
אם יש משהו שאני לא יכולה להתמודד איתו זה חוסר אונים. חוסר אונים שלי זה עוד משהו שאני יכולה לבלוע כי יש מה לעשות, או לא לעשות, להבין, או לא להבין, אבל זה שלי ואני חיה עם זה. ישנה עם זה. בולעת את זה.
אבל חוסר האונים שיכול להוציא אותי מהדעת זאת התחושה הזאת שלאנשים שאני אוהבת כואב, לא נעים ולא כיף. זה מתסכל אותי נורא.
אני כל כך רגילה לעזור, אוהבת לעזור, אוהבת לפתור בעיות, למצוא את הפיתרון ולשים קומפרסים של אהבה במקום שכואב כי זה בטוח יתקן ויעזור.
אבל לא תמיד אני יכולה לעשות משהו, לא תמיד אני יכולה להתערב, לפתור, לתקן, לשמח, לעשות שזה יעבור...
חוסר האונים הזה שלהם גומר אותי גורם לי לחוסר אונים כזה לא כייפי משל עצמי
אוף
|
ritabar
בתגובה על bad hair day / "שיער" - הגרסה האמיתית
^ ^
בתגובה על מישהו מכיר את הדרך לצפון? עזרה!
ettgar1
בתגובה על ושוב מנקה את הנשמה!
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
עצוב לשמוע גילה
הסופים האלה בלתי נסבלים ואי אפשר להתמודד איתם
למרות שאלה החיים והסוף ידוע למראש, זה עדיין שובר את הלב
שיהיו לך יותר סיבות לשמוח ולחייך מלהתעצב...
זיבי איזה כיף לי
תודה מותק
זה בדיוק מה שאת לא מבינה
את כזאת מותק
איזה דביקוווווווווווווווווווות
מתה עלייך
כל כך אני מבינה אותך.
בחודשים האחרונים אבא שלי היה מאד חולה. דועך מבקור לבקור.
אני התחרפנתי בגלל חוסר האונים שאת מדברת עליו...
לא היה מה לעשות. רק להיות איתו.
לפני שלושה שבועות הוא נפטר.
שמחתי שלמרות הקושי שלי לא וויתרתי לעצמי והייתי איתו כמה שיכולתי...
יפה כתבת....
גילה
מותק. את כזאת מותק. מה שאת עושה זה בדיוק וזה הכי עוזר ולפעמים החיים קצת חרא, לכולנו
אוהבת נורא!