נולד וגדל בטבריה ניצב בדימוס, עו"ד משה מזרחי (61), נולד בטבריה ב 1950, בבית החולים הסקוטי (היום המלון הסקוטי), ילד שביעי מבין שמונה ילדים. אביו, יעקב, נפטר כשמזרחי היה רק בן 7, והותיר אחריו את בלהה, אם לשמונה, שהגדול בהם בדיוק סיים את שירותו צבאי, והצעיר רק בן 3, אותם גידלה למופת בחדר אחד בשכונת "אחווה", השכונה היהודית הראשונה שנבנתה מחוץ לחומות טבריה. שורשיה של משפחת מזרחי נטועים עמוק בשורשיה ארץ ישראל, עד שבעה דורות, בטבריה ובירושלים. המשפחה גדלה וחונכה על ערכים של צניעות, מוסר ושירות בהגנת המולדת. משה למד בביה"ס היסודי ' אליאנס ' ובביה"ס תיכון 'הגליל' בטבריה. בנערותו, היה חבר בתנועת הנוער העובד והלומד. שירות צבאי בסיירת אגוז בנובמבר 1968, התגייס משה מזרחי לצה"ל, סיים את הטירונות בגולני ומשם לסיירת אגוז. לקראת סיום קורס מ"כים נפצע בעינו הימנית באימון לב"ב ואיבד אותה. בשל פציעתו שוחרר מהצבא והוכר כנכה צה"ל. עם שחרורו, השלים את לימודי הבגרות. השכלה משפטית ב-1972 התקבל למסלול לימודי משפטים לתואר ראשון, באוניברסיטת ת"א. עם סיום לימודיו, התגייס במרץ 1976 למשטרת ישראל כתובע משטרתי, ולאחר שנתיים של התמחות במשטרה ובפרקליטות קיבל רישיון לעריכת דין. איש משפחה מזרחי נשוי לשרית, אותה הכיר במהלך שרותם המשותף במשטרת ישראל. השניים נישאו ב- 1983 ולהם חמישה ילדים. מורן (26), שירתה כמ"כית חי"ר, והיום מתמחה בעריכת דין, התאומים עמית ודביר (25), שירתו ביחידת 'עוקץ". עמית לקראת סיום לימודי תואר משולב בחשבונאות ובמשפטים ,ודביר לקראת סיום לימודיו בהנדסת תוכנה, תאיר (13) וטוהר (5). קריירה במשטרת ישראל ב – 1979 במסגרת מדיניות חדשנית של המשטרה לטייב את עבודת החקירות בשטח, הוצע למזרחי לשמש כעוזר ראש אגף חקירות במרחב יפו דאז, ולאחר מכן, ראש מחלקת חקירות פשעים מרחבי. בתפקידים אלה מצא סיפוק רב בסוג העשייה הייחודי, דבר שהוביל אותו, למרות שלא התכוון לכך, לשירות ארוך בן 30 שנה, במהלכו מילא שורה ארוכה של תפקידים. בין אלה ניתן לציין: קצין אגף חקירות מרחב ירקון (1986 -1989), מפקד תחנת יפו (1991-1992), סגן מפקד מרחב איילון (1992), מפקד מרחב יהודה בשטחים (1993-1995). בספטמבר 1995, מונה מזרחי, לתפקיד מפקד המכללה לקצינים בכירים של משטרת ישראל, ועסק בהכשרת עתודת הפיקוד הבכיר של המשטרה בשילוב לימודים אקדמאים, תפקיד אותו מילא עד 1997.
הקמת היאחב"ל בשנת 1996 קיימה משטרת ישראל בראשותו של המפכ"ל אסף חפץ, תהליך הערכת מצב אסטרטגית לראשונה בתולדותיה. בין יתר הנושאים שהוחלט שעל המשטרה להיערך לקראתם, היו יישומו של השיטור הקהילתי והטמעתו בארגון והפרדת המודיעין מאגף החקירות והפיכתו לאגף עצמאי. צוות בראשותו של ניצב גנות, בחן ומצא שהפשע המאורגן יוצא ברית המועצות לשעבר, קנה לו אחיזה במדינת ישראל ורבים מבכיריו, בדרך לא דרך, מצאו מקלט על ידי קבלת אזרחות ודרכון ישראלים. הצוות הגדיר את התופעה כאיום אסטרטגי על החברה הישראלית וסבר שעל המשטרה להיערך אליו. באותה עת, ביקש המפכ"ל חפץ, ממזרחי, לקבל עליו את הובלת ארגון יחידה שיועדה לטיפול בתופעה ובפשיעה החמורה הבינלאומית. לאחר התחבטות, שעיקרה היה המעבר חזרה לאגף החקירות, נענה מזרחי לבקשת המפכ"ל. בהיעדר משאבים להקמת יחידה חדשה קיבל לידיו בפברואר 1997 את היחידה הארצית לחקירות פשעים (יאח"פ), שלימים הפכה ליאחב"ל.
מלחמה בשחיתות במהלך פיקודו על היחידה נוהלו מספר רב של חקירות יזומות בתחום הפשע המאורגן, יוצא חבר ברית המועצות (חב"מ). פרשת גרגורי לרנר, ליאוניד וולף, שרון, בן-גל, גוסינסקי , נמרודי - בעלי 'מעריב' דאז, פרשת דוד אפל שהתפתחה לימים וכונתה "פרשת האי היווני ", פרשת צ'רנוי , גד זאבי רבות אחרות. בתקופת כהונתו הוביל את הטיפול בחבורת עוזי משולם האלימה. משולם וחבורתו נעלמו ממפת הפשיעה. מזרחי הוביל את החקירות כנגד אביגדור ליברמן, כשזה כיהן כמנכ"ל משרד ראש הממשלה, ולאחריה חקירה אחרת בהיותו אזרח פרטי, זמן קצר לפני שנבחר לכנסת. בעת שזו האחרונה התנהלה כחקירה סמויה, נפתח כנגד ליברמן תיק על איומים, העלבת עובד ציבור והוצאת לשון הרע כנגד מזרחי. למרות כתב האישום שהוגש נגדו בידי היועמ"ש לממשלה, סירבה ועדת הכנסת להסיר את חסינותו.
ראש אגף חקירות ב -1.1.2001 מונה מזרחי לתפקיד ראש אגף החקירות של משטרת ישראל. רבים מזהים את כהונתו בתפקיד זה, כמי שתחת פיקוחו נוהלו חקירות ופרשות ציבוריות שטופלו בעיקר ביאח"ה וביאחב"ל, אך לצד האחריות הפיקודית, התאפיינה תקופת כהונה זאת בניהול תקציב והובלת מערכים ארגוניים, מערכות טכנולוגיות, ומערכות מחשוב גדולות. כמו כן, פיקד על מערך של כ - 6000 איש שכלל מאות חוקרים, את אנשי המחלקה לזיהוי פלילי ואת אנשי המטה. מזרחי כיהן בתפקיד ראש אח"ק במשך ארבע שנים מלאות, יותר מכל ניצב אחר בתפקיד זה.
פרשת ליברמן בתחילת 2002 הבשילה החקירה ביאח"ה כנגד ליברמן ששימש כשר בממשלת שרון ורגע לפני זימונו לחקירה גלויה החלו גורמים להפיץ בתקשורת תמלילים סלקטיביים, שנגנבו מהאזנת הסתר של ליברמן ביאחב"ל, וחוללו סערה. בין היתר עלה הנושא בישיבת ממשלה, בראשות אריאל שרון, שהיה עצמו בשיאה של חקירת פרשת "האי היווני" וביוזמת השר בממשלתו ליברמן שהיה החשוד באותה חקירה. זה היה בלתי מתקבל על הדעת והביא גם את מזרחי עצמו לבקש פתיחה בחקירה. חקירת מח"ש ארכה כשנה תמימה, ובסיומה קבעה פרקליטת מחוז דרום שמונתה ללוות החקירה ולסכם את ראיותיה, שאין בחומר החקירה כדי לבסס לא אשמה פלילית ולא משמעתית, וגם אם היו תקלות בתפעול ההאזנה הן במישור המנהלי בלבד. אל חוות דעתה המסכמת הצטרפו המשנה לפרקליטת המדינה ופרקליטת המדינה עצמה. באוקטובר 2003, היועמ"ש לממשלה, אליקים רובינשטיין קבע שאין ראיות לפלילים או לדין משמעתי כנגד מזרחי, אך בחר בניגוד גמור לחוות הדעת המשולשת של הפרקליטות למתוח בקורת קשה, תוך פרסום דוח ציבורי בן 70 עמודים ובו המלצה למפכ"ל ולשר לביטחון פנים "לבחון צעדים פיקודיים, בכפוף לשימוע, עד כדי העברה מתפקיד". מזרחי, למרות היותו של הדו"ח שנוי במחלוקת, קיבל בממלכתיות את המלצת היועץ, לא עזב את תפקידו והתייצב לשימוע אצל המפכ"ל. המפכ"ל שבחן את הדו"ח לעומק, בסיוע ייעוץ המשפטי, ובדק את החומר ואת הסבריו של מזרחי, הגיע למסקנה שיש להסתפק בהערת מפקד בלבד. למרות שהליך השימוע אצל המפכ"ל הקודם הסתיים זמן רב קודם לכן בהערת מפקד, בנובמבר 2004 בדרכו למרכז הליכוד זימן מ"מ השר לביטחון פנים, גדעון עזרא לתחנת משטרה במסובים את ניצב מזרחי, שם הודיע לו שהוא מעביר אותו מתפקידו בשל דו"ח היועמ"ש לממשלה. במרכז הליכוד, אליו הגיע מיד לאחר ההדחה, זכה למחיאות כפיים סוערות.
הפרישה לגמלאות ב- 2005 מונה לתפקיד ראש אגף קהילה ומשמר אזרחי וביולי 2006 סיים את תפקידו והשתחרר מן השירות במחציתה של 2007.
תנועת עבודה עכשיו בחודש ינואר 2011 הודיע יו"ר מפלגת העבודה אהוד ברק על התפטרותו ממפלגת העבודה ועל הקמת מפלגה חדשה – מפלגת העצמאות. ביומיים שלאחר הודעת ההתפטרות הקים יזם ההיי טק, אראל מרגלית, יחד עם משה מזרחי ועם קבוצת שותפים בולטים בחברה האזרחית ואנשי עסקים נוספים את תנועת "עבודה עכשיו", הפועלת להתחדשות מפלגת העבודה. התנועה פתחה במסע ציבורי שקרא לציבור להתפקד למפלגת העבודה, במטרה לחדש את מוסדותיה, לעדכן את רעיונותיה ולהביא לתוכה אישים מרכזיים שישתלבו בהנהגתה ויהיו בין נבחרי הציבור שלה. בינואר 2012, הודיע מזרחי כי בכוונתו להתמודד על מקום לרשימת העבודה לכנסת.
|
