כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    כותב בקפה, רשומון

    יומן. לא בלוג...
    ובו רשומות. לא פוסטים...

    ארכיון

    0

    כהן יש רק אחד!!!

    38 תגובות   יום רביעי, 2/5/12, 17:18

    ''

    רוח נשמה, בכתב הסיני

       

     

     

    אני משער שלהוריו של משה אברהם כהן היו תוכניות אחרות עבורו, כמו כול זוג הורים יהודיים: אינג'ינר, דוקטור או לפחות..., אדבוקט. אך הוא, כך הסתבר, קורץ מחומר אחר, מהחומר של אלו העושים היסטוריה שאחרים רק קוראים עליה...

     

    באחד מימי מלחמת יפן-סין השנייה (1937-1945) קבוצה קטנה של אירופאים עשתה את דרכה מאזור הקרבות לעבר העיר שנגחאי. קצין יפני מלווה בשלושה חיילים עצרו אותה. סיפורי האימה אודות המעשים המזוויעים שנהגו היפנים לעשות בשבוייהם קיבלו אצלם חיזוק כאשר הובלו לעבר הקסרקטין הצבאי הקרוב, שם דרש הקצין מהאישה היחידה באותה קבוצה, להילוות אליו אל חדרו הפרטי. אחד מן הגברים שלף במהירות שני אקדחים מתחת מעילו הארוך וירה במהירות ובדייקנות של רב-אמן בידיהם של שלושת החיילים היפנים. הקצין היפני נכנע. היורה הוביל את הקבוצה, עם הקצין היפני השבוי, אל שנגחאי ללא שום תקריות נוספות בדרך. היורה, משה אברהם כהן AKA מוריס כהן, AKA – "כהן דו-אקדוחן", הלוא הוא גנרל מא-קון.  

     

    השימוש בצמד המילים, "הלוא הוא", לוקח בחשבון כי הנאמר/הנכתב אחריו, הוא מידע ידוע לכול. עם זאת, די ברור לי שסיפורו המופלא של מוריס כהן לא ידוע לרבים כאן, בישראל. אך עובדה מדהימה היא זאת: שמו של מוריס כהן שגור על שפתיהם של מיליארד סינים!, והם, כנראה, לא טועים...

     

    משה אברהם כהן, להלן – מוריס, נולד בשנת 1898, בפולין. עוד בהיותו תינוק, עזבו הוריו האדוקים את פולין מחמת הפוגרומים והאנטישמיות שכבר גבו את חייהם של יהודים רבים שם. הם היגרו לאנגליה והשתקעו ברובע סטפני, לונדון.

     

    אף שקיבל חינוך יהודי-דתי אדוק, ובילה שעות רבות ב"חדר" של הרב המפורסם ישראל זנגוויל, הפך מוריס להיות "כבשה שחורה". הוא חזר והסתבך, כילד, עם בניהם של שכנים גויים בשלל מעשי-קונדס וגניבות קטנות, עד שנתפס בשנת 1900 בגין מעשה כייסות. אביו, אשר שימש כגבאי בית הכנסת, הצליח להוציא מן השלטונות את הסכמתם לעיסקה הבאה: במקום לשלוח את הנער הסורר למוסד לעבריינים צעירים, ישלח אותו האב אל חברו, המתגורר בקנדה, שם יעבוד אצלו בחווה לגידול בקר.

     

    מוריס, אם כן, יצא אל העולם הרחב.

     

    בתוך זמן קצר, תוך עבודה קשה אשר חישלה את שרירי גופו, מה גם שהתרחק למדי משמירת תורה ומצוות (לשון המעטה...),  החל קונה לעצמו שם כקלפן זריז-ידיים,  וידיו אלו גם "ידעו" נשים לא מעטות...

     

    מוריס נדד במחוזות אלברטה, מניטובה ובריטיש-קולומביה ועשה הון לא קטן ממשחקי הקלפים, אותו הוציא על אקדחים, להם התעוררה חיבתו היתירה. בפרק זמן קצר למדי עשה לעצמו שם של צלף מיומן המסוגל לירות בדיוק מדהים, בשתי ידיו.

     

    מסעדה סינית בעיר ססקאטון, בה נהג לבקר רבות, היה המקום אשר שינה את נתיב חייו להבא, ועד לסוף ימיו. בערב אחד בעוד מוריס מתענג על מטעמי המטבח, הגיע שודד אל המסעדה ובאיומי נשק דרש לקבל את תכולתה של הקופה. מוריס התנפל על השודד והיכה אותו נמרצות. המכות היו נמרצות מספיק כדי שהמשטרה המקומית תבהיל את השודד חסר המזל אל בית החולים הקרוב במקום אל תא המעצר. מוריס הואשם בגרימת חבלה גופנית חמורה ונאסר, אך הוא שוחרר בערבות, אותה שילם בעל המסעדה אסיר התודה.

     

    מכאן ואילך החל מוריס בידידות ארוכת שנים עם העם הסיני. בעל המסעדה הכניס את מוריס בסודו של מסדר אחווה סיני, הטונג. העניינים החלו מתגלגלים במהירות כאשר דר' סון יאט-סן הגיע לביקור בקנדה. חבריו של מוריס מהטונג הציעו לו לאבטח את ביקורו של יאט-סן בקנדה לאור העובדה שחייו היו נתונים בסכנה, כי זאת יש לדעת: יאט-סן היה מן המהפכנים הסינים הראשונים אשר החלו למרוד נגד שלטון השושלת הקיסרית המושחתת, מאנצ'ו. למעשה, היה זה יאט-סן אשר ניסח את עקרונות המהפיכה אשר הפכו עם השנים להיות עיקרה של המפלגה הקומוניסטית הסינית עד עצם היום הזה!

     

    מכאן לשם, עוד הספיק מוריס להשתתף במלחמת העולם הראשונה. הוא ויתר על דרגת קצונה ולו רק על מנת להשתתף בקרבות שבחזית, שם הפכו ביצועיו ה..., לוחמניים-משהו, לדבר בו חייו היו תלויים בכך. הוא זכה לשבחים ולאותות הצטיינות ושב לקנדה עטור תהילה. עיריית אדמונטון ערכה לו ולחבריו השבים מן החזית, קבלת פנים המונית כראוי וכיאות, כול זאת לאחר שמוריס שלח לראש העיר מכתב שהקדים את בואו ובו כתב בלשון היתולית: "סיימנו. ניצחנו. כבשנו. עכשיו אנחנו באים לכבוש שוב!"...

     

    עם שובו מהחזית הציעו לו חבריו לשמש כשומר-ראש קבוע של יאט-סן. מוריס ענה בחיוב. ומכאן..., הייתה זאת..., איך אומרים?, תחילתה של ידידות נפלאה!

     

    לבקשתו של יאט-סן, ועל אף שהיה חסר ניסיון של ממש בעניינים כגון אלו, החל מוריס לבצע רכישות נשק ותחמושת אשר הועברו על ידי הטונג, מניה וביה אל תוך סין. מוריס עצמו החל מלווה את יאט-סן בכול מסעותיו, כולל בסין עצמה. הוא הציל את חייו את יאט-סן מספר פעמים ע"י שימוש במיומנות הצליפה באקדח. בשנת 1921 הוכרזה בדרומה של סין, הרפובליקה. דר' סון יאט-סן נבחר לעמוד בראשה. מוריס קיבל דרגת קולונל והיה האחראי הבלעדי על סידורי הביטחון והאבטחה על חייו של יאט-סן. בד בבד הוא המשיך ברכש מסיבי של נשק ותחמושת לצבא הסיני. אולם ארבע שנים לאחר מכן, נפטר יאט-סן. בצוואתו ציווה להעניק למוריס דרגת גנרל.

     

    מוריס לא ישב בשקט וכמו להצדיק את הדרגה הבכירה לה הוא זכה, הוא הקים יש מאין, גדוד של מתנדבים איכותיים, אותו צייד בנשק הטוב ביותר שיכול היה לרכוש עבורו. מוריס העביר את הגדוד אימונים מפרכים בטקטיקות צבאיות חדשניות, כולל שימוש בטכניקות גרילה שהיו זרות לצבא הסיני. רבים מן החוקרים וההיסטוריונים הצבאיים רואים בגדודו זה של גנרל מא-קון, אב-טיפוס ליחידות הקומנדו המודרניות של היום, לא פחות. גדודו של מוריס, תחת פיקודו הישיר, נשלח לחזית הקרבות נגד היפנים. השתתפותו של הגדוד, תחת פיקודו המזהיר של גנרל מא-קון הפך את יחסי הכוחות בחזית והצבא הסיני החל נוחל ניצחונות בזה אחר זה.

     

    גם יורשיו של דר' סון יאט-סן, שאנג קאי-שק (לימים, מנהיגה של פורמוזה, היא – טייוואן) ומאו טסה-טונג, לא יכלו להתעלם מיכולותיו. עלייתה של המפלגה הקומוניסטית לשלטון בישרה עבור הגנרל מא-קון את המשכה של קריירה מפוארת לא פחות מזו שזכה לה עד כה. שנים רבות עמד הגנרל היהודי בראש זרועות המודיעין הצבאי של סין, הקים את בית הספר לקצינים, ובד בבד המשיך מוריס ברכש מסיבי של כלי-נשק תוך שהוא חוסך עשרות מיליוני דולרים לממשלה הסינית בשורה של עסקאות מורכבות ומסובכות, מאחר שאמברגו הוטל בזמנו על סין ותעשייתה לא עמדה בכמות הייצור המבוקשת על ידי הצבא המתרחב והולך.

     

    בשלב כזה או אחר, קיים מוריס הבטחה שהבטיח להוריו. הוא חזר לקנדה והתחתן עם נערה יהודיה כשרה למהדרין. אולם..., רוב רובו של ראשו ומעייניו היו נתונים לקורה במזרח, כמו גם לפילגשו – שהתגוררה בהונג-קונג...

     

    ברגיל אצל צבאות המזרח, המשיך גנרל מא-קון בשירותו, הרבה מעבר לגיל פנסיה. ליבו כאב על הפילוג בין טייוואן לסין ובמשך שנים היה מא-קון המתווך בין המשטר הסיני לזה שבטייוואן. בתחילת שנות הששים פרש מא-קון מפעילות בסין וחזר לחיות באנגליה.

     

    בשנת 1966 חזר מא-קון לביקור אחרון בסין, כאורחו של ראש ממשלת סין דאז, צ'ו-אן-ליי.

     

    הגנרל מא-קון נפטר ב-1970 ובמפגן אחדות נדיר התייצבו אחרי ארונו המנהיגים הבכירים הסינים, כמו גם אלו מטייוואן. מא-קון נקבר בבית הקברות היהודי בלייקלי אשר בעיר מנצ'סטר, אנגליה.

     

    יהודים רבים וטובים העניקו את מיטב כישוריהם וכישרונותיהם למדינות בהם הם נולדו, אך מעשיו של הגנרל מוריס כהן, חרגו מעל ומעבר לכך, שכן האיש נתן את כול כולו ללאום אותו לא הכיר כלל בתחילת דרכו. תהילתו של האיש מסופרת דרך קבע בסין, וגם בטייוואן, עד עצם היום הזה.

     

    מוזר בעיניי שהוליווד טרם שלחה את שיניה החדות בסאגה מדהימה זאת. תחת זאת, צולם ב-1937 סרט מלחמתי ושמו: הגנרל מת עם שחר, ובו כיכב גרגורי פאק. כותבי התסריט הודו בפה מלא שעלילותיו המוקדמות של גנרל מא-קון, שהחלו מתפרסמות בעיתונות העולמית, היוו בסיס והשראה לכתיבת התסריט.

     

     

     

    מקורות:

    ויקיפדיה, אנגלית

    אתר אפלטון

    אתר מבט למל"ם

    ו"קצת" ידע אישי, מזיכרון...

    דרג את התוכן:

      תגובות (38)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/5/12 14:51:
      ואילו אתה קורצת מהחומר של אלו שנותנים כבוד להיסטוריה...לולא אתה לא הייתי מתודעת בחיים לסיפור כזה ולכל החיבורים שנוצרים ממנו. תודה.
        12/5/12 11:45:
      איזה סיפור.אני בהלם. תודה בועז!
        11/5/12 23:35:
      אולי בזכותו יש לנו יחסים טובים עם סין
        11/5/12 19:45:
      התגעגעתי למילים המדהימות שלך !!! נהדר !!! חוזרת לקרוא שוב...:) *
        10/5/12 21:51:
      איזה פוסט מרתק, איזה סיפור מעניין! בועז, פשוט תודה. :-)
        7/5/12 06:35:
      עם כל הכבוד למוריס ולשלל עלילותיו המרתקות, יש עוד כהן אחד, ששמו הפרטי דומה לשלך...
        6/5/12 20:42:
      בועז,אתה מתסכל אותי ומאתגר את הפרעת הקשב שלי....
        6/5/12 19:30:
      סיפור מרתק וגם כתוב היטב... תודה!
        6/5/12 15:49:
      בשנה הבאה נקרא את הטקסט בחוג לשפה ולתרבות עברית באוניברסיטת פקין ונשמע מה יש לסטודנטים סיניים לומר עליו. ה"סיפור" מופלא. בגלל שהוא מרקם אמיתי ובדיוני של כותב מוכשר? בגלל הגיבור היהודי? בגלל זה וגם זה?
        5/5/12 09:12:
      בועז אתה פשוט ענק בכתיבה,
        5/5/12 00:53:

      תרים את הכפפה ששילחת.

       

      זה סיפור שאם תהפוך אותו לתסריט, (לא כזה ביג דיל), אתה עשוי להצליח.

       

      יופי.

       

       

        5/5/12 00:33:
      פיסת היסטוריה מרתקת, מוגשת על ידך , בועז, במיטבה:-)) תודה
        4/5/12 08:52:
      סיפור נפלא על נפתולי החיים .
        3/5/12 22:30:
      מעניין.... פרק עלום
        3/5/12 21:15:
      וואו... קראתי בשקיקה. סיפור מופלא!
        3/5/12 19:56:
      ארוך, לי אשוב
        3/5/12 19:14:
      תודה בועז... נפלא כרגיל :)
        3/5/12 11:51:
      תודה לך בועז, על הזכות להשכיל בעוד סיפור יהודי. מעבירה הלאה~~
        3/5/12 09:13:
      שאפו!!!
      סוף סוף יש כאן מישהו שממש שווה לקרוא אותו. תודה על ההשקעה באיסוף המידע ובהעלתו על הכתב עבור הסקרנים שבחבורה. אמשיך לבקרך!!!
        3/5/12 07:50:
      מרתק!! תודה שחשפת !
        3/5/12 07:38:
      מהזיכרון??? איך שמעת על כך? אני מעולם לא. מרתק ביותר. לא יאומן לאן היהודים האלה משתחלים:) ועוד טיפוס כזה... באמת מוזר שלא עשו על זה סרט עדיין.
        3/5/12 07:26:
      זכרון מדהים לך ויכולת כתיבה מדהימה פשוט אשף אתה איש יקר מרתק וחביב
        3/5/12 05:05:
      *מרתק
        3/5/12 02:06:

      מדהים. לי זו פעם ראשונה. קראתי בנשימה אחת.

        2/5/12 23:18:
      יופי אבל מה הקשר שלך אליו - זה הכי מעניין.
        2/5/12 20:37:

      משה אברהם כהן = מאך

      מאך = יחס בין מהירותו של עצם למהירות הקול.

              יחידת מידה למדידת מהירות (בעיקר של מטוסים)...

        2/5/12 20:25:

       

       

       

      מעטים האנשים כאן בקפה שמסוגלים להביא אותי לקרוא בנחת סיפורים

      לגרום לעצור את שגרת החיים הפוסטמודרניים היומיומיים

      עם הריצה המטורפת בין עומסי התקשורת

      שבה אנו חשופים ונגועים

      כשטובעים מחד במידע

      ורעבים מאידך לידע

      איכותי סיפורי כייפי

      לקריאה

      הבנה

      והפנמה

       

      ואתה איש כבר הרגלת אותנו

      שכאשר אתה שם סימן שיש חומרים פה בנמצא חומרים חדשים

      אז שווה לפרגן ולשריין למענם אילו רגעים של קריאה בעינוגים

       

      כבוד ועונג

       

      יואב

       

       

       

       

       

        2/5/12 19:38:
      החכמתי.
        2/5/12 19:02:
      !WOW
      מפעים ומרתק כאחד.. נהנת אצלך..
        2/5/12 18:15:
      תודה ששיתפת בסיפור מרתק המשך שבוע נפלא צחיתוש
        2/5/12 18:02:
      יפה בועז, גם אני חשבתי על סרט תוך כדי הקריאה. יש פה בהחלט כמה סצינות גבורה, ומעשיות פולקלור בינלאומיות. כל הכבוד על הזיכרון.
        2/5/12 17:52:
      * יפה ומעניין אהבתי, החיים לוקחים אותך למקומות שונים. המשך שבוע נפלא
        2/5/12 17:50:
      אם הייתי יכול, הייתי נותן פה גם עשרה כוכבים! פרטת על נימי התסריטאי שלי. אף פעם לא שמעתי את הסיפור ולא ידעתי עליו כלום. אני אשמח ללמוד יותר, אם יש לך מידע נוסף
        2/5/12 17:48:
      נהניתי לקרוא סיפור חיים מרתק, מדהים הדרך הפתלתלה של הגורל ולאן זה הוביל אותו....
        2/5/12 17:43:
      בועז - נפלא! תודה וערב נהדר
        2/5/12 17:27:
      נפלאות דרכי הגורל....
        2/5/12 17:25:
      סיפור יהודי נהדר!

      פרופיל

      ~בועז22~
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      רשומות שרשמתי