כותרות TheMarker >
    ';

    פרופיל

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    העיוורת שלנו

    72 תגובות   יום רביעי, 2/5/12, 21:11

    ''

    העיוורת שלנו  

     

    את העיוורת שלנו, החתולה האפורה אני זוכרת מאז ומתמיד איתי, ואח"כ גם עם לאריסה שכנתי "לענייני חתולים". מאז ש"אכישהו" בדרך עלומת שם נחתה אצלנו בצורה מסתורית, מעוקרת, גם כשהייתה צעירה כל כך, הייתה ראייתה לקויה ביותר, עד שבמשך הזמן הפסיקה לראות כלל.  

    אף אחד לא ראה ושמע איך פתאום יום אחד היא צצה, ברור שזה לא במקרה, אך לא מדוע מי שטרח לעקרה לא ניתח את העיניים, כי אני מאמינה שאז עוד היה ניתן יותר לעזור.

     

    מאז שנולדה וחייתה ברחוב, ראו והרגישו זאת, וככזו הכרתי אותה.

    כשניסו לקחת אותה על הידיים זה היה בלתי אפשרי, כנראה בשל ראייתה הלקויה היא התקרבה ואפשרה לגעת בה לאנשים מעטים מאד, גם אם ואחרי שהכירה אותם היטב. שניים, ובהמשך שלושה, אני אחד מהם. את קולי היא הכירה ואת צעדי, לא יכולתי לחמוק ממנה, והיא הייתה מחכה לי ואח"כ גם ללאריסה בשעות ההאכלה הקבועות, בצד, בשקט, לא עם כולם.

    זה היה לא להאמין לפני קרוב לחמש עשרה שנה.

    '' 

    תמיד התפלאתי כיצד היא מסתדרת, איך זוכרת את מקומות המסתור במזג אויר סוער, וכד'. תמיד חששתי קודם כל לה. היא למדה להכיר את הסביבה היטב, והשכילה להישאר בה ורק בה. פעם כשהלכה אחרי ויצאה מהתחום שלה כל כך דאגתי לה שהפסקתי את הטיול לכלבים שלי והחזרתי אותה.

     

    במשך הזמן זכו חתולי השכונה למנת רחמים והתחשבות גדולים יותר אפילו ממי שממש אינו אוהב חתולים – בזכותה, כי תמיד הייתי אומרת היזהרו כשאתם עוברים, נוסעים, יש כאן חתולה עיוורת, אסור לפגוע בה. אנשים שלא תמיד הבדילו מי ומה ובכלל לא שמו לב שהיא אינה רואה (איך אפשר?) נזהרו יותר כך לגבי כולם.

    '' 

    כשפגשתי בה תמיד נזכרתי באמונה הגורסת שלחתולים שבע נפשות. היושב במרומים יודע היטב למי לתת אותן, והחתול אכן זקוק להן, במיוחד חתול פ"ז, (פח זבל, רחוב) ובמיוחד חתולה כזו.

    היא הייתה יחסית בריאה מכולן, והסברה שלי שזה כיון שהייתה עיוורת, חששה ולא התקרבה או שיחקה עם חתולים אחרים, לכן נדבקה פחות במחלות, והזדקנה בכבוד שנים רבות.

     

    לפני כמה ימים שמנו לב שהיא מפסיקה לאכול, אך כיון שהיו לה תקופות כאלה בעבר, המשכנו לפנק אותה באוכל שהיא אוהבת, לדאוג לה בתשומת לב כתמיד, שכן אותה היה צריך להאכיל לחוד, היא לא יכלה לאכול עצמאית כי לא ראתה, וחתולים לא היו מניחים לה. לכן פחדה ולא יכלה להתגונן מהם, ועזבה להם את האוכל, ומעולם לא נלחמה עליו.

     

    כנראה שנדבקה במחלת החניכיים האיומה של החתולים שחשוכת מרפא, מכלי השתייה המשותפים . מחלה שבשלב מאוחר שלה, לקראת הסוף, מפסיקים לגמרי לאכול ולשתות כי אינם יכולים.

     

    בדיעבד הבנו שביומיים האחרונים היא לא סתם ישבה שם על הדשא ללא תנועה ורצון לאכול, ללא שהיא נענית לבוא אלינו גם כשקראנו לה - היא פשוט באה להיפרד, לכן שהתה שם יומיים באופן קצת חריג.

     

    '' 

    החלטנו לתת לה את הכבוד וההתחשבות הראויים. לא הזזנו אותה ממקומה, לא לקחנו לרופא (אנו מכירים את המחלה ויודעים שסיכוי ומרפא כבר אין). היא מרגישה הרי בטוחה בסביבה הקטנה מאד של השכונה שלנו, מעולם לא יצאה ממנה, למה לנו שהזמן האחרון שלה אתנו יצער וילחיץ אותה לחינם?  לא רצינו לתת לה ללכת ככה....

     

    חיפשתי אותה במשך יומיים אח"כ ולא מצאתי, שיערתי שהלכה להתבודד כדרכם של חתולים לקראת הסוף. הבנתי שנגמר עבורה סטוק הנשמות שמוקצות לחתולים (7), והיא אכן ניצלה את כולן היטב, ושכוכבה כבר אינו מנצנץ בשמי מרום.

    בסופו של דבר עדכנה אותי השכנה לאריסה שמצאה אותה בסמוך, ונתנה לה כבוד אחרון.

    '' 

    מאז שהלכת עיוורת שלנו, אני ממשיכה להאכיל ולדאוג לחתולים, אך ללא להט מחויבות כקודם, כשהיית אתנו, וקשה לי לראות את כל החבורה הזו מקדמת את פניי כשאת לא שם.

    כל כך הרבה שנים היית אתנו, נדמה לי שמשהו כמו 15 שזה שיא גינס לחתול פ"ז ועוד עיוור. עצוב לי שאף אחד מהשכנים לא הרגיש בחסרונך, לא הבדיל בינך לבין השאר, ולא ידע שאת עיוורת עד שלא אמרנו לו.

    יש מי שהכירו אותך, והיטב, אהבוך, שמרגישים בחסרונך, הם אינם הרבה, אבל בהחלט יש.

    מקווה שאת לא סובלת יותר, ושתעזרי לנו להשגיח על בני מינך מלמעלה.

    יהי זכרך ברוך, אהבנו אותך ותמיד נאהב, גם אם אינך כאן יותר.

    זה לא אותו דבר בלעדייך.

     

    תמונות שלי אתך אין לי לצערי, הרי תמיד אני גם עם הכלבים וקשה הכל ביחד, אבל ללאריסה יש, קחי אותה אתך למעלה, זכרי אותנו לטובה בגן העדן של החתולים.

     

    ''

    העיוורת שלנו היא החתולה האפורה בשורה התחתונה באמצע

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (72)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/11/13 08:06:
      סיפור מרגש
        12/5/12 07:17:
      סיפור מרגש. לפחות חיה חייםלא רעים בזכותכם.
        11/5/12 19:15:
      קראתי את הקישור, באמת קשה. השבו ראיתי מתחת לחלון 2 חתולים מול קעריות עם מזון חתולים, האחד אוכל בריכוז רב, ואילו השני יושב ליד הקעריצ ולא נוגע. יתכן והוא היה נגוע במחלה זו, עצוב.
        11/5/12 11:39:

      צטט: iri20 2012-05-08 19:53:23

      יקירתי זו פעם ראשונה שאני שומעת על מחלת החניכיים חשוכת המרפא בחתולים, האין דרך לרפא את המחלה? נשמע לי מוזר....

      כל מאכילי החתולים והמטפלים מודעים לה, גם לי פעם הייתה חדשה, עד שלמדתי עליה, ופתאום הבנתי שדברים רבים שראיתי ולא ידעתי מה זה, זה זה. 

      ולא, לא ניתנת לריפוי, רק לטיפול ולהקלת סימפטומים, להאכלת אוכל ומזון רך, להקלה, אך בסוף מגיע מצב שלא ניתן יותר לעשות דבר.

      על הדלקות הללו ניתן לקרוא בין היתר כאן

        8/5/12 19:53:
      יקירתי זו פעם ראשונה שאני שומעת על מחלת החניכיים חשוכת המרפא בחתולים, האין דרך לרפא את המחלה? נשמע לי מוזר....
        7/5/12 22:50:

      צטט: bonbonyetta 2012-05-07 20:00:18

      צטט: לכלילדמגיע 2012-05-03 19:55:43

      את נפש רחומה... שמעתי השבוע סיפור מדהים על תכונות של חתולים, שחשים כשבעליהם חולה ונצמדים אליו עד שהוא מבריאמופתע

      בהחלט לא רק חתולים, גם כלבים. לחתולים בנוסף מייחסים תכונות יותר רוחניות ומיסטיות, ופעם נוכחתי לדעת שזה כך, בצורה מדהימה. אם את היית מספרת שזה קרה לך לא היית מאמינה.

      חתול שחור אנשים לא מבינים כלום, זה המבחן שהיושב במרומים שולח להם. 

      ''

      חתולים שחורים זה הכי, אחותי:-)))

        7/5/12 22:30:

      צטט: טומנת בחיבה 2012-05-06 09:55:21

      "בכל פעם שאתה מתבונן מקרוב בבעלי החיים אתה חש כאילו נחבא בתוכו יצור אנושי- הצוחק ממך" (אליאס קנטי- המחוז האנושי) אוי בונבונית... שאת מרגשת!!! בפרט כעת, כאשר חתולת הגינה שלי... הירושימה הזקנה זו שהצלתי ממלתעות הרוטווילר לפני המון שנים, ומאז היא "חתולה תוגתית" אך אהובה. בימים האחרונים היא ממעטת לאכול, הולכת ומצטמקת, ריר יורד לה מקצוות הפה...ואני כבר רואה את הסוף קרב.

       

      קניתי את הפתגם !

      העיקר שיש להירושימה אותך, וסביבה אוהבת ומוגנת.

        7/5/12 22:29:

      צטט: OCN 2012-05-05 10:05:26

      מכירה את החתולים כשהם חולים הם הולכים למקומות סגורם . כמה חתולים שהיו לי בעבר והלכו לעום שכולו טוב בגלל מחלות או זקנה תמיד היו מסתגרים להם באיזה ארון כדיי למות בשקט. עצוב אבל אלה הם החיים. החיים החתולים שאת מאכילה מעוקרים או מסורסים?

      -

      מכירה את זה.

      אך זו אין רבות כמוה, זו - באה להיפרד.

      היו לי עוד שתיים כאלה מיוחדות, שהיחס אליהן היה מיוחד ושונה, אלה - באו במיוחד להיפרד. מזעיף את הפה

        7/5/12 22:27:

      צטט: muliofir 2012-05-04 20:50:38

      גם לי יש חתולה שאימצה אותי - ואני שונא אותה

      לא יעזור לך ותפסיק לעשות רוח, היא יודעת היטב למה היא אוהבת אותך. נקודה.

      לא למדת עוד שגם עם האשה וגם עם חתולה לא מתכווחים? שזה חסר תועלת? צוחק

        7/5/12 20:16:

      צטט: אריאלה ארדיטי 2012-05-04 02:10:27

      אויש עצוב, אומרים שרוב החתולים בעלי עוורון צבעים.. יש לי חתולה שלא גרה בבית, טורקיש אנגורה לבנה ומתוקה, הביאו לי אותה עם טראומה ומפחדת מאנשים, אך היא גרה בגג הבית או מתחתיו.. נראה שיודעת לריב עם חביריה , החתולים של השכנה, אך לפעמים כנכנסים לדלת הבית לאכול את האוכל שלה לעיתים היא בורחת מתחת לשולחן.. לא ברור איזו טראומה עברה , אך לעיתים היא מאפשרת לי להרים אותה , לסרק את שיערה הארוך , לנקות אותה מהקוצים הקטנים שבגינה..לא מבינים למה אני אוהבת אותה, אך איך אפשר שלא כשהיא מדברת אלי בשפה מיוחדת. זה לאחר שנים רבות שהחתול הראשון שלי גסס ממחלה בכליות, אחרי שיבתי איתו עם אינפוזיה שנתנה לי השכנה הוטרינרית ..עצוב ..

      אני מבינה למה את אוהבת אותה, דווקא בגלל שאת כנראה חשה שהתנהגות כזו היא באמת תולדה אולי של פחד או משהו, אבל היא הכי זקוקה יותר מכולם לאהבה וליחס שלך, ובכלל. 

      היה לחברה שלי פעם כלב כזה, מה זה רע מזג, מכוער, ומה לא. שנא אנשים ואנשים שנאו אותו. התערבתי אתה שאתי לא ילך לו, הוא יאהב אותי.

      היא הפסידה בסוף.

      ''

        7/5/12 20:10:

      צטט: לקסיס10 2012-05-03 21:45:44

      אין כמוך,,,ועצוב לשמוע ,מקווה שלא סבלה מידי,,,יש אצלנו 2 "לקוחות"-מטופלים עם מחלות פה,,,הם מקבלים כדור להרגעת כאבים וכמובן אוכל מורטב תמיד,,יש להם תקופות שלא כל כך אוכלים וכרגע הם במצב סביר טוב,,,לפעמים צריך פשוט לעקור כמה שיניים,,,,,ולצערי הרב סמארטי שלנו חתול עדין מתבודד ומקסים עבר לאחרונה עקירה של כל שיניו,,,הוא הרגיש טוב ו לא הפריע לו לאכול גם אוכל יבש רגיל,,,, לפני 3 שבועות פשוט נעלם,,לא יודעת מה קרה למסכן,,מקווה שרק מצא מקום אחר,, יהיה זכרה ברוך

      -

      נראה לי שכל התקופה עוד זה היה אצלה סביר, אך יומיים אחרונים היא סבלה מאד, עד כדי כך שלא רצינו לגרום לה סבל נוסף כאמור ולקחת אותה לרופא או משהו. הבנו בדיעבד שהיא ישבה שם על הדשא יומיים תמימים כי באה להיפרד. 

      ''

        7/5/12 20:05:

      צטט: טונקס 2012-05-03 20:44:28

      כל הכבוד לה ולמי שטיפלו בה במסירות כזאת. נשמעת חתולה נפלאה ואמיצה, והיו לה חיים טובים מאוד בזכותכם. לגבי מחלות חניכיים - יש להן כמה גורמים: בעיות שיניים יכולות לגרום לדלקות קשות ואי יכולת לאכול ובזה אפשר לטפל. יש וירוס הקליצ'י שגורם לדלקות חניכיים קשות (החיסון הרגיל המרובע מחסן גם נגדו), ואז קשה מאוד לטפל אבל עקירות מסיוויות של השיניים, כולל השורשים (כי הווירוס אוהב להתיישב בשורשים של השיניים) השיגו אחוזי הצלחה יפים. כמובן שכל זה נכון לחתול בית. בחתול בחוץ קשה מאוד לעשות את הטיפולים הללו. ייתכן שמחלת העיניים שלה נבעה גם היא מאותו וירוס שפגע בחניכיים. סיבה נוספת היא וירוס האיידס, שגורם לדלקות חניכיים קשות (היה לחתול שלי). גם פה אפשר לנסות עקירה מסיבית של השיניים אבל חייבים רופא מומחה, כי אסור שתישאר אפילו מיליונית שורש. אני הייתי נותנת לחתול שלי (אחרי סטרואידים שלא עזרו ורק גרמו לו לסוכרת) מלוקסיקם - משכך כאבים מצוין עם מעט מאוד תופעות לוואי שעזר לו לאכול. אבל אחרי הרבה אנטיביוטקיות ותרופה ניסיונית נגד איידס מחו"ל - מה שבסוף ניכה לו את החניכיים מהדלקת (לפחות לכמה חודשים עד שמת) - היה האנטיביוטיקה בייטריל, אותה קיבל בכלל בגלל דלקת ריאות. למעשה, שילוב של זריקות בייטריל עם סינולוקס והחניכיים היו נקיים אחרי כשנה וחצי של ייסורים.

      --

      טיפול קשה מאד נגד הדלקת הזו, ובסופו של דבר היא קטלנית. אצל חתולי רחוב שאי אפשר לעקוב כמו שצריך במיוחד. 

        7/5/12 20:03:

      צטט: אריאל, חיפה 2012-05-03 20:01:28

      כן, וגם חתולתנו ניני, בת ה-21 הלכה לעולמה ביום הזכרון.

      התחלה של סרטן, בעיה עם הכליות, כבר לא שמעה כל כך טוב - אבל...

      וואהו, 21 שנה זה כבר שיא גינס לא? אשריה שזכתה למשפחה אוהבת וחמה שדאגה לה. 

      תהי מנוחתה עדן.

        7/5/12 20:00:

      צטט: לכלילדמגיע 2012-05-03 19:55:43

      את נפש רחומה... שמעתי השבוע סיפור מדהים על תכונות של חתולים, שחשים כשבעליהם חולה ונצמדים אליו עד שהוא מבריאמופתע

      בהחלט לא רק חתולים, גם כלבים. לחתולים בנוסף מייחסים תכונות יותר רוחניות ומיסטיות, ופעם נוכחתי לדעת שזה כך, בצורה מדהימה. אם את היית מספרת שזה קרה לך לא היית מאמינה.

      חתול שחור אנשים לא מבינים כלום, זה המבחן שהיושב במרומים שולח להם. 

      ''

        7/5/12 19:57:

      צטט: רומפיפיה 2012-05-03 19:37:59

      לי יש איזה 12 חתולים בערך,

      אי אפשר לספור, כי בזמן ההאכלה

      מגיעה כמעט כל השכונה....

      החתולה העיוורת האפורה שלך..

      הגיעה מן הסתם לגן העדן החתולי....

      אחזור כמובן,

      רק 12?  וואלה, את צריכה לבוא לראות אותי ואת לאריסה בשעת חלוקת תלושי המזון.... קריצה

        7/5/12 19:56:

      צטט: debie30 2012-05-03 19:29:56

      כואבת הפרידה מכל חתול, (חושבת שנאמר שיש להם 9 נשמות טובות). אחת מחברותי אימצה פעם גור שהיה בחצר, והסתבר שהיה עיוור, לא היה ניתן להשיב לו ראייתו הוא מסתדר ממש מצויין.

      כן, אפשרי, אך רק בתנאי שיש לו סביבה אוהדת, שדואגים לו, ושהוא לא יוצא מהשטח המוכר לו. הסנני

        7/5/12 19:55:

      צטט: מזל וברכה 2012-05-03 19:28:52

      15 שנה?!
      שאפו לך ולשכנתך.
      מאוד מאוד נדיר לחתולים שאינם חתולי בית - וגם שם לא תמיד.

      אם כבר מדברים, אני מאוד גאה לבשר שחתולתי תמר חוגגת החודש 20 שנה.
      אחרי שני אירועים מוחיים, חירשת כמו אבן - אבל לא מניחה לאף אחד מהצעירים לזלזל בה.

      וואלה גם לך בהחלט שאפו.

      זה הורג אותי, לא אותו דבר להאכיל אותם כשהיא לא שם, לא אותו דבר. מזעיף את הפה

        7/5/12 19:54:

      צטט: החתול במסיכה 2012-05-03 19:20:39

      עכשיו היא בגן עדן של חתולים.

      איפה היית חתול כל כך הרבה זמן ולא אמרת כלום? חסרת....שמחה לראותך נבוך

        7/5/12 19:53:

      צטט: עו"ד אור שובל 2012-05-03 18:01:55

      מרגש עד דמעות. כל הכבוד לך וללאריסה וכן ירבו אנשים כמותכן.

      תודה, אנו מחלקות מנויים במבצע, רוצה להצטרף למאכילים או לפעילים?  לשון בחוץ

        7/5/12 19:41:

      צטט: DalitBen Shabat Ophir 2012-05-03 17:53:39

      כל כך אהבתי את הפוסט שלך...כל כך הזדהתי. יש לי 2 חתולים נסיכים. ואני מאד אוהבת בעלי חיים. יש לנו בבניין חתולה מתוקה שאין לי אפשרות לאמץ אותה אבל נראה שהיא הייתה שייכת למשהו....כל מה שכתבת...נגע ללבי.

      תודה. מקווה שאת לפחות דואגת לה ככה אפילו שהיא בחוץ כמה שאפשר. עבור חתול בית שננטש זה נורא. האם יש לה ציפורניים? היא צעירה או בוגרת? מזעיף את הפה

        7/5/12 19:40:

      צטט: liat62 2012-05-03 15:37:34

      את נשמה ענקית כל כך...חיבוק חזק לך ולכל הפרוות הנהדרות שאיתך...

      בעלי הפרווה קריצה שאתי לא מקבלים חיבוקים בהעברה יד שניה, רק אישית.... 

        7/5/12 19:38:

      צטט: נ.י.ל.י 2012-05-03 13:29:36

      הבאת אותי עד דמעות.
      תזכר לעד בזכות סיפורייך.
      חתולתי האפורה כבר שנתיים עם מחלת החניכיים ושורדת בזכות המחית שאני מכינה לה כל יום.זקנה בת 18-ושרדנית מופלאה.

      תודה יקרה. ומה את חושבת האכלנו אותה כבר הרבה הרבה זמן אני ולאריסה?  אלא שבימים אחרונים גם את זה היא לא רצתה, ולא חלב עם מים כפי שהיינו נותנים לה לשתות כבר שנים רבות. היא היתה בין המיוחדים שלנו. ואלה זכו לטיפול מועדף. 

      ''

        7/5/12 19:35:

      צטט: luna12 2012-05-03 12:02:14

      מרגש מאוד, ועם הכל היה לה מזל גדול שהיה לה אותך!

      מי שזרק אותה כאן אחרי שעיקר אותה אני לא בטוחה שהוא ידע מה הוא עושה, הוא כנראה טעה. ועל חתול עיוור זה נורא. מזעיף את הפה

        7/5/12 19:34:

      צטט: yonbir 2012-05-03 10:47:29

      היחס שלך לחתול, כפי שבא לידי ביטוי בתיאורייך, הוא שווה ערך ליחס אל בן משפחה מהמין האנושי, אבל מאז ומתמיד רואים את ההתייחסות הזו בכל סיפורייך. וזה הזמן להזכיר שמשה רבנו נבחר להנהיג את עמו אחרי שדאג וטרח להחזיר שה טועה ליתר חבריו בצאן.

      תודה.

      לפי מה נבחרו מנהגינו שלנו בימים אלה?

      לא נותר אלא להרכין ראש בבושה.

      ''

       

        7/5/12 06:36:
      מרגש המסירות ההדדית בין העיוורת לביניכם.
        6/5/12 22:31:

      צטט: 695פרל 2012-05-03 10:04:30

      סיפור מרגש, ולא רק בשל היותה עיוורת וזכתה להיות בחברתך כ 15 שנה, זה הרגשות שאת מביעה דרך ההסתכלות האימפירית על החתול והאנשת רגשותיו. בראבו ושאפו

      ''

       

        6/5/12 22:29:

      צטט: ~בועז22~ 2012-05-03 05:23:55

      חושב כמו ציפי. יש לנו הרבה מה ללמוד מבעלי-חיים ובכול זאת, יש לנו ללמוד הרבה יותר מבני-אדם, ובעיקר מכאלו הרגישים לבעלי-חיים...

      '' it takes one ro know one    קריצה

      תודה

        6/5/12 21:37:

      צטט: bonbonyetta 2012-05-06 20:39:29

      צטט: ציפי*** 2012-05-03 00:52:35

      סיפור מרגש כל כך. המושג אנושי שהומצא על ידי בני אנוש, משייך לעצמו ערכים שהיו עוד לפני האדם. חתולים, כלבים ובכלל יונקים יש בהם ערכים, הדדיות וכבוד שלעיתים חבל שאין זאת בין בני האדם. תודה לאל על האנשים ששומרים על החיות והטבע. תודה לך על השיתופים החשובים הללו שבאים להזכיר לנו שוב ושוב כמה הנושא הזה חיוני להתפתחות שלנו כבני אנוש.

      --

      יש עוד המון אנשים טובים וסיפורים אנושיים שמחממים את הלב, צריך פשוט להביא אותם לאור, ואז דבר גורר דבר... 

      ''

       

       

      אני מסכימה איתך בהחלט. לכן אנחנו כאן. להפיץ את התקווה האור והאמונה באהבת האדם, הטבע והיקום חלמה וטוב הלב. תודה לך שאת מקפידה לעשות זאת. שבוע טוב

       

       

        6/5/12 20:39:

      צטט: ציפי*** 2012-05-03 00:52:35

      סיפור מרגש כל כך. המושג אנושי שהומצא על ידי בני אנוש, משייך לעצמו ערכים שהיו עוד לפני האדם. חתולים, כלבים ובכלל יונקים יש בהם ערכים, הדדיות וכבוד שלעיתים חבל שאין זאת בין בני האדם. תודה לאל על האנשים ששומרים על החיות והטבע. תודה לך על השיתופים החשובים הללו שבאים להזכיר לנו שוב ושוב כמה הנושא הזה חיוני להתפתחות שלנו כבני אנוש.

      --

      יש עוד המון אנשים טובים וסיפורים אנושיים שמחממים את הלב, צריך פשוט להביא אותם לאור, ואז דבר גורר דבר... 

      ''

        6/5/12 20:37:

      צטט: דוקטורלאה 2012-05-02 21:41:02

      מרגש ממש.האדם מתקשר לבעל חיים, ואם זה שנים רבות, הפרידה ממנו קשה ומעיקה.

      מתקשר אליו כמו לכל בן משפחה אחר, אלא שכאן מעצימים את הכאב והתסכול חוסר ההבנה מצד החברה, שאינה מכירה בזאת כאבל ופוטרת זאת כלאחר יד ולפעמים בזילזול וחוסר הבנה, למשל מבחינת העבודה.

      בן משפחה חלילה נפטר האדם זכאי לשבת שבעה, שבעה ימי חופשה, בעל חיים....? תעזבי הכללים, פשוט להתאושש נפשית, גם זה פעמים רבות מתקבל בעקימת פה....

       ''

        6/5/12 09:55:
      "בכל פעם שאתה מתבונן מקרוב בבעלי החיים אתה חש כאילו נחבא בתוכו יצור אנושי- הצוחק ממך" (אליאס קנטי- המחוז האנושי) אוי בונבונית... שאת מרגשת!!! בפרט כעת, כאשר חתולת הגינה שלי... הירושימה הזקנה זו שהצלתי ממלתעות הרוטווילר לפני המון שנים, ומאז היא "חתולה תוגתית" אך אהובה. בימים האחרונים היא ממעטת לאכול, הולכת ומצטמקת, ריר יורד לה מקצוות הפה...ואני כבר רואה את הסוף קרב.
        5/5/12 23:01:
      כאבא למאכילת חתולי רחוב אני חושב שיש להם הרבה יותר מ 7 נשמות
        5/5/12 22:05:
      עצוב להפרד מבעל חיים שקשורים אליו... נקווה בשבילה שהגיע לגן העדן של בעלי החיים.
        5/5/12 20:42:

      צטט: אור 2012 2012-05-02 21:33:01

      יהי זכרה ברוך

      שום גן עדן לא יהיה לעולם גן עדן אלמלא החתולים שלי יהיו שם לברך אותי - מקור לא ידוע

       

      "בילוי במחיצת חתולים לעולם אינו בזבוז זמן" זיגמונד פרויד

       

        "במקום שם יש חתול- יש תרבות"  רוברט ט.היינלין

       

      תודה אור, שלושה פתגמים מקסימים בעיני, עבורך.  ''

        5/5/12 10:05:
      מכירה את החתולים כשהם חולים הם הולכים למקומות סגורם . כמה חתולים שהיו לי בעבר והלכו לעום שכולו טוב בגלל מחלות או זקנה תמיד היו מסתגרים להם באיזה ארון כדיי למות בשקט. עצוב אבל אלה הם החיים. החיים החתולים שאת מאכילה מעוקרים או מסורסים?
        4/5/12 22:08:
      יפה שאת ככה עוזרת לחיות
        4/5/12 20:50:
      גם לי יש חתולה שאימצה אותי - ואני שונא אותה
        4/5/12 15:39:
      טוב שהיה לה אותך.
      מרגש ביותר..
        4/5/12 15:02:
      ריגשת אותי ברמות. אני שמחה שהיו לה חיים טובים.שבת שלום לך חברה יקרה שלי.
        4/5/12 12:27:
      מרתק ומרגש..לזכרה...
        4/5/12 10:19:
      עצוב, מרגש ואנושי כאחד. תודה!
        4/5/12 09:59:
      יפה סיפרת על החתולה.את עצמך נשמה טובה
        4/5/12 08:46:
      גן עדן של חתולים שיהיה לה. ואת עשית לה גן עדן של מטה
        4/5/12 08:19:
      העיקר שנתתם לה חיים טובים.
        4/5/12 04:56:
      עצוב. כמו לאבד בן-משפחה. לנו היו הרבה בעלי-חיים, ממש גן-חיות-זוטא, אבל כשנמאס לנו להיפרד מהם - השארנו רק שתי כלבות.
        4/5/12 02:10:
      אויש עצוב, אומרים שרוב החתולים בעלי עוורון צבעים.. יש לי חתולה שלא גרה בבית, טורקיש אנגורה לבנה ומתוקה, הביאו לי אותה עם טראומה ומפחדת מאנשים, אך היא גרה בגג הבית או מתחתיו.. נראה שיודעת לריב עם חביריה , החתולים של השכנה, אך לפעמים כנכנסים לדלת הבית לאכול את האוכל שלה לעיתים היא בורחת מתחת לשולחן.. לא ברור איזו טראומה עברה , אך לעיתים היא מאפשרת לי להרים אותה , לסרק את שיערה הארוך , לנקות אותה מהקוצים הקטנים שבגינה..לא מבינים למה אני אוהבת אותה, אך איך אפשר שלא כשהיא מדברת אלי בשפה מיוחדת. זה לאחר שנים רבות שהחתול הראשון שלי גסס ממחלה בכליות, אחרי שיבתי איתו עם אינפוזיה שנתנה לי השכנה הוטרינרית ..עצוב ..
        3/5/12 22:18:
      איך סיפור על חתולה יכול לרגש כל כך כל הכבוד לך על הנתינה,ועל זה שאיבחנת את היותה עוורת ועזרת לה סוף עצוב אבל לפחות היא זכתה לאוכל ויחס ממך כל הכבוד
        3/5/12 21:45:
      אין כמוך,,,ועצוב לשמוע ,מקווה שלא סבלה מידי,,,יש אצלנו 2 "לקוחות"-מטופלים עם מחלות פה,,,הם מקבלים כדור להרגעת כאבים וכמובן אוכל מורטב תמיד,,יש להם תקופות שלא כל כך אוכלים וכרגע הם במצב סביר טוב,,,לפעמים צריך פשוט לעקור כמה שיניים,,,,,ולצערי הרב סמארטי שלנו חתול עדין מתבודד ומקסים עבר לאחרונה עקירה של כל שיניו,,,הוא הרגיש טוב ו לא הפריע לו לאכול גם אוכל יבש רגיל,,,, לפני 3 שבועות פשוט נעלם,,לא יודעת מה קרה למסכן,,מקווה שרק מצא מקום אחר,, יהיה זכרה ברוך
        3/5/12 20:53:
      וואו, איזה סיפור נוגע ללב, בונבוש......פוסט ישר מהלב. ♥
        3/5/12 20:46:
      בוני איזו תמונה יפה למטה, רק עכשיו ראיתי
        3/5/12 20:44:
      כל הכבוד לה ולמי שטיפלו בה במסירות כזאת. נשמעת חתולה נפלאה ואמיצה, והיו לה חיים טובים מאוד בזכותכם. לגבי מחלות חניכיים - יש להן כמה גורמים: בעיות שיניים יכולות לגרום לדלקות קשות ואי יכולת לאכול ובזה אפשר לטפל. יש וירוס הקליצ'י שגורם לדלקות חניכיים קשות (החיסון הרגיל המרובע מחסן גם נגדו), ואז קשה מאוד לטפל אבל עקירות מסיוויות של השיניים, כולל השורשים (כי הווירוס אוהב להתיישב בשורשים של השיניים) השיגו אחוזי הצלחה יפים. כמובן שכל זה נכון לחתול בית. בחתול בחוץ קשה מאוד לעשות את הטיפולים הללו. ייתכן שמחלת העיניים שלה נבעה גם היא מאותו וירוס שפגע בחניכיים. סיבה נוספת היא וירוס האיידס, שגורם לדלקות חניכיים קשות (היה לחתול שלי). גם פה אפשר לנסות עקירה מסיבית של השיניים אבל חייבים רופא מומחה, כי אסור שתישאר אפילו מיליונית שורש. אני הייתי נותנת לחתול שלי (אחרי סטרואידים שלא עזרו ורק גרמו לו לסוכרת) מלוקסיקם - משכך כאבים מצוין עם מעט מאוד תופעות לוואי שעזר לו לאכול. אבל אחרי הרבה אנטיביוטקיות ותרופה ניסיונית נגד איידס מחו"ל - מה שבסוף ניכה לו את החניכיים מהדלקת (לפחות לכמה חודשים עד שמת) - היה האנטיביוטיקה בייטריל, אותה קיבל בכלל בגלל דלקת ריאות. למעשה, שילוב של זריקות בייטריל עם סינולוקס והחניכיים היו נקיים אחרי כשנה וחצי של ייסורים.
        3/5/12 20:01:

      כן, וגם חתולתנו ניני, בת ה-21 הלכה לעולמה ביום הזכרון.

      התחלה של סרטן, בעיה עם הכליות, כבר לא שמעה כל כך טוב - אבל...

       

        3/5/12 19:55:

      את נפש רחומה... שמעתי השבוע סיפור מדהים על תכונות של חתולים, שחשים כשבעליהם חולה ונצמדים אליו עד שהוא מבריאמופתע

        3/5/12 19:37:

      לי יש איזה 12 חתולים בערך,

      אי אפשר לספור, כי בזמן ההאכלה

      מגיעה כמעט כל השכונה....

      החתולה העיוורת האפורה שלך..

      הגיעה מן הסתם לגן העדן החתולי....

      אחזור כמובן,

        3/5/12 19:29:
      כואבת הפרידה מכל חתול, (חושבת שנאמר שיש להם 9 נשמות טובות). אחת מחברותי אימצה פעם גור שהיה בחצר, והסתבר שהיה עיוור, לא היה ניתן להשיב לו ראייתו הוא מסתדר ממש מצויין.
        3/5/12 19:28:

      15 שנה?!
      שאפו לך ולשכנתך.
      מאוד מאוד נדיר לחתולים שאינם חתולי בית - וגם שם לא תמיד.

      אם כבר מדברים, אני מאוד גאה לבשר שחתולתי תמר חוגגת החודש 20 שנה.
      אחרי שני אירועים מוחיים, חירשת כמו אבן - אבל לא מניחה לאף אחד מהצעירים לזלזל בה.

        3/5/12 19:20:
      עכשיו היא בגן עדן של חתולים.
        3/5/12 18:01:
      מרגש עד דמעות. כל הכבוד לך וללאריסה וכן ירבו אנשים כמותכן.
        3/5/12 17:53:
      כל כך אהבתי את הפוסט שלך...כל כך הזדהתי. יש לי 2 חתולים נסיכים. ואני מאד אוהבת בעלי חיים. יש לנו בבניין חתולה מתוקה שאין לי אפשרות לאמץ אותה אבל נראה שהיא הייתה שייכת למשהו....כל מה שכתבת...נגע ללבי.
        3/5/12 15:37:
      את נשמה ענקית כל כך...חיבוק חזק לך ולכל הפרוות הנהדרות שאיתך...
        3/5/12 13:29:

      הבאת אותי עד דמעות.
      תזכר לעד בזכות סיפורייך.
      חתולתי האפורה כבר שנתיים עם מחלת החניכיים ושורדת בזכות המחית שאני מכינה לה כל יום.זקנה בת 18-ושרדנית מופלאה.

        3/5/12 12:02:
      מרגש מאוד, ועם הכל היה לה מזל גדול שהיה לה אותך!
        3/5/12 10:47:
      היחס שלך לחתול, כפי שבא לידי ביטוי בתיאורייך, הוא שווה ערך ליחס אל בן משפחה מהמין האנושי, אבל מאז ומתמיד רואים את ההתייחסות הזו בכל סיפורייך. וזה הזמן להזכיר שמשה רבנו נבחר להנהיג את עמו אחרי שדאג וטרח להחזיר שה טועה ליתר חבריו בצאן.
        3/5/12 10:07:
      כל הכבוד. אין דבר יותר מחמם את הלב מאהבת לחיית המחמד שלך. והמצב שבו הוא מחזיר אהבה חזרה.
        3/5/12 10:04:
      סיפור מרגש, ולא רק בשל היותה עיוורת וזכתה להיות בחברתך כ 15 שנה, זה הרגשות שאת מביעה דרך ההסתכלות האימפירית על החתול והאנשת רגשותיו. בראבו ושאפו
        3/5/12 09:54:
      באמת מרגש..
        3/5/12 09:21:
      כל הכבוד לך וללאריסה על האהבה והדאגה...
        3/5/12 05:23:
      חושב כמו ציפי. יש לנו הרבה מה ללמוד מבעלי-חיים ובכול זאת, יש לנו ללמוד הרבה יותר מבני-אדם, ובעיקר מכאלו הרגישים לבעלי-חיים...
        3/5/12 00:52:
      סיפור מרגש כל כך. המושג אנושי שהומצא על ידי בני אנוש, משייך לעצמו ערכים שהיו עוד לפני האדם. חתולים, כלבים ובכלל יונקים יש בהם ערכים, הדדיות וכבוד שלעיתים חבל שאין זאת בין בני האדם. תודה לאל על האנשים ששומרים על החיות והטבע. תודה לך על השיתופים החשובים הללו שבאים להזכיר לנו שוב ושוב כמה הנושא הזה חיוני להתפתחות שלנו כבני אנוש.
        2/5/12 21:41:
      מרגש ממש.האדם מתקשר לבעל חיים, ואם זה שנים רבות, הפרידה ממנו קשה ומעיקה.
        2/5/12 21:33:
      יהי זכרה ברוך

      ארכיון