זה הזמן לחוקק חוק שוויוני שיחליף את חוק טל. אך יותר מכך: זה הזמן להודיע לכל ציבור וציבור שמתכוון להציב דרישות כתנאי לציות לחוק, שעלינו לא מאיימים. ומי שיעמוד באיומו יצטרך להתמודד עם העבירות האלה בבית משפט ולשאת בעונש
מאת: משה מזרחי (ניצב בדימוס)
לאחרונה, לאחר קביעת בג"צ כי חוק טל אינו חוקתי, הוצף, שוב, המרחב הציבורי באמירות מקוממות בדבר אי הנכונות לציות לחוק, כאשר חוק זה אינו נראה לציבור זה או אחר. ככל הנראה הורגלנו באיומים מסוג זה ובכניעה אליהם עד שהגדיל לעשות, כבוד השופט גרוניס, שיחליף בסוף החודש את כבוד הנשיאה בייניש ויתמנה לנשיא בית המשפט העליון ובין שיקוליו מנה את שאלת הציות לחוק והיכולת לאכוף אותו, כשיקול שלא לפסול את החוק הבלתי שוויוני הזה. קביעה כזו מעוררת הטרדה עמוקה ,נשער בנפשנו עתה שקצה נפשם של הנושאים בנטל ועל גבם את המגזר החומק מכל תרומה שהיא שאלפים מהם יתארגנו לסרבנות גיוס או לשרות מילואים על רקע אי-השוויון החרפתי הזה, האם גם אז אפשר יהא להשתמש בנימוק שחוק שרות החובה אינו ניתן לאכיפה כי מדובר בעבריינות המונית? לאן נגיע? נכון שהמדינה באמצעות ממשלותיה לדורותיהן הניחה בעצימת עין מסיבות פוליטיות פנימיות והצורך להישען על הכוח הפוליטי הדתי להפוך את 'תורתם אומנותם' לתורתם השתמטותם ובהיקפים אדירים .אבל בפראפרזה על מה שאמר בנג'מין פרנקלין " שאלו שמוכנים לוותר על השוויון (במקור :'חירות חיונית') כדי להרוויח בטחון ' פוליטי' זמני לא ראויים לא לשוויון ולא לביטחון ומהר מאד יימצאו חסרים את שניהם " מה חסר היום כמו אתמול כדי למנוע את הפגיעה החריפה באושיות המדינה הדמוקרטית ובטחונה ,ואת התפרקותה של החברה הישראלית, או בקיצור בחוסן הלאומי המתרופף ?? מנהיגות בן גוריונית!!! כזו שהכריעה בשם עקרון הממלכתיות את הצורך האולטימטיבי בקיומו של צבא אחד ,צבא העם, כל העם .מה שנראה לנו היום כל כך ברור ומובן מאליו הייתה בשעתו הכרעה קשה וכמעט בלתי אפשרית, אך הובילה לפירוק המחתרות והפלמ"ח ככוחות מזוינים עצמאיים למרות איומים קשים שהושמעו ואזהרות חריפות על ' מלחמת אחים ' צפויה , ועד כדי שימוש בכוח ' בפרשת ספינת הנשק אלטלנה ' כדי לכפוף ציות לריבונותה הבלעדית של המדינה על כוח מזוין ממלכתי ,ובעקיפין לשלטון החוק.
איומי הציבור החרדי שלא לציית לחוק מצטרפים למי שאיימו לא מכבר, בקרב הציונות הדתית, כי אם לא ידירו נשים מהדרכה צבאית לבני ישיבות ההסדר, אלה יישארו בישיבות ולא יתגייסו. בשנה האחרונה היינו עדים לניסיון לאיים באי גיוס לצבא בקרב ציבור זה, גם בשל שירת נשים. גם ההתנתקות זכתה בעתה לאיומים בדבר סרבנות גיוס של ציבור שלם, בטענה שהצבא מבצע פקודות בלתי חוקיות. אם הצבא ייכנע לאיומים אלה, אם המדינה תיכנע לאיום החרדים, אם המדינה תסכים שקבוצה כלשהי, מימין או משמאל, תחליט בעבורה ותציב לה תנאים, המדינה תתפרק. עקרון הממלכתיות שהתווה בן גוריון ב 1948 החזיק אותנו עד כה. ללא שמירה קפדנית על העיקרון הזה, נתפרק. יש החוששים מפני המשמעות של הימנעות בני הציונות הדתית משירות צבאי או לפחות משירות צבאי ערכי, בעיקר בשל חלקו הגבוהה יחסית של ציבור זה ביחידות הקרביות ובדרגות הפיקוד. ואולם, אם חשש זה יוביל לכניעה לאיומים, נמצא את עצמנו במצב קשה הרבה יותר. אם ניכנע לאיומים של ציבור שלם ולהצבת תנאים, לא יהיה לכך גבול ובסוף הדרך נמצא את עצמנו ללא מדינה, ללא חוק, וללא עצמאות. מדינה ושלטון חוק ראוי לשמו אינה יכולה להרשות לעצמה הפרות חוק של פרטים ושל קבוצות ולקיים אכיפה סלקטיבית. כפי שהיא אמורה להשית את החוק על פרטים כך גם אמורה להיות לה היכולת לאכוף על אוכלוסיות גדולות המונעות מכוח אידיאולוגי או דתי שהחוק לצנינים בעיניהם ומפרים אותו ברגל גסה.
המחוקק מצא פתרון לשאלת גיוס בנות דתיות לשירות לאומי, חלף שירות צבאי. הפתרון הזה, גם אם אינו מושלם, הוא פתרון שאינו מקומם. חקיקת חוק שירות אזרחי או שירות לאומי, בעת הזאת, היא הכפפה שעל המחוקק להרים.
איני יודע, בעת הזו, האם הכנסת תחוקק חוק (חוקתי בפעם זו, אני מקווה) שיאפשר לקיים איזון בין הנסיבות המיוחדות של הציבור החרדי לבין עקרון השוויון שמחייב שירות צבאי, או לפחות שירות שווה ערך, אחר. למחוקק יש כלים רבים. זו גם הזדמנות מצוינת לחוקק חוק חדש שיוחל גם על הציבור הערבי. בהקשר זה חשוב לציין: אי גיוס בחורי ישיבות פוגע גם בבחורי הישיבות, שנמנע מהם להיכנס למעגל העבודה והיצירה ודן אותם לחיי עוני ואת המשק הישראלי להפסד הכנסות ותוצר לאומי. אי גיוס בני המגזר הערבי פוגע בהם לא פחות מאשר הוא פוגע במדינה.
זה הזמן לחוקק חוק שוויוני ולהצהיר על העיקרון שמי שנותן למדינה גם יקבל ממנה. אך יותר מכך: זה הזמן להודיע לכל ציבור וציבור שמתכוון להציב דרישות כתנאי לציות לחוק, שעלינו לא מאיימים. ומי שיעמוד באיומו יצטרך להתמודד עם העבירות האלה בבית משפט ולשאת בעונש.
שוו לנפשכם מה היה קורה אם כל מי שמשתכר מעל 10,000 ₪ לחודש היה מסרב לשלם מס הכנסה. אי אפשר להעלות את זה על הדעת! באותה מידה, אסור שיהיה להעלות על הדעת, סרבנות לחוק שירות צבאי. ושלא יאיימו עלינו!
|