כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע - אמור

    6 תגובות   יום שישי , 4/5/12, 15:48

    הִמנעות מחילול ה'- מביאה לקידוש ה'

    "וְלֹא תְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי, וְנִקְדַּשְׁתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֲנִי ה' מְקַדִּשְׁכֶם" (ויקרא כג, לג).

    הרמב"ם כותב שהעבירה החמורה ביותר היא חילול ה', והמצווה הגדולה ביותר היא קידוש ה'. בפרק ה' מהלכות יסודי התורה כותב הרמב"ם ומסביר שיהרג ואל יעבור שנאמר על ג' עבירות שבתורה, הוא בכדי שלא לחלל את שם ה', אך כאשר הגוי מחייב את היהודי לעבור על כל מצווה אחרת מהתורה ויש שם עשרה מישראל- גם אז יהרג ואל יעבור על כל מצוות שבתורה- משום חילול ה' שבפרהסיה, וכן בשעת גזירות כלליות על עם ישראל שרוצים להעבירם על דתם.

    מצוות עשה מהתורה לקדש שם שמיים- וכמובן השאלה המתבקשת היא כיצד מקיימים מצווה זאת?

    ודאי שהנהרגים על לימוד תורה ועל קיום מצוות כהרוגי מלכות- הם קידשו את שם ה' במיתתם. אך התורה אמרה לנו "וחי בהם"- ולא שימות בהם , כיצד מקדשים שם שמיים בתוך החיים שניתנו לנו מאת הקב"ה?

    מתוך הפסוק שלמעלה נראה שכאשר לא מחללים את שם ה'- אז ממילא בזה מקדשים אותו , כלומר כאשר יש התגברות על היצר מלעבור עבירה - ונמנע חילול ה' על ידך - הרי שבכך קידשת שם שמיים. וכך אומר השפת אמת על פי הגמרא במסכת יומא דף פו ע"א שנותנת דוגמאות לחילול ה': רב אומר שאם אינו משלם לבעל האטליז כסף מייד- חילל את שם ה', וכן רבי יוחנן אומר שאם הוא הולך בלא תורה ובלא תפילין ד' אמות- חילל את שם ה', וכן ר' ינאי אומר שאם חבריו מתביישים בו בגלל שמועה עליו, וכן עוד. רב דיבר על חילול ה' במעשים היום יומיים, בעל החנות או כל אדם מסתכל על תלמיד חכם ומצפה ממנו ליותר - שלא ישלם בהקפה ואם נמנע מכך קידש שם שמיים, אצל ר' יוחנן רואים את מדרגתו הגבוהה שאם יהיה רגעי של חוסר חיבור לתורה ולתפילין - כבר יחלל בזה את שם ה'.

    חז"ל למדו את קידוש שם ה' שבפסוק "מסור עצמך וקדש שמי". אמנם, מסביר השפת אמת שאין חובה למסור דווקא בפועל את נפשך- אלא רק להיות מוכן לרגע זה כל חייך, אם יבוא. ודאי שגם ר' עקיבא רצה לחיות, אך כאשר הגיע זמנו למות במיתה קשה כאשר נגזרה עליו גזירה ע"י המלכות - אז היה מוכן לקיים את המקרא שכל חייו למד - "בכל מאודך"- אפילו נוטל את נפשך. המוכנות הייתה קיימת גם אם לא באה לידי ביטוי.

    קדושה פירושה הבדלות מהחומר, ולכן מסירות נפש היא הקידוש ה' הגדול ביותר בו הנפש מתנתקת לגמרי מעולם החומר וגם מהגוף. אך ניתן לקיים מצווה זו של קידוש ה' בתוך החיים שבעולם הזה - בהבדלות מהחומר. באמת השפת אמת אומר שקידוש שם ה' המלא בשלמותו הוא רק לעתיד לבוא בניתוק מתוך החומר - וכעת העבודה היא על החלק הראשון של הפסוק "ולא יחללו את שם קודשי"- התרחקות מחילול ה', ואז נגיע לעתיד לבוא לשלב של "ונקדשתי בתוך בני ישראל...", אך גם בתוך העולם הזה ישנן נקודות שניתן להגיע לאיזה זכר מאותו קידוש ה', וכפי שביום השבת מגיעים לאור מעין העולם הבא, כך מגיעים ביום השבת לקידוש ה'- בגלל הניתוק הקיים ממלאכות העולם הזה, ומהבחינה הזאת מוסר האדם את נפשו שמרחיק אותה מהעיסוק הרגיל של ששת ימי המעשה בעבודות החול.

    גם בתוך העיסוק הנדרש, המתבקש והמחויב בענייני העולם הזה- צריכה להיות מגמתו של האדם לקדש שם שמיים בכך שלא ישקע בחיבור חזק לעולם הזה, ידע מהו העיקר ומה טפל, מה התכלית ומה אמצעי לה.

    "...רבי יוחנן בן ברוקא אומר: כל המחלל שם שמים בסתר נפרעין ממנו בגלוי..." (אבות פ"ד מ"ד)- ומידה טובה מרובה על מידת פורענות, כך שכל המקדש שם שמיים בסתר- זוכה לכך שקידוש ה' יהיה אחר כך בהתגלות גדולה. כל מצווה שאדם עושה אף בינו לבין עצמו- היא קידוש ה' כיוון שיש בקיומה ריחוק מגשמיות והִדבקות בחיי נצח- בתוך חיי העולם הזה.

     

     

    קנאות במלכות בשר ודם

     

    בפרשה הקודמת, פרשת 'קדושים', ציוה הקב"ה על כל עם ישראל 'קדושים תהיו', וכעת מצווה הקב"ה על קדושה מיוחדת ויתירה על הכוהנים בני אהרן לכל הדורות. כפי שהכוהנים הם הקדושים ביותר בעם ישראל, כך עם ישראל הם בבחינת כוהנים לכל העולם.

    המדרש מתאר את ההבדל שבין מלך מלכי המלכים הקב"ה, לבין מלך בשר ודם. מלך בשר ודם מחזיק את עצמו בקרב בני עמו כשליט עליון וחזק, עריץ שרק הוא בעל הכוחות ואין דומה לו. מלך בשר ודם תמיד נמצא במגננה שמא יחליפוהו באחר, לכן יש סביבו מעגל ביטחון כזה שבו 'רק הוא יכול'. כל זאת בזמן שהוא רק בשר ודם והוא אכן יכול להתחלף, לחלות במחלה ולא להיות מסוגל לתפקד. כל מה שנאמר כאן זהו רק כיסוי למגבלות העצומות שלו, ולכן חשש זה גורם למלך לבנות סביבו מנגנוני הגנה שבהם הוא האחד ולא ניתן להדמות לו.

    אך מלך מלכי המלכים שהוא קדוש, שורש ומצווה את בני ישראל עמו להיות אף הם קדושים. הקב"ה מצווה את הכוהנים "לנפש לא יטמא בעמיו... קדושים יהיו לאלוקיהם ולא יחללו שם אלוקיהם, כי את אישי ה' לחם אלוקיהם הם מקריבים, והיו קודש", וכן יש ציווי לעם לקדש את הכוהנים: "וקידשתו - כי את לחם אלוקיך הוא מקריב, קדוש יהיה לָך, כי קדוש אני ה' מקדִשכם".

    מלך בשר ודם 'שומר לעצמו',על פי דברי המדרש את כל התכונות הטובות והנעלות ואסור לאף אדם למרוד במלכות ולקרוא לעצמו מלך, אך הקדוש ברוך הוא מצווה מאיתנו להיקרא קדושים וכן להתנהג כך, ולבני הכוהנים לנהוג בקדושה יתירה - וכל זאת משום 'כי קדוש אני ה' מקדִשכם'.

    כל זאת לא עומד כלל בסתירה לעובדה שהקב"ה הוא אכן לבדו הוא ולא ניתן לדמיין אותו ולא להדמות אליו. הקב"ה ברא את העולם על מנת להיטיב עם ברואיו, על מנת שאנחנו עמו ישראל נדבק בשמו וננהג במידותיו- מה הוא רחום אף אתה רחום, מה הוא חנון אף אתה חנון, מה הוא ארך אפיים אף אתה ארץ אפיים- מה הוא קדוש אף אתה קדוש - וכן בכל המידות כמה שאפשר. דרישת ה' מעם ישראל בכלל ומהכוהנים בפרט להיות קדושים, נובעת מתוך העובדה שהקב"ה בעצמו קדוש ולכן עלינו להדמות לו במידותיו. הקב"ה רוצה בטובתנו, בהתקדמות הרוחנית שלנו, בהִדמות אליו, בהתקדשות שלנו.

    מלך בשר ודם מונע מנתיניו להגיע למקום ברור ומוגבל שהם מסוגלים להגיע והם אף יכולים להיות יותר ממנו. לא המלך הוא הדמות לחיקוי. אך המשימה של ישראל בכלל ובתוכם (ומתוכם) הכוהנים, היא להתקדש ולהגיע כמה שיותר גבוה במעלות הקדושה- והגבול הוא אינסופי ולא ניתן להגיע אל הטופ שם מולך הקב"ה לבדו .

     

     

              הקפות שניות תשעא - הר המור - שאו שערים

     

              

    ''

      תהילים כ"ד

     

           שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד:

           מי זה מלך הכבוד ה’ עזוז וגבור ה’ גבור מלחמה:

           שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד:

           מי הוא זה מלך הכבוד ה’ צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

     

    הגמרא במסכת שבת  מתארת את תגובת השערים בבוא שלמה המלך להכניס דרכם את ארון הברית בחנוכת ביהמ"ק שבנה  :

     

    כשבנה שלמה את בית המקדש ביקש להכניס ארון לבית קדשי הקדשים , דבקו שערים זה בזה.

    אמר שלמה עשרים וארבעה רננות ולא נענה .

    פתח ואמר: (תהלים כד) שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד , רהטו בתריה למיבלעיה ,

     אמרו: (תהלים כד) מי הוא זה מלך הכבוד?

    אמר להו : ה' עזוז וגבור.

     

    את הגורם לתגובתם של השערים הסביר רש"י במקום :

     

    רהטו שערים בתריה למבלעיה 

     - סברי דעל עצמו אמר מלך הכבוד , אמרו לו שערים: מי הוא זה מלך הכבוד , אמר איהו : ה' עזוז וגבור (תהלים כד).

     

    שלמה העומד בפתח השערים קורא אליהם:

     

    שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד:

     

    סבורים הם השערים, ששלמה מתכוין אל עצמו. ולכן מנסים הם לרוצץ את ראשו.

     

    עומק הטיעון הוא, שכניסת יציר אנוש לפני ולפנים ונתינת כבוד לו, היא חילול הקודש ופגיעה במלכו של עולם.

     

    על כן ממהר שלמה להבהיר:

     

    מי זה מלך הכבוד ה’ עזוז וגבור ה’ גבור מלחמה:

     

    מי הוא זה מלך הכבוד ה’ צבאות הוא מלך הכבוד סלה:

     

    הכוונה היא למלכו של עולם. הוא מלך הכבוד סלה.

     

    ו. מלך הכבוד

    הביטוי "מלך הכבוד" מובן על ידינו בפשטות, כקביעה שהקב"ה הוא המלך הראוי לכבוד הרב ביותר, שכן אין מי שנמצא מעליו.

    לא כך הבין את הביטוי המדרש.

    לאחר תיאור הדו שיח בין שלמה והשערים ממשיך המדרש:

     

    מהו ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה שהוא חולק ליראיו מכבודו

    כיצד הוא נקרא אלהים וקרא למשה אלהים (שמות ז)

    ראה נתתיך אלהים לפרעה

    הוא מחיה המתים וחלק מכבודו לאליהו והחיה את המת שנא' (מלכים א יז) ויאמר אליהו ראי חי בנך

    ולמלך המשיח ילבוש לבושו שנא' (תהלים כא) הוד והדר תשוה עליו

    מה כתיב (שם /תהלים/ מז) עלה אלהים בתרועה ה' בקול שופר .

    אמר לו הקב"ה למשה מלך עשיתיך שנא' (דברים לג) ויהי בישורון מלך מה מלך כשהוא יוצא תוקעין לפניו אף אתה עשה לך שתי חצוצרות כסף כשתכניס את ישראל יהיו תוקעין בהם והן מתכנסין שנא' ותקעו בהן ונועדו אליך לכך עשה לך.

     

    הכבוד הפוך בתכלית :

                   מלך הכבוד הוא זה שמעניק מכבודו שלו ליראיו .

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/5/12 21:59:
      נכון
        7/5/12 16:18:
      אהבתי לקרוא.
        4/5/12 20:34:
      שבת שלום ומבורך!!
        4/5/12 17:56:
      תודה ושבת שלום
        4/5/12 17:15:
      שבת מבורכת באושר ובשלווה ♥
        4/5/12 16:45:
      שבת טובה וקדושה...