בפרשיית מגרון חברו להם עבריינות, בזבזנות, וזלזול בשלטון החוק. כל שקל פורע חוק שמושקע במגרון בא על חשבון כסף חוקי שצריך להגיע לזקנה מהמסדרון, לעובדי פרי הגליל ולהשכלה הגבוהה. ההסדר המוצע למתנחלי מגרון מהווה פגיעה חמורה בשלטון החוק במדינת ישראל. 

השבוע התבשרנו על הסדר שמתגבש בין ממשלת נתניהו לפורעי החוק במגרון. תחילתו של דבר בהשתלטות שגרתית של קבוצת מתנחלים על קרקעות לא להם, בניה ללא אישור חוקי תוך העלמת עין ושיתוף פעולה של זרועות קרובות בממשל, וסופו באיומים והתחסדות של הימין בדבר זכותם של יהודים בארץ ישראל.

פרשת מגרון, התנחלות שהולדתה בחטא היא מיקרוקוסמוס לאנומליה השלטונית ומסמלת מצב ארוך שנים שבו חוברות לאידיאולוגיה עבריינות, בזבזנות ופגיעה חריפה בשלטון החוק. 'הסלאלום' שהממשלה מבצעת באמצעות המתווך, השר בני בגין,  כדי לחמוק מהחלטת בג"צ שהורה לפנות את הישוב, ולבצע מראית פינוי, מאפשר לאלה שהתנחלו על קרקע לא להם, בשותפות עבריינית עם גורמי הממשל עצמו, לתבוע לא רק את האצבע, אלא את היד כולה. הכל על חשבון כיסינו - משלמי המיסים, על חשבון המאושפזים במסדרונות, ובאדיבות הקלות הבלתי נסבלת, שבה הממשלה הביאה לסגירתם של מפעלי דחק כמו 'פרי גליל'.

מכעיסה האבחנה שנעשית לגבי ההתנחלות הבלתי חוקית הזו לפיה אין מדובר בפורעי חוק מסוגם של ' נערי הגבעות' אלא באוכלוסייה איכותית מתיישבת, כאילו שזה המבחן להכשרת השרץ. עבריינות היא עבריינות, אי חוקיות היא אי חוקיות ואכיפת החוק בסלקטיביות על פי סוג האוכלוסייה, היא מתכון לאסון, ולהרס שלטון החוק, במדינה דמוקרטית.

זה מחזיר אותי שנים לאחור לתקופה בה שירתי כמפקד מרחב יהודה בשטחים, במחצית הראשונה של שנות התשעים, בתקופת הטבח במערת המכפלה, בפברואר 1994. כאילו דבר לא השתנה. באותם הימים העיד מפכ"ל המשטרה דאז בוועדת שמגר שמונתה לחקור את אירוע הטבח ואת שאלת אכיפת החוק בשטחים וכינה אותה 'מראית חוק'. כמי שהיה שם באותה העת, אני יכול להעיד, כי החוק ושלטון החוק אפילו לא היו בגדר המלצה. הזרועות השלטוניות, שהיו אמורות לשמור על החוק והסדר באמצעות צה"ל, שהוא הריבון השלטוני בשטחים, היו ועודן חסרות אחיזה, שכן, צה"ל לא שש, בלשון המעטה, להתעמת עם המתנחלים ולעמוד בחזית אכיפת החוק השוויונית המוטלת עליו. ה"הפרעה"  למתנחלים הביאה בעקבותיה תשלום מחיר והכוח הפוליטי היה בעל השפעה מאיימת.

ימים ספורים לאחר הטבח, כשצילה של וועדת החקירה ריחף מעל, אלוף פקמ"ז דאז, דני יתום, ביקש ממני להחזיק את כל כוחות המרחב השיטוריים בכוננות ללא שחרורים. אלוף הפיקוד והמטה סרבו לשתף אותי בעילת ההוראה . לקראת חצות נקראתי לישיבה בחברון עם האלוף ועם סגל הערכת המצב הבכיר של הפיקוד. לאחר המתנה ארוכה שוחררנו ללא ישיבה וללא מילים.
למיטב הבנתי, גם אם איש לא אמר זאת בפה מלא, ככל הנראה נפלה החלטה על ידי ראש הממשלה, יצחק רבין ז"ל, והקבינט לפנות את המאחז ההזוי בתל רומיידה ('גבעת האבות'), כמענה לטבח. מדובר בהחלטה סודית ודרמטית מאין כמותה, שבאה לבצע אכיפה שוויונית ומקבילה, כפי שנעשה לבתיהם של מחבלים באותה עת.
איני יודע מה מנע בסופו של יום את ביצוע ההחלטה, אני מניח שהערכות מצב מאיימות על מה שיחוללו המתנחלים בעקבות כך גרמו לזה. לי אין ספק שהוצאתה לפועל של ההחלטה הייתה מביאה למהפכה בתפיסת אכיפת החוק ושלטונו באזור, ומייצרת הרתעה שלטונית ברורה.

בימים ההם, היה מדובר רק בשני קרוונים שהוצבו בלב שכונה ערבית בחברון ובהם שתי משפחות של פורעי חוק, כהניסטים. סביבם נאלץ צה"ל להקים מעוז, כדי לאבטח אותם ואת צירי התנועה למקום בסדר גודל פלוגתי ומעלה. שני קרוונים שעלו למדינת ישראל ולצה"ל הון עתק. הנה היום, בחלוף 18 שנה, שורו, הביטו וראו מה נהייה מאותו תל פורע חוק. מוזמנים לבקר.

 הוועדה שממנה הכל חששו הייתה ועדת שמגר. הנה דברים שכתבה הוועדה  במסקנותיה: "נקודת המוצא המקובלת עלינו כי בהעדר אכיפת חוק יעילה אין גם שלטון יעיל. באווירה שבה איש הישר בעיניו יעשה, בלי ליטול על עצמו סיכון מוחשי שיישא באחריות אם יחרוג מכללי המותר, נפגעת תקינות פעולתן של הרשויות המופקדות על השליטה היעילה בשטח. ביהמ"ש העליון העיר כבר לפני שנים, כי שלטון החוק לא נוצר יש מאין, ואינו דבר ערטילאי. צריך להיות לו ביטוי מוחשי בעצם קיומם של הסדרים נורמטיביים מחייבים ובהפעלתם הלכה למעשה כלפי כולי עלמא. ההקפדה על השוויון ויצירת אווירה כללית של אמון וביטחון הם תנאי יסוד לקיומו של שלטון חוק ."

לבי לא יכול להיות עם בני בגין הליברל והדמוקרט שאני משוכנע שהוא מסכים לכל מילה שאמר השופט שמגר ויחד עם זאת נאלץ להיחנק מול התובענות הבלתי מתפשרת של קבוצת 'האיכות' הזו. אנחנו נחנקים יותר!