ה ג מ ל
צועד לו גמל במידבר הצחיח,
בכובד דבשת על פלג מידרון.
שוטט לאיטו באפר הדלוח
אדון לעצמו... שם עצמו לנדון.
הוי גמל רגלייך תוהות
לאן מועדות פניך?
כשהשמש יוקדת והאופק רחוק,
היש מקום שבו תיתן מנוחה לגפייך תנוח בצל ותביט על הנוף.
חוסה עולמו בסלע ושיח,
בקקטוס עקור ימצא מזונו
עם רדת הליל ימעד למנוח
כשטל ינצנץ ימשיך לדרכו.
|