את התמונה הזאת
את התמונה הזאת של יצחק רבין אני הולך מעכשיו להחזיק אצלי בכיס:
כדי שאם במקרה - חגי עמיר יתישב לידי באוטובוס או ברכבת, אני אשלוף את התמונה מול פניו ואחפש לי מושב אחר. כדי שאם במקרה - חגי עמיר יעמוד לידי בתור בסופר או בבנק, אני אשלוף את התמונה מול פניו ואלך לתור אחר. כדי שאם במקרה - חגי עמיר יעצור לידי לשווארמה או פלאפל, אני אשלוף את התמונה מול פניו ושהפלאפל יתקרר. כדי שלא במקרה - תרדוף תמונת הנרצח את זה שרצח, בין אם יסתתר ובין אם יברח, עד יומו האחרון. |
פוסטים אחרונים
- זמן להמשיך הלאה, או טור פרידה זמני 6/6/14
- אל תבואו 11/5/14
- שלמה כהן מת 4/5/14
- מכתב לצוער שהודח 30/3/14
- נקמת העַכּוּבּ 27/3/14
- מי הוא גיבור 16/3/14
- יהודי, מוסלמי ונוצרי נפגשים בחדר ההמתנה 25/2/14
- אין לי ארץ אחרת 8/2/14
- להרוג את השליח 2/2/14
- Pete Seeger is dead 28/1/14
- שאלון ספיר סבח 26/1/14
- ההבדל בין פיקה לאיקה, או איך מכינים סלמון לשבדי 19/1/14
פוסטים פופולאריים
-
מהומה רבה על לא דבר
6/2/12 | 542 צפיות
-
חשבון פשוט
9/5/12 | 1000 צפיות
-
בשם הדמוקרטיה
14/8/13 | 1374 צפיות
תגובות (16)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נטית הלב אומרת שזה מה שצריך עשות. אם לא ידברו עליו, אז הרוע הזה יהיה רחוק מאיתנו. אבל מצד שני אנו חייבים להזכיר את הנרצח, את רבין, כל הזמן, ולו רק כדי שנהיה ערים וקשובים שדבר כזה לא יקרה עוד פעם.
הייתי מעדיפה שלא ידברו עליו, שלא יזכירו את שמו, שיתעלמו ממנו.
כשאני מקשיבה לחדשות ובראש מהדורת החדשות מדובר על האיש הנחות הזה אני תוהה.
עצבן ידידי, כל זמן שאתה שומר על קור רוח ולא מתעצבן, אז זה בסדר אם אנחנו חלוקים :) רק שהפעם אנחנו לא חלוקים כלל ועיקר. אדם שרצח, ולא רק שלא הביע חרטה, הוא עוד גאה במעשיו, אם מערכת המשפט חסרת אונים וידיה כבולות, אין זה אומר שהחברה חסרת אונים וידיה כבולות. לכו אני אשא את התמונה בכיס, ולכן גם אבקש ממך לעשות כן.
זה כבר הפך מנהג אצלנו לא להסכים. לעניות דעתי מי שמאמין באמת במשטר דמוקרטי בשלטון החוק וערך השוויון לפני החוק, צריך לחרוק שיניים להתכווץ בכעס להתעצבן, אך להבין שגם לחלאות אדם יש זכויות חוקיות.
אני כמובן איני משפטן ואין לי מושג האם 16.5 שנות מאסר הם עונש מספיק בגין סיוע לרצח ראש ממשלה, אך אם יש מחלוקת הרי היא עם מערכת המשפט (ואולי אפילו עם החוק הישראלי).
נראה לי שהדבר המקומם מכל הוא לא שחרורו של האיש (שכן כבר חווינו יציאות מהכלא של אנשים מאוד לא טובים), אלא חוסר החרטה שלא לומר הגאווה שהאיש חש על מעשיו. לדעתי המקרה הזה (כמו מקרים אחרים בעבר) דורש את מעורבות המחוקק במקרה שהפושע חש בגאווה על פשעיו ומבטיח לפעול באותו אופן. (מצד אחד אי אפשר לכלוא אדם לנצח על חוסר חרטה - מצד שני אפשר בהחלט להעריך לו את תקופת המאסר על הרקע הזה).
אך גם זו רק חלק מהבעיה, שכן אם האיש הלז היה מנסה למכור את סחורתו המפוקפקת ולא היו לסחורה קונים (וגם עיתוני ישראל לא היו שמחים להפיץ את בשורתו) ניחא, העניין הוא שהאיש ואחיו צברו לעצמם מעגל תומכים בדיוק על רקע המעשה הנפשע שהם עשו - וזו לדעתי מהות הבעיה (האנשים הללו לא רק שהם תומכים מובהקים ברצח, אין להם את ההגינות המינימלית להעיד על עצמם כחובבי רצח ולכן הם ממציאים תאוריות כדי להנות מהרצח מחד ולהאשים את השמאל באותו רצח מאידך). העניין הוא שמאוד מאוד קשה למצוא לבעיה הזאת פתרון (ואולי מכך נובע שמה שנותר זה להתרגז לנוכח שחרורו של העבריין בתום תקופת העונש שנקבע לו?).
אפילו עם תמונה יותר טובה אין סיכוי שאהנה מפגישה עם משפחת עמיר.
זה החוק. וזה החופש שהחוק מעניק. אבל התמונה יכולה לרדוף אחריו באופן חוקי לגמרי. אז תשמרי על התמונה, כדי שתהיה זמינה כשצריך. גם לך, וגם לחברים.
אכן בנים לתפארת מדינת ישראל. אז תשמרו את התמונה בכיס, כדי שאם תפגשו מי מבני המשפחה, תוכלו להציג את התמונה.
בלתי נסלח. אז תחזיקי את התמונה בכיס, ותשלחי לחברים שלך. שגם הם יחזיקו את התמונה הכיס, למקרה שיזדקקו.
הוא לא מתחרט. נהפוך הוא. אז תחזיק את התמונה בכיס, כדי שתוכל להציג אותה לכשיתבקש.
בושה שהוא לא הואשם ברצח. בושה שגזר הדין לא שלח אותו למאסר עד סוף ימיו. תחזיק את התמונה בכיס, אולי תזדקק לה.
ברוטוס: משפחה לתפארת מדינת ישראל, החל מאם הבנים הרוצחים וכלה בבניה המפוארים
נטוס: את כל הטענות שלנו עלינו להפנות רק כלפי היחידה לאבטחת אישים בשב"כ, על שלא ירו ביגאל עמיר במקום הרצח. אחרי שהוא כבר נתפס הוא היה זכאי לכל ההקלות האפשריות שהחוק מקל עם פושעים, וכמה חבל שהאיש הזה מוליד ילדים ונהנה ממנעמי החיים אחרי שרצח אדם יקר ולנו את התקווה
..
אדם שהיה שותף לרצח ולא התחרט משוחרר כאילו לא קרה כלום.
קשה לי להאמין שלא יעקבו אחריו.
אך עדיין החופש הוא פרס לנאלח הזה.
אם איננו מתחרט. או מביע חרטה. הרי מי שצריך לדאוג, זה ראש הממשלה, כי יקום כאן עוד רוצח ."תודה על תשומת ה