הוּא ראה את נשִיוּתָה צוֹמחת מתוך אדמה חמה. חוּמָה לוֹפת גוּפוֹ מסַחְרר רֹאשוׁ והלילה, שבוּי על מפתנה. בְּשבילים נִסתרים הֶקֳדים בּעֵירוֹמם אל נוֹפה, סוֹגֵד לָה קוֹלוֹ בִּנשִימה נֶעתקֶת. יוֹפיָה השֳבֵע וחיוּכָה הֶאָסוּף מֵרָאשֵי שִׁבָּלים חָפַן את תְמימוּתה, אצבְּעוֹתָיו חוֹשׁקות את הטוֹהַר. לְהעמיק תלמים בּנִשְמָתוֹ. |
תגובות (7)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כתיבה יפה,
בנגיעה נשית, עדינה,
אהבתי
תודה
:)
הוּא ראה את נשִיוּתָה
צוֹמחת מתוך אדמה חמה.
חוּמָה לוֹפת גוּפוֹ
מסַחְרר רֹאשוׁ
והלילה,
שבוּי על מפתנה.
שירה במיטבה.
נהנתי מאוד.
תודה
מילים כמהות שזורים בדימויים נהדרים = יצירה נפלאה
רגיש פשוט ונדר
תמשיכי
כיף כיכבתי!!
ריקי יקרה -
תמיד תודיעיני כשיש לך פוסט חדש
כי לקרוא אותך גם בין אם מכירה או לא
לקרוא עוד ועוד - בשבילי זה עונג
אוהבת כתיבתך עד מאוד!!
מקסים שירך
לְהעמיק
תלמים בּנִשְמָתוֹ
שבת שלום
אביה
תלמי.ליבו..השתקפות...צמיחתה..אליו כמיהתה
יפהפה...