כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    מילואים

    3 תגובות   יום שבת, 5/5/12, 21:58

    את השמיעה איבדתי במלחמת לבנון הראשונה.

    אפשר אפילו לומר שהייתי הפצוע הראשון של המלחמה. אם נדייק, של יום לפני המלחמה. מעיון בספרות הרפואית אף עולה שאני כנראה האדם היחיד בהיסטוריה שלקה בתסמונת "פרה טראומטית".

    יום לפני המלחמה, הטלפון מצלצל. "שלום, מדברת קצינת הקישור. תארוז את הקידבג ותגיע עד עשר בלילה לצומת גולני. משם כבר יאספו אותך".

    "מה?" צעקתי לשפופרת, "אני לא שומע".

    הקצינה ניסתה שנית "... צומת גולני, היום בעשר".

    "לא שומע" צרחתי, "הלו, יש מישהו על הקו".

    הקצינה ניסתה עוד פעם או פעמיים, אבל למזלי השעה דחקה, המלחמה בפתח, ויש עוד הרבה טלפונים לעשות.

     

    בסדיר הייתי ג'ובניק. דווקא במילואים הפכתי ללוחם ללא חת. בכל פעם שניסו לזמנני למילואים, לחמתי בכל כוחי וכיד הדימיון הטובה עלי בכדי להתחמק.

    פיתחתי כזו מיומנות, ששמועה שגונבה לאוזני טענה שבישיבת מטכ"ל לא מזמן, הועליתי כתחליף ראוי וזול למטוס החמקן האמריקאי.

    "כמה עולה החמקן האמריקאי?" שאל הרמטכ"ל.

    "האמריקאים קצת מתחמקים ממתן תשובה, אבל מדובר בערך במיליארד דולר לחתיכה, לא כולל דלק" ענה ראש אכ"א.

    "והגיל הזה כמה?".

    "שלוש ארוחות ביום וחטיף או פרי לארוחת ארבע".

    "הביאוהו אלי!" נבח הרמטכ"ל.

    "אנחנו לא מצליחים לאתר אותו" גמגם ראש אכ"א במבוכה, "הוא מתחמק".

    "כמה טון פצצות הוא מסוגל לשאת?" התעניין מפקד חיל האויר.

    "בעיקרון שני רימוני יד ואם 16, אבל הבנתי שיש לו פטור" ענה מפקד חיילות היבשה.

    בשלב זה החלו החברה להבין שמלבד תכונתי כחמקן, לא תצא להם ממני תועלת רבה, ושגם תכונת החמקנות שלי משרתת, נכון לעכשיו, בייחוד את האויב.

    "קצצו במערך הכשרות והרבנות הצבאית ותזמינו שני חמקנים" פקד המפקד העליון. הוא אהב לסיים את ישיבות המטכ"ל בהלצה.

     

    יום לאחר הפסקת האש צלצל הטלפון. "שלום, מדברת קצינת הקישור, אני מצטערת על התקרית מלפני המלחמה, לא ידעתי שאתה לא שומע".

    "זה בא והולך" אמרתי, מתכונן לרגע שזה יבוא במידה והיא תנסה לזמן אותי לאיזו הרפתקה נוספת.

    "תשמע, אה כלומר תראה, אני מעלה ליתר ביטחון על הקו את המתרגמת שלנו לשפת הסימנים".

    לאחר מספר שניות המשיכה "החלטנו לשחרר אותך מהצבא. במקרים כאלה אין לנו הרבה שיקול דעת. שומע?"

    "Loud and clear" אמרתי.

    "בכל מקרה, אני ממש מצטערת, אבל יש לך כמובן אפשרות להתנדב" הוסיפה כשאמפתיה מציפה את קולה.

    "לא שומע" צרחתי, "יש מישהו על הקו?".

     

    המשך ל "קצר ולא לעניין".

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/12/13 15:51:

      נזכרת במערכון של הגשש:

       

      • "האם אתה נמצא על הקו?
      "לא אני על המרפסת בבית"
        6/5/12 14:15:
      חחחחחחחחחח שמיעה סלקטיבית מועילה לך :))
        6/5/12 11:43:
      "Loud and clear"...אהבתי