" במסגרת שחורה ובראש העיתון הופיע הספדו של שז"ר על ז'בוטינסקי. . חבריו במפא"י זעמו על כך, והוא השיב כי אפשר לחלוק על ז'בוטינסקי מבחינה מפלגתית ורעיונית, אך אין להתעלם מכישרונותיו וממעלותיו, אשר אחת מהן, לדברי שז"ר, היה תרגום שירי ביאליק לרוסית, וכך בזכות ז'בוטינסקי התוודע הציבור לביאליק. . והתאכזרו למעפילים שעלו לארץ ישראל, הכריזה הנהלת הסוכנות על שביתת רעב של מנהיגי הישוב, ועל אף חולשתו ומחלתו השתתף שז"ר בשביתה. . את סדר פסח שחל בימי השביתה חגגו השובתים באכילת כזית מצה באופן סמלי. הוא השתתף במשלחת ההסתדרות לפראג שם התכנס האינטרנציונל. . שהחליטה על הקמת מדינה יהודית בארץ ישראל. . אלה שישבו לידו מספרים כי כאשר כולם היו במתח לקראת תוצאות ההצבעה, פיזם לעצמו ניגון חב"ד לפרקי תהלים. . באותה עת התחזקו קשריו עם חסידי חב"ד והוא נפגש עם הרב יוסף יצחק שניאורסון הרבי מלובאויטש שישב בניו יורק. . לימים סייע שז"ר לחסידי חב"ד להתיישב בארץ ועזר להקמת כפר חב"ד. בשיחותיו עם הרבי הזכיר שז"ר את גישתם השלילית של חסידי חב"ד לתנועה הציונית. . כל ימיו שמר שז"ר על זיקתו לחב"ד יחד עם התנגדותו לגישה האנטי ציונית של האדמו"ר. בשיחתם נשבר הקרח והחלה התקרבותו של שז"ר לאדמו"ר. האדמו"ר אמר לשז"ר "קודם היה זמן אחר ועכשיו שוב זמן אחר". . קשריו של שז"ר עם האדמו"ר העמיקו, ובמיוחד עם האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון יורשו של רבי יוסף יצחק וחסידי חב"ד ראו בשז"ר אחד משלהם והקדישו מבנה על שמו בכפר חב"ד "בית שז"ר". שר חינוך התמנה לשר החינוך והתרבות הראשון והגיש את "חוק חינוך חובה תש"ט". ימיו כשר החינוך והתרבות לא היו קלים. חלק מהזמן בילה בבית חולים והמשרד נוהל על ידי פקידים. . בתקופת כהונתו רצתה מפא"י לכפות חינוך חילוני על העולים החדשים ובמיוחד על עולי תימן. ועדת חקירה ממשלתית קבעה כי אכן היתה כפיה אנטי דתית \ ובסופו של דבר נפלה הממשלה והכנסת הראשונה פוזרה אחרי שנתיים וחצי. . שז"ר הוצע כשגריר ישראל בברית המועצות, אך ממשלת ברית המועצות סירבה לאשר את המינוי. . שז"ר התפטר מהממשלה ונבחר להנהלת הסוכנות היהודית, שם כיהן כראש מחלקת ההסברה ומ"מ יו"ר ההנהלה. . בניגוד לתפקידו במשרד החינוך הצליח מאוד בפעילות בסוכנות ובקשריו עם יהודים בארצות הגולה. .
 . קשריו עם הרבי מלובאויטש מנחם מנדל שניאורסון העמיקו והתקיימה ביניהם חליפת מכתבים והוא התייעץ עם האדמו"ר בענייניו האישיים וביקש כי יתפלל לשלום בתו רודה. . צידד שז"ר בגישת ההלכה והתנגד להתקפות על הרבנות. הוא יזם את פניית בן גוריון ל"חכמי ישראל" מכל שכבות העם היהודי ורובם צידדו בגישת ההלכה. . כאשר נפטר הנשיא יצחק בן צבי נבחר שז"ר לנשיא השלישי. החוגים הדתיים היו שבעי רצון מבחירתו של שז"ר וציינו לשבח את דבקותו במסורת ישראל. במסגרת תפקידו קיבל את האפיפיור פאולוס השישי בביקורו בארץ ישראל בשנת 1964. האפיפיור זלזל במעמדה של ישראל ואת דברי תודתו לשז"ר הפנה ל"הוד מעלתו נשיא ישראל מר זלמן שז"ר – תל אביב" ולא הכיר בירושלים כבירת המדינה. . בתקופת כהונתו ערך שז"ר קבלות פנים לסופרים ואישי רוח במשכנו. ממשלת ברית המועצות נענתה לבקשתו והרשתה לבני משפחתו וביניהם אחיו אברהם לעלות לישראל. בתקופת כהונתו הראשונה חל פילוג במפא"י עקב פרשת לבון , וידידו דוד בן גוריון פרש ממפא"י התפטר מראשות הממשלה והקים את רפ"י. . כנשיא לא התערב שז"ר בענינים המפלגתיים, אך כמובן שהזעזועים במפא"י היו למורת רוחו. שז"ר יצא לביקורים בקהילות ישראל בגולה וכאשר ביקר בארצות הברית יצא לפגישה בניו יורק עם האדמו"ר מלובויטש. הוא הגיע למעונו של הרבי ונתקבל אצלו ל"יחידות". ביקורו של שז"ר אצל האדמו"ר עורר ביקורת וגם בסיעת מפא"י התקיפו את שז"ר על כך כי הלך לבקר את האדמו"ר. הטענות היו כי בתור נשיא מדינה היה על הרבי לבוא אל הנשיא. אפילו חבריו הקרובים התקיפו אותו על הביקור ... ושז"ר השיב "החלטתי בלבי, ולבי אמר לי שעלי ללכת – והלכתי כמו ששאלתי את לבי". הוא סיפר כי ארבעת אלפים יהודים חיכו לבואו לחצר הרבי. את ביקורו סיכם שז"ר במלים "הייתי מאוד מאושר שהלכתי". . מן הראשונים שבאו לכותל היה הנשיא זלמן שז"ר. חבוש כובע פלדה אמר פרקי תהלים ליד הכותל המערבי כשלצדו חיילי צה"ל. הוא ביקר למרות גילו המתקדם בשטחים המשוחררים ועודד את הפצועים בביקורו בבית החולים. גם המתנחלים בחברון ובגוש עציון זכו לברכתו. . בשנת 1968 הסתיימה תקופת כהונתו הראשונה, ובהיותו בן 78 החליטה מפא"י להציג מועמדותו לכהונה שניה. חלק מחברי הכנסת של מפא"י התנגדו לכך. כנגדו לא הוצגה מועמדות נגדית וכל חברי הכנסת חוץ מסיעת רק"ח וסיעתו של אורי אבנרי תמכו במועמדותו. ההפתעה היתה כשנגד 86 חברי כנסת מכל המפלגות שתמכו בו, נמצאו בהצבעה 24 פתקים ריקים, שכנראה כללו את מתנגדיו ממפלגת העבודה. . נתן דעתו על בעיית הילדים המוגבלים בשכלם ויזם הקמת מכון חינוכי רפואי להכשרת מורים ומטפלים במוסדות לילדים מוגבלים בשכלם ונרתם להשגת תרומות לשם כך, כאשר הוקם המכון הוא נקרא על שם רחל שז"ר. . וכאשר קיבל הזמנה להיות סנדק לילד היהודי הראשון, בנו של ברוך נחשון, שלח ברכה והתנצל שלרגל התחייבויות קודמות לא יוכל להשתתף בברית ולקבל את מצוות הסנדקות. להלן המכתב שכתב שז"ר אל ברוך נחשון מראשוני המתנחלים. .
שלום רב וברכה נאמנה!
מזל טוב וסימן טוב לרך הנימול לך ולכל בני החבורה הקדושה, מתנחלי עיר האבות תיבנה ותיכונן.
אילו לא הייתי קשור בהבטחה קודמת שאיני יכול לדחותה, הייתי רואה זאת כזכות גדולה ולתענוג רב לבוא לחברון ולהשתתף אישית בשמחה הנדירה הזאת.
ראשית לשמחות הבאות עליו, עליכם ועלינו.
ישמח האב ותגל האם ויראו כל המתנחלים ברכה והצלחה במאמציהם החלוציים וזכות אבות האומה תעמוד לכם ולכולנו. מוקירכם ומכבדכם – זלמן שז"ר". . וגולדה מאיר מונתה לראש הממשלה. . היא המשיכה לקיים את ממשלת הליכוד הלאומי שהקים לוי אשכול, אך במהלך כהונתה פרשו נציגי גח"ל מהממשלה. . מתוך הספר מתגלה כי שז"ר פעל לעזרה לאנשים חסרי יכולת וביקש מראש עירית ירושלים מרדכי איש שלום ומראש עירית נתניה עובד בן עמי לסייע לאנשים חסרי יכולת. . כן עודד עליית סופרי יידיש לישראל ובמיוחד ניסה לפעול למען "ידיד לבבו" הסופר חיים גראדה שיעלה לארץ. . הוא קיים בבית הנשיא מסיבות לסופרים ואנשי רוח. בין אלה הרב עדין שטיינזלץ מחבר הפרוש לתלמוד, מפעל שהחל בשנת 1967 ועומד להסתיים בקרוב. . בשנת 1970 הלכו לעולמם תוך זמן קצר המשוררת לאה גולדברג, הסופר ש"י עגנון והמשורר נתן אלתרמן. . שז"ר ספד לכל השלושה באירועים פומביים ומעל דפי העיתונות. . קשריו עם האדמו"ר החבד"י העמיקו ובברכתו לאדמו"ר לקראת פסח תש"ל כותב שז"ר "לאדמו"רי האהוב שליט"א" ודן עמו בהדפסת מהדורות חדשות של כתבי אדמו"רי חב"ד. לחלק מהפרסומים סייע שז"ר מכספו. . הוא זכה לראות בתחילתה של עלית יהודים מברית המועצות. . באחד ממכתביו לאדמו"ר כותב שז"ר . "אעיז לצאת מגדרי שגדרתי לי כל השנים ואתנה לפניו את מרי שיחי בעניין אישי מאוד.
בת יחידה ואהובה לנו, רודה בת רחל שהמר שדי לה.
היא מונוגלאוידית מלידתה.
רבת רגש ואוהבת נגינה וציור ומיטיבה מאוד עם חברותיה, אבל מידת שכלה מועטה.
היא נחשבת בעיני מוריה ומחנכיה כמפגרת. ...
פתאום קפץ קרום על עיניה ושלשום הכנסנו אותה לבית חולים... לבי חרד מאוד" . והוא מבקש מהאדמו"ר שיתפלל לשלומה. . בשנה האחרונה לכהונתו נחנך בית הנשיא החדש ושז"ר דרש כי בבית יתקיים בית כנסת. . בית הכנסת אכן הוקם ונוהל בנוסח חב"ד. . סמוך לערב ראש השנה תשל"ג נרצחו הספורטאים הישראלים באולימפיאדת מינכן ואת ברכתו לעם לראש השנה פתח שז"ר בדברי הספד לחללים. . זיקתו לשטחים המשוחררים גברה והוא רצה לעבור לגור בעיר העתיקה, אך כפי שכתב לרבי בגלל מחלת אשתו נאלץ לדחות תוכנית זאת. . מדי שנה ציין את יום הולדתו בעליה לתורה בבית הכנסת "צמח צדק" של חב"ד בעיר העתיקה. . שנתו האחרונה במשכן הנשיא היתה רווית צער. אשתו אושפזה בגדרה, בתו חלתה והוא עצמו נשאר בודד במשכן הנשיא וחולשתו גברה. . היו כאלו שרצו להציע לשז"ר להאריך את כהונתו, אך הרבי דרש ממנו שלא יעשה כן והוא הודיע כי בתום כהונתו יפרוש. המדינה העמידה לרשותו דירה ברחוב קרן היסוד 41, ולשם העביר את ספרייתו בת 12.000 ספרים. ככל שעמד לו כוחו המשיך בפעילותו הספרותית ושקד על כינוס כתביו. לפי דרישתו הוקם בקומה התחתונה של הבית בית כנסת. . נגזר עליו לחוות את מלחמת יום כיפור והדחתה של ידידת נפשו גולדה מאיר. . אחד ממכתביו האחרונים מוקדש ל"יקיר לבי" יצחק רבין. הוא מברך אותו על בחירתו למועמד לראש הממשלה והוא מזכיר לרבין את קרובי משפחתו ויחוסו למשפחת כהן. . הוא כותב "את השרשרת המפוארת שלך אני יודע ויודע, והיא מתווספת למפעליך ומוסיפה משקל". הוא מזכיר כי משפחת כהן התייחסה לחסידי חב"ד. . הוא מגנה את עזר וייצמן שדיבר כנגד רבין ומשוה אותו לבלעם שתום העין הקדמון ש"נקרא לקלל ונמצא מברך". . כוחו הלך ונחלש והוא אושפז בבית חולים הדסה, כשמשמרת חסידי חב"ד קוראת פרקי תהלים. . ב-י"ט בתשרי תשל"ה נפטר והובא לקבורה בחלקת גדולי האומה בהר הרצל. . לפי צוואתו אמר פרופ' אפרים אלימלך אורבך קדיש והרב הראשי לשעבר איסר יהודה אונטרמן השמיע דברי הספד. . מספר חודשים לאחר מכן נפטרה רעייתו ונקברה לצדו. . בשנת תשמ"ג נפטרה בתם. .
במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, נולד במיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית) היה נשיאה השלישי של מדינת ישראל, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה. תוכן עניינים[הסתרה] |
