אומנם לא חג הפסח בפתח אולם החלטתי לספר לכם את הסיפור בעקבות פוסט שקראתי.

הבית שקט השעה כמעט חצות זהו ערב חג הפסח והחג הפעם נערך אצלי. הסירים מוכנים חלקם על הגז החלק השני מחכה שהגז התפנה בינתיים אני מנקה מסדרת ומחכה שהבישול יסתיים.

הכלבה שלי שמה בישראל קים, כלבה עם נשמה טובה, היא ואני חברות הכי טובות כל זמן הבישולים היא שוכבת בפינת המטבח בשקט מדי פעם היא נגשת אלי בעצם כשהיא ניגשת אני יודעת שהיא רוצה משהו לנשנש ואני כמובן לא עומדת בפיתוי ונותנת לה והיא חוזרת למקומה.

בכל בית פולני בפסח מגישים גפילטה פיש, כל זמן שחמותי הייתה בחיים זה היה תפקידה מאז שהלכה לעולמה אני לקחתי את התפקיד עלי. ישנן פולניות שעושות רק את קציצות הדג אולם אני פולניה מעורבת ולכן אני מפרישה דג אחד למילויו.

הבית מריח גפילטה פיש (מזל שהילדים אינם או ישנים)  והדגים מוכנים, אני מסננת את הציר מהדגים לוקחת שתי צלחות הגשה יפות במיוחד לדגים תמיד יש מקום של כבוד בשולחן החג.

מסדרת את הדגים הממולאים וכמובן לא שוכחת את חתיכת הגזר. זהו השעה שתיים בלילה ומכיוון שהדגים חמים אני משאירה את צלחות ההגשה על השיש בכדי שהתקררו.

זוכרים את קים המקסימה והשקטה. אני פרשתי לחדר השינה וקים נשארה במטבח, קים היא כלבה עם רגליים מאד קצרות וגוף מאורך עירוב של רועה גרמני עם תחש )רואים בתמונה. 

בבוקר אני קמה מוקדם כדי שאוכל להכניס את הדגים למקרר אני נכנסת למטבח ואני לא מאמינה גם אתם לא תאמינו הצלחות ריקות לא נותרה חתיכת דג לרפואה גם עצם לא נותרה.בשנייה הראשונה הייתי בהלם. א

קים שוכבת בשקט בפינה של המטבח מסתכלת עלי עם עניה הטובות שמדברות אלי ואומרות לי הייתי רעבה הדגים היו הכי טובים שעשית אי פעם. את הצחוק שאני השמעתי שמעו גם ברחוב השני כיצד יכלה כלבה כל כך קטנה להגיע לשיש ולחסל שני מגשים של דגים. לכלבה שלום.