פרופיל
המקום של bonbonyetta
דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.
פוסטים פופולאריים
-
שחור
24/7/19 | 878435 צפיות
-
הקטע הזה עם התריסים
17/4/19 | 647610 צפיות
-
הדמעות שמוטטו אותו
27/2/19 | 424310 צפיות
-
ילדים רואים אחרת
25/5/17 | 668608 צפיות
-
האיש שאהב תפוחים
12/2/17 | 602363 צפיות
-
תקשורת
9/6/17 | 572468 צפיות
פוסטים אחרונים
- איך אתם לא מתביישים?! 31/5/20
- חוסר הערכה זה "פרווה" מול הביטוי האמיתי 20/5/20
- גילויי אהבה 12/5/20
- סלחנות לאלימות וסגידה לכוחנות זה IN 3/5/20
- "אנשים טובים" 24/4/20
- ריקושטים של קורונל'ה 10/4/20
העיוורת שלנו
 העיוורת שלנו
את העיוורת שלנו, החתולה האפורה אני זוכרת מאז ומתמיד איתי, ואח"כ גם עם לאריסה שכנתי "לענייני חתולים". מאז ש"אכישהו" בדרך עלומת שם נחתה אצלנו בצורה מסתורית, מעוקרת, גם כשהייתה צעירה כל כך, הייתה ראייתה לקויה ביותר, עד שבמשך הזמן הפסיקה לראות כלל. אף אחד לא ראה ושמע איך פתאום יום אחד היא צצה, ברור שזה לא במקרה, אך לא מדוע מי שטרח לעקרה לא ניתח את העיניים, כי אני מאמינה שאז עוד היה ניתן יותר לעזור.
מאז שנולדה וחייתה ברחוב, ראו והרגישו זאת, וככזו הכרתי אותה. כשניסו לקחת אותה על הידיים זה היה בלתי אפשרי, כנראה בשל ראייתה הלקויה היא התקרבה ואפשרה לגעת בה לאנשים מעטים מאד, גם אם ואחרי שהכירה אותם היטב. שניים, ובהמשך שלושה, אני אחד מהם. את קולי היא הכירה ואת צעדי, לא יכולתי לחמוק ממנה, והיא הייתה מחכה לי ואח"כ גם ללאריסה בשעות ההאכלה הקבועות, בצד, בשקט, לא עם כולם. זה היה לא להאמין לפני קרוב לחמש עשרה שנה.
תמיד התפלאתי כיצד היא מסתדרת, איך זוכרת את מקומות המסתור במזג אויר סוער, וכד'. תמיד חששתי קודם כל לה. היא למדה להכיר את הסביבה היטב, והשכילה להישאר בה ורק בה. פעם כשהלכה אחרי ויצאה מהתחום שלה כל כך דאגתי לה שהפסקתי את הטיול לכלבים שלי והחזרתי אותה.
במשך הזמן זכו חתולי השכונה למנת רחמים והתחשבות גדולים יותר אפילו ממי שממש אינו אוהב חתולים – בזכותה, כי תמיד הייתי אומרת היזהרו כשאתם עוברים, נוסעים, יש כאן חתולה עיוורת, אסור לפגוע בה. אנשים שלא תמיד הבדילו מי ומה ובכלל לא שמו לב שהיא אינה רואה (איך אפשר?) נזהרו יותר כך לגבי כולם.
כשפגשתי בה תמיד נזכרתי באמונה הגורסת שלחתולים שבע נפשות. היושב במרומים יודע היטב למי לתת אותן, והחתול אכן זקוק להן, במיוחד חתול פ"ז, (פח זבל, רחוב) ובמיוחד חתולה כזו. היא הייתה יחסית בריאה מכולן, והסברה שלי שזה כיון שהייתה עיוורת, חששה ולא התקרבה או שיחקה עם חתולים אחרים, לכן נדבקה פחות במחלות, והזדקנה בכבוד שנים רבות.
לפני כמה ימים שמנו לב שהיא מפסיקה לאכול, אך כיון שהיו לה תקופות כאלה בעבר, המשכנו לפנק אותה באוכל שהיא אוהבת, לדאוג לה בתשומת לב כתמיד, שכן אותה היה צריך להאכיל לחוד, היא לא יכלה לאכול עצמאית כי לא ראתה, וחתולים לא היו מניחים לה. לכן פחדה ולא יכלה להתגונן מהם, ועזבה להם את האוכל, ומעולם לא נלחמה עליו.
כנראה שנדבקה במחלת החניכיים האיומה של החתולים שחשוכת מרפא, מכלי השתייה המשותפים . מחלה שבשלב מאוחר שלה, לקראת הסוף, מפסיקים לגמרי לאכול ולשתות כי אינם יכולים.
בדיעבד הבנו שביומיים האחרונים היא לא סתם ישבה שם על הדשא ללא תנועה ורצון לאכול, ללא שהיא נענית לבוא אלינו גם כשקראנו לה - היא פשוט באה להיפרד, לכן שהתה שם יומיים באופן קצת חריג.
החלטנו לתת לה את הכבוד וההתחשבות הראויים. לא הזזנו אותה ממקומה, לא לקחנו לרופא (אנו מכירים את המחלה ויודעים שסיכוי ומרפא כבר אין). היא מרגישה הרי בטוחה בסביבה הקטנה מאד של השכונה שלנו, מעולם לא יצאה ממנה, למה לנו שהזמן האחרון שלה אתנו יצער וילחיץ אותה לחינם? לא רצינו לתת לה ללכת ככה....
חיפשתי אותה במשך יומיים אח"כ ולא מצאתי, שיערתי שהלכה להתבודד כדרכם של חתולים לקראת הסוף. הבנתי שנגמר עבורה סטוק הנשמות שמוקצות לחתולים (7), והיא אכן ניצלה את כולן היטב, ושכוכבה כבר אינו מנצנץ בשמי מרום. בסופו של דבר עדכנה אותי השכנה לאריסה שמצאה אותה בסמוך, ונתנה לה כבוד אחרון.
מאז שהלכת עיוורת שלנו, אני ממשיכה להאכיל ולדאוג לחתולים, אך ללא להט מחויבות כקודם, כשהיית אתנו, וקשה לי לראות את כל החבורה הזו מקדמת את פניי כשאת לא שם. כל כך הרבה שנים היית אתנו, נדמה לי שמשהו כמו 15 שזה שיא גינס לחתול פ"ז ועוד עיוור. עצוב לי שאף אחד מהשכנים לא הרגיש בחסרונך, לא הבדיל בינך לבין השאר, ולא ידע שאת עיוורת עד שלא אמרנו לו. יש מי שהכירו אותך, והיטב, אהבוך, שמרגישים בחסרונך, הם אינם הרבה, אבל בהחלט יש. מקווה שאת לא סובלת יותר, ושתעזרי לנו להשגיח על בני מינך מלמעלה. יהי זכרך ברוך, אהבנו אותך ותמיד נאהב, גם אם אינך כאן יותר. זה לא אותו דבר בלעדייך.
תמונות שלי אתך אין לי לצערי, הרי תמיד אני גם עם הכלבים וקשה הכל ביחד, אבל ללאריסה יש, קחי אותה אתך למעלה, זכרי אותנו לטובה בגן העדן של החתולים.
העיוורת שלנו היא החתולה האפורה בשורה התחתונה באמצע
|
תגובות אחרונות
-
פומיקיהאוגינל
בתגובה על old country house
-
sari10
בתגובה על ללא כותרת
-
א ח א ב
בתגובה על איך אתם לא מתביישים?!
-
sari10
בתגובה על 123RF.com Predjama Castle in Postojna Cave, Slovenia
-
שולה63
בתגובה על Angkor Wat town on Tonlé Sap lake
-
* חיוש *
בתגובה על גילויי אהבה
תגובות (72)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כל מאכילי החתולים והמטפלים מודעים לה, גם לי פעם הייתה חדשה, עד שלמדתי עליה, ופתאום הבנתי שדברים רבים שראיתי ולא ידעתי מה זה, זה זה.
ולא, לא ניתנת לריפוי, רק לטיפול ולהקלת סימפטומים, להאכלת אוכל ומזון רך, להקלה, אך בסוף מגיע מצב שלא ניתן יותר לעשות דבר.
על הדלקות הללו ניתן לקרוא בין היתר כאן
חתולים שחורים זה הכי, אחותי:-)))
קניתי את הפתגם !
העיקר שיש להירושימה אותך, וסביבה אוהבת ומוגנת.
-
מכירה את זה.
אך זו אין רבות כמוה, זו - באה להיפרד.
היו לי עוד שתיים כאלה מיוחדות, שהיחס אליהן היה מיוחד ושונה, אלה - באו במיוחד להיפרד.
לא יעזור לך ותפסיק לעשות רוח, היא יודעת היטב למה היא אוהבת אותך. נקודה.
לא למדת עוד שגם עם האשה וגם עם חתולה לא מתכווחים? שזה חסר תועלת?
אני מבינה למה את אוהבת אותה, דווקא בגלל שאת כנראה חשה שהתנהגות כזו היא באמת תולדה אולי של פחד או משהו, אבל היא הכי זקוקה יותר מכולם לאהבה וליחס שלך, ובכלל.
היה לחברה שלי פעם כלב כזה, מה זה רע מזג, מכוער, ומה לא. שנא אנשים ואנשים שנאו אותו. התערבתי אתה שאתי לא ילך לו, הוא יאהב אותי.
היא הפסידה בסוף.
-
נראה לי שכל התקופה עוד זה היה אצלה סביר, אך יומיים אחרונים היא סבלה מאד, עד כדי כך שלא רצינו לגרום לה סבל נוסף כאמור ולקחת אותה לרופא או משהו. הבנו בדיעבד שהיא ישבה שם על הדשא יומיים תמימים כי באה להיפרד.
--
טיפול קשה מאד נגד הדלקת הזו, ובסופו של דבר היא קטלנית. אצל חתולי רחוב שאי אפשר לעקוב כמו שצריך במיוחד.
תהי מנוחתה עדן.
בהחלט לא רק חתולים, גם כלבים. לחתולים בנוסף מייחסים תכונות יותר רוחניות ומיסטיות, ופעם נוכחתי לדעת שזה כך, בצורה מדהימה. אם את היית מספרת שזה קרה לך לא היית מאמינה.
חתול שחור אנשים לא מבינים כלום, זה המבחן שהיושב במרומים שולח להם.
רק 12? וואלה, את צריכה לבוא לראות אותי ואת לאריסה בשעת חלוקת תלושי המזון....
כן, אפשרי, אך רק בתנאי שיש לו סביבה אוהדת, שדואגים לו, ושהוא לא יוצא מהשטח המוכר לו.
וואלה גם לך בהחלט שאפו.
זה הורג אותי, לא אותו דבר להאכיל אותם כשהיא לא שם, לא אותו דבר.
איפה היית חתול כל כך הרבה זמן ולא אמרת כלום? חסרת....שמחה לראותך
תודה, אנו מחלקות מנויים במבצע, רוצה להצטרף למאכילים או לפעילים?
תודה. מקווה שאת לפחות דואגת לה ככה אפילו שהיא בחוץ כמה שאפשר. עבור חתול בית שננטש זה נורא. האם יש לה ציפורניים? היא צעירה או בוגרת?
בעלי הפרווה
שאתי לא מקבלים חיבוקים בהעברה יד שניה, רק אישית....
תודה יקרה. ומה את חושבת האכלנו אותה כבר הרבה הרבה זמן אני ולאריסה? אלא שבימים אחרונים גם את זה היא לא רצתה, ולא חלב עם מים כפי שהיינו נותנים לה לשתות כבר שנים רבות. היא היתה בין המיוחדים שלנו. ואלה זכו לטיפול מועדף.
מי שזרק אותה כאן אחרי שעיקר אותה אני לא בטוחה שהוא ידע מה הוא עושה, הוא כנראה טעה. ועל חתול עיוור זה נורא.
תודה.
לפי מה נבחרו מנהגינו שלנו בימים אלה?
לא נותר אלא להרכין ראש בבושה.
תודה
--
יש עוד המון אנשים טובים וסיפורים אנושיים שמחממים את הלב, צריך פשוט להביא אותם לאור, ואז דבר גורר דבר...
מתקשר אליו כמו לכל בן משפחה אחר, אלא שכאן מעצימים את הכאב והתסכול חוסר ההבנה מצד החברה, שאינה מכירה בזאת כאבל ופוטרת זאת כלאחר יד ולפעמים בזילזול וחוסר הבנה, למשל מבחינת העבודה.
בן משפחה חלילה נפטר האדם זכאי לשבת שבעה, שבעה ימי חופשה, בעל חיים....? תעזבי הכללים, פשוט להתאושש נפשית, גם זה פעמים רבות מתקבל בעקימת פה....
שום גן עדן לא יהיה לעולם גן עדן אלמלא החתולים שלי יהיו שם לברך אותי - מקור לא ידוע
"בילוי במחיצת חתולים לעולם אינו בזבוז זמן" זיגמונד פרויד
"במקום שם יש חתול- יש תרבות" רוברט ט.היינלין
תודה אור, שלושה פתגמים מקסימים בעיני, עבורך.
כן, וגם חתולתנו ניני, בת ה-21 הלכה לעולמה ביום הזכרון.
התחלה של סרטן, בעיה עם הכליות, כבר לא שמעה כל כך טוב - אבל...
את נפש רחומה... שמעתי השבוע סיפור מדהים על תכונות של חתולים, שחשים כשבעליהם חולה ונצמדים אליו עד שהוא מבריא
לי יש איזה 12 חתולים בערך,
אי אפשר לספור, כי בזמן ההאכלה
מגיעה כמעט כל השכונה....
החתולה העיוורת האפורה שלך..
הגיעה מן הסתם לגן העדן החתולי....
אחזור כמובן,
15 שנה?!
שאפו לך ולשכנתך.
מאוד מאוד נדיר לחתולים שאינם חתולי בית - וגם שם לא תמיד.
אם כבר מדברים, אני מאוד גאה לבשר שחתולתי תמר חוגגת החודש 20 שנה.
אחרי שני אירועים מוחיים, חירשת כמו אבן - אבל לא מניחה לאף אחד מהצעירים לזלזל בה.
הבאת אותי עד דמעות.
תזכר לעד בזכות סיפורייך.
חתולתי האפורה כבר שנתיים עם מחלת החניכיים ושורדת בזכות המחית שאני מכינה לה כל יום.זקנה בת 18-ושרדנית מופלאה.